var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16092;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16092","0","דינים העולים לדף לז","22/12/11 02:27","כו כסלו","תשע&quot;ב","02:27","המכריע","לז.<br />השוחט בכור ומכר הבשר ונודע שלא הראהו לחכם – למתני' ולת&quot;ק דברייתא יחזיר להם כל הדמים, ומה שלא אכלו, ייקבר. (רש&quot;י פי' דהוי קנס להחזיר, וכ' הסמ&quot;ע דלפ&quot;ז בשוגג פטור, ועי&quot;ש).<br />לרשב&quot;א כשמכר את מקום המום משאיר קצת דמים לעצמו (דאין הנפש קצה, והיינו במום שאין משתנה ולר' יהודה דמראין, שבגלל אכילת הלוקח א&quot;א להראות. אבל בלא מכר מקום המום או במום שמשתנה או אפילו אינו משתנה אבל לר&quot;מ, מודה לת&quot;ק דמחזיר הכל). <br />מוכר פירות ונמצאו טבלים – לת&quot;ק מחזיר הכל, לרשב&quot;א ינכה (דהיה מעשר).<br />מוכר יין ונמצא יין נסך מעורב בכשר – לת&quot;ק מחזיר הכל, לרשב&quot;א ינכה (כרשב&quot;ג דהיה מוכר התערובת לגוי. והיינו דיין לבד, או לחולקים על רשבג, מודה לת&quot;ק).<br />השוחט פרה ומכרה ונודע שהיא טריפה – לכו&quot;ע יחזיר כל הדמים, ואת מה שעדיין לא אכלו יחזירו לו.        (לישנא דמתני' קצת משמע דעל מה שאכלו אין מחזיר, אבל מוכח בסוגיא דמחזיר הכל).<br />ובזה מודה רשב&quot;א כיון דהנפש קצה. והוא הדין לנבילות שקצים ורמשים.<br />ואם לא אכלו אלא מכרו לגוי או נתנו לכלבים – ינכו למוכר דמי טריפה בזול והשאר יחזיר.<br />יין נסך שנפל לבור – לת&quot;ק כולו אסור בהנאה, לרשב&quot;ג יימכר לגוי חוץ מדמי יי&quot;נ שבו.<br />- הדרן עלך כל פסולי המוקדשין –<br /><br /><br />פרק על אלו מומין<br />על מומין אלו שוחטין את הבכור;<br />נפגמה אזנו ונחסרה בכדי חגירת ציפורן. והיינו בסחוס. נפגמה באליה הוי מום עובר.<br />נסדקה אזנו אפילו לא חסרה כלל. <br />ועי' להלן דהסדק והפגימה בין בידי שמים (פירש&quot;י שנולד עמו) ובין בידי אדם.<br />ניקבה אזנו. למתני' ות&quot;ק דברייתא כדי כרשינה (נכנסת ויוצאת), לריבר&quot;י כעדשה (מעט פחות).<br />יבשה אזנו. לת&quot;ק ולמתני' כל שתינקב ואינה מוציאה דם, לר' יוסי בן המשולם שנפרכת.<br />כללי המומין – מומין שבגלוי ואינן חוזרין, ואע&quot;פ שאין האבר בטל ממלאכתו.<br />חוטין חיצונות שנפגמו או נגממו – הוי מום. פנימיות – רק בנעקרו (דאז הוי גלוי).<br />(ועי' תוס' דהיינו חניכיים. אבל נפלו שיניו – אינו מום).<br />לז:<br />פסולי המוקדשין – נפדין רק במום קבוע.<br />ניקבה כמלא מחט – פסול להקרבה, אע&quot;פ דאין נשחט עד כדי כרשינה או כעדשה.<br />כהן שניקבה אזנו בסחוס – פסול אפילו כמלא מחט. במילת – הוי עובר (אפילו ניקב הרבה).<br />רציעת עבד עברי – במרצע במחט במקדח ובמכתב.<br />בסול וסירה (כלי עץ) – לריבר&quot;י נרצע, לרבי אין נרצע. (בסם – לכו&quot;ע אין נרצע).<br />מקום הרציעה – ליודן בריבי במילת, לחכמים בגובהה של אוזן.<br />עבד עברי כהן – אינו נרצע.<br />כרשינא (שיעור נקב לת&quot;ק) – היינו הינדא. והיינו נכנסת ויוצאת (כך משמע דמדמינן למקדח).<br />שדרה וגולגולת שלימים – מטמאין באהל, משא&quot;כ שאר עצמות.<br />שדרה שנחסרה – אינה מטמאה באהל, לב&quot;ש שתי חוליות, לב&quot;ה חוליה אחת.<br />גולגולת שנחסרה – אינה מטמאה באהל, לב&quot;ש כמלוא מקדח וחיסומו (נכנס ויוצא), לב&quot;ה כדי שיינטל מהחי וימות (והיינו כסלע נירונית, או פונדיון האיטלקי, או מקדח עומד).<br />מאור שלא נעשה בידי אדם – שיעורו (להעביר טומאה) כדי אגרופן של בן בטיח (כראש גדול).<br />מאור שנעשה בידי אדם – כמלוא מקדח (עומד, והיינו כסלע נירונית או פונד' איטלקי או נקב של עול).","199","","4516","True","True","False","","966","85.130.221.217","0","0","בכורות|לז ע&quot;א",""),new Message("16115","16092","נקב בסחוס נחשב מום רק כמלוא כרשינא","23/12/11 01:09","כז כסלו","תשע&quot;ב","01:09","איתן","נקב בסחוס נחשב מום רק כמלוא כרשינא, ולא במחט, כ&quot;פ הרמב&quot;ם ביאת מקדש פ&quot;ז ה&quot;ג.<br />ועל השאלה א&quot;כ מדוע אין לרצוע עבד עברי כהן (הל' עבדים פ&quot;ג ה&quot;ז), ורציעה לפי סוגייתנו היא אפילו במחט, והרי לא יעשה בכך בעל מום - השיב המשנה למלך (שם הל' ט' ד&quot;ה ונוקב) שהרמב&quot;ם סובר שהרציעה היא במרצע גדול, שעושה נקב יותר מכרשינה, ולא מספיק במלוא מחט. ורק ר' יוסי ב&quot;ר יהודה סובר שדי במלוא מחט, ועל פיו חילקו בגמ' &quot;כאן לשחוט כאן לפסול&quot;, והרמב&quot;ם לא פסק כמותו.<br /><br />המל&quot;מ דחה שתי אפשרויות אחרות ליישב -<br /> - אין לומר שכבר מלוא מחט פוסל מלעבוד, למרות שהבכור אינו נשחט עליו - כי א&quot;כ היה לרמב&quot;ם לפרש זאת בהלכות ביאת מקדש.<br /> - גם אין לומר שאסור לנקב אפילו פחות ממלוא כרשינה גזירה שמא ינקב כמלוא כרשינא (ע&quot;פ הירוש' קידושין פ&quot;א סה&quot;ב, ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14142&st=&pgnum=400'>בקישור</a>, בשורה האחרונה בעמוד, ובעמוד הבא) - לדעת המל&quot;מ הרמב&quot;ם לא פסק זאת כי הבבלי שאמר &quot;כאן לשחוט כאן לפסול&quot; חולק על זה. <br /><br />יישר כח לרב המכריע על ההתמדה הרבה לסכם את ההלכות העולות מסוגיות הגמרא.","123","","4515","True","True","False","","279","31.44.128.160","0","16092","בכורות|לז ע&quot;א",""),new Message("16129","16092","מה הוא מאור שלא נעשה בידי אדם?","24/12/11 20:29","כח כסלו","תשע&quot;ב","20:29","הודו_כי_טוב","","207","","4514","False","True","False","","125","46.117.14.249","0","16092","בכורות|לז ע&quot;א",""),new Message("16134","16129","חלון הנעשה מאליו","25/12/11 01:18","כט כסלו","תשע&quot;ב","01:18","המכריע","ראה רש&quot;י על אתר.","199","","4513","True","True","False","","127","212.179.87.180","0","16092","בכורות|לז ע&quot;א",""),new Message("16138","16134","משנה כלים יז יב","25/12/11 02:15","כט כסלו","תשע&quot;ב","02:15","הודו_כי_טוב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%96_%D7%99%D7%91'>ויקיטקסט</a><br /><br />לפי הלינק :<br /><span class='bordeaux'><b>רבי עובדיה מברטנורה :</b></span><br /><span class='darkYellow'><b>שלא נעשה בידי אדם -</b></span><br /> כגון חור שחררוהו מים או שרצים, או<br /> שנפל העפר מאליו ונעשה שם נקב.<br /> ואם לא חשב עליו לתשמיש או למאור, שיעורו להביא את הטומאה מאהל המת לבית לדרך הנקב, כאגרופו של בן בטיח. דהיינו אדם ידוע אצלם, ובן בטיח שמו, שהיה אגרופו גדול:","207","","4513","True","True","False","","189","46.117.14.249","0","16092","בכורות|לז ע&quot;א",""),new Message("16139","16134","רמב&quot;ם מפרש מאור = ארובה","25/12/11 02:29","כט כסלו","תשע&quot;ב","02:29","קותי","פתח בגג או בין בית לעליה <br />איני יודע אם יש הבדל בין זה ובין חלון <br /><br />לכאורה המשנה מקפידה לקרוא לפתח אנכי ארובה ולא לפתח אופקי <br /><br />יתכן וזה לאו דווקא","217","","4513","True","True","False","","151","85.250.174.32","0","16092","בכורות|לז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);