var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16533;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16533","0","שוב אוקימתא דחוקה?","05/01/12 09:25","י טבת","תשע&quot;ב","09:25","שיננא","<span class='darkYellow'><b>ר''י בן ברוקה אומר (אף) היורש את אשתו יחזיר לבני וכו': <br />מאי קסבר אי קסבר ירושת הבעל דאורייתא אמאי יחזיר לבני משפחה ואי קסבר ירושת הבעל דרבנן דמים מאי עבידתייהו <br />לעולם קסבר ירושת הבעל דאוריית'</b></span> <span class='bordeaux'><b>והכא במאי עסקינן כגון שהורישתו אשתו בית הקברות </b></span><span class='darkYellow'><b>ומשום פגם משפחה אמור רבנן לשקול דמי וליהדר...</b></span><br /><br />האוקימתא של הגמרא נראית מאוד דחוקה ונדירה.<br />אני שוב מוטרד <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=16384'>משאלתי הקודמת מלפני כמה ימים</a>:<br />האם ר&quot;י בן ברוקה אכן התכוון לכך ועסק רק במקרה הספציפי הנ&quot;ל? <br />אם כן, מדוע לא ביאר דבריו טוב יותר?<br />אם לא, מדוע הגמרא מבארת מה שמבארת?<br /><br />ובעיקר - איך ניתן לשכנע באמת תלמיד צעיר ששואל ותמה על אוקימתת הגמרא?","146","","4501","True","True","False","","1086","84.228.46.57","0","0","בכורות|נב ע&quot;ב",""),new Message("16534","16533","דוקא כאן, האוקימתא כלל אינה דחוקה","05/01/12 09:59","י טבת","תשע&quot;ב","09:59","Almuaddib","הגמרא מעמידה את דברי ריב&quot;ב כך, משום שאחרת - אין דרך להבינם.<br /><br />הרי זו תמיהת הגמרא על דברי ריב&quot;ב, ממה נפשך - אם צריך להחזיר - שיחזיר הכל, ואם לא צריך להחזיר - שלא יחזיר מאומה. מה פשר דבריו על כך שהוא מחזיר - אבל מנכה מהם את הדמים?<br /><br />מאחר ודבריו, כמות שהם, נראים כסותרים את עצמם, כלא עקביים, ברור שכוונתו היתה למשהו ספציפי - וההסבר המעמיד את דבריו ביורשת את קברות המשפחה - מיישב היטב את הדברים.<br /><br />כאן, להבדיל מתשובתי הכללית בשאלה אליה קישרת, דומני כי הסבר הגמרא הוא-הוא ההכרחי, שכן אם ניוותר עם פשט המשנה - ניוותר עם משהו שברור שלא הבנו אותו - וכי מישהו חושב שרבי הכניס למשנה משפט חסר משמעות של ריב&quot;ב? וכי מישהו מעלה על דעתו שריב&quot;ב אמר משהו חסר משמעות? וכי יתכן שדורות למדו בע&quot;פ את משנת ריב&quot;ב למרות שהיא חסרת משמעות?<br /><br />על כרחך, האוקימתא של הגמרא אינה משונה, אלא משיבה את הפשטות לדברי ריב&quot;ב.","107","","4501","True","True","False","","187","81.218.141.168","0","16533","בכורות|נב ע&quot;ב",""),new Message("16535","16533","תשובה לתלמיד הצעיר","05/01/12 10:32","י טבת","תשע&quot;ב","10:32","דוד כוכב","היום אנחנו רגילים שהאומר דבר אמור להבהיר את כוונתו עד תום. מחיר הנייר זניח, והמרחב הוירטואלי עוד יותר.<br />בנוסח המשניות והברייתות אין הדבר כן. אלו נוסחים שתומצתו ונוסחו בזהירות כדי להגיע לתימצות מירבי, כאשר דורות שלמים גדלו עליהם ללומדם בעל פה. לצורך פיענוח תוכנם כבר עמדו להם שעות רבות של תלמוד בבית המדרש.<br /><br />לעומת זאת &quot;אמורא דרכו לפרש ולא לסתום&quot; (שיטה מקובצת מסכת כתובות דף לה ע&quot;א).<br /><br />ובהרחבה בשל&quot;ה - כללי התלמוד (יא) כלל ה&quot;א:<br />רכח. תנא דרכו לסתום דבריו. דרכי התנאים לסתום דבריהם ולא לפרש, ולזה אנו יכולים לדוחקם ולהוציאם ממשמעותם, ולומר הכא במאי עסקינן או הכי קאמר, וכיוצא בזה מהדוחקים הרבה בכולא תלמודא שאומר גבי התנאים. אבל דרכי האמוראים לפרש ולא לסתום. ולזה אין אנו יכולין לדוחקם ולהוציאם ממשמעותן בשום פנים ולומר הכא במאי עסקינן או הכי קאמר וכיוצא בזה מהדוחקים שאומרים גבי התנאים, שהאמורא היה לו לברר ולפרש, ומדלא פירש דבריו משמען כפשוטן. והענין כי <span class='bordeaux'><b>הראשונים היה לבן רחב, ודי היה למבין במלות קצרות, אבל בכל דור ודור במיעוט ההבנה, אזי בכל דור ודור צריך יותר לפרש ולברר דבריו</b></span>. <br /><br />ובשל&quot;ה - כללי התלמוד (ה) כלל אמוראים:<br />קמח. האמורא דרכו לפרש ולא לסתום, כמו שכתב רשב&quot;ם בפרק ערבי פסחים (פסחים קא ב ד&quot;ה לקיבעיה). והרשב&quot;א בפרק אלו טריפות (חולין מח ב ד&quot;ה אלא), זה לשונו: הוה ליה להאמורא לפרש בהדיא, שאין דרך האמורא לסתום אלא לפרש. וכן כתב הגאון בתשובה זה לשונו: אין מדרך האמורא שישמיענו חדוש מתוך דיוק, שהוא אין דרכו לסתום אלא לפרש יותר מן המשנה וברייתא.<br /><br />וכן לגבי הרמב&quot;ם ושאר פוסקים, מבואר בספרים רבים שדרכם לפרש ולא לסתום, ואין לתלות בהם אוקימתות לא סבירות.","125","","4501","True","True","False","","164","213.151.62.73","0","16533","בכורות|נב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);