var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16276;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16276","0","חרום (ונספח בעניין אמירת דבר בשם אומרו)","29/12/11 17:47","ג טבת","תשע&quot;ב","17:47","כדי","<span class='bordeaux'><b>ת''ר: חרום - שחוטמו שקוע. חוטמו סולד חוטמו בולם חוטמו נוטף, מנין? ת''ל או חרום. ר' יוסי אומר: אין חרום אלא הכוחל שתי עיניו כאחת. אמרו לו: הפלגת, אע''פ שאינו כוחל שתי עיניו כאחת. ע&quot;כ.</b></span><br />והנה במנחות (לז.) נזכר ר' יוסי החורם. ופירש רש&quot;י שחוטמו היה משוקע כמו הך סוגיא דבכורות. והתוס' שם השיגו עליו שלא יתכן שכינוהו בלשון גנאי ולכן פירשו שהוא על שם מקומו.<br />ועיין בחידושי החת&quot;ס עה&quot;ת (פרשת אמור, ובנד&quot;מ עמ' נז) שפירש בזה עוד פירוש נחמד.<br />ולי נראה לפרש ע&quot;פ הברייתא הניתנת למעלה, שבה מבואר שר' יוסי הפליג בהלכות חרום ואמר שצריך לכחול שתי עיניו כאחת, ולכן לסימנא בעלמא כינוהו ר' יוסי החורם, להזכיר את דעתו בענייננו.<br />ותהילות לאל, כאשר דמיתי כן מצאתי בחידושי החת&quot;ס הנ&quot;ל בסוף הספר במילואים של המו&quot;ל הר&quot;ר יוסף שטרן, שעל פירוש החת&quot;ס, הביא מ&quot;ש סדר הדורות בשם ספר שארית יעקב, שפירש ממש כדברינו.<br /><br /><br />וכאן המקום להעיר, שעין רואה שאע&quot;פ שמצאתי החידוש בספר אחר, לא נמנעתי מלהזכירו בתחילה בשמי, משום שבאמת בתחילה הוא עלה ברעיוני ורק אח&quot;כ מצאתי שכבר קדמוני. ויסוד ההיתר הוא ע&quot;פ מה שכתוב בשו&quot;ת מענה אליהו (סי' לה לו) לגאון האדר&quot;ת. שם השואל חידש סברא זו, ועל פיה רצה ליישב קושיית התוס' בחולין (עה:), והאדר&quot;ת האריך קצת בפלפול בעניין זה, ומ&quot;מ לדינא הסכים עם הרב השואל דמישרא שרי. גם השד&quot;ח (מערכת האל&quot;ף בפאת השדה אות קמג) הביא בשם ספר תפארת זיו (שכנראה הוא ניהו הרב השואל בשו&quot;ת מענה אליהו הנ&quot;ל) שהתיר לעשות כן, ונראה שגם הוא מסכים הולך לדבריו אלא שכתב שכעת מנהג העולם במקרה כזה היא לכתוב בתחילה את חידושו בסתם, ורק בסוף לציין ששוב מצא כן לפלוני שכתבו כן וכיוצא בהערות אלו. ע&quot;ש. <br /><br />אלו דברי הפוסקים שדיברו בזה. ואנכי מצאתי בס&quot;ד מעשה רב מגדול בדורו שנהג כך הלכה למעשה, וכוונתי היא להגאון פני יהושע בחידושי לגיטין (פח. ד&quot;ה גמ' עולא) שאחר שהאריך שם בביאור דברי הגמרא, כתב ז&quot;ל: כן נ&quot;ל. ואף שמצאתי כזה בספר זרע ברך שני בפרשת תולדות ימים רבים אחר שדרשתי ברבים כמה וכמה פעמים, וקמי שמיא גליא דקיימתי מסברא דנפשי, ואמינא הלא דבר הוא דאיתאמר משמיה דגברא רבה דכוותי, ואולי להא מילתא בר מזלא אנא <u>ולא נמנעתי לכתוב הדבר בשמי</u>. עכ&quot;ל. הרי שלנו לפנינו דהיתר גמור הוא בלא פקפוק, ומלבד ראיותיהם של האחרונים הנזכרים מהש&quot;ס, הרי לנו מעשה רב דעדיף (עי' ב&quot;ב קל:).","249","","4505","True","True","False","","928","46.116.96.209","0","0","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16278","16276","יפה מאוד. ישר כחך הרב. והנה עוד בנושא זה","29/12/11 21:43","ג טבת","תשע&quot;ב","21:43","לינקוש","לא מזמן היה כאן אשכול בנושא שכזה:<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=16088'>חזקיה אבי עיקש</a><br /><br />ואף קיבלנו על כך תזכורת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/siteadmin/newsletterPrev.asp?id=98'>במייל החודשי האחרון</a>... [לא קיבלת או שמא לא קראת?]<br /><br /><br />ישר כח גדול על המקורות הרבים והמחכימים שאתה מביא לעיתים תכופות כאן בפורום (אמנם, בקצירת האומר...).","58","","4505","True","True","False","","200","77.127.73.133","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16285","16276","ואמרי לה כדי","30/12/11 08:33","ד טבת","תשע&quot;ב","08:33","הקטן","כידוע ישנם שני פירושים באותם מקומות שנזכר בגמרא &quot;ואמרי לה כדי&quot;. יש אומרים ש&quot;כדי&quot; הוא שם חכם, ויש אומרים ש&quot;כדי&quot; היינו ללא שם.<br /><br />בשלמא אם שמך הוא &quot;כדי&quot;, אכן יש יתרון בכך שכתבת את החידוש משמך, אולם אם שמך האמיתי אינו &quot;כדי&quot; אלא זהו ניק בעלמא אם כן מה יתרון לך בעמלך שעמלת, והרי כל העניין שיאמרו דבר משמך הוא כדי שיהיו שפתותיך דובבות, ומה יועיל אם יאמר מאן דהו את דבריך בשם &quot;כדי&quot;?<br />והלא עדיף לזכות את מי שכבר אמר את הדבר בשמו האמיתי ולומר זאת משמו כדי שלפחות יהיו שפתותיו שלו דובבות?<br />כל אותם גאונים שהבאת כתבו את הדבר בשם עצמם ולא בשם ניקם. וד&quot;ל.","228","","4504","True","True","False","","154","212.199.205.68","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16279","16278","אכן לא קראתי...","29/12/11 21:52","ג טבת","תשע&quot;ב","21:52","כדי","ואיני יודע האם לשמוח או להעצב שכבר קדמוני.<br />יישר כח על ההפנייה!","249","","4505","True","True","False","","187","46.116.96.209","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16286","16285","במחילה מכבודו, טעות בידך","30/12/11 09:59","ד טבת","תשע&quot;ב","09:59","כדי","ראשית אומר שאיני יודע כ&quot;כ מה פירוש &quot;ניק&quot;, אבל כמו שהבנתי ממרוצת דבריך הכוונה היא לשם-כינוי אותו מאמץ הכותב (ועל סמך הבנה זו אכתוב את דברי להלן).<br /><br />מה שהנחת כדבר פשוט שאם לא מזכירים את שם בעל המאמר אין תועלת בכך שיהיו שפתותיו דובבות, אנכי לא כן עמדי, דעיין בהקדמה לשו&quot;ת פנים מאירות ח&quot;א, דפשיטא ליה כל בתר איפכא, דאף שיאמרו השמועה סתם, לפני הקב&quot;ה נגלו תעלומות ובוודאי לא יקפח שכר כל בריה. ומה שראינו שהחכמים הקפידו על כך שיאמרו בשמם, הוא משום שבד&quot;כ אם אומרים שמועה בשם אדם גדול, השמועה מתקבלת על לב השומעים, ונותנים אל ליבם ללומדה ולחזור ולגורסה תדיר, ונמצאו שפתותיו דובבות בקבר לעיתים מזומנות. גם מרן החיד&quot;א בספרו ראש דוד (פרשת חקת) חקר חקירה זו ונראה שמסכים גם הוא לסברת הפנים מאירות. אולם, כל זה שייך בחכמי הש&quot;ס או בגדולי הדורות ודומיהם, דאיידי דפקיע שמייהו מתבדרן שמעתתייהו לכולי עלמא, אך בידעי ומכירי קאמינא דעדיין לא הגעתי לידי מידה זו, ולכן לעניין זה אין שום נ&quot;מ אם אזכיר את החידוש בשמי האמיתי או בסתם. ותל&quot;מ.","249","","4504","True","True","False","","430","46.116.96.209","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16291","16286","זה מתקשר לשאלך לגבי קניין בדברי תורה","30/12/11 14:54","ד טבת","תשע&quot;ב","14:54","קותי","אם יש אז חייבים להזכיר כדבריך  שם<br />ואם אין אז  <br />(כב) אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא (משלי כב).<br />שבת שלום","217","","4504","True","True","False","","123","89.139.223.100","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16293","16286","מי יודע מה נכון?","30/12/11 15:18","ד טבת","תשע&quot;ב","15:18","הקטן","הנה בעניינים כאלו קשה להכריע ומאן איהו דהדר ואתי ואמר שהדבר כך או כך.<br /><br />לכאורה העניין תלוי בהבדל בין הגירסאות. אכן ברוב המקומות שמופיע עניין זה בש&quot;ס נאמר שת&quot;ח שאומרים דבר שמועה &quot;מפיו&quot; בעוה&quot;ז שפתותיו דובבות, ומשמע שכל שאומרים מפיו גם אם לא מזכירים את שמו מתקיים בו העניין. אולם בסנהדרין צ,ב הגירסא היא: כל שנאמרה הלכה &quot;בשמו&quot; בעוה&quot;ז, ומשמע שיש חשיבות שייאמר העניין דווקא משמו.<br /><br />ועיין בספר בניהו בן יהוידע במגילה טו,א שמקשר עניין זה לכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.<br /><br />ואם כבר בגדולי האחרונים עסקינן עיין בדרושי הצל&quot;ח דרוש תשיעי דפשיטא ליה כדברי שהיתרון הוא דווקא כשאומרים את הדבר משמו של בעל השמועה.<br />מקוצר הזמן אאלץ להפסיק כעת כדי להתכונן לש&quot;ק.","228","","4504","True","True","False","","146","212.199.205.68","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16295","16293","זה ברור לגמרי מה נכון!","30/12/11 15:38","ד טבת","תשע&quot;ב","15:38","קותי","מה שאינו שלך אל תאמר!<br />במקום לסמוך על התרים תסמוך על המחמירים כמו בדברים אחרים כנראה . <br />מה כל כך קשה להגיד בשם בעל השמועה?<br />כבר אמרו בפרקי אבות<br /> למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה תיאחז <br />הרי לא נעים להאחז! זה מכובד? זה מתאים למי שלמד תורה? <br /> <br />שבת שלום","217","","4504","True","True","False","","182","89.139.223.100","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16297","16295","ל'הקטן' ולקותי","30/12/11 15:51","ד טבת","תשע&quot;ב","15:51","כדי","לקטן- מה שהבאת את הגירסא מסנהדרין, סמי חדא מקמי תרתי דיבמות ובכורות (עי' בעירובין לז: וב&quot;ק צו: כה&quot;ג). ואף גם זאת דסנהדרין אין הכרח בדבריה לדעתך כאשר עין כל תראינה, ואין הפנאי מסכים עתה לבאר הדבר.<br />מה שהבאת מדרושי הצל&quot;ח (אגב, הדרוש שם הוא של בנו, והובא כמעט במילואו מילה במילה בשד&quot;ח שציינתי בראשונה), לא מצאתי שם שום משמעות שהיא כדבריך. אשמח אם תמקד את דבריך משום שלדעתי אין בדבריו כל סתירה למ&quot;ש הפמ&quot;א.<br />אמנם מהבן יהוידע שהבאת, אכן יש ראיה לדבריך. אך המתבונן יראה שזהו רק לפירושו השני.<br /><br />לקותי - על מה הרמת קול זעקה? אין הדיון כאן מצד גזל ד&quot;ת של חבירו, אלא אך ורק לעניין זה שיהיו שפתותיו דובבות, האם מתקיים גם כשלא אומר בשמו. ונ&quot;מ לכמה עניינים שאין בהם משום גזל, כגון בעל המאמר עצמו שמחליט להעלים את שמו, אי יצא נפסד מצד שפתותיו דובבות.<br />[אגב המאמר &quot;למד לשונך לומר איני יודע&quot;, מקורו במסכת ד&quot;א זוטא (פ&quot;ג) ומייתי ליה התוס' בקידושין (ל.). נא לומר דבר בשם אומרו! <img src='/icon/4.gif'>  (...)].<br /><br />כתבתי בקיצור נמרץ כחותה על הגחלים. אם יהיה צורך אאריך בפעם אחרת בעז&quot;ה.<br /><br />שבת שלום!","249","","4504","True","True","False","","160","46.116.96.209","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16300","16297","[ללא נושא]","31/12/11 19:43","ה טבת","תשע&quot;ב","19:43","הקטן","זה לשון דרושי הצל&quot;ח שם:<br /><br />והנה מצינו בר&quot;ל במסכתא בכורות (דף ל&quot;א ע&quot;ב) שאיקפד על שלא אמרו הלכה בבהמ&quot;ד בשמו, וכן ר&quot;י במס' יבמות (דף צ&quot;ו ע&quot;ב) שאיקפד גם כן על זה ופריך הגמ' שם מ&quot;ט איקפיד כולי האי ומתרץ דאמר ר' יהודה אמר רב מאי דכתיב אגורה באוהלך עולמים וכי אפשר לאדם לגור בשני עולמות אלא אמר דוד לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה&quot;ז כדי שיהיו שפתותי דובבות בקבר, והקשה המהרש&quot;א בחידושי אגדות במס' יבמות שם מאי פריך הגמ' מ&quot;ט איקפד והלא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ומתרץ המהרש&quot;א דמשום זה היה גס לאחרים להקפיד ולמה הקפיד דוקא ר&quot;י ומתרץ הגמרא שר&quot;י הקפיד על דבר שהיה הוא נהנה בו ביחוד מלבד הנאת כל העולם בכלל וא&quot;כ על זה שמתלבש בטלית שאינו שלו אני קורא עליו גוזל החיים והמתים, את החיים גוזל שהיה בידו להביא להם גאולה, ואת המתים גוזל שמהם יצאו דברי התורה הזאת ומנע מהם ששפתותם יהיו דובבות בקבר, ועל איש כזה אני קורא, גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית. עכ&quot;ל.<br /><br />ואם כדברי כבודו שבשמים יודעים מי המקור האמיתי של הדברים, א&quot;כ עדיין קשה מאי איכפת לו אם ייאמר הדבר בשם אחרים, והרי מכיון שבשמים יודעים שהוא הוא מקור הדברים יהיו שפתותיו שלו דובבות ולא שפתי אחרים.<br /><br />מובן שאיני טוען שאפשר להכריע בעניין כזה שתלוי בשמים. מצאתי גם לחיד&quot;א שכותב בפירוש שמסכים עם הפנים מאירות בספר שם הגדולים חלק ספרים מערכת ז אות כו.<br /><br />לעומת זאת עיין ביערות דבש ח&quot;א דרוש טז שמכריע ובא שבדבר הלכה שאין בו פקפוק וחשש מחלוקת אין צורך כלל להזכיר את שם האומר ויהיו שפתותיו דובבות, אולם בדבר שיש בו ערעור ומחלוקת ופנים לכאן ולכאן אז רק אם נאמר בשם אדם גדול שבעקבות כך נקבעים דבריו ונמצא ששמו גרם לקביעות ההלכה - רק אז יהיו שפתותיו דובבות.<br /><br />שבוע טוב","228","","4503","True","True","False","","193","212.199.205.68","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16302","16300","תגובה","31/12/11 20:22","ה טבת","תשע&quot;ב","20:22","כדי","הוא אשר חשבתי שלקטע זה בדבריו מוסבת כוונתך, ואנא דאמינא אי משום הא לא איריא, דמאי אולמיה דהאי מגמרא מפורשת שר&quot;י הקפיד על שלא אמרו משמו, ולא היה לך להקשות עליי (ובעצם-על דברי הפמ&quot;א) מדברי האהבת ציון, אלא מדברי גמ' מפורשת, וכבר מילתי אמורה למעלה בזה, שהפמ&quot;א גופיה תריץ יתיב הרגשה זו, דמה שהקפידו הוא משום שהיו חכמים ששמם יצא לפניהם, וידעו נאמנה דאיו הוו אמרי השמועה משמייהו, הוו מקבלי מיניה ללא עוררין, וממילא היה המאמר נלמד בכל קצוי ארץ <u>וגרסי ליה תדיר</u>.<br />יישר כח על בירור דעת החיד&quot;א!<br /><br />אמנם, אחר כל הדברים האלה תגדל התימה, אחר שידעת מכל הדיעות בדבר, מה ראית להקשות עליי בפשטות :<i>&quot;ומה יועיל אם יאמר מאן דהו את דבריך בשם &quot;כדי&quot; ?&quot;</i>, כאשר הנך יודע שאין הדבר פשוט כ&quot;כ, ובפרט שיש לי טעם נכון באופן שנהגתי.","249","","4503","True","True","False","","199","46.116.96.209","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16303","16302","משמעות דברי הצל&quot;ח","31/12/11 20:44","ה טבת","תשע&quot;ב","20:44","הקטן","היא שאין השפתים דובבות אם הדבר לא נאמר בשם אומרו, וטרחתי ועיינתי בדברי המהרש&quot;א ביבמות (המובא ע&quot;י הצל&quot;ח) והדבר מפורש בדבריו גם כן. בביאורו הפנימי לעניין השפתים הדובבות כותב המהרש&quot;א: <br /><br />כי הדיבור הוא כח הנשמה ע&quot;י כלי הגוף, וכל דיבור משובח מוליד כח רוחני בדומה משובח, ובאמרו <b>בשם אומרו </b>אותו כח רוחני שנולד כבר הוא מעורר מולידיו בב' עולמות שהם הנשמה בעה&quot;ב וכלי הדיבור שהם השפתים בעוה&quot;ז גם כי הם בקבר כבר<br /><br />הרי דעת שפתיו ברור מללו שדווקא אם אומרים את הדבר בשם אומרו פועל אותו כח רוחני המדובב את השפתים בקבר.<br /><br />כוונתי בקושייתי על כבודו היתה שמכיון שהדבר לא מוכרע ולענ&quot;ד קשה מאד להכריע בדברים כאלו הפועלים בעולמות רוחניים, ומאחר שלפחות לפי חלק מרבותינו האחרונים אין תועלת בדבר שלא נאמר בשם אומרו, א&quot;כ מדוע לא חושש כבודו לאותם אחרונים ולאותה דיעה וכתב את דבריו בשם &quot;כדי&quot;?","228","","4503","True","True","False","","168","89.138.63.126","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16305","16303","האהבת ציון","31/12/11 21:08","ה טבת","תשע&quot;ב","21:08","כדי","לא הביא את דברי המהרש&quot;א בתוך דבריו אלא לתרץ קושיא צדדית (דתיפו&quot;ל משום מביא גאולה לעולם), ואינו מוכרח שסבור כוותיה בכל דבריו דדילמא סבר כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא.<br />פשט דברי המהרש&quot;א אכן מורה כדבריך, ואף כי אפשר להידחק בכוונתו להסבירה כדעת הפמ&quot;א (כמו שרמזתי בתגובתי על ההיא דסנהדרין), אין צורך בכך אחר שכבר מנית לפחות שני אחרונים שחולקים על הפמ&quot;א, ולאו רבותא למיחשב גברי.<br /><br />ומעתה לעיקר השאלה. כידוע אינני הראשון שנוהג כך וכנראה גם לא האחרון. היו הרבה מגדולי ישראל (להבדיל בין הקודש ובין החול) שהדפיסו את ספריהם בהעלמת שמם (מהמפורסמים: מרנא החזו&quot;א, ספר 'תורה לשמה' שעד היום יש ספק האם הגרי&quot;ח חיברו, וכמו כן ספר 'כתר מלכות' שמרבה לצטט בספרו בא&quot;ח, ספר 'חמדת ימים' שבעקבות כך יצאו עליו עוררין באתר די זיקוקין דנורא, ועוד ועוד כאשר הביא מרן החיד&quot;א עצמו בשה&quot;ג שציינת). את שאלתך היה ניתן להפנות גם לאותם גדולים. התשובה המסתברת היא, ששיערו בנפשם שהשכר רב על הנזק אם ידפיסו ספרם בהעלמה (בשגם הא בידן דעת הפמ&quot;א דאין כל נזק), וכן להפכו. יש לי אילנות גדולים להיתלות בהם, ואינני רואה בזה קולא, משום שבכל הנהגה ישנם צדדים לכאן ולכאן.<br /><br />וביתר שאת - מדוע השאלה נופלת רק עליי ולא על כל חכמי הפורום (ובכללם - כבודו...) שלא מזדהים בשמם האמיתי?","249","","4503","True","True","False","","203","46.116.96.209","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16308","16303","שמע האמת ממי שאמרה","31/12/11 21:15","ה טבת","תשע&quot;ב","21:15","יאירה","כך אומר הרמב&quot;ם בהקדמות לפירוש המשנה.<br />מההודעות של &quot;כדי&quot; ניכר כי הוא ת&quot;ח גדול ומוטב ללמוד ממנו הן את המקורות והן את הביאורים של סוגיות הגמרא.<br />הוא לא אמור להזדהות בשמו האמיתי, זו זכותו המלאה!<br />לענ&quot;ד לא אמור להטריד את מנוחתך, שהוא לא כותב את שמו האמיתי!","192","","4503","True","True","False","","275","46.210.120.237","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16309","16305","השאלה נופלת על כבודו","31/12/11 21:17","ה טבת","תשע&quot;ב","21:17","הקטן","כי כבודו כתב בדבריו שלא נמנע מלהזכיר את החידוש משמו.<br /><br />ואם כן אם כבר טרח לומר דבר בשמו, משמע שמקפיד על הדבר, ולמה לא לומר זאת בשמו האמיתי?<br /><br />שאר חכמי הפורום (מלבד הגרד&quot;כ שליט&quot;א) כנראה אינם מקפידים על הדבר.","228","","4503","True","True","False","","160","89.138.63.126","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16310","16308","אולי לא הובנתי נכון","31/12/11 21:18","ה טבת","תשע&quot;ב","21:18","הקטן","מנוחתי לא הוטרדה ואפילו לרגע.<br /><br />מצידי לא איכפת לי שכל אחד יקרא לעצמו ככל העולה על רוחו.<br /><br />רק רציתי לנסות להבין חלק מקצות דרכיו של &quot;כדי&quot;, מאחר שגם אני שמתי לב שהוא ת&quot;ח גדול, ורציתי להבין את שיטתו.","228","","4503","True","True","False","","181","89.138.63.126","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב",""),new Message("16311","16309","כך:","31/12/11 21:28","ה טבת","תשע&quot;ב","21:28","כדי","אחר ששאל אותי כבודו כך עניתי לו שיש את סברת הפמ&quot;א ועליה אני סומך (וממילא אין סתירה במה שהזכרתי החידוש בשמי).<br />ושוב חזר והקשה, שהרי אין דעתו מוסכמת ומה לך כי תסמוך עליו.<br />ועל זה השבתי ששאלה זו <b>השנייה</b> , לא עליי בלבד תיסוב אלא על כולם (שהרי עובדה היא שלא מזכירים שמם האמיתי, ומסתמא סומכים על הנ&quot;ל, וא&quot;כ שוב יקשה עליהם מדוע לא חוששים לחולקים). דוק בדברי ותשכח.","249","","4503","True","True","False","","150","46.116.96.209","0","16276","בכורות|מג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);