var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15582;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15582","0","דינים העולים לדף ט","24/11/11 02:07","כז חשון","תשע&quot;ב","02:07","המכריע","ט. <br /><b>פטר חמור</b> – נפדה בשה כשבים או עיזים, אפילו נקיבה ואפילו קטן ובעל מום שערכו פחות מהחמור.<br /><br /><b>לאחר הפדיון</b> – אין שום קדושה לא בו ולא בפדיונו, ואם מת הטלה, נהנין בו.<br /><br /><b>נתן טלה לכהן וחזר הכהן ונתנו או מכרו לישראל</b> – חוזרין ופודין בו. <br /><br /><b>בשאר חפצים</b> – אפשר לפדות אלא שאז רק בשוויו (להלן בעמ' ב').<br /><br /><b>פטר חמור קודם פדיון </b>– למשנתינו (כר' יהודה) אסור בהנאה, לר' שמעון מותר.<br /><br /><b>לאחר עריפה</b> – אסור בהנאה אף לר' שמעון (להלן עמ' ב').<br /><br /><b>במקרה של ספק</b><b></b> – מפריש טלה לפדיון, ואין נותנו לכהן. (לר&quot;ש א&quot;צ להפריש. וראה תוס' בעמ' ב' שמשום ספק מצות העריפה א&quot;צ להפריש, ולא נתבאר היטב הטעם).<br /><br /><b>חמורה שלא ביכרה וילדה שני זכרים</b> – נותן טלה אחד לכהן. (ואף אם בעינן כל הרחם כדי להקדיש, מין במינו אין חוצץ).<br />(למסקנה דין זה הוא כרבנן, ואפילו נראה לנו יוצאים יחד, וא&quot;צ להפריש כלל טלה נוסף, אבל לר' יוסי הגלילי כשראינו נותן שנים, וכשלא ראינו שיוצאין שני ראשיהן כאחד, עי' תוס' דאת השני לא נותן).<br /><b>זכר ונקיבה</b> – מפריש טלה לעצמו.<br /><br /><b>שתי חמורותיו שלא ביכרו;</b><br /><b>ילדו שני זכרים</b> – נותן שני טלאים לכהן.<br /><b>זכר ונקיבה או שני זכרים ונקיבה</b> – נותן טלה א' לכהן (ומפריש עוד טלה לעצמו. רש&quot;י ותוס').<br /><b>שתי נקיבות וזכר או שני זכרים ושתי נקיבות</b> – אין לכהן כלום (ומפריש טלה אחד במקרה הראשון ושנים בשני לעצמו).<br /><br /><b>שתי חמורותיו אחת ביכרה ואחת לא;</b><br /><b>ילדו שני זכרים </b>– נותן טלה אחד לכהן. <b>זכר ונקיבה </b>– מפריש טלה אחד לעצמו.<br />(<b>רחל שלא ביכרה וילדה שני זכרים</b> – עי' יז. דלריה&quot;ג שניהם לכהן כשראינו, ולרבנן רק אחד).<br /><br />ט:<br />איסור הנאה קודם פדיון ועוד דינים כבר הובאו לעיל.<br /><br /><b>בכור אדם קודם פדיון</b> – לכו&quot;ע מותר בהנאה (ומכאן תמהו על הספורנו שכתב לאסור).<br />(מש&quot;כ רש&quot;י טעמא דשרי דלא אשכחן לאסור צ&quot;ב דלהלן ילפינן ליה מקרא דשורך).<br /><br /><b>מעשר שני </b>– נפדה רק בכסף צורה, ומקדשין בו אשה קודם פדיון.<br /><b>המקדש בפטר חמור </b>– מקודשת אף למאי דקי&quot;ל דאסור בהנאה (דפודה בשה ומיקדשא בהפרש).<br /><b>שביעית שנפדית</b> – ראשון ואחרון אסור (פירש&quot;י בזמן הביעור).<br /><br /><b>שותפות גוי בבכורה</b> – לר&quot;ש אין קדוש כלל ולר&quot;י קדוש כנ&quot;ל ב. אבל מותר בגיזה ועבודה.<br /><br /><b>איסורי הנאה לגבי טומאת אוכלין</b> – לת&quot;ק מטמאין ולר&quot;ש אין מטמאין (חוץ מבשר בחלב אף לאוסרין בהנאה מפני שהיה לו שעת הכושר וכדומה. לר&quot;ש עצמו מותר בהנאה).<br /><br /><b>איסורי הנאה; </b>ערלה, כלאי הכרם, שור הנסקל (אף אם נשחט לאחר גמ&quot;ד), עגלה ערופה מירידתה לנחל (אף נשחטה), ציפורי מצורע, פטר חמור (לאחר עריפה או שחיטה ולר&quot;י אף קודם), בשר שנתבשל בחלב (ודלא כר&quot;ש שמתיר בהנאה).<br /><b>שור הנסקל שנסקל ועגלה ופטר חמור שנערפו</b> -  בלאו הכי מטמאין טומאת נבילות.<br /><br /><b>הדיון הנ&quot;ל באלו לגבי טומאת אוכלין </b>–<br />לפי' א' ברש&quot;י כגון שנשחטו השור והעגלה, והחמור נשחט לעכו&quot;ם ועדיין מפרכס. <br />לפי' ב' גם נסקל ונערפו נפ&quot;מ בפחות מכזית שמצטרף לכביצה עם אוכלין אחרים. (ואע&quot;פ שרש&quot;י פירש זאת להדיא רק בחמור, לכ' ה&quot;ה בשור ועגלה).<br /><br /><b>טומאת אוכלין</b> – שאם נגע בהן שרץ נטמאו וחוזרים מטמאים אחרים. (ולכן נפ&quot;מ מכך שמטמאין אע&quot;ג דבלאו הכי אסורין, לגבי לטמא אחרים. רש&quot;י).","199","","4541","True","True","False","","963","212.179.87.180","0","0","בכורות|ט ע&quot;א",""),new Message("15583","15582","הצעה טכנית","24/11/11 02:12","כז חשון","תשע&quot;ב","02:12","המכריע","אצלי כל שורה מודגשת עד המקף. זה מאיר את העיניים. ולפני כל דין שורה רווח. אלא שזה לא עובר עם ההדגשות והרווחים וההדגשה כאן מסובכת יחסית. ולוואי יימצא לזה פיתרון.<br /><br />מי שירצה בלי נדר אשלח לו את הקובץ המקורי למייל.<br /><br />כמו כן כל ההערות שלי לחולין מרוכזות בקובץ מסודר עם מפתחות. המעונין יכול לקבלן אצלי בשמחה.","199","","4541","True","True","False","","149","212.179.87.180","0","15582","בכורות|ט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);