var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15735;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","55"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15735","0","דינים העולים לדף טז: ויז","02/12/11 03:29","ו כסלו","תשע&quot;ב","03:29","המכריע","טז:<br />המקבל צאן ברזל מן הגוי – ולדותיהן פטורין מבכורה. והיינו כשהן מבכרות, בכורן לא יינתן לכהן.<br />(לס&quot;ד דאביי מיירי דוקא בקיבל עליו הגוי אונסא וזולא, למסקנה דרבא אפי' לא קיבל ומשום דידו באמצע לתופסן).<br /><br />ולדי ולדותיהן – לר' הונא חייבין (דור ד' לכהן), לר' יהודה עדיין פטורין (רק דור ה' יינתן). (ועי' בעמ' הבא בש&quot;מ אות ב' דכנראה לא גרסינן במשנה ולדי ולדותיהן חייבין).<br />לס&quot;ד להלן רשב&quot;ג פליג בזה, ודחינן דבזה מודה רשב&quot;ג. (אולי לר&quot;י י&quot;ל דקאי ארישא).<br /><br />העמיד ולדותיהן – לת&quot;ק דור ג פטור, (לר&quot;ה נוסף עוד דור שפטור ולר&quot;י הוא כמו לא העמיד). <br />(פירוש העמיד, לרש&quot;י פתח לו פתח וכו'. לתוס' בשם תוספתא שהאמהות מתו).<br />לרשב&quot;ג (למסקנה) עד עשרה דורות (ולעולם) פטורין.<br /><br />(בהלכות ריבית; לקבל צאן ברזל מישראל – אסור. מגוי – מותר. <br />אם הנותן מקבל אונסא ודזולא – מותר אף בישראל, אלא דאין זה נקרא צ&quot;ב).<br /><br />יז.<br />פלוגתא דר&quot;מ ורבנן;<br />לתי' א'; רחל בת רחל בת עז – לר&quot;מ חייבת בבכורה (בתר אימיה) לרבנן פטור (בתר המין).<br />וכן עז בת עז בת רחל. (לשאר התירוצים דין זה לא נתפרש).<br /><br />לתי' ב'; רחל בת עז בת רחל – ר&quot;מ מחייב (חזרה שיות) וחכמים פוטרים. (ולת&quot;א ות&quot;ג לא נתפרש).<br />וה&quot;ה עז בת רחל בת עז. (דלר&quot;מ חזרה שעירות למקומה אלא דלתי' זה לא איירי בכך. רש&quot;י).<br /><br />לתי ג' דר' אשי; רחל בת עז או עז בת רחל ויש מקצת סימנין – לר&quot;מ חייב וחכמים כר&quot;ש דפטור. (והיינו חכמים דהאי ברייתא ולעיל קרינן לר&quot;מ חכמים דר&quot;ש וכן הוא שיטת סתם משנתינו. ובדין זה אף לת&quot;א ות&quot;ב עכ&quot;פ נחלקו בזה ר&quot;ש וחכמים והלכה דחייב).<br /><br />דינים שבאו בסוגיא דרך אגב;<br /><br />ראשית הגז – עז בת רחל פטורה (לאו בר חימום). רחל בת עז יש לדון.<br />אותו ואת בנו – לשחוט הולד עם אביו ביום א', חנניה מחייב וחכמים פוטרין. (עי' תוס' דהיה הו&quot;א דאמו רחל ואביו תייש והוא עז, לחכמים דר&quot;מ אפי' רבנן דחנניה יודו, אבל נדחתה סברא זו).<br /><br />לקרבן – נדמה פסול. כגון עז בת רחל. וגם קרבן נדבה.<br />בשעיר ראש חדש (וה&quot;ה רגלים) מצינו דפסול גם נחית לדרי. (כגון עז בת רחל בת עז. כך פירש&quot;י ד&quot;ה מודה, וכפיר&quot;ג, אבל בד&quot;ה ה&quot;מ פי' לענין עז בת עז בת רחל. ומשמע דשניהם אמת). (ולא נתפרש להדיא אי באמת ראש חדש ורגלים שאני כלשון ריו&quot;ח, או דילפינן מינייהו לשאר קרבנות).<br /><br />שה שאינו מיוחד לדורותיו – אין לוקין על צמרו משום כלאים. וצמרו פסול לתכלת. וצמרו אינו מטמא בנגעים.<br />הדלה גפן ע&quot;ג תאנה - היין פסול לנסכים.<br />פשתן ע&quot;ג היגא – נשאר כדינו (דיש בו כלאים, ומטמא בנגעים).<br /><br />מבכרת שילדה שני זכרים ויצאו ראשיהם כאחת – לריה&quot;ג שניהם לכהן. ולחכמים א' לכהן וא' לו.<br />בשיטת חכמים, לר&quot;ט היפה לכהן, וחזר בו לומר שחולקין ההפרש, לר&quot;ע הכחוש לכהן.<br />ושניהם אין קרבין (אף בזמן הבית, להקדיש א&quot;א, והוי ספק חולין בעזרה) וירעו עד שיסתאבו.<br /><br />יז:<br />במתנות – של הכהן פטור (ככל זביחת כהן). של הישראל, לת&quot;ק חייב לר' יוסי פטור.<br /><br />מת אחד מהם קודם שחלקו – לר&quot;ט לאחר חזרה חולקין, לר&quot;ע החי לישראל (וירעה).<br />ילדה זכר ונקיבה – אין לכהן כלום אף לר&quot;ט. וכתב רש&quot;י דהזכר ירעה. (והתוס' כתבו דאף ריה&quot;ג מודה דפטור, ועי&quot;ש דלכ' לדידיה א&quot;צ רעייה, ומיקל טפי מרבנן בזה).<br /><br />לצמצם – לר' יוסי הגלילי אפשר אפילו בידי שמים, לרבנן אי אפשר (למסקנה) אפי' בידי אדם.<br />חוט של סיקרא שבמזבח – לריה&quot;ג היה בצמצום, לרבנן מרווח בה.<br />מדת כלים ומדת מזבח – עשו מה שיכלו (לריה&quot;ג בחזקת שצימצמו ולרבנן בהכי חייב רחמנא).<br />תנור טמא שנחלק – אם נשתייר רובו, טמא.<br />חילקו לשני חלקים הנראים שוים – שניהם טמאים לרבנן דא&quot;א לצמצם.<br />לריה&quot;ג יתכן דטהורים (דסברא דגומות נתחדשה רק כדי לדחות. אבל אולי כך האמת וריה&quot;ג יודה).","199","","4533","True","True","False","","1035","212.179.87.180","0","0","בכורות|טז ע&quot;ב",""),new Message("15763","15735","דינים העולים לדף יח ויט","03/12/11 18:58","ז כסלו","תשע&quot;ב","18:58","המכריע","יח.<br />נמצא חלל מכוון בין שתי עיירות – לר&quot;א שתיהן מביאות (אפשר לצמצם כריה&quot;ג ואפי' קרובות).<br />לת&quot;ק דברייתא א' לא היו עורפין. (אפשר לצמצם, וקרובה ולא קרובות).<br />לחכמים דברייתא ב' מביאין עגלה אחת בשותפות ומתנין. (אי אפשר לצמצם).<br />(פירוש ר&quot;ט ור&quot;ע כבר הובא לעיל יז.)<br /><br />ספק בכור שחליפיו ביד כהן – לר&quot;מ חייב במתנות ולר' יוסי פטור, וכנ&quot;ל. (טעמא דר&quot;מ דהכהן בא משני צדדים, וטעמא דר' יוסי דכיון דחליפיו ביד כהן הוי כזכה הכהן ומכרו לישראל).<br />ספק בכור שאין חליפיו ביד כהן – חייב במתנות לכו&quot;ע. (ול&quot;א לר&quot;י גזירה משום גיזה ועבודה).<br />יח:<br />ספק מעשר – פטור מן המתנות לכו&quot;ע (דמעשר לבעליו ואין כאן שני צדדין לכהן. ול&quot;א לר&quot;מ טעם דלא תשתכח תורת מתנות).<br /><br />מת אחד משני הבכורים שיצאו כאחד לרבנן דריה&quot;ג;<br />אם הבהמות מופקדין אצל רועה – לכו&quot;ע יחלוקו. ביד בעה&quot;ב – לכו&quot;ע המוציא מחה&quot;ע.<br />בחצר בעה&quot;ב וכהן רועה – לר&quot;ט יחלוקו, לר&quot;ע המע&quot;ה. (לר&quot;ט בעה&quot;ב מקנה חלק לרועה בחצר כדי שיזכה בבכורים מיד, ולר&quot;ע לא מקנה כדי לא להפסיד בספיקות).<br /><br />שתי רחילות שלא ביכרו; <br />ילדו שני זכרים – שניהם לכהן. זכר ונקיבה – הזכר לכהן.<br />שני זכרים ונקיבה – לכו&quot;ע אחד לו ואחד לכהן. לר&quot;ט קודם חזרה היפה לכהן,  לר&quot;ע הכחוש לכהן, לר&quot;ט אחר חזרה יחלוקו בהפרש.<br />שניהם ירעו עד שיסתאבו. במתנות – הכהן פטור, והישראל לר&quot;מ חייב ולר' יוסי פטור.<br />מת אחד מהן – לר&quot;ט לאחר חזרה יחלוקו, לר&quot;ע החי לישראל. (לר&quot;ט קודם חזרה רואים מי מת).<br />ילדו שתי נקיבות וזכר או שתי נקיבות ושני זכרים – אין לכהן כלום.<br /><br />שתי רחילות אחת ביכרה ואחת לא ביכרה;<br />ילדו שני זכרים – א' לו וא' לכהן. הכל כנ&quot;ל (מח' ר&quot;ע ור&quot;ט איזה לכהן. יסתאב. מח' ר&quot;מ ור&quot;י במתנות, מח' ר&quot;ט ור&quot;ע במת אחד).<br />ילדו זכר ונקיבה – אין לכהן כלום. <br /><br />יט.<br />יצא זכר דרך דופן ואחריו זכר בלידה – לר&quot;ט שניהם ספק בכורים, ירעו עד שיסתאבו ויאכלו לבעלים. לר&quot;ע שניהם אינן בכור בוודאות. וכדלהלן.<br />קי&quot;ל דאין מתקדש בבכור, אלא דוקא זכר, ודוקא פטר רחם (שהוא לא יוצא דופן), ובכור ללידה (שלא נולד לפניו לא זכר ולא נקיבה לא דרך רחם ולא דרך דופן). ולכן לר&quot;ע הנ&quot;ל הראשון אינו קדוש משום יוצא דופן והשני מפני שאינו ראשון ללידה.<br />הדרן עלך פרק הלוקח עובר פרתו<br /><br />הלוקח בהמה מן הגוי ואינו יודע אם ביכרה או לא ביכרה;<br />לר' ישמעאל (רק לידה ממש פוטרת) ולכן, עז בת שנתה ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק. רחל, בת שתים לכהן, מכאן ספק. פרה וחמור, בת שלש לכהן, מכאן ספק.<br />(לרבא משום דס&quot;ל לרי&quot;ש כר&quot;מ דחייש למיעוטא ברובא דליתא קמן, לרבינא סבר דאפי' לרבנן ברובא דתלי במעשה חיישינן למיעוטא).<br />בספק עז ורחל ופרה, ירעה עד שיסתאב וייאכל לבעליו. בספק חמור יפריש טלה והוא לעצמו.<br />לר' עקיבא, בבהמה דקה (עז ורחל) גם טינוף פוטר ובגסה (פרה וחמור) שליא (ובאשה שפיר ושליא), וזה משכח&quot;ל גם בילדותה.<br />ולכן לר&quot;ע, ידוע שביכרה, אין לכהן כלום. ידוע שלא ביכרה, לכהן. ספק, ייאכל במומו לבעלים.<br /><br />רובא דאיתא קמן – לכו&quot;ע לא חיישינן למיעוטא, כגון סנהדרין ותשע חניות.<br />רובא דליתא קמן (שאינו תלוי במעשה) – לר&quot;מ חיישינן למיעוטא, לחכמים לא חיישינן.<br />כגון קטן וקטנה (לר&quot;מ אין מייבמין ולחכמים מייבמין. לחלוץ לכו&quot;ע אין חולצין).<br />רובא דליתא קמן שתלוי במעשה – לרבא מח' כנ&quot;ל, לרבינא רבנן מודו לחשוש.<br />כגון רוב בהמות מתעברות ויולדות בזמנן אם נרבעו, דלרבא חכמים פוטרין ולרבינא ספק.","199","","4532","True","True","False","","148","212.179.87.180","0","15735","בכורות|טז ע&quot;ב",""),new Message("15770","15763","היכן הנושא של שמן וכחוש ?","03/12/11 23:50","ז כסלו","תשע&quot;ב","23:50","הודו_כי_טוב","","207","","4532","False","True","False","","144","46.117.14.249","0","15735","בכורות|טז ע&quot;ב",""),new Message("15773","15763","רק שים לב: ר&quot;ט אינו חולק כי המע&quot;ה","03/12/11 23:57","ז כסלו","תשע&quot;ב","23:57","Almuaddib","המחלוקת היא במציאות - מה עושה בעה&quot;ב שיש לו רועה כהן.","107","","4532","True","True","False","","151","77.125.252.154","0","15735","בכורות|טז ע&quot;ב",""),new Message("15774","15770","היפה והכחוש נמצאים בדיוק במקומם.","04/12/11 01:37","ח כסלו","תשע&quot;ב","01:37","המכריע","","199","","4531","False","True","False","","95","212.179.87.180","0","15735","בכורות|טז ע&quot;ב",""),new Message("15775","15773","הלב הושם","04/12/11 01:39","ח כסלו","תשע&quot;ב","01:39","המכריע","כאמור בפנים שביד בעה&quot;ב &quot;לכולי עלמא&quot; הספק לבעל הבית. אלא כשיש לו רועה כהן המקבל את הבכורות לר&quot;ט סתמא מקנה לו חלק בחצר וסתמא יחלוקו בספיקות משום הכי.","199","","4531","True","True","False","","140","212.179.87.180","0","15735","בכורות|טז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);