var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15872;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15872","0","בעניין "תרומת חוצה לארץ בטילה ברוב"","10/12/11 21:14","יד כסלו","תשע"ב","21:14","שאינו יודע לשאול","אמר שמואל תרומת חוצה לארץ בטילה ברוב

רש"י:
בטילה ברוב. לאוכלה לזר ולא בעינן אחד ומאה ולאחר שעירבה ברוב חולין יכול לאכול זר או כהן בימי טומאה לאחר שביטלה:

מדוע מתירין לכהן טמא לאכול זאת והרי זה דבר שיש לו מתירין (לאחר שיטבול הכהן)?","48","","4528","True","True","False","","1148","84.228.65.166","0","0","בכורות|כז ע"א",""),new Message("15891","15872","כי מצד האמת אין כאן איסור שצריך להתבטל","11/12/11 23:56","טו כסלו","תשע"ב","23:56","שלמה שטרסברג","אנו רואים שהקלו בדין זה בהרבה תחומים שלא ע"פ הכללים הרגילים כיוון שתרומת חו"ל מצד עיקר הדין אינה תרומה ואינה איסור אלא רק כדי שלא תישכח תורת תרומה תיקנו אותה גם בחו"ל לכן ישנם הרבה דברים שהקלו בהם שם וזה אחד מהם שוב כיוון שאין כאן באמת איסור שצריך שיותר אלא רק תקנה לעשר כדי שלא תשכח תורת תרו"מ","205","","4527","True","True","False","","210","31.44.129.131","0","15872","בכורות|כז ע"א",""),new Message("15899","15872","האמנם?","12/12/11 10:15","טז כסלו","תשע"ב","10:15","לינקוש","האמנם זה נחשב לדבר שיש לו מתירין?
אני מסופק,
שהרי התרומה עצמה לא תיהפך כאן להיות מותרת לכהן, אלא רק הכהן הוא זה שישתנה וייהפך להיות טהור.","58","","4526","True","True","False","","163","77.127.236.191","0","15872","בכורות|כז ע"א",""),new Message("15900","15899","מה זה משנה","12/12/11 17:52","טז כסלו","תשע"ב","17:52","שלמה שטרסברג","הרי הרעיון העומד בבסיס דבר שיש לו מתירים לא בטל, הוא כיוון שאין צורך הכרחי להשתמש בכללי הביטול אנו לא מאפשרים לבטל וא"כ מה זה משנה מה הסיבה שניתן לפתור את הבעיה בלי ביטול מצד הגברא או החפצא.

אבל נראה כמו שכבר כתבתי שכיוון שממילא מדובר בתרומת חו"ל שהקלו בכל כך הרבה דברים בה כי היא רק כדי שלא תשתכח תורת תו"מ ואין כאן באמת איסור, לכן גם לא חששו לדבר שיש לו מתירים.","205","","4526","True","True","False","","221","31.44.129.131","0","15872","בכורות|כז ע"א",""),new Message("15903","15900","משנה לשיטת הר"ן","12/12/11 21:47","טז כסלו","תשע"ב","21:47","לינקוש","בביאור הטעם לאי ביטול דבר שיש לו מתירין. [ראה בט"ז יו"ד סק"ב ס"ק ה]

אם כי, דבריך נכונים לגבי שיטת רש"י ורבים נוספים המבארים דעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר.","58","","4526","True","True","False","","155","77.127.236.191","0","15872","בכורות|כז ע"א",""),new Message("15920","15903","נקט נפשיה בקצירי","13/12/11 19:36","יז כסלו","תשע"ב","19:36","כדי","הדיון מזכיר את דיברת האחרונים בעניין בישל במזיד בשבת ונתערב, שלו הוי דבר שאין לו מתירין, ולאחרים הוי דשיל"מ (והכ"נ כאן לכהן הוי שיל"מ ולישראל לא). ומאפס הפנאי לא אוכל להאריך כרגע, רק אציין למג"א בריש סי' שיח ולשו"ת רב פעלים ח"א (חאו"ח סי' ז) ובח"ג (סי' טז). ודון מינה ואוקי באתרין.

וללינקוש- עי' ריש נדרים דשבועה הויא איסור גברא. ועי' פ"ת (יו"ד סי' קב ס"ק י) בשם תשובת בית יעקב, ותראה שאין דבריך נכונים. ודו"ק היטב.","249","","4525","True","True","False","","205","85.250.116.160","0","15872","בכורות|כז ע"א",""),new Message("15921","15920","לא הבנתי את הכותרת שכתבת","13/12/11 19:42","יז כסלו","תשע"ב","19:42","לינקוש","ולגבי הערתך:
לשמחתי עיינתי כעת בקובץ זה באות ח - וברוך שכיוונתי לדברי הישועות יעקב והמגיה שם.
[עיינתי גם בתשובת הבית יעקב שציינת - אך לא הבנתי את ההקשר]

ברוך בואך - תלמיד חכם! ","58","","4525","True","True","False","","210","84.228.204.77","0","15872","בכורות|כז ע"א",""),new Message("15933","15921","ביאור לדבריי","14/12/11 11:38","יח כסלו","תשע"ב","11:38","כדי","ראשית, בעניין הכותרת. הוא לשון מליצית ע"פ הגמ' בגיטין נו. (שם הפירוש שיעשה עצמו חולה), והכוונה היא שהכותב נקט בכתיבתו בדרך קיצור. ולהבדיל, הגאון חיד"א מרבה להשתמש במליצה זו על המגן אברהם שהיה קצרן גדול (לדוגמא בברכי יוסף סי' רמח, ועוד).

ומה שרציתי להוכיח לדברי הבית יעקב המובא בפ"ת הוא כך, דעד כאן לא כתבו האחרונים דשבועה לא חשיבא דשיל"מ אלא משום שאין מצווה להישאל, הא אם הייתה מצווה, הוי דשיל"מ, ואע"פ שאין האיסור בשבועה על החפצא אלא על הגברא (כריש נדרים) ועתה שנשאל לא נעשה שום שינוי בחפצא. ושמע מינה שגם בכה"ג הוי דשיל"מ.
ומיהו, בוודאי הישועות יעקב שהבאת חולק על סברא זו. ויש עוד לעיין בזה.","249","","4524","True","True","False","","163","85.250.116.160","0","15872","בכורות|כז ע"א",""),new Message("15934","15933","תודה","14/12/11 11:45","יח כסלו","תשע"ב","11:45","לינקוש","יפה כתבת וכעת הבנתיך. [ובעצמך- נקטת נפשיך בקצירי]","58","","4524","True","True","False","","165","77.126.173.238","0","15872","בכורות|כז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);