var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17603;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17603","0","מספר הערות וקושיות","15/02/12 08:19","כב שבט","תשע&quot;ב","08:19","שצל","א. הגמרה מחדשת ששני לוקחים שאחד קנה בחמשה עשר באדר ראשון והשני בא באדר שני הבית הראשון נחלט בחמשה עשר באדר והשני נחלט בא אדר רבינא מקשה מדוע שהשני יקדום לראשון והרי הוא השתמש קודם בבית וממילא זכויותיו הן לא פחות מהשני הגמרא מתרצת את נחית לעיבורא.<br />ומסביר רבינו גרשום שאין זו הגדרה סתמית אלא בכך שנכנס בחודש עיבור גילה דעתו שרוצה לחשב ע''פ שנת עיבור וממילא הבית יגאל רק בחמשה עשר באדר החשק שלמה שואל מה הטענה של הראשון כלפי השני הרי אינו בעל דברים עמו שהדין ודברים שלו הם עם המוכר ומתרץ החשק שלמה שישנם נפק''מ שיש לו דין ודברים אם הלוקח ולולי דבריו צריך להסביר שבדומה למקרה של בכור אין זו טענה ממונית אלא הביטוי בא להדגיש את האבסורד שבמקרה.<br /><br />ב. הגמרא  בלא: לומדת מהפסוק לדורותיו שהואיל ובהקדש אין מציאות של תולדה ממילא אין דין שהבית נחלט להקדש ומקשה השפ''א גם אם יחלט להקדש לא מסתבר שדין פדיון הקדש יתבטל ועיין בתירוצו.<br /><br />ג. המשנה בלא: שבראשונה היה נטמן ביום שנים עשר התקינו שיהא חולש מעותיו ללשכה וושובר את הדלת ונכנס ומקשה הגרי''ז אם הבית נקנה לו ע''י הפקר בי''ד מדוע צריך לחדש ששובר את הדלת הרי הבית ברשותו . ועי גם בחידושי ר' שמואל לכתובות סימן ב<br /><br />ד. 1)הגמרא על המשנה מדייקת שהעובדה שהלל הוצרך לתקן שיהא חולש מעותיו ללשכה, שנתינה בע''כ לא שמיה נתינה.<br />ומקשה ר' ראובן גראזובסקי שאם נתינה בע''כ לא שמיה נתינה מה החידוש של דין בתי ערי חומה הרי אין כל חידוש אם מדובר שהקנין הוא לרצון המוכר?<br />ומתרץ שאם נתינה בע''כ לא שמיה נתינה א''כ היינו אומרים שצריך לכפות את הלוקח לקבל את הכסף בגדר של כפיה על המצוות של כופין אותו עד שיאמר רוצה אני כדי להחיל את הקנין.<br /><br />2) הרשב''א בגיטין מקשה מדוע צריך להוכיח שנתינה בע''כ לא שמיה נתינה מתקנת הלל הרי יסוד דין גט בתורה הוא בע''כ וממילא ניתן להוכיח שבמקום שצריך נתינה מועילה נתינה בע''כ.<br />ומתרץ ר' שמעון שקאפ שבגט אין החלה של זכויות ממוניות לרעת המקבל לעומת בתי ערי חומה שהנתינה פועלת חלויות קניניות אצל בע''כ של הצד השני.","157","","4460","True","True","False","","1255","84.229.165.146","0","0","ערכין|לא ע&quot;ב",""),new Message("17606","17603","כמה הערות","15/02/12 10:39","כב שבט","תשע&quot;ב","10:39","כדי","ג. לכאורה קושיית הגרי&quot;ז ל&quot;ק לשיטת הסוברים דהפקר בי&quot;ד לא מהני להקנות (עי' בחידושי מהרצ&quot;ח בגיטין יד. כ. נה. ובקובץ שיעורים ב&quot;ב אות רמג ובשו&quot;ת באר יצחק חאה&quot;ע סי' י ענף א ועוד).<br /><br />ד. 1) לפי תירוצו הדבר ממש בגדר תלויהו וזבין דב&quot;ב (מז:). וק&quot;ק דהתם חותר למצוא מקור לזה ומסיק דסברא הוא, ולדברי ר' ראובן שורשו של דין זה פתוח מדין ערי חומה.<br /><br />2) הניסוח של קושיית הרשב&quot;א קצת מגומגם.<br />ולגבי התירוץ של הגרש&quot;ש, לכאורה תמוה שהלא משנה מפורשת היא בגיטין (יא:) דגט חוב הוא לה. ואולי כוונתו לזכויות הממוניות בעצם נתינת הגט ולא במסתעף. וצ&quot;ב בסברא מאי שנא.","249","","4460","True","True","False","","193","93.172.168.245","0","17603","ערכין|לא ע&quot;ב",""),new Message("17621","17606","מאי שנא","16/02/12 04:49","כג שבט","תשע&quot;ב","04:49","דוד כוכב","נתינת הגט אינה מתנת ממון אלא מסירה לרשותה (ביחוד לדברי רבא במסכת גיטין דף כ ע&quot;א: &quot;משום דכתיב ונתן, והכא לא יהיב לה מידי?! דלמא נתינת גט היא!&quot;). וכיון שהגט בא לרשותה מסתלק הבעל מקנינו, וממילא האשה זוכה וקונה את עצמה.","125","","4459","True","True","False","","133","95.86.119.244","0","17603","ערכין|לא ע&quot;ב",""),new Message("17631","17621","הפיל עצמו לסבך המחלוקת","16/02/12 10:11","כג שבט","תשע&quot;ב","10:11","כדי","ודבריך בזה כדברי הקצות הידוע בסי' ר ס&quot;ק ה. ויש עליו חולקים בזה, וכמדומה שמהם הגרש&quot;ש עצמו בחידושיו לגיטין.","249","","4459","True","True","False","","152","93.172.168.245","0","17603","ערכין|לא ע&quot;ב",""),new Message("17658","17631","בהחלט","17/02/12 03:47","כד שבט","תשע&quot;ב","03:47","דוד כוכב","שאני אומר שדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם כדברי הקצות ואף יותר מהן - שכלל לא צריך הגט להיות משל בעל, ולא השטר משל המתחייב, וכדברי הבית יוסף אבן העזר סימן קכ: &quot;גם הרמב&quot;ם לא הזכיר מסירה זו כלל&quot; (הקנאת הנייר לבעל).<br />ולשיטתם כל בעיית רמי בר חמא במסכת גיטין דף כ ע&quot;ב אי ידעה לאקנויי היא רק אליבא דרב חסדא רבו שבעמוד א' (וכדעת התוספתא שעל איסורי הנאה פסול), אבל למסקנה קי&quot;ל כרבא שדי במסירה בלא הקנאה. ודלא כרש&quot;י שפירש את דברי רבא שצריך הקנאה אלא דלא בעי שוה פרוטה (ורש&quot;י נצרך לכך משום סתימת סוגיית בעיית רמי בר חמא).<br />וראייה לשיטתם, מדברי רבא: &quot;תדע, דשלחו מתם: כתבו על איסורי הנאה - כשר&quot;, ואם נצרך רק להביא ראיה דלא בעי שוה פרוטה, למה לא הביא מעלה של זית המפורש במשנתנו בלא מחלוקת, והביא משלחו מתם השנוי במחלוקת כמובא בהמשך הגמרא?<br />ורש&quot;י יתורץ שרבא לא הביא ראיה מעלה של זית משום דחיית ראיה זו בגמרא בהמשך: &quot;דילמא שאני עלה של זית, דחזי לאיצטרופי&quot; - כלומר שלא רק &quot;חזי&quot; אלא מדובר ממש בעלים רבים מצורפים ומחוברים ויש בהם שוה פרוטה. אלא שרש&quot;י עצמו לא פירש כן אלא כתב: &quot;דחזי לאיצטרופי - עם עלין הרבה לשכוב עליהן או למאכל בהמה&quot;.<br /><br />ולפי הנ&quot;ל מבואר למה לא הזכירו הפוסקים שלפני הקצות (יש רק ברמב&quot;ן) שצריך שטר הלואה או מכירה להיות משל המתחייב.","125","","4458","True","True","False","","121","213.151.51.17","0","17603","ערכין|לא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);