var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17001;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","44"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17001","0","הקול יפה לבשמים ?","23/01/12 19:42","כח טבת","תשע"ב","19:42","עלי","האם אפשר לקבל הסבר הגיוני לקביעה הנ"ל ?
כיצד קול (=רעידות האויר ) משפיע על הבשמים ?
האם זהו רק סימן שהבשמים נכתשו היטב ושהמכתשת חלקה וללא פגימות או שיש תועלת ממשית לקול ? אם כן מהי ?
ואם כן מדוע לא השמיעו מוסיקה לבשמים ?
כיצד נפגמה המכתשת - האם מרוב הכאה עם העלי נפגם שטח פניה ולא היתה חלקה כבעבר ? אם כן מדוע ניסו לתקנה ולא עשו חדשה - האם יש בה קדושה או יחוד אחר ? והרי אין חוסכים במקום עשירות ?
אולי אני תמים, אך כיצד עוברים על עניין כזה בלי שבפרשנים אין לכך שום הסבר ?","209","","4481","True","True","False","","2017","95.86.125.150","0","0","ערכין|י ע"א",""),new Message("17006","17001","אולי הכוונה שקצב הכתישה אחיד ולכן","23/01/12 20:19","כח טבת","תשע"ב","20:19","קותי","הבשמים יכתשו בצורה אחידה וטובה והכותש לא יאבד סבלנותו וימשיך עבודתו עד הקטורת תהיה דקה או דקה דקה

נגינות מונוטוניות או אחרות היו נהוגות בהולכת חיילים לקרב או עבודת עבדים
חלק מזה אפשר לשמוע בשירה כושית שהתפתחה בארה"ב בדרום.","217","","4481","True","True","False","","246","85.250.133.152","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17012","17001","לשתי השאלות האחרונות (שהן בעצם אחת)","23/01/12 21:13","כח טבת","תשע"ב","21:13","כדי","בשיטמ"ק אות יב, באמת הקשה כן, ותירץ שלא מצאו אחרת טובה כמותה.
והתוס' בשבועות (יא.) ג"כ נתקשו בזה, ותירצו בתחילה כהשיטמ"ק הנ"ל. ועוד תירצו, דכל דין זה שאין מתקנין משום שאין עניות במקום עשירות, הוא רק בכלי שרת, והמכתשת לא נחשבת ככלי שרת.","249","","4481","True","True","False","","255","93.172.19.62","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17052","17001","ראה:","24/01/12 17:28","כט טבת","תשע"ב","17:28","Almuaddib","כך הסביר האברבנאל את העניין:


ויאמר ה' אל משה קח לך סמים וגו' עד ראה קראתי בשם בצלאל. אחר שצוה על שמן המשחה צוה על הקטרת ...
ולכן ראוי שיפורש כדברי הראב"ע שכל אחד ישחק לבדו. ואחרי כן יערב כלם. וזה מפני כי אין שחיקתן שוה כי יש שנשחק בקלות כמו הנטף ויש שיקשה שחיקתו מאד כמו שבולת ונרד. ולכן אמר הכתוב ושחקת ממנה הדק ולא אמר ושחקת אותם הדק כי לא תהיה השחיקה שוה בכלם...

ואמרו כי בשעת שחיקתן היה אומר היטב הדק הדק היטב מפני שהקול יפה לבשמים. והטעם בזה הוא מפני שהשוחק בערך הקול ששומע יתכוין להשמיע קול העלי במכתשת כפי ערך הקול של המנגן. ותהיה אז שחיקתו בסדר ובערך משקל קול המנגן ויתערבו על ידי כן הסמים במכתש בערך שוה. ויתהפכו בשווי וידוקדקו ויתעצמו יפה מה שלא יהיה כן כשישחקו שלא כסדר כי אז יהיה חלק ממנו דק וחלק ממנו עב והכתוב אומר ושחקת ממנו הדק.


(אברבנאל שמות פרק ל )


אבל מהתוספות בכריתות ו נראה כי סבר שהבל הקול הוא המועיל. יתכן שהתכוון ללחות היוצאת מפיו של השוחק כשהוא אומר, ויתכן שכוונתו למשהו אחר. בכל אופן, ראה גם שלמדנו במנחות כי כשם שהדיבור רע ליין כך הדיבור מועיל לבשמים, ונראה כי עניין אחד הוא.


ומאבי מורי שמעתי פעם שהיה מי שקרא זאת כשהאות ב' פתוחה: מפני שהקול יפה לבשמים - לעושי הבושם עצמם, ונראה לי שכוונתו דומה לכוונת אברבנאל דלעיל.","107","","4480","True","True","False","","236","212.25.82.194","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17069","17001","כפשוטו!","25/01/12 00:24","א שבט","תשע"ב","00:24","ידידיה","אם חכמים אומרים משהו לא צריך להתחכם, זה כפשוטו (כל עוד שלא מדובר באגדתא וכדו').
ישנם הרבה מחקרים המראים את הקשר בין מוזיקה לבין צמיחה של גידולים שונים. המחקרים עוסקים בעיקר בעוד הצמח מחובר לקרקע, אך ברור לי שיעשו יום אחד מחקר שמראה שיש השפעה גם אחרי הניתוק מהקרקע. ייתכן שיש כבר מחקרים כאלה, פשוט זה מה שמצאתי בחיפוש מהיר באינטרנט:
קישור 1
קישור 2
קישור 3","254","","4479","True","True","False","","177","79.183.217.75","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17008","17006","מה הקשר","23/01/12 20:51","כח טבת","תשע"ב","20:51","עלי","מה הקשר לפגימת המכתשת ותיקונה. נא ענה על שאלותי בלי ניחושים. אם הדברים אכן אינם ידועים וברורים עדיף לענות שכך הם פני הדברים.","209","","4481","True","True","False","","192","95.86.125.150","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17028","17008","אין קשר","24/01/12 04:23","כט טבת","תשע"ב","04:23","דוד כוכב","גם אני שמעתי פעם את הפירוש כמו שכתב קותי, ושלפי זה יש לנקד שהקול יפה לַבַּשָּׂמִים, כלומר לאומנים הכותשים בשמים, שיכתשו יחד בקצב אחד.
דומה לזה ברש"י מסכת סוטה דף מח ע"א:
"זמרי דנגדי - מושכי ספינות בחבל שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם".

אתה מפרש שיש קשר בין "שהקול יפה לבשמים" לבין אותה מכתשת שנפגמה. אני לא הבנתי כך.","125","","4480","True","True","False","","184","95.86.121.156","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17046","17028","האם יש למישהו קישור למקור","24/01/12 16:02","כט טבת","תשע"ב","16:02","יהודי_קדום","שיש לנקד שהקול יפה לַבַּשָּׂמִים?

תודה","233","","4480","True","True","False","","174","79.177.151.141","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17054","17052","האמת שחשבתי","24/01/12 18:51","כט טבת","תשע"ב","18:51","עלי","האמת היא שחשבתי לעצמי שמא הכוונה בדברים הללו לומר שכאשר צמח יבש נכתש ונשבר עד אבק, הרי שבזמן כתישתו נשמע מין קול שחיקה ופצפוץ של דבר הנשבר ונשחק, וזה סימן שהוא יבש כדבעי ויפיץ ריחו כראוי,ואם הוא יבש מדי או לח מדי לא יישמע קולו טוב כ"כ, וזהו שהקול יפה לו, כי ע"י הקול הזה ייודע שהצמח של הבושם ראוי לשחיקה ויצא הבושם טוב. ולא מצאתי מקור להשערתי זו.","209","","4480","True","True","False","","211","212.117.142.227","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("18641","17052","אפשר להסביר כפירוש אברבנאל,","18/04/12 03:06","כו ניסן","תשע"ב","03:06","כוכב קטן","ועם זה לקרוא לבְּשָמים, כשהב' בשוא, כי המקצב הוא בסופו שלדבר לטובת הבשמים,

ומה שהביא ממנחות ש"כשם שהדיבור רע ליין כך הדיבור מועיל לבשמים" אינו סותר כלל, וכשם שלשחיקת הבשמים דרוש מקצב כדי לזרז בעבודה, כך לצורך שפיכת היין לכדים מבלי להעביר טיפת שמרים, שזו עבודה הדורשת דיוק רב, דרוש שקט מוחלט ודממה דקה, לכן העדיפו להקיש בקנה ולא לדבר בפה, ודו"ק.
(וראה ציירים וצורפים, שבשעה שעוסקים בענינים עדינים במלאכתם, מבקשים דממה מוחלטת.)","262","","4395","True","True","False","","123","213.151.54.57","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17055","17054","לענ"ד","24/01/12 19:15","כט טבת","תשע"ב","19:15","כדי","אולי הדבר נכון כשלעצמו, אך א"א לפרש כן את הגמרא, שהגירסא במנחות (פז.) ובכריתות (ו:) היא: "הדיבור יפה לבשמים".","249","","4480","True","True","False","","186","93.172.19.62","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17060","17055","שמא הבל הקול ?","24/01/12 22:26","כט טבת","תשע"ב","22:26","עלי","תחילה תודה ל'כדי' על ההפניה למקבילות, ועיינתי שם במפרשים, וכן במה שכתב הרב מרגליות ב'מרגליות הים' בסנהדרין ע,א סימן כד.
אצלנו נראה לי מרש"י שהכוונה שקול המכתשת עצמו מועיל ובמקבילות נראה שהדיבור של הממונה והכותש מועיל, ונראה שאין הכוונה לקול או לדיבור עצמם אלא להבל הקול, כלומר כנראה תנאי הלחות הנוצרים ממנו מועילים לבשמים - בניגוד כנראה ליין. ועדיין אינני מבין זאת כראוי. ובכלל 'פיטום' זה מהו.","209","","4480","True","True","False","","207","213.151.55.27","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17063","17060","אחר ההתבוננות","24/01/12 23:10","כט טבת","תשע"ב","23:10","כדי","נראה דבאמת אין סתירה, שכל קול מועיל לבשמים, בין ע"י המכתשת ובין ע"י דיבור של אדם. ויש להעמיס זה אף בדברי ר"י עצמו שאמר: "הדיבור יפה לבשמים", שכוונתו נמי על קול שמשמיע הכלי, עי' כעי"ז בחידושי הרש"ש לקידושין (כה.), ושם ציין לרש"י שבת (נח:) שם מפורש בדבריו להדיא דקאי אכלי.
בהגיון שבדבר - קצרה ידי, אולם נאמנו עליי דברי חז"ל.","249","","4480","True","True","False","","226","93.172.19.62","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17085","17063","חוששני שאי אפשר ליישב","25/01/12 07:53","א שבט","תשע"ב","07:53","Almuaddib","שהרי הקול, הדיבור, הוא האמירה הקצובה "הדק היטב! היטב הדק!", ולא המכתשת היא האומרת זאת.","107","","4479","True","True","False","","201","77.126.254.81","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17072","17069","ברוך בואך, ידידיה!","25/01/12 00:42","א שבט","תשע"ב","00:42","המכריע","","199","","4479","False","True","False","","180","212.179.87.180","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17096","17069","זאת בדיוק הבעיה מה הוא פשוטו!!","25/01/12 11:00","א שבט","תשע"ב","11:00","קותי","","217","","4479","False","True","False","","274","85.250.133.152","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17094","17085","אפשר ואפשר","25/01/12 10:32","א שבט","תשע"ב","10:32","כדי","מהלך הגמרא שם הוא כך: בברייתא נאמר שהשוחק אומר 'הדק היטב היטב הדק', וע"ז ציינה הגמרא שמסייעת ברייתא זו לר' יוחנן שאמר שהדיבור יפה לבשמים. לפי דברינו ר' יוחנן דיבר על כל קול (ומה שנקט 'דיבור', כבר הבאנו את הרש"ש), בין של אדם ובין שע"י כלי, והסיוע כאן הוא רק מעניין הדיבור של השוחק, אך ר' יוחנן עצמו התכווין לכל קול.","249","","4479","True","True","False","","201","93.172.19.62","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17097","17094","אתה מתעלם משאר המקורות לבריתא זו","25/01/12 11:02","א שבט","תשע"ב","11:02","Almuaddib","1. ירושלמי יומא פ" ד ה"ה

פיטום הקטורת הצרי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים...
רבי נתן אומ' אף כפית הירדן...
וכשהיה מידק היה אומר: הדק היטב הדק היטב שהקול יפה לבשמים.



2. ברש"י אצלנו:

מפטמת את הבשמים - שבה היו כותשין סממני הקטרת והיה קולה צלול ומפטמת הבשמים יפה ונותנת בהן ריח כדאמרי' בכריתות (דף ו:) השוחק אומר היטב הדק הדק היטב שהקול יפה לבשמים.

(מעניין שברש"י במקום אחר נכתב שלא השוחק אומר, אלא הממונה).

3. בסידורים - הנוסח המוכר לנו של פיטום הקטורת, וכן הוא כבר בסדר רב עמרם גאון:

תניא. ר' נתן אומר: כשהוא שוחק אומר הדק הדק היטב, מפני שהקול יפה לבשמים.","107","","4479","True","True","False","","692","212.25.82.194","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17121","17096","פשוטו הוא שקולות יפים לבשמים","25/01/12 20:50","א שבט","תשע"ב","20:50","אהרן","כך ידעו חז"ל ואין צורך במחקרים שיסיעו להם. אולי דבריהם מסייעים למחקרים.","226","","4479","True","True","False","","380","31.44.131.165","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17103","17097","מה לא מובן?","25/01/12 11:55","א שבט","תשע"ב","11:55","כדי","אחזור על דבריי: כל קול מועיל לבשמים, בין ע"י אדם ובין ע"י כלי.
ולכן כל המקורות שהבאת שמהם עולה שאמירת השוחק מועילה, אין בהם כדי ריח קושיא.
ולא זו בלבד, אלא שמבלי משים העתקת בעצמך את לשון רש"י שממנה גופה הוכרחתי לומר שגם קול הכלי במשמע, וכמובן כוונתי לרש"י שציטטת ב-2. דוק בדבריו שכתב: "והיה קולה צלול ומפטמת הבשמים יפה" הרי שפתיו ברור מיללו שקולה של המכתשת עצמה הועיל לפיטום. ורק מתעקש ידחה זאת (כפי שאני כבר צופה שיאמר - דתרתי קאמר כו', ולכשידחה, אדחה אף אני). ומה שהביא רש"י ראיה מכריתות דמיירי בשוחק, כוונתו הוא כמו שכתבתי אני, דהן אמת ששם הפשט שקולו של השוחק מועיל, אבל פשיטא ליה לרש"י דלאו דווקא קול אדם יועיל לזה, אלא כל קול, ולא בא אלא להראות שכל קול מועיל. ולכן הדגשתך את המילים האחרונות ברש"י, אין בה אלא כדי לערבב עיני הקורא מפשט דבריו.
ומלבד כל זאת דומה שלא עיינת (...) ברש"י שבת (נח:) שם כתב רש"י להדיא דקול הכלי מועיל. וזו ראיה שאין עליה תשובה.","249","","4479","True","True","False","","303","93.172.19.62","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17113","17103","אתה יושב על שפת הבור, עם דייני השור שנפל","25/01/12 12:38","א שבט","תשע"ב","12:38","Almuaddib","ראשית, אתה מסביר כי "דיבור" - זה הוא דיבורו של הכלי, קולה של המכתשת.

אחר כך אתה מסובב את הבריתא, שבפשטות נכתב בה כי הקול הוא קולו של האדם האומר "הדק היטב", ומוסיף כי כל קול מועיל.


התנא דמסייע היחיד שלך הוא רש"י במסכת שבת, שכתב כי קול צלצול הפעמונים טוב לבשמים, מפני שהקול יפה לבשמים - אך אפילו רש"י לא מדבר על קולו של העלי בתוך המכתש, אלא של הפעמונים התלויים מבחוץ.

סובב כמה שתסובב, פשט המלה דיבור הוא דיבור, והשוחק הריהו השוחק, ולא פעמון, ענבל או זג.","107","","4479","True","True","False","","365","212.25.82.194","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17114","17113","חוששני שאתה מנסה לבדוק את רף סבלנותי","25/01/12 13:11","א שבט","תשע"ב","13:11","כדי","כהלל בשעתו.
שוב - הסברתי את דברי ר' יוחנן שאמר שהדיבור יפה לבשמים, שהכוונה על כל דיבור, ולא את הברייתא (מודגש!, ואם היו עוד אופציות להגדלת הגופן וכיוצ"ב הייתי משתמש בהן) שבה אמרתי ברורות שהכוונה לדיבור של האדם השוחק.
התנא דמסייע לי הוא רש"י במסכת שבת וגם רש"י אצלינו (ועל זה לא השבת דבר!). בתרי הויא חזקה (אל תתפסני ע"ז). ממנו יוצא מפורשות, שכך פירש את דברי ר' יוחנן בכריתות.

אם זה עדיין לא מובן, אתנחם בזה שאזכה כעובדא דר' פרידא.

אגב, יחסית לשנינותך- אכזבת עם הכותרת. אני הייתי משפץ קצת, אך אחסוך ממך את זה.","249","","4479","True","True","False","","337","93.172.19.62","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17167","17121","לזה התכוונתי","27/01/12 13:58","ג שבט","תשע"ב","13:58","ידידיה","שלום וברכה אהרן,

תודה רבה שהערת לי, הבאתי לי הזדמנות להבהיר את עצמי.

לא התכוונתי ח"ו לומר שבלי המחקרים לא מאמינים לדברי חז"ל, אלא להיפך - דברי חז"ל נכונים באופן מוחלט, גם אנו לא מבינים אותם, אך הבאתי מחקרים כדי שנוכל גם להבין את דברי חז"ל יותר טוב (אני לא שייך לעובדי פולחן האקדמיה).
גם חז"ל נהגו באופן זה, למשל - כשרצו לבדוק כמה אברים יש בגוף של אשה עשו ניתוח לאחר המוות (לגויה פרוצה שמתה). ואפשר לתת עוד הרבה דוגמאות כאלה. וכמו שהרמב"ם אומר שכל החכמות משמשות לאופות ולטבחות ולרוקחות לתורה.

שבת שלום.","254","","4477","True","True","False","","152","77.127.144.171","0","17001","ערכין|י ע"א",""),new Message("17168","17167","ע"ע בחולין (נז:) ובתוס' שם. ועי' שם","27/01/12 14:01","ג שבט","תשע"ב","14:01","כדי","(עז.) דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים כו'. ועי' בנדה (כב:) ובאו ושאלו את אבא ואבא שאל לחכמים וחכמים שאלו לרופאים כו'. ועי' בנזיר (נב.) גבי תודוס הרופא. ועי' סנהדרין (ה:) דאמר רב, שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר.","249","","4477","True","True","False","","246","46.116.156.155","0","17001","ערכין|י ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);