var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16252;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16252","0","דינים העולים לדף מד.","29/12/11 02:13","ג טבת","תשע"ב","02:13","המכריע","החרום (חוטמו שקוע) - פסול. למתני' כר' יוסי היינו בכוחל שתי עיניו כאחת, לחכמים פסול בשקוע אף באין כוחל כאחת.
בברייתא הוסיפו; חוטמו סולד (קצר), בולם (נחיריו סתומין), נוטף (ארוך יותר משפתיו).

שתי עיניו קבועות למעלה או למטה או אחת למעלה ואחת למטה – פסול. (בגמרא ילפי לה מקרא ומשמע דהוא מום גמור דמחלל עבודה. וכמו חרום דסמיך ליה דמפורש בקרא).
עיניו במקומן אבל רואה חדר ועלייה כאחד – פסול. (מקרא).
וכן מדבר עם חבירו ואחר אומר לי רואה. ברייתא להלן.

עוד מומין;
סכי שמש (והיינו אין יכול להביט בה),
הזגדן, והיינו עיניו משונות זו מזו, לרש"י להלן לא נתפרש, ולתוס' היינו גדולה וקטנה (פחות מעגל ואוז, ולכן ל"ה מום גמור רק אינו שוה).
ובברייתא נוסף אחד שחור ואחד לבן (בש"מ הגיה שם גבין א' שחור וא' לבן).
הצירן, היינו עיניו תרוטות (עגולות) או צירניות (עגולות יותר).
נשרו ריסי עיניו (שערות עפעפיו), ונשארו גרדומין, ופסול רק משום מראית העין.

מד.

עוד מומי העין;
סומא אפי' בעין אחת (נפקא לן מעור דאין לו עיניים).
חורוור והמים הקבועין (נפ"ל מאיש. ולכ' בהמה ילפא זה מאדם אע"פ שלא הזכירוהו גבי דק תבלול).
(ומשמע כאן בסוגיא דשני אלו היינו שעל ידי זה איננו רואה. וזה חידוש גדול לדינא).
דק (מחליש ראייה, ונתפרש במקרא). תבלול (מבולבל שחור ולבן אבל לא מחליש, ונתפרש).
זגדן הנ"ל (רק משונה פחות מתבלול שמבולבל, וילפינן מבעינו. ולכ' הוי מום כיון דיליף מקרא, וצ"ע בתוס' שכ' דהוי רק אינו שווה).

עיניו דומעות (מעט) דולפות (יותר) וטורדות (עוד יותר). (וכ' תוס' דזה רק אינו שווה).
במסוה"ש הביא מערוך (וכן בר"ג) שפי' טורדות או שמתקשה לעצום עיניו או ממצמץ תדיר.
הזדיר (או זויר). היינו עיניו משוטטות או ממצמץ (רש"י בהשלמת ש"מ).
לופין, היינו שערות ריסיו מרובין.
התומיין. והיינו נשרו ריסי עיניו ללא גרדומין, הוי מום. עם גרדומין היינו מתני' דרק מראית העין.

עיניו גדולות כשל עגל או קטנות כשל אוז.
גופו גדול מאבריו (ידיו ורגליו) או קטן מאבריו.
חוטמו גדול מאבריו. באצבע קטנה יותר מאדם באורכו. או קטן מאבריו.
הצמם, שאזניו קטנות. הצמע, שאזניו כווצות וסתומות כספוג. הצימח, שארוכות ונכפלות למטה.
שפתו התחתונה עודפת על העליונה או העליונה על התחתונה.
נשרו שיניו, פסול משום מראית העין.

עז שאין לה קרנים ורחל שיש לה קרנים – כשרין לגבי מזבח.
הצימח צמם וצמע (אזניו ארוכות קטנות וכווצות) – כשרין למזבח (רק באדם שייך אין שווה).
היו לו קרניים וניטלו; מעל זכרותו - כשר לכתחילה וכן עושין לפרה אדומה שראש קרניה שחור.
עם זכרותו אבל ללא עקירה מהשרש – פסול למזבח אבל אין נפדין עליהן.
נעקרו מהשרש ונעשה גומא – נפדים עליהן.
טלפיים שניטלו מעל הזכרות – כשר וכן עושין בפרה שראש טלפיה שחורין.
ניטלו עם הזכרות – פסולין ונפדין (ומשמע אף באיגומי בלא איעקרו דומיא דקרניים דחילק ר"ח).","199","","4505","True","True","False","","1047","85.130.221.217","0","0","בכורות|מד ע"א",""),new Message("16253","16252","דינים העולים לדף מד:","29/12/11 02:14","ג טבת","תשע"ב","02:14","המכריע","מד:

המשך המומין המיוחדים באדם (אינו שווה);
דדיו שוכבין כשל אשה. כריסו צבה. נכפה, אפילו אחת לזמן קבוע.
רוח קצרה (של בן נפלים השד) באה עליו.
מאושבן (ביציו נפוחות) ובעל גבר (היינו גיד גדול יותר מארכובה. ארכובה בדיוק, תרי לישני).

סילון החוזר – מביא לידי ירקון (וכרסו צבה) ושותת ועקרות.
ולכן משתינין מים בפני רבים, אפי' ת"ח.
אם אין מקפיד על זה – אין תפילתו לבנים מתקבלת. (רש"י. לתוס' הכוונה שתפילת העניו מתקבלת בכל ענין).
אין שותין מים בפני רבים. (פירש"י ת"ח. ולר"ת אין איסור אף לת"ח).
שתה מים שהיה בהם עלוקה – כרסו צבה אבל אין שותת.
לא ישתין אדם בכלי ובמקום קשה בבבל (רק בעפר תיחוח שנבלע במקומו, שלא יגיע לנהר).
אשה לא תטיל מים (אע"פ שמכוסה מלפניה) נגד תינוק, אבל מהצד מותר. (מתוס' משמע דכ"ש איש).
עמוד (גדולים) החוזר – מביא לידי הדרוקן.
דם רבה (שאינו מקיז) – שחין רבה. שכבת זרע רבה (שאינו משמש) – צרעת רבה.
צואה רבה – הדרוקן רבה. מי רגלים רבין – ירקון רבה.

מרוח אשך האמור בתורה;
לת"ק אין לו ביצים או יש לו רק ביצה אחת. לרי"ש כל שנימוחו (או נמרחו אשכיו).
לר"ע שרוח באשכיו (נפוחות). לרחב"א שמראיו חשוכין (והיינו כושי).","199","","4505","True","True","False","","253","85.130.221.217","0","16252","בכורות|מד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);