var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17465;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17465","0","הערות לדף כה","08/02/12 01:27","טו שבט","תשע&quot;ב","01:27","המכריע","א.  מנין שאם אתה רוצה לחשב חדשים עם ההקדש וכו'. לכ' נראה כאילו לאור הנ&quot;ל שאין מחשבין צריך לומר שכאן מחשבים, ולא ברור על פניו הדמיון. וכנראה הכוונה כשאנו אומרים שאין מחשבים אנו רואים כאילו הפדיון נעשה בתחילת השנה שאנו בעיצומה. ולפי זה מובן דבאמצע מ&quot;ח אין לראות כאילו אנו בתחילת השנה מפני שאז לא יתן חמישים ויהיה הפסד להקדש. והבן.<br /><br />ב. הברייתא הזו כנראה היא תו&quot;כ, ואין המסוה&quot;ש מציין לתו&quot;כ כידוע. והמילים היכי דמי וכו' הן לשון הגמרא ששולבה בתוך לשון הברייתא.<br /><br />ג. הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעין לו. קצ&quot;ב מאי ס&quot;ד דנשמע לו ומדוע יהא זה שונה מכל לוקח שצריך לשלם הכל מיד.<br /><br />ד. גאלה אחד מהכהנים וכו'. ובעמ' ב' דק&quot;ו הוא. וצ&quot;ב מאי ק&quot;ו הא אילו היתה מתחלקת היה מקבל רק חלק, ואם אינו מהמשמר לא יקבל כלום. וצ&quot;ל דאין זה ק&quot;ו ממש אלא גילוי מילתא דמסתבר דכהאי גונא שהיא ביד כהן תישאר אצלו. ובזכרוני דבקידושין עמדו בזה.<br /><br />ה. גאולת אח ובן. נראה פשוט דגם כשאין בן אין גאולה באח להעמיד בידו. ושו&quot;ר מביאים דהרד&quot;ל ועולת שלמה כ' דאם אין בן בת מעמידה, והשפ&quot;א וזבח תודה נקטו דאין מעמידה בכל גווני.<br /> <br />כמו כן לאחר שפשטו דבת אין מעמידה היינו אפילו בבת יורשת. <br /><br />ובבעל ובן דלא איפשטא, להצד דבעל מעמיד, גם אם אין בעל לא יעמיד הבן. וזה חידוש. ושו&quot;ר דמביאים דכ&quot;ה לרש&quot;י אבל רגמ&quot;ה והר&quot;מ היתה להם גירסה אחרת בגמ', והבן ודאי מעמיד והספק רק אי גם בעל.<br />ויש צד לרש&quot;י דהמעמיד הוא רק הבעל דהרי בקרא לא נזכר בן אלא אחר לאפוקי מי שאינו אחר ולגבי אב הוי הבן ולגבי אשה יש צד דהוא הבעל. <br /><br />ובבעיא דהקדישה קודם היובל לא ברור אי לא איפשטא ור&quot;ח רק הראה צד שני, או דכוונת ר' חסדא להכריע כהצד דיוצאת לכהנים. ויל&quot;ע. כמדומה דהרמב&quot;ם השמיט ומשמע דסותם דהוי כרגיל דיוצאת לכהנים.","199","","4469","True","True","False","","1074","212.179.87.186","0","0","ערכין|כה ע&quot;א",""),new Message("17470","17465","בעניין בעל ובן","08/02/12 04:43","טו שבט","תשע&quot;ב","04:43","דוד כוכב","הנאם דוד <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=17427'>שציינתי כאן</a> (יש בפרויקט השו&quot;ת) מפרש שגרסת הרמב&quot;ם כגרסא דידן, וקרוב לדבריו פירשתי שם.","125","","4469","True","True","False","","76","212.76.122.153","0","17465","ערכין|כה ע&quot;א",""),new Message("17475","17470","עיינתי","08/02/12 08:41","טו שבט","תשע&quot;ב","08:41","המכריע","בדבריך שם ולא זכיתי להבין כלום.<br /><br />באמת זה נכון שהרמב&quot;ם שהזכיר רק בעל הוא סומך שממילא נבין שבן מעמיד, וזה גרם לכ&quot;מ לומר שלרמב&quot;ם גירסה אחרת בגמרא. וזה מסתייע מדברי רגמ&quot;ה. אולי ניתן לבדוק היום בעדי נוסח הקיימים בידינו לרוב, אם אכן יש בידינו גירסה שונה.<br /><br />אבל אם הרמב&quot;ם גורס כמונו והגמרא להדיא היה לה צד שרק בעל ולא בן, מה שייך לומר שלא הוציאו מבן בגלל שיורש אמו וכו'. מה הקשר? הרי זו כל הבעיה, מי הוא הממועט מאחר ולא מי שאינו אחר, באב הממועט הוא הבן, ובאשה יש צד דהכי קרוב לענין זה הוא הבעל וממעטינן רק את הקרוב. זה ספק של הגמרא וכי הרמב&quot;ם מנגב אותו במחי קולמוס?<br /><br />גם מה שכתבת לגבי ירושת הבעל (קושיית הלח&quot;מ) דעשו חיזוק נשמע זר מאד. אטו משום דתיקנו לו ירושה נאמר דעליו מתכוון הקרא? לדבריך היה לגמרא לומר בן ודאי מעמיד, בעל מיבעיא לן אי משום דעשו חיזוק לדבריהם תיקנו שגם הוא יעמיד (ונטלו מהכהנים את המגיע להם ביובל) או דאוקמוה אדאורייתא.<br /><br />אמנם יש סברא דומה לדבריך באחרונים דאחרי שרבנן תיקנו לו ירושה &quot;ממילא&quot; לאו אחר הוא בשדה זו. לא משום  חיזוק שעשו. ודוק. יעויין במרכבת המשנה ובצפנת פענח. עיין בס' הנפלא שערי ערכין עוד ידיעות נכבדות על הרמב&quot;ם הזה.","199","","4469","True","True","False","","160","212.179.87.186","0","17465","ערכין|כה ע&quot;א",""),new Message("17500","17475","כמדומה שתירצת את כל השאלות","09/02/12 01:13","טז שבט","תשע&quot;ב","01:13","דוד כוכב","רק אוסיף שסוגיא דידן סבירא דבעל יורש מהתורה, לכן לא אמרו: <i>'בן ודאי מעמיד, בעל מיבעיא לן אי משום דעשו חיזוק לדבריהם תיקנו שגם הוא יעמיד'</i>. ובכל אופן גם למ&quot;ד דירושת הבעל מדברי סופרים לא זהו הספק, אלא שפשיטא שלענין הבעל עשו חכמים כאילו הוא יורש מהתורה, והספק הוא ממש כספיקו של מ&quot;ד דבעל יורש מהתורה. כלומר שאילו היה יורש מהתורה היה לנו ספק זה, מעתה ספק זה מועתק לדרבנן. אך רק לבעל, ודין הבן כדאיתיה מהתורה.","125","","4468","True","True","False","","107","212.76.122.153","0","17465","ערכין|כה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);