var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14951;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14951","0","בסוגיא דשוחט בהמה לעכו&quot;ם - חלק ב","27/10/11 01:36","כט תשרי","תשע&quot;ב","01:36","המכריע","ו. שהה בה דרס בה מהו. לכאורה פשוט דל&quot;ה שחיטה. הן אמנם דבלאו הכי מיירי בבהמה טמאה או ע&quot;י גוי ואיה שחיטה כשירה, אבל אחרי שנחירה לא מהני, ע&quot;כ דזה תלוי במעשה שחיטה אע&quot;פ שאינה כשירה מסיבות צדדיות, אבל מעשה שחיטה בעינן ובדרס ושהה אינה מעשה שחיטה כלל והוי ממש כנחירה. ויל&quot;פ.<br /><br />ז. בדיקת סכין. לכאורה הכוונה דאם בדק קודם או אחרי שחיטה ונמצאת חלקה, הרי הוי אוכל בוודאות, ואם לא בדק (או בדק אחר שחיטה ונמצאת פגומה) הוי ספק שחיטה כשירה והוי ספק טומאה. (ואגב זה מזכיר את המעשה בחולה שהוצרך לאכול חזיר אבל דרש שישחטו כדין ויבדקו הריאה וכשנתעוררה שאלה דרש לשאול את המו&quot;צ שאמר &quot;אילו זה היה שור היה זה כשר&quot;).<br /><br />ח. מהו שתציל על הבלועין. ר' ששת ס&quot;ל דאינה מצלת כיון דהוי אוכל ור' זירא ס&quot;ל דמצלת כל זמן שאינה מטמאה טומאת נבילות. היה מקום לחקור בדין זה דבלוע בחי הוי בלוע ולא במת, האם ההבדל הוא בגלל החיים והמוות או מטעם אחר. דאם זה תלוי בגדר חי, הא תינח סברת ר' זירא דאינו מת, אבל מה סברת ר&quot;ש, ומה לי שזה אוכל, אא&quot;כ נפרש דכיון דהוי אוכל ע&quot;כ הוי מת או לפחות אינו חי, וכ&quot;כ רש&quot;י אלמא מתה היא. ויל&quot;ע דהרי שניהם מודים דהוי אוכל ולא נבילה, האם מחלוקתם בגדר חיה ומתה שלה, כדנראה מרש&quot;י, או דפליגי בגדר מה מונע מלהיחשב בלוע, ולשניהם אינה מתה, אלא דלר&quot;ש הסיבה שבמיתה מפסיק להיחשב בלוע הוא משום דהוי אוכל ואין לו משמעות של בולע, ולר&quot;ז רק מיתה בעצמותה היא המפסקת להיחשב בלוע. ואכמ&quot;ל.<br /><br />ט. בדעת אביי כתבו התוס' דהוי חיה לגמרי, ומ&quot;מ הוי אוכל כיון דבת אכילה. אמנם לא פירשו כלל אם זה חי מדוע אינו בלוע, עי' בסעיף הקודם. ונראה קצת דבזה פליגי רש&quot;י ותוס', דלרש&quot;י הסיבה שלא יהא בלוע היא רק מיתה, ולכן לא היה יכול לפרש באביי כתוס', דאם הוי חי גמור לא יהא שום דרך לבאר מדוע אינו מציל, ותוס' ס&quot;ל דישנה סברא לומר דאוכל אינו מבליע, ולכן י&quot;ל לאביי דהוי חי לגמרי ומ&quot;מ כיון דהוי אוכל אינו מבליע.","199","","4568","True","True","False","","843","212.179.87.180","0","0","חולין|קכא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);