var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16745;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16745","0","דינים העולים לדף ס עמ' א'","16/01/12 02:32","כא טבת","תשע&quot;ב","02:32","המכריע","ס.<br /><b>כנס יט טלאים לדיר שיש בו ב' פתחים ויצאו ט' בפתח זה וט' בפתח זה ואח&quot;כ יצא </b><b>העשירי</b> –<br />   גם הט' האחרים פטורין. (והוא הדין אם נשתייר העשירי בדיר, מאליו קדוש).<br /><b>כנס יט ומנה ט' ובעשירי החל שוב למנות א'</b> – העשירי הזה קדוש מאליו והט' חייבין לגורן אחר.<br /><b>כנס יט ויצאו ט' זוגות ומנה כל זוג באחד, וביציאה העשירית יצא האחרון </b>– <br />   לרבא א' מהזוג החמישי קדוש מאליו ואלו שאחריו מצטרפין לגורן אחר. <br />   ולמ&quot;ד להלן למנין שלו הוא קדוש, כולן פטורין. <br /><br /><b>יצאו שנים כאחד </b>– מונה אותם שנים.<br /><b>מנאן אחד</b> (לפני היציאה התשיעית והעשירית שדיניהם יבוארו להלן) – תשיעי ועשירי מקולקלין.<br />לפ&quot;א ברש&quot;י הוא סבור שמה שקורא ט' הוא חולין והי' מעשר, ובאמת הט' שלו מעשר והי' שלמים.<br />לפ&quot;ב שניהם נאכלין במומן. (כיון דהטעות לפני התשיעי אין דינן כדלהלן). (פ&quot;ג נדחה ופ&quot;ד כפ&quot;א).<br /><br /><b>קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולי&quot;א עשירי</b> – הט' נאכל במומו הי' מעשר והי&quot;א שלמים.<br /><b>המיר את הי&quot;א </b>- לר&quot;מ הוא תחילת קדושה ועושה תמורה, לר&quot;י הוא כתמורת מעשר ואין עושה תמורה. ובעמ' ב' מוכח דה&quot;ה פליגי בהמיר את הט'.<br />(מבואר להלן סא. דלר&quot;י אין ט' מתקדש, דל&quot;ש תמורה קודם הקרבן עצמו, וצ&quot;ע מעמ' ב', וצ&quot;ל דאין מתקדש לשלמים אבל מתקדש להיאכל במומו).<br />(אין תמורה עושה תמורה. תמורה קריבה חוץ מתמורת בכור ומעשר, לר&quot;י תמורת מעשר קריבה).<br /><br /><b>קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולי&quot;א עשירי </b>– אין הי&quot;א קדוש (כשלא נעקר עשירי).<br />(ועי' לעיל נט: פלוגתא דתנאי אי הט' קדוש בכהאי גוונא. ועי' בעמ' ב' עוד פלוגתא אי קרא לעשירי אחד עשר אי הוי עקירה כשיש לו עוד עשר).<br /><br /><b>מנה זוגות או עשיריות</b> – אמר ריו&quot;ח דלמנינו הוא קדוש.<br />לר' מרי היינו הזוג העשירי או העשיריה העשירית.<br />לר' חסדא לא אזלינן בתר מניינו (כשמתכוון להוציא זוגות) אלא העשירי למנין הבהמות קדוש.<br /><b>אם יצאו שנים מעצמן,</b> אף ר&quot;ח לריו&quot;ח מודה דלא אזלינן בתר בהמות וט' וי' מקולקלין כנ&quot;ל.<br /><b>מנאן למפרע </b>– העשירי קדוש אף למ&quot;ד למנין שלו (משום מנין פרסאה).","199","","4485","True","True","False","","1002","212.179.87.180","0","0","בכורות|ס ע&quot;א",""),new Message("16768","16745","דינים העולים לדף ס' עמ' ב'","16/01/12 15:27","כא טבת","תשע&quot;ב","15:27","המכריע","ס:<br /><br /><b>טעה בשמיני ובי&quot;ב </b>– אינן קדושין אף אם נעקר עשירי.<br /><b>טעה גם בט' וגם בי&quot;א </b>– למתני' שניהם קדושים וכנ&quot;ל, לראבר&quot;ש רק הט'.<br /><b>אם טעה רק בי&quot;א </b>– לכו&quot;ע קדוש כשלמים.<br /><br /><b>המיר וחזר והמיר </b>– קי&quot;ל דמומר ולר&quot;ש וראבר&quot;ש אין השני מומר.<br /><b>הט' והי&quot;א</b> – לר&quot;י וראבר&quot;ש הוו תמורת מעשר.<br />ונמצא דלראבר&quot;ש טעה בט' ובי&quot;א אין השני קדוש (דהוי תמורה אחר תמורה) וכנ&quot;ל.<br />(והא דלהלן סא. מבואר דלר&quot;י אין ט' מתקדש כיון דל&quot;ש תמורה קודם הקרבן, היינו לשלמים).<br /><br /><b>יצאו שנים בתשיעי</b>;<br /><b>קראן תשיעי </b>– עשירי וחולין מעורבין. (נאכלין במומן והגוזז א' מהן אין לוקה).<br /><b>קראן עשירי </b>– עשירי ותשיעי מעורבין. (נאכלין במומן אבל הגוזז א' מהן לוקה. רש&quot;י כת&quot;י).<br /><br /><b>יצאו שנים בעשירי;</b><br /><b>קראן עשירי</b> – עשירי ואחד עשר מעורבין. ועי' בסמוך ג' שיטות בזה. <br />   (ויש כאן רבותא, דאע&quot;ג דלא נעקר שם עשירי, מ&quot;מ י&quot;א קדש שלמים כיון דבר בב&quot;א עם העשירי).<br /><b>קראן אחד עשר </b>– עשירי וחולין מעורבין זה בזה. (נאכלין במומן ואין לוקה כנ&quot;ל).<br /><br /><b>יצא עשירי ולא דבר וקרא לי&quot;א עשירי </b>– אינו קדוש.<br /><b>הוציא עשירי ראשו וקראו תשיעי, ושוב יצא עם הי&quot;א וקראן עשירי </b>– עשירי וי&quot;א מעורבין.<br />   (בזה א&quot;צ לרבותא דרבא דבבת אחת שאני, דהא נעקר עשירי).<br /><br /><b>קרא לעשירי אחד עשר</b> – אם אין לו עשר נוספים, לכו&quot;ע הוי עקירה.<br />   אם יש לו עשר נוספים, לרבי ל&quot;ה עקירה ואין י&quot;א קדוש, לריבר&quot;י הוי עקירה והי&quot;א קדוש.<br /><br /><b>יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי, דאמרינן עשירי וי&quot;א מעורבין;</b><br />לרבנן דאין מביאין קדשים לבית הפסול, ירעו (שמא לא יימצאו כהנים לאכילת ב' חזה ושוק). <br />   ואחר שנסתאבו פודה את השלמים שבהם קודם שנאכלים.<br />לר&quot;ש דמביאין יקרבו שניהם וטעונין ב' מתנות וחזה ושוק כשלמים.<br />(ואף לר&quot;י דהוי תמורת מעשר, לשיטתו קריבה שלמים, ויסבור כרבנן או כר&quot;ש).<br />ובזמן הזה י&quot;א דימותו. (דסוברים שמעשר בהמה נוהג בזמן הזה, ומכניס לדיר וכונס לכיפה את המעשר ואף כשהם שנים מספק. ואנן ס&quot;ל לעיל נג. דאין מעשרין כלל בזה&quot;ז).","199","","4485","True","True","False","","155","212.179.87.180","0","16745","בכורות|ס ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);