var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16252;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16252","0","דינים העולים לדף מד.","29/12/11 02:13","ג טבת","תשע&quot;ב","02:13","המכריע","החרום (חוטמו שקוע) - פסול. למתני' כר' יוסי היינו בכוחל שתי עיניו כאחת, לחכמים פסול בשקוע אף באין כוחל כאחת.<br />בברייתא הוסיפו; חוטמו סולד (קצר), בולם (נחיריו סתומין), נוטף (ארוך יותר משפתיו).<br /><br />שתי עיניו קבועות למעלה או למטה או אחת למעלה ואחת למטה – פסול. (בגמרא ילפי לה מקרא ומשמע דהוא מום גמור דמחלל עבודה. וכמו חרום דסמיך ליה דמפורש בקרא).<br />עיניו במקומן אבל רואה חדר ועלייה כאחד – פסול. (מקרא).<br />   וכן מדבר עם חבירו ואחר אומר לי רואה. ברייתא להלן.<br /><br />עוד מומין; <br />סכי שמש (והיינו אין יכול להביט בה), <br />הזגדן, והיינו עיניו משונות זו מזו, לרש&quot;י להלן לא נתפרש, ולתוס' היינו גדולה וקטנה (פחות מעגל ואוז, ולכן ל&quot;ה מום גמור רק אינו שוה).<br />ובברייתא נוסף אחד שחור ואחד לבן (בש&quot;מ הגיה שם גבין א' שחור וא' לבן).<br />הצירן, היינו עיניו תרוטות (עגולות) או צירניות (עגולות יותר).<br />נשרו ריסי עיניו (שערות עפעפיו), ונשארו גרדומין, ופסול רק משום מראית העין.<br /><br />מד.<br /><br />עוד מומי העין;<br />סומא אפי' בעין אחת (נפקא לן מעור דאין לו עיניים).<br />חורוור והמים הקבועין (נפ&quot;ל מאיש. ולכ' בהמה ילפא זה מאדם אע&quot;פ שלא הזכירוהו גבי דק תבלול).<br />   (ומשמע כאן בסוגיא דשני אלו היינו שעל ידי זה איננו רואה. וזה חידוש גדול לדינא).<br />דק (מחליש ראייה, ונתפרש במקרא). תבלול (מבולבל שחור ולבן אבל לא מחליש, ונתפרש).<br />זגדן הנ&quot;ל (רק משונה פחות מתבלול שמבולבל, וילפינן מבעינו. ולכ' הוי מום כיון דיליף מקרא, וצ&quot;ע בתוס' שכ' דהוי רק אינו שווה).<br /><br />עיניו דומעות (מעט) דולפות (יותר) וטורדות (עוד יותר). (וכ' תוס' דזה רק אינו שווה).<br />   במסוה&quot;ש הביא מערוך (וכן בר&quot;ג) שפי' טורדות או שמתקשה לעצום עיניו או ממצמץ תדיר.<br />הזדיר (או זויר). היינו עיניו משוטטות או ממצמץ (רש&quot;י בהשלמת ש&quot;מ).<br />לופין, היינו שערות ריסיו מרובין.<br />התומיין. והיינו נשרו ריסי עיניו ללא גרדומין, הוי מום. עם גרדומין היינו מתני' דרק מראית העין.<br /><br />עיניו גדולות כשל עגל או קטנות כשל אוז.<br />גופו גדול מאבריו (ידיו ורגליו) או קטן מאבריו.<br />חוטמו גדול מאבריו. באצבע קטנה יותר מאדם באורכו. או קטן מאבריו.<br />הצמם, שאזניו קטנות. הצמע, שאזניו כווצות וסתומות כספוג. הצימח, שארוכות ונכפלות למטה.<br />שפתו התחתונה עודפת על העליונה או העליונה על התחתונה.<br />נשרו שיניו, פסול משום מראית העין.<br /><br />עז שאין לה קרנים ורחל שיש לה קרנים – כשרין לגבי מזבח.<br />הצימח צמם וצמע (אזניו ארוכות קטנות וכווצות) – כשרין למזבח (רק באדם שייך אין שווה).<br />היו לו קרניים וניטלו; מעל זכרותו - כשר לכתחילה וכן עושין לפרה אדומה שראש קרניה שחור.<br />עם זכרותו אבל ללא עקירה מהשרש – פסול למזבח אבל אין נפדין עליהן.<br />נעקרו מהשרש ונעשה גומא – נפדים עליהן.<br />טלפיים שניטלו מעל הזכרות – כשר וכן עושין בפרה שראש טלפיה שחורין.<br />ניטלו עם הזכרות – פסולין ונפדין (ומשמע אף באיגומי בלא איעקרו דומיא דקרניים דחילק ר&quot;ח).","199","","4505","True","True","False","","1047","85.130.221.217","0","0","בכורות|מד ע&quot;א",""),new Message("16253","16252","דינים העולים לדף מד:","29/12/11 02:14","ג טבת","תשע&quot;ב","02:14","המכריע","מד:<br /><br />המשך המומין המיוחדים באדם (אינו שווה);<br />דדיו שוכבין כשל אשה. כריסו צבה. נכפה, אפילו אחת לזמן קבוע.<br />רוח קצרה (של בן נפלים השד) באה עליו.<br />מאושבן (ביציו נפוחות) ובעל גבר (היינו גיד גדול יותר מארכובה. ארכובה בדיוק, תרי לישני).<br /><br />סילון החוזר – מביא לידי ירקון (וכרסו צבה) ושותת ועקרות. <br />   ולכן משתינין מים בפני רבים, אפי' ת&quot;ח.<br />אם אין מקפיד על זה – אין תפילתו לבנים מתקבלת. (רש&quot;י. לתוס' הכוונה שתפילת העניו מתקבלת בכל ענין).<br />אין שותין מים בפני רבים. (פירש&quot;י ת&quot;ח. ולר&quot;ת אין איסור אף לת&quot;ח).<br />שתה מים שהיה בהם עלוקה – כרסו צבה אבל אין שותת.<br />לא ישתין אדם בכלי ובמקום קשה בבבל (רק בעפר תיחוח שנבלע במקומו, שלא יגיע לנהר).<br />אשה לא תטיל מים (אע&quot;פ שמכוסה מלפניה) נגד תינוק, אבל מהצד מותר. (מתוס' משמע דכ&quot;ש איש).<br />עמוד (גדולים) החוזר – מביא לידי הדרוקן.<br />דם רבה (שאינו מקיז) – שחין רבה. שכבת זרע רבה (שאינו משמש) – צרעת רבה. <br />צואה רבה – הדרוקן רבה. מי רגלים רבין – ירקון רבה.<br /><br />מרוח אשך האמור בתורה;<br />לת&quot;ק אין לו ביצים או יש לו רק ביצה אחת. לרי&quot;ש כל שנימוחו (או נמרחו אשכיו).<br />לר&quot;ע שרוח באשכיו (נפוחות). לרחב&quot;א שמראיו חשוכין (והיינו כושי).","199","","4505","True","True","False","","253","85.130.221.217","0","16252","בכורות|מד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);