var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14890;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","43"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14890","0","בסוגיא דמשקין היוצאין כמותן.","25/10/11 00:55","כז תשרי","תשע&quot;ב","00:55","המכריע","א. נראה דכל שייכות הסוגיא אינה לקיפה דסליק מינה הן למאי דמסקינן דהיינו תבלין והן לס&quot;ד דהיינו פירמא, דאלו אינן משקין היוצאין, אלא שייכא לסוגיא דרוטב ולמסקנה דהיינו חלב (או חלא) דקריש, ופירוש רש&quot;י דהיינו ליחה היוצאה מן הבשר. וברישא סיים לפרש התיבות הקשות שבמשנה דהיינו רוטב וקיפה דבשניהם טעה רבא והחזירו אביי וחדא סוגיא היא ואחר כך נפנה להאריך בדיני משקה היוצא.<br /><br />ב. כיון דאקפיה לדם אחשביה. לכ' מה צריך להאי אחשביה, התורה החשיבתו. ולכאורה כוונת הש&quot;ס דהרי נאמר בלשון אכילה גם על דם נוזלי, והקפייתו אינה מגרעת רק מחשיבה ומעליא ליה. והבן.<br /><br />ג. אם מצה היא. קצ&quot;ב היכי משכחת לה המחה למצה.<br /><br />ד. לא לכתוב בחמץ לא אתיא שכן לא היתה להן שעת הכושר. לכ' גם נבילה היה לה שעת כושר קודם שנתנבלה. וצ&quot;ל (וכעין זה בתוס' ד&quot;ה מה) דמשעה שנקראת נבילה אין לה שעת כושר, משא&quot;כ חמץ שמו עליו קודם פסח ועדיין מותר. (ואולי הכוונה בכלל להחמיץ בפסח דהיה לו שעת הכושר בפסח קודם שהחמיץ ויל&quot;ע).<br /><br />ה. הטמאים לאסור צירן וכו'. לכ' רוטב וקיפה לא נוגע לסוגיין דאינן משקה היוצא, והקושיא רק מציר ומפרשים כאן כעין אביי בציר דמתניתין דהיינו ליחה היוצאה מגופם. (קצת יל&quot;ע היכי מרבי מחד קרא גם ציר וגם רוטב וקיפה ואכמ&quot;ל).<br /><br />ו. (קכ:) ולכתוב רחמנא בשרצים וליתו הנך מיניה. המסוה&quot;ש מעתיק מחידושי הרשב&quot;א דהקושיא רק על נבילה. מענין מה קנה המידה של המסוה&quot;ש להעתיק דוקא רשב&quot;א זה מכל חידושיו למסכת חולין. ותירצו שכן טומאתן במשהו , עי' תוס' בעמ' א' השייך לכאן דלכ' הכוונה כעדשה ומשהו לאו דוקא.<br /><br />ז. הרש&quot;י הראשון בעמוד שייך לעמוד א' על המילים האחרונות בעמוד.  <br /><br />ח. הביא ענבים ודרכן ת&quot;ל תביא. וה&quot;ה זיתים לכו&quot;ע. ולהלן פליגי תנאי בשאר הפירות.<br /><br />ט. מה לתרומה שכן חייבין עליה מיתה וחומש, אלא גמר מתרוייהו, מה לתרוייהו שכן חייבין מיתה וחומש. ותמוה מאי ס&quot;ד. ולולא דמיסתפינא הוה אמינא דנפלה כאן טעות וצ&quot;ל מיד אחרי ותרומה גופא וכו' עד ותרומת ידך אלו ביכורים &quot;מה לתרומה וביכורים&quot;. והמעתיקים לא הבינו ביכורים מאן דכר שמייהו ולכן הוסיפו, אבל רש&quot;י כבר פירשה היטב דכללו בזה שלא תאמר ביכורים יוכיחו. וכמעט מוכח מרש&quot;י דגרס כהצעתינו.<br /><br />י. דר' אליעזר סבר מה ביכורים אף שאר מינין. מלשון הגמ' נראה דבזה ר' יהושע מודה, אמנם בסמוך מבואר דר' יהושע פליג אף בביכורים גופייהו, וס&quot;ל דרק ענבים וזיתים משקיהן כמותן. <br /><br />יא. ביכורים וערלה ר' יהושע היא. לכאורה משמעות הדברים שאותה משנה בביכורים פי&quot;א מביאה פלוגתא דר&quot;א ור&quot;י לגבי תרומה ושאר המשנה לגבי ביכורים וערלה ר' יהושע הוא דקאמר לה ומדבריו הן.<br /><br />יב. תמצית הסוגיא. מצינו בי&quot;ב מקומות דמשקיהן כמותן. חלב חמץ ונבילה (הן במתניתין לגבי אכילת נבילת בהמה והן לגבי טומאה מנבילת עוף טהור), והצרכנום. שרצים (והצרכנו). טבל חדש שביעית וכלאים ילפינן (לרש&quot;י) מהקודמים. הקדש מתרומה וחד מהנך או מביכורים וחד מהנך. הרי לנו ט', ועוד תרומה (מביכורים) וביכורים (תביא). ובסוף הסוגיא נוסף ערלה (פרי פרי מביכורים).<br />בביכורים היינו בענבים וזיתים לכו&quot;ע ושאר חמשת המינים פלוגתא. וכן בתרומה וכן בערלה.","199","","4568","True","True","False","","787","212.179.87.180","0","0","חולין|קכ ע&quot;א",""),new Message("14892","14890","ב. כ&quot;כ הצל&quot;ח","25/10/11 08:32","כז תשרי","תשע&quot;ב","08:32","דוד כוכב","&quot;מ&quot;מ הנלע&quot;ד עיקר שהמשמעות הוא משום שלא כדרך הנאתו, דאי משום דאכילה כתיב א&quot;כ למה ליה ליתן הטעם בדם שהקפהו משום דאחשובי אחשביה, ותיפוק ליה שבלא&quot;ה אין שום טעם לפוטרו דכיון דכתב בדם אכילה איך נימא דמשום שהקפהו פטור, אדרבה עתה מחשביה אכילה, ודם שלא הקפהו שתיה מקרי. אלא ודאי שהטעם משום דכשנשתנה לא מקרי דרך הנאתו, וגם דם שהקפהו נשתנה, ולכך צריך לומר דאחשביה ומקרי דרך הנאתו&quot;.<br /><br />עי&quot;ל שנצרך האחשביה להעמיד את שיעורו לכזית כדין אכילה.<br />ובירושלמי מסכתות שבת פרק ח ה&quot;א; ופסחים פרק י ה&quot;א אמרו:<br />&quot;רבי נתן אומר ברביעית לכשיקרש יהא בו כזית&quot;.<br />לרבי נתן לא נצרך האחשביה לעניין זה, כי שיעור רביעית לשתייה הוא הוא שיעור כזית לאכילה, בדם.<br /><br />ג. שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תסא סעיף ד: &quot;יוצא אדם במצה שרויה והוא שלא נימוחה&quot;. ואולי שאלתו היא למחמירים בגיברוכט.","125","","4568","True","True","False","","126","95.86.113.170","0","14890","חולין|קכ ע&quot;א",""),new Message("14899","14892","לגבי ב וג'","25/10/11 12:50","כז תשרי","תשע&quot;ב","12:50","המכריע","א. לגבי ב' פשוט יישר כח. ציינתי אצלי.<br />ב. לגבי ג' אני תיארתי לעצמי המחה של הכזית בטהרתו כמו לגבי השאר, אכן לתוך מים לא עלה על דעתי.","199","","4568","True","True","False","","132","212.179.87.180","0","14890","חולין|קכ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);