var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14994;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14994","0","עור שיש עליו בשר","30/10/11 01:20","ב חשון","תשע&quot;ב","01:20","המכריע","א. רש&quot;י פירש מדין שומר ולעיל (קיט:) לפחות לפי חלק מהלשונות פליגי בזה אמוראי אי מדין שומר או מדין יד.<br /><br />ב. ולא במגע, כוונת רש&quot;י שא&quot;א לנגוע בהם כשהן יחד, ואע&quot;פ שהוא נוגע בו זמנית בשניהם בין ביד אחת בין בשתי ידיים הוי שתי נגיעות דאין מצטרפות. ובאמת צ&quot;ב בדין זה שהרי במת מצינו דנגיעות מצטרפות כיון דהוי שם אחד. ואכמ&quot;ל. ובסמוך גבי חצאי כזית דאינו דבוק לעור כתבו תוס' דגם בלי קיסם מטמא במגע ובמשא, ומוכח דכאן אינו מטמא במגע משום דע&quot;י החיבור לעור אף לרי&quot;ש דאינן מתבטלין מ&quot;מ אינן יכולין להיחשב כאחד לגבי מגע, אע&quot;פ דלגבי משא כן. ובעמ' ב' מייתי עלה דרשא מקראי ויל&quot;ע אי הוי אסמכתא או דרשא גמורה. וצ&quot;ב. ולהלן מוקי לה במרודד ומייתי עלה מחלוקת תנאים ויל&quot;ע בכל זה.<br /><br />ג. (קכד:) אבל מלפניו יש נוגע וחוזר ונוגע עי' רש&quot;י, וכוונתו שאם יגע בב' פעמים באמת לא יטמא ודוקא כשנוגע בו זמנית ולזה קרי נוגע וחוזר ונוגע.<br /><br />ד. אמר ליה עורבא פרח. שמעתי (בקידוש הבוקר לכבוד חתני בראשית) לפרש בדרך דרוש, דאיתא בתוס' מנחות קז: דמדוע לא היה כליא עורב בבית ראשון דמפני קדושתו לא היו עורבים פורחים עליו. ואמנם לא נתפרש בתוס' למה הכוונה, אבל יש לומר שהכוונה שבבית ראשון היו הארון ולוחות ומכח התורה מנעו העורבים. ומצינו עוד דהעורב מפרנס לתלמידי חכמים, כאמור ואנכי צויתי את העורבים לכלכלך (יש אומרים דכל מין העורב לדורות נברא רק לצורך כלכול אליהו וחבריו), ואליהו חכם גדול הוא (ולא רק נביא). ולאחר הקדמות דרושיות אלו יש לומר כמין חומר, שהרי עורב פרח שם כדאיתא ברש&quot;י ואז אמר רבה בר&quot;ה עורבא פרח והבין בנו שכוונתו לומר שדבריו של ר' אויא בטלין ואינן דברי תורה לאמיתה שא&quot;כ לא היה עורב פורח כדאשכחן בבית ראשון, והשיב רבה שכוונתו היהה לרמז שיזדרזו להגיש לו אוכל כדרך העורב שמכלכל לת&quot;ח.<br /><br />ה. שתחבן בקיסם וכו' ה&quot;נ במרודד. אם לא נימא כתוס' בעמ' א' דלאו דוקא קיסם, צ&quot;ב מאי ענין בקיסם אי מחובר בעצמו.","199","","4569","True","True","False","","920","212.179.87.180","0","0","חולין|קכד ע&quot;א",""),new Message("15002","14994","היה עורב?","30/10/11 03:42","ב חשון","תשע&quot;ב","03:42","דוד כוכב","רש&quot;י גם במעשה דביצה וגם במעשה דחולין כתב שהשיאו לדבר אחר ואמר שיש עורב למעלה, אך רש&quot;י לא כתב שבאמת היה עורב בב' מעשים אלו. ודוקא יותר מבואר למה נחשד שמזלזל בסבא אם לא היה עורב.","125","","4569","True","True","False","","126","212.76.102.17","0","14994","חולין|קכד ע&quot;א",""),new Message("15008","15002","רש&quot;י אצלנו","30/10/11 07:53","ב חשון","תשע&quot;ב","07:53","המכריע","כותב &quot;ראה עורב פורח באויר&quot;. ואותו דרשן ניקד בשני קמצין את המילה ראה.<br />גם אם תנקד בשוא וצירי עדיין יש לומר שעל עורב מציאותי אמר זאת ולא על דמיוני.<br />ובכלל אין משיבין על הדרוש.<br /><br />אגב העורב יש בעובדה דפ&quot;ק דב&quot;ב שאמר ר' יונתן בו עמרם לרבי פרנסני ככלב וכעורב, וי&quot;א (אולי מהרש&quot;א) דכלב ניזון לדורות מטריפה בגלל עברו במצרים שלא חרץ, ועורב ניצול במבול בגלל עתידו אצל אליהו, ואמר ר' יונתן גם אם אני עם הארץ פרנסני בזכות אבותי וצאצאי.","199","","4569","True","True","False","","153","212.179.87.180","0","14994","חולין|קכד ע&quot;א",""),new Message("15040","15008","יגיד עליו רעו","30/10/11 22:31","ב חשון","תשע&quot;ב","22:31","דוד כוכב","אכן איני דן בדרשן החתן, אלא רק בפירוש דברי רש&quot;י.<br /><br />ואכן נראה שהניקוד צ&quot;ל בשוא צירה, שכן כך פירש רש&quot;י את המילים <b>אמר ליה: עורבא פרח</b>:<br />בביצה: &quot;עורבא פרח - עורב הפורח למעלה, השיאו לדבר אחר&quot;.<br />בחולין: &quot;עורבא פרח - רְאֵה עורב פורח באויר כלומר השיאו לדבר אחר&quot;.<br />הוא אמר לו: &quot;עורבא פרח!&quot;, מסביר רש&quot;י בביצה שהוא אמר לו: &quot;עורב הפורח למעלה!&quot; וגם מסביר רש&quot;י שהוא אמר לו זאת כדי להשיאו.<br />דברים אלו ממש נמצאים גם בחולין, במקום 'למעלה' - 'באויר', ובתוספת המילה רְאֵה - בשוא צירה, שכן אלו הם הדברים שנאמרו לרב אויא סבא.<br /><br />אבל נכנסתי בעיקר בשביל להוסיף את ההערה הבאה:<br />פן יטען הטוען וכי ניתן לפרש שהוא שיקר באומרו שיש עורב פורח?!<br />ובכן דומה לזה מצינו במסכת מועד קטן דף טז ע&quot;ב:<br />&quot;שמע רבי - איקפד. אתא רבי חייא לאיתחזויי ליה, אמר ליה: עייא, מי קורא לך בחוץ? ידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין&quot;.<br />כלומר שרבי אמר לרבי חייא שמישהו קורא לו בחוץ בלא שהיה אדם כזה.<br />ויותר מפורש בירושלמי מסכתות כלאים פרק ט הלכה ג; וכתובות פרק יב הלכה ג:<br />&quot;אמר ליה פוק וחמי מאן בעי לך לבר ונפק ולא אשכח בר נש וידע דהוא כעיס עלוי&quot;.","125","","4569","True","True","False","","157","212.76.102.17","0","14994","חולין|קכד ע&quot;א",""),new Message("15075","15040","לא חייב להיות שהיה שם עורב","01/11/11 21:45","ד חשון","תשע&quot;ב","21:45","איתן","מה שהיה הוא שרב הונא, או רבה בנו, לא ענה לרב אויה סבא אלא הישיאו לדבר אחר.<br />והגמרא לא נכנסת לפרטי הדברים, אלא מתארת בקיצור &quot;אמר ליה עורבא פרח&quot; כלומר &quot;הוא התחמק מלענות&quot;.","123","","4567","True","True","False","","238","95.86.122.226","0","14994","חולין|קכד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);