var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16976;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16976","0","ביאורים לדפים ח-ט מאתר לימוד יומי","23/01/12 01:53","כח טבת","תשע&quot;ב","01:53","לימוד יומי","שלום לכולם, <br /><br />לאתר לימוד יומי הועלו ביאורים לדף ח-ט ולכל החישובים המסובכים שם. אתם מוזמנים לעיין. <br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.limudyomi.com/Default.asp?sType=0&PageId=68388'>להלן הקישור</a>","252","","4485","True","True","False","","1157","95.35.181.102","0","0","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("16990","16976","חוששני שנפל אי-דיוק בהסבר דף ט","23/01/12 13:13","כח טבת","תשע&quot;ב","13:13","Almuaddib","יש להבחין הבחן היטב בין האורך הממוצע של חודש לבנה - כט יב תשצ&quot;ג, לבין האורך האמיתי, שזה &quot;פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה&quot;. יש חשיבות להבנת ההבדל בין המולד הממוצע, הוא המכונה על ידי הרמב&quot;ם &quot;מולד האמצעי&quot;, לבין המולד האמיתי. טעות זו נגררת, ועלולה להטעות.<br /><br /><br />המצוטט - צבוע בבורדו.<br /><br />==================<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>קדים אתי סיהרא תלתא יומי וכו' (דף ט ע&quot;א)<br /><br />סיכום עיקרי הסוגיה בקצרה: <br /><br />א) מולד הלבנה חל בערך כל עשרים ותשעה ימים וחצי (דהיינו: עשרים ותשע יממות, ועוד שתים עשרה שעות). [נקטנו &quot;בערך&quot;, כי הזמן המדויק באמת, הוא עשרים ותשעה ימים וחצי ועוד שבע מאות תשעים ושלושה &quot;חלקים&quot; (&quot;חלק&quot; הוא אחד חלקי אלף שמונים משעה)].  </b></span>  <br /><br /><br />הזמן &quot;המדוייק&quot; המובא לעיל, אינו משך מולד הלבנה, כי אם המשך <u>הממוצע</u>. <br /> <span class='bordeaux'><b><br /><br /><br />ב) נמצא, שבין מולד לבנה אחד לבין מולד המקביל לו בשנה הבאה (כגון- בין מולד הלבנה שבחודש תשרי תשע&quot;א לבין מולד הלבנה שבחודש תשרי תשע&quot;ב) חולפים כשלוש מאות חמישים וארבעה ימים (עשרים ותשע וחצי כפול שתים עשרה). </b></span>  <br /><br />שוב - חולפים <u><b>בממוצע</b></u>. <br /> <span class='bordeaux'><b><br /><br /> <br />ג) אם במשך כל השנה אנו מקפידים לעשות לסירוגין חודש אחד מלא וחודש אחד חסר (מלא- שלושים, חסר- עשרים ותשעה), אזי נמצא שהאורך הממוצע של חודש הוא עשרים ותשעה וחצי ימים. וכן נמצא, שבשנים עשר חודשים, מתשרי עד תשרי, יהיו שלוש מאות חמישים וארבעה ימים (שזהו, כאמור לעיל, גם מספר הימים </b></span>  <br />הממוצע<br /><br /> <span class='bordeaux'><b><br /> שבין מולד דתשרי לבין מולד דתשרי הבא).  <br /><br />ד) מה שמחדשת המשנה הוא, שאין חובה להקפיד שתמיד יהיה לסירוגין חודש אחד מלא וחודש אחד חסר, אלא מותר שבשנה יהיו יותר חודשים מלאים מחסרים, או להיפך. מותר, למשל, לעשות שמונה חודשים מלאים (ואז יהיו בשנה שלוש מאות חמישים ושישה ימים) או שמונה חסרים (ואז יהיו בשנה שלוש מאות חמישים ושניים ימים). רק על דבר אחד יש להקפיד, שהיחס בין המלאים לחסרים יהיה לכל היותר שמונה-ארבע, ולא תשע-שלוש (דהיינו, שלא יהיו יותר משמונה חודשים מלאים בשנה, וכן להיפך, שלא יהיו יותר משמונה חודשים חסרים בשנה). כך פירוש המשנה לפי רב הונא. <br /> </b></span>  <br /><br />דבר זה <u><b>אינו חידוש של המשנה</b></u>, הואיל וכאשר מקדשים על פי הראיה, יתכן שכך יהיה המצב באמת - האורך של 354 ימים מתבסס על נתונים ממוצעים בלבד, כפי שנכתב לעיל.<br /> <span class='bordeaux'><b><br /><br />ה) ומדוע אנו מקפידים שלא יהיו תשעה חודשים מלאים (או חסרים) בשנה? כי בצורה כזו, יצטבר הפרש גדול של שלושה ימים בין המולד האמיתי לבין ראש חודש [ונבאר בדוגמה: כאשר למשל ישנם תשעה חודשים מלאים ושלושה חסרים, השנה נמשכת שלוש מאות חמישים ושבעה ימים במקום שלוש מאות חמישים וארבעה. וכך, ראש חודש תשרי יחול שלוש מאות חמישים ושבעה ימים לאחר ראש חודש תשרי הקודם, בעוד שהמולד של תשרי, כבר אמרנו שהוא מרוחק מתשרי הקודם רק שלוש מאות חמישים וארבעה ימים], וזוהי תוצאה שאינה רצויה כי היא מתמיהה אנשים.  </b></span>  <br /><br />גם כאן, יש לשים לב שהדיון יוצא מנקודת המוצא של שנה כסדרה, בה החודשים ממוצעים. כלומר - תאורטית ניתן להגיע לסטיה כזו וכזו.<br /> <span class='bordeaux'><b><br /><br /><br />ו) אך על כך מקשה הגמ', כשם שהפרש של שלושה ימים ...<br /><br />אין ראש השנה חלה אלא או ביום הנף או ביום עיבורו (דף ט ע&quot;ב) <br /><br />כלומר, היום בשבוע שבו יחול ראש השנה, ...<br /><br /></b></span>","107","","4485","True","True","False","","303","81.218.141.168","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17033","16990","מושגי יסוד בסיסיים בלוח העברי","24/01/12 09:47","כט טבת","תשע&quot;ב","09:47","יהודי_קדום","<span class='bordeaux'><b>1.	½29 ימים +  793/1080 חלקים: </b></span><br />א.	<b>מולד הלבנה</b> חל בדיוק כל ½29 ימים +  793/1080 חלקים של שעה (שהם 44 דקות+3 שניות ושליש השניה). <br />ב.	זמן זה הוא גם הזמן שבו מסיימת הלבנה הקפה אחת סביב כדור הארץ לכן קביעת החודש עפ&quot;י הירח  נקראת  <b>חודש ירחי </b>.<br />ג.	 (בנוסף לקבלת דיוק רב יותר של השעה המספר 1080 (השעה חולקה למספר זה) נוח לחישוב כי הוא מתחלק ללא שארית ב 2,3,4,5,6,8,9). <br />ד.	חז&quot;ל קבעו זמן זה כאורך <b>החודש הממוצע</b>: החודש הירחי הארוך ביותר הוא   29 יום וכ-20 שעות .  החודש הירחי הקצר ביותר הוא  29 יום וכ-6.5 שעות  לכן ההפרש בין החודשים הירחיים יכול להגיע עד 14 שעות.<br />ה.	חישובים  אסטרונמיים בימינו קרובים ב 99.89% לדיוק שנקבע ע&quot;י <span class='lightYellow'><b>הלל נשיאה (שהיה מזרעו של  הלל הזקן).</b></span><br />ו.	<b>חודשי השנה הם שלמים</b> – 29 יום או 30 יום.<br />ז.	<b>מראה הירח</b> (ראה קובץ מצורף) לצופה מכדור הארץ משתנה <b>באופן מחזורי </b>- במשך כ-15 יום הוא הולך ו&quot;<b>מתמלא</b>&quot;, מסהר דק לכדור  שלם וב- כ-15 יום הבאים הוא הולך  ו&quot;<b>נחסר</b>&quot;  ושוב מקבל צורת סהר דק אלא שכיוונו הפוך (בגלל התנועה האליפטית  של הירח סביב כדור הארץ, רק כאשר חלקו המואר של הירח מופנה כלפי כדור הארץ נוכל לראותו וזאת כאשר הירח והשמש נמצאים בכיוונים מנוגדים ביחס אלינו).<br /><span class='bordeaux'><b>2.	הלוח העברי המחושב הראשון</b></span><br />א.	עד שנת ד-קי&quot;ט (359 למנינם)  שימשה הראייה הראשונה של מולד הירח ע&quot;י עדים וסנהדרין לקביעת היום הראשון בחודש העברי ולקידושו.  בתקופה  זו רבו רדיפות הנוצרים את היהודים, החריבו רבות מישיבות ארץ ישראל, ביטלו את הסנהדרין וכך לא  נתאפשר לקדש את החודש עפ&quot;י הראייה.<br />ב.	היה זה <span class='lightYellow'><b>הלל נשיאה </b></span> שפיתח אלגוריתם לחישוב ולקביעת <b>לוח חישובים לקידוש החודש </b>כך שעם ישראל יוכלו  בצרתם ובגלותם להמשיך ולקדש את החודשים והמועדות בזמנם- אף בלי ראייה.   (כאמור גזירות הנוצרים עלינו הם שביטלו הסנהדרין).<br />ג.	בלוח זה  מספר הימים בכל חודש קבוע מראש, למעט החודשים חשוון וכסלו, שמספר הימים שבהם עשוי להיות 29 או 30 יום.<br />ד.	 לוח זה שבנה הלל השני מבוסס על המולד  ומהלך הירח המחושבים;  לכן הלוח נקרא <b>הלוח מחושב </b>והמולד נקרא  <b>המולד המחושב</b>. <br />ה.	ראש החודש היחידי שנקבע על פי המולד הוא ראש חודש תשרי, שהוא ראש השנה. (כאמור, המולד המשמש לקביעה זו נקרא מולד הלוח והוא מולד מחושב, <b>ולא מולד אמיתי</b>).<br />ו.	מולד הירח עפ&quot;י <b>מולד הלוח מחושב </b>מתקבל כך:<br />[מולד הלוח של ראש השנה החולפת + (מספר החודשים של השנה חולפתX  אורך החודש הממוצע)]","233","jpg","4484","True","True","False","","3959","79.177.151.141","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א","0-jpg"),new Message("17034","17033","אתה מוסיף לכאן טעויות, וחבל!","24/01/12 10:20","כט טבת","תשע&quot;ב","10:20","Almuaddib","<span class='bordeaux'><b><br />1. ½29 ימים + 793/1080 חלקים: <br />א. מולד הלבנה חל בדיוק כל ½29 ימים + 793/1080 חלקים של שעה (שהם 44 דקות+3 שניות ושליש השניה). <br /></b></span><br /><br />חוששני שגם אתה מבלבל בין המולד הממוצע לבין המולד האמיתי. האורך שכתבת הוא של המולד המוכרז בבתי הכנסת, והוא אינו המולד האסטרונומי, המולד שניתן לצפות בו, אלא של <u>המולד הממוצע</u> - &quot;מולד האמצעי&quot; בלשון חכמים.<br /><br />מאחר ובעצמך תיקנת את הדברים בהמשך, אני מניח שמדובר בחוסר דיוק בכתיבה, וחבל.<br /><br /><span class='bordeaux'><b><br />ב. זמן זה הוא גם הזמן שבו מסיימת הלבנה הקפה אחת סביב כדור הארץ לכן קביעת החודש עפ&quot;י הירח נקראת חודש ירחי .<br /></b></span><br /><br />הלבנה מסיימת הקפה אחת של כדור הארץ <b>בערך כל <u>27.33 </u>ימים</b>, ולא כפי שכתבת. אגב, נתון זה היה ידוע, ואם תראה את הראב&quot;ע על &quot;החודש הזה לכם&quot; בפרשתנו, דומני שהוא אף מזכיר זאת שאם.<br /><br />הסיבה שאורכו של <b>חודש </b>ארוך יותר ממשך הקפת הלבנה את הארץ, נובעת מכך שמשך החודש נקבע על פי מצב הלבנה - החלק הנצפה - כפי שהוא נראה מן הארץ. במהלך אותם 27.33 ימים בערך, ממשיכים כדור הארץ והירח להקיף את השמש, כך שמיקומם היחסי כלפי השמש משתנה, ולכן נדרשים עוד כיומיים - משך משתנה - עד לחודש הבא.<br /><span class='bordeaux'><b><br /><br /><br /><br />ג. ...<br /><br />2. הלוח העברי המחושב הראשון<br />א. עד שנת ד-קי&quot;ט (359 למנינם) שימשה הראייה הראשונה של מולד הירח ע&quot;י עדים וסנהדרין לקביעת היום הראשון בחודש העברי ולקידושו. בתקופה זו רבו רדיפות הנוצרים את היהודים, החריבו רבות מישיבות ארץ ישראל, ביטלו את הסנהדרין וכך לא נתאפשר לקדש את החודש עפ&quot;י הראייה.<br />ב. היה זה הלל נשיאה שפיתח אלגוריתם לחישוב ולקביעת לוח חישובים לקידוש החודש כך שעם ישראל יוכלו בצרתם ובגלותם להמשיך ולקדש את החודשים והמועדות בזמנם- אף בלי ראייה. (כאמור גזירות הנוצרים עלינו הם שביטלו הסנהדרין).<br />ג. בלוח זה מספר הימים בכל חודש קבוע מראש, למעט החודשים חשוון וכסלו, שמספר הימים שבהם עשוי להיות 29 או 30 יום.<br /></b></span><br /><br />מה שאתה קובע כאן כעובדה, שנוי במחלוקת. אין עדויות ברורות עד מתי קידשו לפי הראיה, ובודאי שיש עדויות לכך שהיו דעות אחרות. אם תעיין בספר העיבור לרבי אברהם בר חיא (מאמר שני, שער שמיני), תראה שהוא מאריך בהוכחות כנגד שיטת רס&quot;ג, שמאז ומתמיד השתמשו בלוח המחושב, ולא רק בעקבות ועידת ניקיאה של הנוצרים.<br />גם פיתוח הלוח, המיוחס להלל נשיאה, עומד בסתירה לדברים אלו של רס&quot;ג, ויש עוד כמה סיועים לשיטתו - כולל הדברים המפורסמים של רבן גמליאל כלפי מחלוקתו עם רבי יהושע במסכת ר&quot;ה.<br /><span class='bordeaux'><b><br /><br />...<br /></b></span>","107","","4484","True","True","False","","483","212.25.82.194","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17042","17034","אני רק לפתוח שער באתי ולא לשורר...","24/01/12 15:24","כט טבת","תשע&quot;ב","15:24","יהודי_קדום","אמנם דבריו נכונים ובמקומם אך ישים לב כב':<br />אין בלבול בדברי אלא קיצור דברים (כהגדרת 'מושג בסיסי') :<br />כל אחד מתת הסעיפים  של סעיף ראשי 1. מכיל את המושג הראשי: ½29 ימים +  793/1080 חלקים בהקשר <b>השייך באותו סעיף!</b> ולמיטב ידיעתי  כל סעיף לעצמו נכון; כך &quot;א. מולד הלבנה חל בדיוק כל ½29 ימים + 793/1080 חלקים נכון&quot; הוא שהרי חז&quot;ל קבעןהו כאורך החודש הממוצע ולכן, אמנם, בודאי גם נכון מה שכתב  כב': &quot; המולד המוכרז בבתי הכנסת, והוא אינו המולד האסטרונומי, המולד שניתן לצפות בו, אלא של המולד הממוצע - &quot;מולד האמצעי&quot; בלשון חכמים.&quot; אך דיבור על המולד האסטרונומי (הזמן שבו הלבנה נמצאת בקרבה הגדולה ביותר לשמש ואין הלבנה נראית אז לבני האדם אלא רק צידה האפל של הלבנה &quot;נראה&quot;) מעין הרחבה הוא.  אשר על כן, לא הבאתי את גם את ההרחבה של כב' &quot; הלבנה מסיימת הקפה אחת של כדור הארץ בערך כל 27.33 ימים &quot; אלא שניסיתי להביא מושגים בסיסיים שאינם מכילים מושגים נוספים בתוכם.<br />וכן על זה הדרך לשאר הסעיפים ולכן גם אין תיקון דברים בהמשך (להבנתי גם הוא  מקבלם כנכונים) .","233","","4484","True","True","False","","169","79.177.151.141","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17043","17034","תודה על ההערות","24/01/12 15:25","כט טבת","תשע&quot;ב","15:25","לימוד יומי","האמת היא שלא התכוונתי לרדת לרזולוציות האלה. כשכתבתי &quot;המולד האמיתי&quot;, לא התכוונתי בניגוד למולד הממוצע וכדומה, אלא למשהו תמים הרבה יותר- להסביר את פשט הסוגיה למי שסוגיות כאלה מכניסות אותו לשוק (לפשט הסוגיה, חשוב בעיקר להבין שיש הבדל בין התאריך שבו אנו קובעים את ר&quot;ה או ר&quot;ח לבין המולד). אגב ריהטא, כמו שאומרים, לא דקדקתי לחשוב שכאשר אכתוב &quot;המולד האמיתי&quot; יפרשו אותי עד כדי כך לעומק.<br /><br />מכל מקום, תודה על ההערות, ואשתדל לקיים להבא &quot;חכמים היזהרו בדבריכם&quot;, ולברור את המונחים בצורה שלא תטעה...","252","","4484","True","True","False","","172","192.116.211.181","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17049","17042","חוששני שדבריך לא נקראים כפי שאתה סובר","24/01/12 17:18","כט טבת","תשע&quot;ב","17:18","Almuaddib","כאשר אתה כותב כי מולד הלבנה אורכו כך וכך, ובסעיף הבא אתה כותב כי זהו גם משך זמן הקפת הלבנה את הארץ - אני מבין בדיוק את מה שכתבת.<br /><br />לו היית כותב כי אורכו הממוצע של מולד הלבנה כך וכך, וכי משך ההקפה של הלבנה את כדור הארץ הוא כ- 27.33 - גם כן הייתי מבין, אך שאל נא קורא אחר, היאך ניתן היה להבין מדבריך את שאתה טוען שכתבת.<br /><br />לגבי סעיף ב', אין כאן קיצור והרחבה, שהרי כתבת במפורש שמשך זמן הקפת הירח את הארץ הוא מעט יותר מ-29.5, בעוד שלא כך הוא.<br /><br />ראה, כדוגמא, איך כתב זאת הראב&quot;ע בפירושו:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>החדש הזה א&quot;ר יהודה הפרסי, כי ישראל היו מונים כפי שנות החמה כמשפט הערלים. וראיתו ושמרת את החקה הזאת למועדה (שמות יג, י), כי שנת לבנה איננה שוה, כי ימי החריש והקציר תלוים בהליכת השמש לבדו כפי נטותה לצפון או לדרום. ולא דבר נכונה. ועתה אפרש לך, <u>ידענו כי מהלך הלבנה בגלגלה בנקודה הידועה כנגד גלגל המזלות, עד שובה אל הנקודה בעצמה הם כ&quot;ז יום ושלישית יום בקירוב</u>. ...</b></span>","107","","4484","True","True","False","","210","212.25.82.194","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17050","17043","יש&quot;כ","24/01/12 17:19","כט טבת","תשע&quot;ב","17:19","Almuaddib","","107","","4484","False","True","False","","137","212.25.82.194","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17058","17049","אעיין שוב בכל מה שכתב ואשוב בע&quot;ה","24/01/12 21:35","כט טבת","תשע&quot;ב","21:35","יהודי_קדום","","233","","4484","False","True","False","","197","79.177.151.141","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17095","17049","1. מחילה אך אינו מפרש נכון את הראב&quot;ע","25/01/12 10:54","א שבט","תשע&quot;ב","10:54","יהודי_קדום","כדי להיתלות בו. כאשר הרב  Almuaddib כותב על דבריי :<br /> &quot;  הלבנה מסיימת הקפה אחת של כדור הארץ בערך כל 27.33 ימים, <b>ולא כפי שכתבת  </b> &quot;  <br /><br />אבל כב' מביא רק את חישוב החלק הראשון של הראב&quot;ע ומתעלם מהמשך החישוב!   וכך מביא ראיה ?!. <br /><br /><span class='lightYellow'><b>כך צ&quot;ל</b></span>:  &quot;...הם כ''ז יום ושלישית יום בקרוב&quot; <b>הראב&quot;ע לא עוצר כאן אלא ממשיך  את חישובו</b>: &quot;והנה נחשוב כי התחברה עם השמש כשהיתה בנקודה הראשונה בתחלת מזל טלה ...התחברו שניהם לסוף <span class='bordeaux'><b>כ''ט יום וחצי ושני ידות שעה</b></span>&quot;.<br /><br /><br />היכן מצאנו ובאלו תנאים:  &quot;הלבנה מסיימת הקפה אחת של כדור הארץ בערך כל <b>27.33 ימים</b>&quot; ?<br /><br /><br />ייתכן ובמהלך חישובים בהם מייחסים את מיקום השמש והירח <span class='bordeaux'><b>ביחס לכדור הארץ  </b></span> נקבל  &quot;כ&quot;ז יום ושלישית יום בקירוב&quot;  כי במצב זה  המיקום של השמש והירח ביחס לכדור הארץ <span class='bordeaux'><b>משתנה במהירות</b></span>  <br />הרמב&quot;ם מתאר את מיקום השמש והירח תמיד ביחס ל&quot;גלגל הכוכבים&quot;, <span class='bordeaux'><b>ולא </b></span>ביחס לכדור הארץ ולא ראיתי אצלו מספר זה.<br /><br /><b>2</b>. עיינתי בהערותיו אך לא מצאתי  <b>בשום מקום</b> בדבריי שאני כותב על אורך <b>מולד </b>הלבנה (טענתו מדבריו: &quot;כאשר אתה כותב כי מולד הלבנה אורכו כך וכך,...&quot; כנראה יסודה <b>בדבריו </b>הוא בתגובתו הראשונה: &quot;...<b>האורך </b>שכתבת הוא של המולד...&quot;  ). <br />כן כתבתי בהתייחסי <b>לאורך חודש הלבנה  </b>&quot;מולד הלבנה חל בדיוק כל ½29 ימים + 793/1080 חלקים של שעה (שהם 44 דקות+3 שניות ושליש השניה). &quot;","233","","4483","True","True","False","","258","79.177.151.141","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17101","17095","חוששני שלא הבנת את דברי הראב&quot;ע כראוי","25/01/12 11:23","א שבט","תשע&quot;ב","11:23","Almuaddib","לשונו - הלשון המדעית של אסטרונום מימה&quot;ב - והפער בין לשונו ללשוננו, כנראה הטעתה אותך.<br /><br />אך ראשית - הבה נתבונן בנתונים שיש היום:<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://helios.gsfc.nasa.gov/qa_earth.html#rotmoon'>בקישור הבא</a> תוכל לקרוא - באנגלית - את התשובה של דר. אריק כריסטיאן מסוכנות החלל האמריקאית - NASA - לשאלתו של ילד. התשובה, אגב, היא זו שהבאתי לעיל: הירח מקיף את כדור הארץ הקפה שלמה כל בערך 27.33 ימים.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.youtube.com/watch?v=W47Wa7onrIQ&feature=related'>בקישור הזה</a>, הדמיה מונפשת ביוטיוב, שתסייע להבנת הסיבה לכך.<br /><br /><br />הסיבה, כפי שכתבתי לעיל, היא התנועה של הארץ והירח יחדיו, יחסית לשמש. הבה נתחיל מדוגמא פשוטה יותר:<br />מה אורכו של סיבוב כדור הארץ סביב עצמו?<br /><br />התשובה <u><b>אינה</b></u> 24 שעות, אלא מעט פחות. הסיבה לכך היא כי אורך היממה הוא 24 שעות - מזריחה עד זריחה, או משקיעה עד שקיעה - תלוי גם בסיבובו של כדור הארץ סביב צירו, אך גם בתנועתו השנתית סביב השמש. בזמן שכדור הארץ סובב סביב צירו שלו, הוא גם ממשיך במסעו סביב השמש, ועובר בערך 0.2% מהמסלול השנתי שלו. המיקום היחסי מול השמש משתנה, ולכן למרות שהשלים את הסיבוב סביב צירו, תדרשנה עוד בערך 4 דקות עד שהוא יהיה באותו המיקום היחסי סביב השמש - ותתחיל יממה חדשה.<br /><br /><br />כך גם לגבי החודש. אם במולד השמש, כדור הארץ והירח היו על קו ישר אחד, הרי שלאחר כ- 27.33 ימים, כשהירח נמצא בדיוק לאחר הקפה שלמה מול כדור הארץ, השמש לא נמצאת על אותו הקו הישר, משום שכדור הארץ והירח המשיכו לנוע, ומיקומה היחסי של השמש השתנה. זה יקח עוד יומיים וקצת עד ששוב יהיו שלושת הגופים בקו ישר.<br /><br /><br />וזו בדיוק משמעות דבריו של הראב&quot;ע: החיבור - כששלושתם על קו אחד - הוא זה שקרה לאחר כט יב ועוד קצת, למרות שההקפה של הירח, הושלמה יומיים לפניכן.<br /><br /><br />ועושה שלום במרומיו - הוא יעשה שלום עלינו במהרה.","107","","4483","True","True","False","","375","212.25.82.194","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17105","17101","ואם אומר שאני מדבר על  הזמן","25/01/12 12:00","א שבט","תשע&quot;ב","12:00","יהודי_קדום","החולף <b>מראיית </b>הלבנה במילואה עד <b>ראיית </b>מילואה הבא שהוא ½29 ימים + 793/1080 חלקים וכב' מדבר על : &quot;The Moon <b>rotates </b>on it's axis and <b>revolves around the Earth </b>in 27 1/3 days&quot;  -  שתירגומו: &quot;הירח מסתובב סביב צירו  וסביב כדור הארץ ב 27 1/3  ימים &quot;<br /><br />הכל יבוא על מקומו בשלום?","233","","4483","True","True","False","","232","79.177.151.141","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17107","17101","ליתר דיוק","25/01/12 12:07","א שבט","תשע&quot;ב","12:07","דוד כוכב","כדור הארץ סובב סביב צירו אחת ל23 שעות ו56 דקות, <span class='bordeaux'><b>יחסית </b></span>לרוב גרמי השמים.","125","","4483","True","True","False","","119","95.86.121.156","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17109","17105","שים לב:","25/01/12 12:20","א שבט","תשע&quot;ב","12:20","Almuaddib","העיקר להבין, ואני לא בטוח שהבנתי אם הבנת:<br /><br /><br />הזמן החולף ממולד ועד מולד - הוא חודש.<br /><br />אורכו <u><b>הממוצע </b></u>של החודש הוא כפי שכתבת - כט, יב, תשצג.<br /><br />אתה לא יכול לכתוב שהלבנה מקיפה את הארץ במשך זמן זה, משום שהיא עושה זאת ביומיים פחות - כפי שכבר נכתב ונשנה כאן.","107","","4483","True","True","False","","262","212.25.82.194","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17108","17107","ליתר דיוק - יחסית לנקודה קבועה","25/01/12 12:14","א שבט","תשע&quot;ב","12:14","Almuaddib","","107","","4483","False","True","False","","210","212.25.82.194","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17111","17108","נקודה קבועה?! אֵין. איינשטֵיין.","25/01/12 12:25","א שבט","תשע&quot;ב","12:25","דוד כוכב","","125","","4483","False","True","False","","103","31.44.133.11","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א",""),new Message("17117","17109","אם חודש=חודש ירחי סגרנו עיסקה <img src='/icon/4.gif'>","25/01/12 16:07","א שבט","תשע&quot;ב","16:07","יהודי_קדום","","233","","4483","False","True","False","","107","79.177.151.141","0","16976","ערכין|ט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);