var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16109;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16109","0","נוירוכירורגיה בתלמוד ?","22/12/11 18:44","כו כסלו","תשע"ב","18:44","עלי","התנאים נחלקו במידת גודל חסרון בגולגולת הגורם שגולגולת לא תטמא במת. הדבר מפליא מאד, מניין שאבו התנאים מידע כזה, לפיו נקב מתחת לגודל מסויים מאפשר חיים ומעליו לא. ( ולא משנה כרגע מה הגודל שלו ).
הבה נזכור שגם בתקופות העתיקות ידעו לבצע ניתוחי מוח, אף כי הטכניקה לא היתה כלל כבימינו ולא היו אמצעי הדמיה.
יתכן והניסיון של הרופאים בימי קדם היה כזה שיצירת 'חלון' בעצמות הגולגולת כאשר אינו גדול מדי, איפשר החלמה וסגירה של הקרומים וחזרה לחיים, ואילו מעבר לזה היה הנזק והדמם הבסיסיים גדולים עד כי לרוב הלוקים בנזק זה נפטרו.
ברם אני מניח שגם השינוי ביכולות הרפואיות כיום אינו אמור לשנות את ההלכה מבחינה זו. ראוי היה גם לפנות בשאלה למכון שלזינגר ולרב הלפרין לקבל חוות דעת בעניין אך לצערי אני 'קצר' מדי ביכולת שלי.
מעניין ללמוד אם יש מידע נוסף בעניין.","209","","4513","True","True","False","","1122","212.117.142.227","0","0","בכורות|לז ע"ב",""),new Message("16118","16109","יש כאן תמיהה בסוגיא","23/12/11 03:23","כז כסלו","תשע"ב","03:23","המכריע","במסקנת הסוגיא לח סוף עמ' א' מסיקים ר"פ ור"נ דסלע נירונית היא שוה למקדח גדול של לשכה, קטן ממנו מקדח של רופאים, קטן ממנו סלע סתם. וב"ה דאמרי כדי שינטל ממנו ויחיה, ופירשו כוונתם סלע, היינו סלע סתם.

וצ"ע לפי זה הרופאים קודחים במקדח שלהם שהוא גדול מסלע ומבואר ברש"י שקודרין בו את הראש כדי לטפל במכה, וב"ה מעדים שבשיעור סלע הקטן ממנו כבר אי אפשר לחיות כשינטל. ואיך יטפלו הרופאין במקדח שלהם ויהרגוהו בזה.

לגוף הערתך , אתה מדבר על נטילת חלק מהגולגולת והחזרתה למקומה מיד אחרי הניתוח, וכאן מדובר על נטילה ללא החזרה, שתישאר הגולגולת חסרה. דומני שבזה המציאות לא השתנתה בהרבה. ואין זה קשור ליכולת הרפואית.","199","","4512","True","True","False","","174","85.130.221.217","0","16109","בכורות|לז ע"ב",""),new Message("16121","16109","אנחנו יודעים מה עשו הקדמונים","23/12/11 08:27","כז כסלו","תשע"ב","08:27","Almuaddib","ספריהם של הרופאים בתקופת המשנה והתלמוד נשארו בשימוש מאות שנים, ולכן אנו יודעים בדיוק מה ואיך עשו.

קידוחים בגולגולת נעשו עוד לפניכן, כבר אצל המצרים הקדמונים - כעולה מממצאים שנחקרו.

לגבי הרופאים בתקופת הגמרא, הרי שהקידוח היה נעשה כדי לפתור בעיות של לחץ תוך גולגלתי, בדרך כלל כתוצאה מדימום פנימי. הקידוח היה נעשה על ידי מקדח דק, ולא היה אמור להגיע אל המוח עצמו, אלא רק לפתוח נקז לנוזלים שגרמו ללחץ.

לא הייתי מגדיר את המקדח של הרופאים שהמובא כאן, ובמקומות נוספים, ככלי לניתוחי מוח. מדובר בפתיחת נקז בלבד.","107","","4512","True","True","False","","192","84.229.211.65","0","16109","בכורות|לז ע"ב",""),new Message("16124","16121","תהיתי על השיעור של חז"ל","23/12/11 11:18","כז כסלו","תשע"ב","11:18","עלי","היות ולא ידוע לי על שיעור מעשי של גודל נקב בגולגולת ויחסו לסיכויי ההישרדות בחיים על פי הרפואה בת ימינו, תהיתי אם השיעור שקבעו בית שמאי או בית הלל מבוסס על שיעור מהתורה או אם הוא שיעור ששיערו הרופאים בני זמנם, ואם כן יש לברר האם השיעור בימינו זהה או שונה בהתאם לסיכויי ההישרדות בימינו.
על עצם היכולת לבצע ניתוחים נוירוכירורגים בעת העתיקה אין ספק, היתה והדברים ידועים, ברם אין ספק שהיכולות השתנו לחלוטין עם חידושי המדע כיום, ודווקא לכן אני סבור שיש לברר מה עמדת ההלכה בעניין אצל מישהו הבקי בכך למשל במכון שלזינגר בשע"צ, הרב מרדכי הלפרין או הנוירולוג חתן פרס ישראל פרופ' אברהם שטינברג.
( להעיר גם, שגם כיום אין סוגרים בעצם נקבים בגולגולת ).","209","","4512","True","True","False","","174","212.117.142.227","0","16109","בכורות|לז ע"ב",""),new Message("16137","16124","ראה תחילת הפרק באהלות","25/12/11 02:14","כט כסלו","תשע"ב","02:14","קותי","פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אהלות פרק ב

כבר הודעתיך כמה פעמים שהשעורין הלכה למשה מסיני.

זה נראה לי כמו דיני טרפה זאת קביעה הלכתית שאינה משתנה מהישג רפואי כזה או אחר

השיעור שניתן במונחים "כדי שינטל מן החי וימות " היה ברור להם וזה ניתן רק כדוגמא ולא כשיעור שנועד להשתנות

כמו השיעור של אגרופו של בן בטיח כיצד שיערו לפני כן? באותו הדור זה היה ברור ולכן אמרו את השיעור דאורייתא במונחים של אגרופו של בן בטיח כדי שיהיה ברור לכולם

רמב"ם מפרש כך אגרופו של בן בטיח
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים פרק יז משנה יב

ואגרוף, הוא הרעף. ובן אבטיח, אדם מפורסם בעשיית רעפים גדולים. ","217","","4510","True","True","False","","231","85.250.174.32","0","16109","בכורות|לז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);