var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15735;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","55"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15735","0","דינים העולים לדף טז: ויז","02/12/11 03:29","ו כסלו","תשע"ב","03:29","המכריע","טז:
המקבל צאן ברזל מן הגוי – ולדותיהן פטורין מבכורה. והיינו כשהן מבכרות, בכורן לא יינתן לכהן.
(לס"ד דאביי מיירי דוקא בקיבל עליו הגוי אונסא וזולא, למסקנה דרבא אפי' לא קיבל ומשום דידו באמצע לתופסן).

ולדי ולדותיהן – לר' הונא חייבין (דור ד' לכהן), לר' יהודה עדיין פטורין (רק דור ה' יינתן). (ועי' בעמ' הבא בש"מ אות ב' דכנראה לא גרסינן במשנה ולדי ולדותיהן חייבין).
לס"ד להלן רשב"ג פליג בזה, ודחינן דבזה מודה רשב"ג. (אולי לר"י י"ל דקאי ארישא).

העמיד ולדותיהן – לת"ק דור ג פטור, (לר"ה נוסף עוד דור שפטור ולר"י הוא כמו לא העמיד).
(פירוש העמיד, לרש"י פתח לו פתח וכו'. לתוס' בשם תוספתא שהאמהות מתו).
לרשב"ג (למסקנה) עד עשרה דורות (ולעולם) פטורין.

(בהלכות ריבית; לקבל צאן ברזל מישראל – אסור. מגוי – מותר.
אם הנותן מקבל אונסא ודזולא – מותר אף בישראל, אלא דאין זה נקרא צ"ב).

יז.
פלוגתא דר"מ ורבנן;
לתי' א'; רחל בת רחל בת עז – לר"מ חייבת בבכורה (בתר אימיה) לרבנן פטור (בתר המין).
וכן עז בת עז בת רחל. (לשאר התירוצים דין זה לא נתפרש).

לתי' ב'; רחל בת עז בת רחל – ר"מ מחייב (חזרה שיות) וחכמים פוטרים. (ולת"א ות"ג לא נתפרש).
וה"ה עז בת רחל בת עז. (דלר"מ חזרה שעירות למקומה אלא דלתי' זה לא איירי בכך. רש"י).

לתי ג' דר' אשי; רחל בת עז או עז בת רחל ויש מקצת סימנין – לר"מ חייב וחכמים כר"ש דפטור. (והיינו חכמים דהאי ברייתא ולעיל קרינן לר"מ חכמים דר"ש וכן הוא שיטת סתם משנתינו. ובדין זה אף לת"א ות"ב עכ"פ נחלקו בזה ר"ש וחכמים והלכה דחייב).

דינים שבאו בסוגיא דרך אגב;

ראשית הגז – עז בת רחל פטורה (לאו בר חימום). רחל בת עז יש לדון.
אותו ואת בנו – לשחוט הולד עם אביו ביום א', חנניה מחייב וחכמים פוטרין. (עי' תוס' דהיה הו"א דאמו רחל ואביו תייש והוא עז, לחכמים דר"מ אפי' רבנן דחנניה יודו, אבל נדחתה סברא זו).

לקרבן – נדמה פסול. כגון עז בת רחל. וגם קרבן נדבה.
בשעיר ראש חדש (וה"ה רגלים) מצינו דפסול גם נחית לדרי. (כגון עז בת רחל בת עז. כך פירש"י ד"ה מודה, וכפיר"ג, אבל בד"ה ה"מ פי' לענין עז בת עז בת רחל. ומשמע דשניהם אמת). (ולא נתפרש להדיא אי באמת ראש חדש ורגלים שאני כלשון ריו"ח, או דילפינן מינייהו לשאר קרבנות).

שה שאינו מיוחד לדורותיו – אין לוקין על צמרו משום כלאים. וצמרו פסול לתכלת. וצמרו אינו מטמא בנגעים.
הדלה גפן ע"ג תאנה - היין פסול לנסכים.
פשתן ע"ג היגא – נשאר כדינו (דיש בו כלאים, ומטמא בנגעים).

מבכרת שילדה שני זכרים ויצאו ראשיהם כאחת – לריה"ג שניהם לכהן. ולחכמים א' לכהן וא' לו.
בשיטת חכמים, לר"ט היפה לכהן, וחזר בו לומר שחולקין ההפרש, לר"ע הכחוש לכהן.
ושניהם אין קרבין (אף בזמן הבית, להקדיש א"א, והוי ספק חולין בעזרה) וירעו עד שיסתאבו.

יז:
במתנות – של הכהן פטור (ככל זביחת כהן). של הישראל, לת"ק חייב לר' יוסי פטור.

מת אחד מהם קודם שחלקו – לר"ט לאחר חזרה חולקין, לר"ע החי לישראל (וירעה).
ילדה זכר ונקיבה – אין לכהן כלום אף לר"ט. וכתב רש"י דהזכר ירעה. (והתוס' כתבו דאף ריה"ג מודה דפטור, ועי"ש דלכ' לדידיה א"צ רעייה, ומיקל טפי מרבנן בזה).

לצמצם – לר' יוסי הגלילי אפשר אפילו בידי שמים, לרבנן אי אפשר (למסקנה) אפי' בידי אדם.
חוט של סיקרא שבמזבח – לריה"ג היה בצמצום, לרבנן מרווח בה.
מדת כלים ומדת מזבח – עשו מה שיכלו (לריה"ג בחזקת שצימצמו ולרבנן בהכי חייב רחמנא).
תנור טמא שנחלק – אם נשתייר רובו, טמא.
חילקו לשני חלקים הנראים שוים – שניהם טמאים לרבנן דא"א לצמצם.
לריה"ג יתכן דטהורים (דסברא דגומות נתחדשה רק כדי לדחות. אבל אולי כך האמת וריה"ג יודה).","199","","4533","True","True","False","","1035","212.179.87.180","0","0","בכורות|טז ע"ב",""),new Message("15763","15735","דינים העולים לדף יח ויט","03/12/11 18:58","ז כסלו","תשע"ב","18:58","המכריע","יח.
נמצא חלל מכוון בין שתי עיירות – לר"א שתיהן מביאות (אפשר לצמצם כריה"ג ואפי' קרובות).
לת"ק דברייתא א' לא היו עורפין. (אפשר לצמצם, וקרובה ולא קרובות).
לחכמים דברייתא ב' מביאין עגלה אחת בשותפות ומתנין. (אי אפשר לצמצם).
(פירוש ר"ט ור"ע כבר הובא לעיל יז.)

ספק בכור שחליפיו ביד כהן – לר"מ חייב במתנות ולר' יוסי פטור, וכנ"ל. (טעמא דר"מ דהכהן בא משני צדדים, וטעמא דר' יוסי דכיון דחליפיו ביד כהן הוי כזכה הכהן ומכרו לישראל).
ספק בכור שאין חליפיו ביד כהן – חייב במתנות לכו"ע. (ול"א לר"י גזירה משום גיזה ועבודה).
יח:
ספק מעשר – פטור מן המתנות לכו"ע (דמעשר לבעליו ואין כאן שני צדדין לכהן. ול"א לר"מ טעם דלא תשתכח תורת מתנות).

מת אחד משני הבכורים שיצאו כאחד לרבנן דריה"ג;
אם הבהמות מופקדין אצל רועה – לכו"ע יחלוקו. ביד בעה"ב – לכו"ע המוציא מחה"ע.
בחצר בעה"ב וכהן רועה – לר"ט יחלוקו, לר"ע המע"ה. (לר"ט בעה"ב מקנה חלק לרועה בחצר כדי שיזכה בבכורים מיד, ולר"ע לא מקנה כדי לא להפסיד בספיקות).

שתי רחילות שלא ביכרו;
ילדו שני זכרים – שניהם לכהן. זכר ונקיבה – הזכר לכהן.
שני זכרים ונקיבה – לכו"ע אחד לו ואחד לכהן. לר"ט קודם חזרה היפה לכהן, לר"ע הכחוש לכהן, לר"ט אחר חזרה יחלוקו בהפרש.
שניהם ירעו עד שיסתאבו. במתנות – הכהן פטור, והישראל לר"מ חייב ולר' יוסי פטור.
מת אחד מהן – לר"ט לאחר חזרה יחלוקו, לר"ע החי לישראל. (לר"ט קודם חזרה רואים מי מת).
ילדו שתי נקיבות וזכר או שתי נקיבות ושני זכרים – אין לכהן כלום.

שתי רחילות אחת ביכרה ואחת לא ביכרה;
ילדו שני זכרים – א' לו וא' לכהן. הכל כנ"ל (מח' ר"ע ור"ט איזה לכהן. יסתאב. מח' ר"מ ור"י במתנות, מח' ר"ט ור"ע במת אחד).
ילדו זכר ונקיבה – אין לכהן כלום.

יט.
יצא זכר דרך דופן ואחריו זכר בלידה – לר"ט שניהם ספק בכורים, ירעו עד שיסתאבו ויאכלו לבעלים. לר"ע שניהם אינן בכור בוודאות. וכדלהלן.
קי"ל דאין מתקדש בבכור, אלא דוקא זכר, ודוקא פטר רחם (שהוא לא יוצא דופן), ובכור ללידה (שלא נולד לפניו לא זכר ולא נקיבה לא דרך רחם ולא דרך דופן). ולכן לר"ע הנ"ל הראשון אינו קדוש משום יוצא דופן והשני מפני שאינו ראשון ללידה.
הדרן עלך פרק הלוקח עובר פרתו

הלוקח בהמה מן הגוי ואינו יודע אם ביכרה או לא ביכרה;
לר' ישמעאל (רק לידה ממש פוטרת) ולכן, עז בת שנתה ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק. רחל, בת שתים לכהן, מכאן ספק. פרה וחמור, בת שלש לכהן, מכאן ספק.
(לרבא משום דס"ל לרי"ש כר"מ דחייש למיעוטא ברובא דליתא קמן, לרבינא סבר דאפי' לרבנן ברובא דתלי במעשה חיישינן למיעוטא).
בספק עז ורחל ופרה, ירעה עד שיסתאב וייאכל לבעליו. בספק חמור יפריש טלה והוא לעצמו.
לר' עקיבא, בבהמה דקה (עז ורחל) גם טינוף פוטר ובגסה (פרה וחמור) שליא (ובאשה שפיר ושליא), וזה משכח"ל גם בילדותה.
ולכן לר"ע, ידוע שביכרה, אין לכהן כלום. ידוע שלא ביכרה, לכהן. ספק, ייאכל במומו לבעלים.

רובא דאיתא קמן – לכו"ע לא חיישינן למיעוטא, כגון סנהדרין ותשע חניות.
רובא דליתא קמן (שאינו תלוי במעשה) – לר"מ חיישינן למיעוטא, לחכמים לא חיישינן.
כגון קטן וקטנה (לר"מ אין מייבמין ולחכמים מייבמין. לחלוץ לכו"ע אין חולצין).
רובא דליתא קמן שתלוי במעשה – לרבא מח' כנ"ל, לרבינא רבנן מודו לחשוש.
כגון רוב בהמות מתעברות ויולדות בזמנן אם נרבעו, דלרבא חכמים פוטרין ולרבינא ספק.","199","","4532","True","True","False","","148","212.179.87.180","0","15735","בכורות|טז ע"ב",""),new Message("15770","15763","היכן הנושא של שמן וכחוש ?","03/12/11 23:50","ז כסלו","תשע"ב","23:50","הודו_כי_טוב","","207","","4532","False","True","False","","144","46.117.14.249","0","15735","בכורות|טז ע"ב",""),new Message("15773","15763","רק שים לב: ר"ט אינו חולק כי המע"ה","03/12/11 23:57","ז כסלו","תשע"ב","23:57","Almuaddib","המחלוקת היא במציאות - מה עושה בעה"ב שיש לו רועה כהן.","107","","4532","True","True","False","","151","77.125.252.154","0","15735","בכורות|טז ע"ב",""),new Message("15774","15770","היפה והכחוש נמצאים בדיוק במקומם.","04/12/11 01:37","ח כסלו","תשע"ב","01:37","המכריע","","199","","4531","False","True","False","","95","212.179.87.180","0","15735","בכורות|טז ע"ב",""),new Message("15775","15773","הלב הושם","04/12/11 01:39","ח כסלו","תשע"ב","01:39","המכריע","כאמור בפנים שביד בעה"ב "לכולי עלמא" הספק לבעל הבית. אלא כשיש לו רועה כהן המקבל את הבכורות לר"ט סתמא מקנה לו חלק בחצר וסתמא יחלוקו בספיקות משום הכי.","199","","4531","True","True","False","","140","212.179.87.180","0","15735","בכורות|טז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);