var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16522;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16522","0","דינים העולים לדף מח עמ' א'","04/01/12 21:01","ט טבת","תשע&quot;ב","21:01","המכריע","מח.<br /><br /><b>מי שלא ביכרה אשתו וילדה שני זכרים</b>  – נותן ה' סלעים לכהן.<br /><b>מת אחד מהם בתוך ל' </b>– האב פטור. וגם הבן הנשאר בעצמו פטור.<br /><b>מת האב והבנים קיימים</b> – לר&quot;מ עד שלא חילקו חייבין, חילקו פטורין, לר&quot;י גובה גם אחר חלוקה.<br />   ועי' בסמוך ביאור מחלוקתם בכמה אופנים.<br /><b>ילדה זכר ונקיבה</b> – אין כאן לכהן כלום.<br /><br /><b>מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה;</b><br /><b>לרבי ירמיה </b>במת תוך ל', לא חילקו, גובה לכו&quot;ע מהשדה המשותפת (כשיש בה י' סלעים) ממ&quot;נ.<br />   (זה רק לר' ירמיה דמחדש שני יב&quot;ש השותפין בשדה מוציאין עליהן שט&quot;ח, ואנן פליגינן). <br />חילקו, לר&quot;מ פטור ולר&quot;י חייב. <br />(בל&quot;ק לא נתפרש לר' ירמיה טעם ר&quot;י. בל&quot;ב טעמו משום שיב&quot;ש שלקח מיב&quot;ש חבירו גובין מהשדה, או מצד שהוא הלוה או מצד לוקח מהלוה, ור&quot;מ ע&quot;כ פליג על זה, ולדידן אף ר&quot;י מודה דאין גובין).<br />אבל מת לאחר ל', לר' ירמיה לכו&quot;ע נתחייבו נכסים. <br />   (והיינו דמעמיד כשיש עשרה בני חורין. ובזה גם למסקנה כך הוא. וייתכן דמודה באופנים דלהלן).<br /><br /><b>שני יוסף בן שמעון בעיר אחת ויצא שטר שיב&quot;ש לוה</b> – אי אפשר לגבות מא' מהן.<br /><b>שני יוסף בן שמעון שלקחו שדה בשותפות ויצא עליהן שטר</b>, לר' ירמיה גובה מהשדה.<br />   לרבא אין גובה כיון דא&quot;א לגבות מהלוה עצמו.<br /><b>המלוה את חבירו ע&quot;י ערב</b> - לא יתבע מהערב תחילה.<br /><br /><b>לרבא; </b>מת בתוך ל' לכו&quot;ע לא נתחייבו נכסים ואין גובה כלום לכו&quot;ע אף לא חילקו וכ&quot;ש חילקו.<br />מת לאחר ל', כשיש י' סלעים, גובה לכו&quot;ע. ואף חילקו ויסתדרו ביניהם.<br />   (דגם אי הוי מלוה ע&quot;פ, וגובה רק מיורשים ורק מחצה יורשים, עדיין יש ירושה כדי גבייה).<br />מת לאחר ל' ויש בנכסים רק ה' סלעים – לא חילקו גובה לכו&quot;ע.<br />   (דהוו יורשין בכל השדה, ונכסים משועבדים מחיי האב אף למלוה על פה).<br />חילקו – לר&quot;מ פטורין, לר&quot;י גובה שנים ומחצה (א' ורבע מזה וא' ורבע מזה).<br />דלכו&quot;ע מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר (וצ&quot;ע להלן מט: דלר' יהודה ככתובה),<br />  ולכו&quot;ע אחין שחלקו מחצה לקוחות, ולכו&quot;ע מלוה ע&quot;פ אין גובה מלקוחות, ואין כאן יותר מב' ומחצה,<br />  לר&quot;מ ולא חצי חמש, ולר&quot;י אפילו חצי חמש.<br /><br /><b>אחין שחלקו </b>– למ&quot;ד יש ברירה הוו יורשין, למ&quot;ד א&quot;ב הוו לקוחות. לר אסי מספק&quot;ל אי י&quot;ב או א&quot;ב והוו מחצה יורשין ומחצה לקוחות, ולרבא ס&quot;ל לר&quot;מ ור&quot;י כר' אסי.","199","","4503","True","True","False","","840","85.130.221.217","0","0","בכורות|מח ע&quot;א",""),new Message("16523","16522","דינים העולים לדף מח עמ' ב'","04/01/12 21:02","ט טבת","תשע&quot;ב","21:02","המכריע","מח:<br /><br />ונדחו דברי רבא דמוכח בסמוך דאף לר&quot;י ולא חצי חמש (וגם מלישנא דמתני').<br /><br /><b>האחין (ספק בכורות) שחלקו </b>- אם אין י' סלעים סך הכל דהיינו ה' דירושה, תניא דפטורין אפילו לר' יהודה.<br />ומזה איתותב רבא, דלדידיה לר&quot;י עדיין יגבה את כל חלק הירושה אף שאינו חמש.<br />למאן דאית ליה אפי' חצי חמש, ה&quot;ה פחות מחצי.<br />   ואם יהיה ד' סך הכל, דהיינו ב' ירושה, יגבה שני סלעים. אלא דלמסק' ליכא דעה כזו.<br />ולמסקנה דלר' יהודה הוו יורשין בהכל או דגובין ע&quot;פ גם מלקוחות, אפילו ה' סלעים סך הכל, גובה.<br /><br /><b>למסקנה; </b>המחלוקת במת לאחר ל' ויש בנכסים רק ה' סלעים (כרבא), ובחילקו,<br />לר&quot;מ פטורין, הכל כנ&quot;ל (הוי ע&quot;פ, ומחצה לקוחות, ולא חצי חמש).<br />לר&quot;י גובה חמש. (או דס&quot;ל יורשין בהכל, או דס&quot;ל ע&quot;פ גובה גם מלקוחות, וה&quot;ה דמצי לסבור ככתובה בשטר ויתאים לשיטתו מט:, אבל מודה דלא חצי חמש אלא דכאן גובה חמש). <br /><br /><b>יב&quot;ש שלקח שדה מיב&quot;ש חבירו </b>– לר' ירמיה פליגי בזה, לר&quot;מ אין גובין לר&quot;י גובין ממ&quot;נ.<br />   למסק' דרבא לכו&quot;ע אין גובין. <br /><br /><b>ונמצא למסקנה;</b><br /><b>מת קודם ל' </b>– לכו&quot;ע אין גובה כלום אף בנכסים הרבה ואף לא חילקו. (כיון דהם עצמם מדחים, אין נפרעין מערב, ודלא כר' ירמיה).<br /><b>מת לאחר ל' </b>– אם יש עשרה, גובה לכו&quot;ע חמש, אף בחילקו.<br /><b>אם אין עשרה וחילקו </b>– אם נסבור לאו ככתובה בשטר, ומחצה לקוחות, וע&quot;פ אין גובה מלקוחות, ולא חצי חמש, אין גובה.<br />אם נחלוק על אחת מההנחות האלו, גובה. (אם סוברים ולא חצי חמש וחולקים בא' האחרות, גובה חמש, אם סוברים אפי' חצי חמש ומודים לשאר, יגבה שנים ומחצה). <br /><b><br />שתי נשים של איש אחד שלא ביכרו </b>וילדו שני זכרים – נותן י' סלעים לכהן.<br />מת א' בתוך ל' – אם לכהן א' נתן, יחזיר הכהן ה' סלעים. אם לב' כהנים נתן, א&quot;א להוציא מהם.<br />ילדו זכר ונקיבה או ב' זכרים ונקיבה – נותן ה' סלעים לכהן.<br />ילדו שתי נקיבות וזכר או ב' זכרים וב' נקיבות – אין כאן לכהן כלום.<br /><br /><b>שתי נשים של איש אחד שא' ביכרה וא' לא ביכרה </b>- ילדו שני זכרים, נותן ה' סלעים לכהן.<br />מת אחד בתוך ל' – האב פטור.<br />מת האב והם קיימים – לר&quot;מ עד שלא חילקו חייבין, חילקו פטורין, לר&quot;י נתחייבו נכסים.<br />   (הביאור הכל כמו בסוגיא הקודמת).<br />ילדו זכר ונקיבה – אין לכהן כלום.<br /><br /><b>שתי נשים של שני אנשים שלא ביכרו </b>וילדו ב' זכרים – זה נותן ה' סלעים וזה נותן ה&quot;ס.<br />מת א' בתוך ל' – אם לכהן א' נתנו, יחזיר להם ה&quot;ס ויחלקו, כשבא בהרשאה. (בלא הרשאה דוחם).<br />   אם לשני כהנים נתנו, אי אפשר להוציא מידם. <br />ילדו זכר ונקיבה – האבות פטורין, והבן חייב לפדות עצמו.<br />שתי נקיבות וזכר או ב' נקיבות וב' זכרים – אין כאן לכהן כלום.<br />שתי זכרים ונקיבה – אין כאן לכהן כלום. (ברייתא להלן).<br /><br /><b>ב' נשים של ב' אנשים א' ביכרה וא' לא ביכרה</b> – זה שלא בכרה אשתו נותן ה&quot;ס לכהן<br />ילדו זכר ונקיבה – אין כאן לכהן כלום.","199","","4503","True","True","False","","168","85.130.221.217","0","16522","בכורות|מח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);