var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15617;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45"),new MostViewed("107089","הגהות הגר"א ב"מ סג","אוריאל שלמוני","01/05/24 10:28","605","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15617","0","ייבום וחליצה","26/11/11 20:55","כט חשון","תשע"ב","20:55","הודו_כי_טוב","מצוות הייבום קודמת למצוות חליצה בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצווה .
ועכשיו שאין מתכוונים לשם מצווה אמרו : מצוות חליצה קודמת למצוות יבום .
האם אנחנו כל כך שטופי זימה שאי אפשר להקדיש מחשבה למצווה כל כך חשובה
לשם מצווה ?
גם חתונה וקידושין אם כך זה לא תמיד לשם שמיים אפילו כמעט תמיד .
והרבה מצוות שקשורות באוכל בחגים ושבת .","207","","4544","True","True","False","","982","46.117.14.249","0","0","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15619","15617","איך היית עונה על השאלה כשהיית בן י"ח ?","26/11/11 21:41","כט חשון","תשע"ב","21:41","Almuaddib","איך אשתך היתה עונה על השאלה לו היתה עולה השאלה כמה חודשים לאחר נישואיכם?","107","","4544","True","True","False","","159","77.125.9.129","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15621","15617","העובדה הפשוטה שלא תקנו ברכה","26/11/11 22:22","כט חשון","תשע"ב","22:22","קותי","כלומר האדם עוסק בצרכיו ואין דעתו על המצווה","217","","4544","True","True","False","","134","89.139.180.211","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15636","15617","יבום שונה מקידושין","27/11/11 17:30","א כסלו","תשע"ב","17:30","המכריע","ראשית אין הכוונה שלא יכוון למצוה, אלא שלא יכוון רק למצוה ותתערב בכוונתו גם כוונת הנאה בעלמא.
בקידושין וכן בשאר מקומות גם אם אין מצוה אין עבירה, אבל כאן זו אשת אחיו שהיא בכרת וכל האיסור נדחה בגדרי דחיה מפני מצות ייבום ואם אין כוונתו למצוה לפי דעה זו הרי זה כפוגע בערוה.
באופן רעיוני יש דבר דומה שקנאים פוגעין בו זו הלכה ואין מורין כן, לפי שאם אין זו קנאות טהורה הרי זה רצח, ואי אפשר לפסוק בדבר כזה לשני, עליו לחוש לבד שכוונתו בלתי לה' לבדו.","199","","4543","True","True","False","","169","212.179.87.180","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15704","15617","אחרי שקראתי את התגובות וכו'","30/11/11 16:56","ד כסלו","תשע"ב","16:56","קותי","אולי צריך לחפש פתרון בכיוון אחר
אולי חכמים תלו את טעם הדבר בכוונה וכו' בלי לפרט את הטעם האמיתי
זה היה האופן המקובל בהטלת גזרות על הציבור רק אחרי שבמשך שנה תרגלו והתרגלו גילו לעם את הטעם האמיתי אבל אז כבר היו רגילים ולא התנגדו יותר. משהו כמו "טירונות גזירה" כמדומני שהעניין הזה מופיע במסכת עבודה זרה
היו ארועים מביכים שכתוצאה מהם שינו את הדין
לדוגמא שש(?) נשים אינן מעידות זו את זו אפילו לא לומר מת בני שמה רוצה לקלקלה
היה מקרה של קטן שירש ומינו לא אפוטרופוס ממשפחתו אז הם הרגוהו כדי שהם ירשו ולכן תקנו איזה דבר בעניין (איני זוכר במדויק) ויש כמדומני עוד דוגמאות
שים לב לשוני המהותי בין שני אחים לבין שתי אחיות כאשר אחת מתה הוא מותר לשאת אחותה לאשה ללא מגבלה . בעוד שבין שני אחים יש או ייבום או חליצה
יש בעניין 3 דברים
שם לאח, ירושה ותקנה לאישה שנתאלמנה
בתורה כתוב כי ישבו יחדיו ממש כמו שאברהם ויצחק הולכים לעקדה כלומר בצמוד
בסיטואציות כאלו קורים דברים בלתי רצויים ולכן חכמים תקנו שלא לייבם
זה לא קשור ל-"זימה" מותר לשאת 100 נשים ולספק את ייצרו ככל העולה על רוחו
האם כאן מצוות צריכות כוונה? בודאי שלא! שהרי אם נפל מהגג ונתקע בה הרי קיים את הייבום","217","","4540","True","True","False","","245","85.250.186.114","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15620","15619","כבוד הרב לא ירד לסוף דעתי","26/11/11 22:02","כט חשון","תשע"ב","22:02","הודו_כי_טוב","מעולם לא טענתי שאף פעם "לא זכיתי" להיות שטוף זימה
אך גם לפני 30 שנה הייתי יכול לקחת "פסק זמן" ולכוון לשם שמיים
בין כחילוני ובין כחוזר בתשובה
מה ההבדל בין יבם בן י"ח לחתן בן י"ח
ואין אני שונה משאר בני האדם ואז באותם ימים שאחרי החורבן עוד גם לא עיממו את היצר המיני
כאשר עיוורו את יצר העבודה הזרה - כך שעכשיו צריך להיות יותר קל ולא יותר קשה בלכוון לשמיים
בהנחה שאכן התחתנתי ושיש לי אח :
למה שאישה טריה לא תרצה להתייבם עם האח עם חס וחלילה יש בזה צורך
האהבה דוחקת את הבשר","207","","4544","True","True","False","","190","46.117.14.249","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15623","15620","אני, על עצמי דיברתי","26/11/11 23:36","כט חשון","תשע"ב","23:36","Almuaddib","בגילי היום, יכול אני להפך בשאלה כזו. מי שפת בסלו, ובשל גילו דעתו מתיישבת ודמו כבר פחות רותח - יכול לדבר על האפשרות כי יקיים מצוות יבום לשם מצווה בלבד.
וגם על כך אפקפק.
אבל יצר זה, הנפש והגוף מחמדים אותו, ובגינו מתקיים העולם. ארחיק ואומר כי לו היו בני אדם מקיימים מצוות עונה רק לשם קיום המצוה - היה העולם מתרוקן מבני אדם זה מכבר.
אין אדם אפוטרופוס על העריות, אפילו רב גדול הוא, ואפילו נטלו את הסולם המוביל לעליה.","107","","4544","True","True","False","","166","77.125.9.129","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15622","15621","על המצווה או על כל המצוות כולם ?","26/11/11 23:00","כט חשון","תשע"ב","23:00","הודו_כי_טוב","7 ברכות יש בחתונה מה זאת אומרת לא תיקנו ?
ושאלת הברכה היא באשכול אחר","207","","4544","True","True","False","","156","46.117.14.249","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15626","15621","בירכת היבום","27/11/11 02:25","א כסלו","תשע"ב","02:25","דוד כוכב","שולחן ערוך אבן העזר הלכות יבום סימן קסו, ט ברמ"א:
"י"א שהבא על יבמתו צריך לברך: אשר קדשנו במצותיו וציונו על ביאת יבמה (טור בשם העיטור)".
ביאור הגר"א ס"ק טז:
"י"א כו'. תוספתא פ' בתרא דברכות העושה כל המצות צריך לברך".","125","","4543","True","True","False","","116","95.86.107.141","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15637","15623","היצר הוא אכן לקיום העולם","27/11/11 17:33","א כסלו","תשע"ב","17:33","המכריע","כך כתב הרמב"ן ועוד. אילו היינו אוכלים רק לשם מצוה היינו כולנו מתים מכבר. ברא הקב"ה תיאבון בלתי נשלט. כנ"ל לגבי נשימה, זה לא רצוני. ילד קטן יש בו משהו שמעורר רצון לטפל בו, אחרת אוי ואבוי. רגש הורות בכלל הוא על דרך זו. וגם יצר זה ניתן כדי שיהא קיום למין האנושי.","199","","4543","True","True","False","","146","212.179.87.180","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15667","15626","סברת החולקים","29/11/11 11:41","ג כסלו","תשע"ב","11:41","דוד כוכב","גם הסוברים שלא לברך, אין זה מטעם שאינו מכוין לשם שמים, אלא משום שסוברים שאין לברך על דבר שביד אדם אחר לבטלו אם יחזור בו, כגון שהיבמה תמאן להתייבם.","125","","4541","True","True","False","","100","213.151.43.232","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15646","15636","עכשיו, אין מתכוונין כלל לשם מצוה","28/11/11 02:04","ב כסלו","תשע"ב","02:04","דוד כוכב","לערב גם כוונה להנאת עצמו, דבר ראוי הוא. ראיה לכך בקישור זה.
וכך מוכח דעת רש"י במסכת נזיר דף כג ע"ב:
"מתוך שלא לשמה בא לשמה - אלמא דמצוה שלא לשמה חשיבא, דלידי מצוה היא מביאה, ואת אמרת דעבירה לשמה גדולה הימנה".
וברש"י מסכת הוריות דף י ע"ב:
"מדקאמר גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה - מכלל דמצוה שלא לשמה גריעותא הוא והא אמר רב יהודה וכו'".
ואין כוונת רש"י מובנת אם לא שרוצה לומר שעצם כוונתו להנאתו חשיבא, כי היא מביאתו לידי לשמה (ובלבד שיכוין גם לשמה, כמוכח במקומות אחרים).
ויש שנתקשו בקושיה שבקישור הנ"ל ותירוציהם אינם מניחים את הדעת, ולכאורה לא ירדו לכוונת רש"י.
בכל אופן גם בזמן הזה יש שמכונים לשם מצוה. ומעיקר הדין אם ניכר לבי"ד שמכונים לשם מצוה מניחים אותם לייבם גם לאבא שאול. אלא שבסתמא חשודים.","125","","4542","True","True","False","","109","95.86.107.141","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15671","15636","מדוע ,לפי דעתך, מצוות יבום","29/11/11 21:08","ג כסלו","תשע"ב","21:08","יאירה","לא מתקיימת כיום? רק מאחר שאין בית המקדש? או בגלל סיבה אחרת?","192","","4541","True","True","False","","230","46.210.101.161","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15672","15636","הלכה ואין מורין כן","29/11/11 21:20","ג כסלו","תשע"ב","21:20","יאירה","דוגמא נוספת:
מסכת מנחות לו ע"ב:
"...הוה יתיבנא קמיה דרב אשי וחשך והניח תפילין, ואמרי ליה: לשמרן קא בעי להו מר? ואמר לי: אין..."
לגבי הלכות קנאים קיימת תוספת, שאם אדם שואל שאלת חכם אם מותר לו לבצע מעשה קנאה אפילו אם הוא צודק אוסרים עליו מלכתחילה.","192","","4541","True","True","False","","219","46.210.101.161","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15670","15637","אבל זאת לא טענה גורפת!","29/11/11 21:05","ג כסלו","תשע"ב","21:05","יאירה","לפעמים אנו אוכלים לשם מצווה. למשל ניתן לברך על לחם כזית כדי לברך את ברכת המזון בלבד ולא לנגוע בו במשך כל הסעודה.לפי דעתי כן ניתן לשלוט בתיאבון בניגוד לנשימה.
כבוד הרב חושב, שרגש הורות גם נגרם על ידי היצר? מעניין מאוד!","192","","4541","True","True","False","","255","46.210.101.161","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15647","15646","האם הכוונה ל"ערך מוחלט"","28/11/11 06:14","ב כסלו","תשע"ב","06:14","הודו_כי_טוב","שאלה בקשר לעברה לשמה גדולה הימנה
במתמתיקה יש מושג שקראוי "ערך מוחלט"
לדוגמה 2 ומינוס 2 חד הוא
למשל בטמפרטורה מינוס 2 מעלות למשל ופלוס שלוש מעלות
הערך המוחלט של המיספרים הוא 2 ו 3 כך ש 3 ה"שלילי" גדול יותר
אם מבצעים פעולת ערך מוחלט
"חובות" ה 3 נהפכו ל"זכויות"
ובקישור של כבוד הרב רשום תבורך מנשים יעל
שהמעשה השלילי לכאורה שעשתה לכאורה רצח זכות הוא לה ולכן זכותה מעל לארבעת האמהות ?","207","","4542","True","True","False","","207","46.117.14.249","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15663","15647","תבורך מנשים יעל","29/11/11 02:44","ג כסלו","תשע"ב","02:44","דוד כוכב","בשני אברי המשוואה קיימים רק נתונים חיוביים.
יעל עשתה רק מעשה חיובי, למרות שנזקקה לשם כך למעשה שבימים כתיקונם הוא עבירה.
ולמסקנת הגמרא מעלת האימהות שוה למעלת יעל, כי גם הן כיוונו רק למטרות חיוביות, ואין שום פגם בכך שבהכרח כיוונו גם להנאת עצמן.","125","","4541","True","True","False","","138","213.151.43.232","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15698","15670","נא לדייק, וסיפור קטן","30/11/11 15:58","ד כסלו","תשע"ב","15:58","המכריע","אמרתי שאילו היינו אוכלים "רק" לשם מצוה היינו מתים. לא אמרתי שכל האוכל שלנו הוא תאוותני. ברור שלפעמים אנו אוכלים לשם מצוה או לשם שמירת הבריאות (שהיא גם מצוה). הרמב"ן אומר שדברים שנחוצים לקיום המין, לא השאירם הקב"ה בידי הרצון הטוב "בלבד" אלא יצר דחפים שכמעט מכריחים את האדם לעשותם. מובן שיש כאלו שיתגברו על הדחפים או חולי אחר ימנע מהם, אבל עדיין המין האנושי בכללותו מובטח לו קיומו בזכות הדחפים. לכן בנוגע לנשימה לא סמכו עלינו בכלל. ובנוגע לאוכל ולחיי אישות והורות יצרו בנו דחפים חזקים מאד.
בנותן ענין סיפור יפה. (משום מה כמה חדשים לא סיפרתי סיפורים). הרבי מגור בעל הבית ישראל היה נוהג להזמין בשבת אחר התפילה כמה אנשים חשובים שייכנסו אליו לקידוש. עם האיש החשוב היו מוזמנים בניו וחתניו. אברך אחד נכנס שבת אחת עם אביו שהוזמן. באמצע הקידוש הגישו איזה מאכל שהיה עליו ספק ברכה, האדמה או שהכל. הנוכחים שאלו מה לברך. הרבי אמר שזה לא ברור. אבל הוא ציוה למשמש להבhא בננה ואיזה דבר מתיקה כדי שיברכו האדמה ושהכל עליהם ואז יוכלו לאכול את המאכל המסופק.
בשבת הבאה הוזמן במקרה אותו אברך, הפעם עם חמיו. באמצע הקידוש והנה שוב מוגש מאכל מסופק, הרבי שוב לא יודע... והנה הוא מצוה להכניס בננה וכו'... האברך פוער עיניו, והרבי רומז לו שבהזדמנות הוא יסביר לו פשר דבר.
כשנמצאה ההזדמנות אמר לו הרבי זצ"ל. מפריע לי שכמעט כל ברכותינו הן כדי לאכול. אני בכוונה רוצה ליצור מצב שהאכילה תהיה כדי לברך...","199","","4540","True","True","False","","199","212.179.87.180","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15701","15671","מה הקשר לבית המקדש?","30/11/11 16:23","ד כסלו","תשע"ב","16:23","המכריע","הסיבה האחרת פורטה במשנה ובכל ההודעות מקודם, לפי שאין מכוונין לשם מצוה.","199","","4540","True","True","False","","143","212.179.87.180","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15741","15701","חשבתי שיש קשר!","02/12/11 10:35","ו כסלו","תשע"ב","10:35","יאירה","שאלתי כי אני לא יודעת!
בהודעה הקודמת שאלתי לגבי מצווה עצמה ולא לגבי הברכה.","192","","4538","True","True","False","","186","95.86.85.85","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15710","15704","הרב מרדכי אליהו היה מספר","01/12/11 02:59","ה כסלו","תשע"ב","02:59","דוד כוכב","מעשה בר' יעקב עמדין, כמדומני, כאשר אחד היהודים הצליח לשכנע את המלך שצריך להנהיג את מצוות היבום. אמר היעב"ץ למלך כי רצונו להמתיק לו סוד. ואז לחש לו שבדורותינו אין לקיים מצוות יבום, היות והדור פרוץ, וקיים חשש שיש למת בן, ממקום אחר.","125","","4539","True","True","False","","145","212.76.108.175","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15712","15710","יפה מאוד. הטעם הזה היה שייך גם","01/12/11 03:39","ה כסלו","תשע"ב","03:39","קותי","בדורות ראשונים
כדברי המדרש באיזה פת סעדת היום? פת לבנה? פת שחורה? וכו'
יתכן וחכמים תלו את העניין ב-"כוונה" של היבם משום כבודם של ישראל.","217","","4539","True","True","False","","158","85.250.186.114","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15789","15710","היכן מופיע המעשה בר' יעקב עמדין?","04/12/11 17:10","ח כסלו","תשע"ב","17:10","יאירה","באיזה ספר?","192","","4536","True","True","False","","207","31.44.137.60","0","15617","בכורות|יג ע"א",""),new Message("15794","15789","אינני יודע","05/12/11 02:51","ט כסלו","תשע"ב","02:51","דוד כוכב","שמעתי מהרב מרדכי אליהו.","125","","4535","True","True","False","","70","212.76.107.182","0","15617","בכורות|יג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);