var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17237;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17237","0","האבות בדין","30/01/12 12:06","ו שבט","תשע&quot;ב","12:06","כדי","<span class='bordeaux'><b>תניא רבי אליעזר הגדול אומר: אלמלא בא הקב''ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין, אין יכולין לעמוד מפני תוכחה.</b></span> <br />ויש להקשות מדאמרינן בספ&quot;ב דברכות (יז:) על הפסוק: &quot;שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה&quot; - כל העולם כולו נזונין בצדקה והם(הצדיקים) נזונין בזרוע.<br />ופירש&quot;י: כל העולם כולו נזונין בצדקה. בצדקתו של הקב''ה ולא בזכות שבידן: והם נזונין בזרוע. בזכות שבידם ובצדיקים משתעי קרא. ע&quot;כ.<br />ומשמע שיכולים לתבוע את שכרם משלם בדין ולא בגדר לפנים משורת הדין (וערמב&quot;ן דברים ו, כה). ואם כך בצדיקים, כ&quot;ש האבות. ובפרט, דאמרו בספ&quot;ק דב&quot;ב (יז.) דג' האבות לא שלט בהם יצה&quot;ר ולא מלאך המוות. ומאי קאמר הכא שלא יוכלו לעמוד בדין.","249","","4473","True","True","False","","982","85.250.116.1","0","0","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17245","17237","לא קשיא","30/01/12 14:45","ו שבט","תשע&quot;ב","14:45","דוד כוכב","ודאי שכרם עצום.<br />וכאן לא איירי אלא במוץ הקל שאי אפשר בלעדיו, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=17211'>כמ&quot;ש כאן</a>.","125","","4473","True","True","False","","128","213.151.51.155","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17284","17237","אולי אישתמיט מיניה דמר","31/01/12 19:52","ז שבט","תשע&quot;ב","19:52","הקטן","תוס' ספ&quot;ק דב&quot;ב שם דכתבו דאין לומר שלא שלט בהם לגמרי יצה&quot;ר, דא&quot;כ לא מגיע להם שכר, אלא שסייען הקב&quot;ה לאחר שראה שנתאמצו רוב שנותיהם. משמע שבתחילת חייהם שלט בהם יצה&quot;ר, וידוע בשם הגר&quot;א דמה שאמרו חז&quot;ל אלמלא הקב&quot;ה עוזרו אין יכול לו היינו שאין בעצם כח באדם להתגבר בעצמו על היצה&quot;ר ללא סייעתא דשמיא. ודו&quot;ק.","228","","4472","True","True","False","","136","213.151.53.168","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17261","17245","לכי תידוק, תיראה שאין תשובתך מספיקה.","30/01/12 21:29","ו שבט","תשע&quot;ב","21:29","כדי","","249","","4473","False","True","False","","176","85.250.116.1","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17266","17261","דקתי","30/01/12 22:29","ו שבט","תשע&quot;ב","22:29","דוד כוכב","יגעתי ולא מצאתי, לבד מהסיפא:<br /><span class='bordeaux'>ובפרט, דאמרו בספ&quot;ק דב&quot;ב (יז.) דג' האבות לא שלט בהם יצה&quot;ר ולא מלאך המוות. ומאי קאמר הכא שלא יוכלו לעמוד בדין.</span><br /><br />תחילה, לא אמרו שאינם יכולין לעמוד ולצאת זכאים בדין, אלא רק שאינם יכולין לצאת בלא תוכחה (פורתא).<br />ועוד, שלא <b>שלט </b>בהם יצה&quot;ר ולא מלאך המוות, אבל אפשר שיתגרו בהם (פורתא).<br />ועוד, שפירוש: כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא <b>יֶחֱטָא </b>(קהלת ז, כ), אינו מלשון חטא ועון מחמת יצה&quot;ר, אלא מלשון (שופטים כ, טז) קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא, מחמת חוסר זהירות. כגון במדרש ילמדנו ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות עט: &quot;ויאמר אברהם לו ישמעאל יחיה לפניך. אמר הב&quot;ה: אין בו דעת בזקן הזה. אמר לפניו: רבשל&quot;ע, נזקנתי ונקטנה דעתי עלי, הרי נזקנתי ואיני רואה בן מיוחס לפניך&quot;. וכגון: &quot;בשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף&quot; (שבת י: מגילה טז:).","125","","4473","True","True","False","","180","213.151.51.155","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17267","17266","אפרט","30/01/12 22:56","ו שבט","תשע&quot;ב","22:56","כדי","אדם שתובע משהו בדין ובכח זרועו, משמע שאין עליו שום נדנוד עוון או תפיסה כלשהי כלפי הנתבע, שאל&quot;כ הרי זו עזות פנים לדרוש משהו ממי שעדיין לא נוקית כלפיו. וכאן, אם באמת לא זוכו מכל סיג, היאך יוכלו לתבוע שכרם בדין ובזרוע, בעוד שחטאתו רשומה על מצחו. זכר לדבר - זבח רשעים תועבה (ועי' סנהדרין קיב:).<br /><br />האם חוסר זהירות או רפיון במצוות אינם באים ממי שיוצרו קראו רע? ממי כן? וודאי ידוע לכבודו מדברי מהרח&quot;ו בתחילת שערי קדושה בניתוח הארבעה יסודות (חברים, לא להתנפל!), דכתב שם שמקור העצלות במצוות היא מצד יסוד העפר.","249","","4473","True","True","False","","182","85.250.116.1","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17268","17267","תשובות","31/01/12 01:29","ז שבט","תשע&quot;ב","01:29","דוד כוכב","א. וכי לא יוכל פועל לתבוע את רוב רובו של שכרו, במקום שבעה&quot;ב זכאי להפחית מעט משום נזק כלשהו?<br />ב. ועוד, שע&quot;פ הסוגיה בר&quot;ה טז: ואילך נידונים לפי הרוב.<br />ג. ובודאי שלא יצאו מכלל צדיק שאינו גמור בברכות ז. שנפרעו מחטאיהם בחייהם. וא&quot;ת אם כן למה &quot;אין יכולין לעמוד מפני תוכחה&quot;, י&quot;ל שמ&quot;מ לא נוקו מתוכחה - למה נצרכו לאותו עונש.<br />ד. ועוד, שאחר שנפרעו מחטאיהם באותה תוכחה, כבר נוקו ויכולים לתבוע בזרוע.","125","","4472","True","True","False","","118","213.151.51.155","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17276","17268","השב אשיב","31/01/12 10:24","ז שבט","תשע&quot;ב","10:24","כדי","לא' ב' וד' - אי אפשר לומר כן, דא&quot;כ מאי רבותייהו דהנך צדיקי אבירי לב, כולהו נמי אחר שנפרע מהם מחטאיהם יכולים לתבוע שכרם בדין, דאין לך אדם שאין בו איזה לחלוחית מצווה (כסוף חגיגה. והנקדנין יתפסוני מסוטה מו:). וע&quot;כ דזה שחטא, מגרע בתקיפות דרישתו לשכר.<br />לג' - לא מובן מה עניינו לנידוננו.<br /><br />ועל האחרונה לא הושבתי.","249","","4472","True","True","False","","204","85.250.116.1","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17290","17276","אה&quot;נ","31/01/12 22:20","ז שבט","תשע&quot;ב","22:20","דוד כוכב","כל צדיקים גמורים בכלל אותה דרשה בברכות, <br />לאפוקי בינונים הזקוקים ל&quot;מטה כלפי חסד&quot; בראש השנה יז. דלא די בלחלוחית מצוה אלא ברובו זכאי. <br />וגם לאפוקי המנוקים בעונש של קלון (ברכות ה: &quot;הא בצנעא, הא בפרהסיא&quot;), דאילו לצדיקים די באותה תוכחה דשמעתין וביסורין של אהבה, למרות שגם הם על נדנוד חטא (רש&quot;י שם: &quot;הוו להו יסורין של אהבה, שהאבלות מכפרת על עוונותיו&quot;).<br /><br />ועל האחרונה,<br />בהכרח יש חילוק, שאם אין באבות שום נדנוד טעות או יצר כלל, כיצד הוכיחום על כמה דברים, כגון לו ישמעאל יחיה, ושני סלעים מילת (ובודאי נוכחו שטעה בזה, שאם לא כן מאי קשיא על יוסף שנתן חמש חליפות)?","125","","4472","True","True","False","","118","213.151.51.155","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17292","17284","אי תניא תניא","31/01/12 22:41","ז שבט","תשע&quot;ב","22:41","כדי","אכן הלכה זו שמעתי ושכחתי. יישר כח!<br />אך שים נא לב שזה לא היה אלא לאלומי הקושיא, ואכתי כדקיימא קיימא.<br /><br />הרב דוד, קראתי את דבריו. נדמה שכבר נכנסנו למחוז שקצת קשה להכריע בסכינא חריפא כצד מסויים, מכיוון שהעיסוק הוא באגדה שהרבה פנים לה, ואפילו אתה דורש כל היום כולו שומע אני לך. תודה על ההסברים והתשובות המנומקות שהעשירו מאוד!","249","","4472","True","True","False","","173","85.250.116.1","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17294","17292","לכי תידוק תראה שמה שכתבתי מחזק את דברי","31/01/12 23:41","ז שבט","תשע&quot;ב","23:41","הקטן","הרד&quot;כ, ואין זה רק מחליש את ה&quot;אלומי קושיא&quot; אלא מתרץ לגמרי, וכדעת הרד&quot;כ שליט&quot;א.","228","","4472","True","True","False","","230","95.86.95.13","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17295","17294","נפק דק ולא אשכח","31/01/12 23:47","ז שבט","תשע&quot;ב","23:47","כדי","עיקר קושייתי הייתה מברכות שנוטלין שכרן בזרוע, ולא מסתבר לי שיהיה במצב שיהיה עליהם טענה כלשהי. התם איירי בסתם צדיקים ול&quot;ד האבות. וכתבתי דכ&quot;ש האבות משום גמ' דב&quot;ב. ועתה לא הפלת אלא את הכ&quot;ש. אולי זה מתרץ לגמרי את הקושיא בתגובה &quot;אפרט&quot;.","249","","4472","True","True","False","","168","85.250.116.1","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17296","17295","ק&quot;ו הפוך","01/02/12 00:15","ח שבט","תשע&quot;ב","00:15","הקטן","הרי אין אדם שאין עליו טענה כל שהיא, שהרי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ואפילו אותם ארבעה שמתו בעטיו של נחש, עיין בתוס' שבת שם שמבארים דהיינו שלא חטאו חטא חמור כל כך המצדיק מיתה אבל חטאים קטנים גם הם חטאו. וא&quot;כ מה שלא מסתבר לכב' שיהיה עליהם טענה כלשהי לא ייתכן. מעתה מאחר ומשמע בתוס' ב&quot;ב שם דבתחילת חייהם שלט יצה&quot;ר אפילו על האבות הקדושים א&quot;כ לא ימלט שגם אצלם התקיים הפסוק דאדם אין צדיק וכו', ומעתה ק&quot;ו אם אפילו על אבותינו הקדושים יש טענה כלשהי כ&quot;ש על צדיקים אחרים.","228","","4471","True","True","False","","190","95.86.95.13","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17302","17296","והיא גופא קשיא","01/02/12 10:17","ח שבט","תשע&quot;ב","10:17","כדי","נדמה לי שלא הובנתי - אם יש עליהם טענה (תהיה הסיבה אשר תהיה), שוב שורת דרך ארץ נותנת שלא יוכלו לתבוע את שכרם בזרוע, שהרי יאמר להם: כלו מעשיכם כלפי שמיא ורק אח&quot;כ תהיה לכם הזכות לבא בטענה כלשהי. איזה פנים יש לעבד עם רבב לעמוד לפני אדונו ולדרוש דרישות.","249","","4471","True","True","False","","169","85.250.126.116","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17304","17302","ההכרח לא יגונה","01/02/12 10:42","ח שבט","תשע&quot;ב","10:42","הקטן","או כלשון הזהב שדל הרד&quot;כ שליט&quot;א: &quot;המוץ הקל שאי אפשר בלעדיו&quot;.<br /><br />ונמצא שמצד אחד אכן יכולים אותם צדיקים לתבוע שכר בזרוע עבור מה שמגיע להם, ומצד שני אלמלי בא איתם הקב&quot;ה בדין על אותם דברים קטנים אינם יכולים לעמוד. וק&quot;ל.","228","","4471","True","True","False","","296","95.86.104.79","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א",""),new Message("17305","17304","חצי ציטוט","01/02/12 10:48","ח שבט","תשע&quot;ב","10:48","כדי","אנא השלם: ההכרח לא ישובח ולא יגונה (עי' לדוגמא במהרש&quot;א בפ&quot;ק דחולין דף ז: וכמדומני גם בשו&quot;ת חו&quot;י יש לשון זאת. ועוד בכ&quot;מ). ולדעתי, תביעה בזרוע, היא הרבה מעבר ל&quot;לא יגונה&quot;, ונכנס בגדר &quot;ישובח&quot;.","249","","4471","True","True","False","","266","85.250.126.116","0","17237","ערכין|יז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);