var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14727;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","38")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14727","0","גירי דיליה","17/10/11 12:02","יט תשרי","תשע"ב","12:02","עומר","בס"ד

אמנם שאלה קצת לא קשורה, אבל בכל זאת...

במצב שאין גירי דיליה, אפילו לשיטת חכמים, שמחייבים להרחיק, התוס' כותבים שלא צריך לשלם (ד"ה זיקא, לקראת השורות הרחבות).
השאלה שלי האם במצב של גירי דיליה - בין לרבנן ובין לר' יוסי - בנוסף לחיוב ההרחקה, האם יש חיוב תשלומים אם יש נזק, או לא. אני צריך גם מקור.



תודה רבה וחג שמח!!
","59","","4580","True","True","False","","1336","91.135.102.174","0","0","בבא בתרא|כו ע"א",""),new Message("14738","14727","[ללא נושא]","17/10/11 16:56","יט תשרי","תשע"ב","16:56","נחמן","קונטרס דינא דגרמי

והא דקא מדמינן ליה לגץ היוצא מתחת הפטיש, משום דגץ ודאי הרוח מוליכתו, תדע דקתני לה גבי תולדה דאש בפ' הכונס (ס"ב ב') ולא קתני ליה גבי אדם המזיק, וקא סלקא דעתך שכשהוא מכה בפטיש כחו מפילתו לגץ לארץ אלא מפני שהוא דבר קל הרוח מוליכתו לחוץ הפך כחו ואעפ"כ חייב כיון שהוא גרם, אף בדקתא כן, ומפרקינן התם ניחא ליה דליזיל והוא מכה בפטיש כדי שילך והרוח מוליכתו יותר רחוק ולא בהפך מכחו, ודמי לאש שלבה והרוח הוליכה לגדיש שחייב הואיל ואין הרוח עושה דבר מעצמו בהפך מכחו אלא מסייע למה שעשה הוא, אבל בדקתא לא ניחא ליה דליזיל והוא חובט הפשתן להפיל הדקתא לארץ והרוח מוליכה הפך מכחו, נמצא שאינו מסייע בהליכתה אלא גורם הוא לה ולפיכך אינה דומה לבקעת, והדבר נכון וברור לכל בעלי דעת.

ומעתה למדנו לפי דרכנו שדיני הגרמות כהלכות שבת, יש מהן שחייב לשלם, ויש מהן פטור ומותר, ויש מהן פטור אבל אסור, דינא דגרמי חייב לשלם כגון מסור וחבריו, ויש מהן פטור אבל אסור כגון גרמא דגיריה דאמרינן (ב"ב כ"ב ב') זאת אומרת גרמא בניזקין אסור והיינו דקתא, ומהן פטור ומותר כגון בהנך גרמי דקי"ל כר' יוסי דאמר על הניזק להרחיק את עצמו, כדתנן (כ"ה ב') ר' יוסי אומר אף על פי שהבור קודמת לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו, ואף על פי שהוא גורם להפסיד ששרשי האילן מלקין כותל בורו של חברו, כיון דלאו גיריה נינהו פטור, ואף על גב דדיינינן דינא דגרמי, דהא תלמוד היזק גמור הוא שהרי יש בו מעשה שהשרשין מלקין קרקעיתו של בור ואף על פי כן פטור לר' יוסי אליבא דרבנן דלא דייני גרמא משום דאמר ליה הרחק עצמך, לרבי מאיר נמי אמר ליה הרחק עצמך ולא מיקרי גורם כי היכי דלא מזיק ופטור לרבנן.

[..] ואכתי איכא למידק ואי אזלי שרשין ומזקי ליה לבור מ"ט פטור מלשלם הא שורו [הוא] והוה ליה לטפויי באפייהו, לא קשיא דכיון דלאו גופיה דאילן קא מזיק אלא שרשים הוא דמזקי ושרשין ממילא קא אתו פטור אף על גב דממונו הוא, ומ"מ יש לזה רשות לקוץ השרשים, וליכא לדמויי לשורו שהזיק בצרורות, דשאני התם דכחו דשור הוא וכנגיחה דידיה דמי והתורה חייבתו, אבל הכא נולד הוא ופטור שאין שמירתן עליו ואינו כחו של אילן הנטוע, וליכא לדמויה לאש שהוא הולך ומזיק, שכיון שלבה את האש עיקר השלהבת הוא שמזיק והולך ואוכל ומזיק, אבל הנך נולד הוא ואף על פי שמחמת האילן הוא מזיק פטור, אי נמי כיון דשרשין הוא דמזקי ולא חזי להו לית ליה לטפויי באנפייהו דדמי למי שנפרצה בלילה (ב"ק נ"ה ב') שהוא פטור, ואין אומרין בנזקין אלו זו דומה לזו שהדברים עמוקים והחלוקים דקים כחוט השערה וכולהו גמרא.

עוד יש שאלה הנך הרחקות דתנן בפרק לא יחפור (י"ז א') כגון שיח ומערה ואמת המים ונברכת הכובסין וגפת וזבל ומלח וסיד וסלעים וזרעים ומחרישה ומי רגלים וריחים, אם הזיקו והפילו כותלו של חברו אם חייב לשלם או לא, לדברי רש"י ז"ל דכתב (כ"ב ב') דלאו גיריה נינהו ולא מודה בהו ר' יוסי לא מיבעיא לי, דהא כר' יוסי קיי"ל, ואי נמי לרבנן כיון דלאו גיריה נינהו אפשר דפטור, למה זה דומה לשור שהבאיש מימי הבור מריחו דפטור (ב"ק מ"ח ב') דלאו גיריה דבעל שור נינהו ולפיכך פטור, כי קא מיבעיא לן לדעת רבותינו הגאונים ז"ל שהסכימו כולם וכתבו דכולהו הרחקות דמתני' גיריה נינהו מדקאמרינן גבי סולם ושובך לימא מתני' דלא כר' יוסי מכלל דכולה מתני' מודה בה, מי אמרינן כיון דלאו גיריה [ד]איהו גופיה קא מזיק גרמא דגיריה הוא, דומיא דסולם ושובך שהוא גרמא דגיריה ופטור עליה, דנמייה הוא דמזקא ולאו איהו מזיק ולא גורם אלא מסייע בעלמא שעל ידו נעשה מחמת הסולם, והנך נמי פטור אבל אסור, או דילמא חיובי נמי מחייב עלייהו אם הזיקו, ובחפירת בור ושיח ומערה לא מיבעיא לי דכיון דכל מרא ומרא דקא מחי מרפי לארעא דהא כמאן דאזיק בידים דמי וחייב אפי' לרבנן דפליגי עליה דר"מ, כי קא מיבעיא לי בשארא מאי.

[..]

והראב"ד ז"ל כתב גיריה לר' יוסי גרמא בנזקין הוא ופטור, תדע דהא כל היכא דמיחייב בנזקין קתני חייב ופטור והכא לא קתני אלא או לא יחפור או מרחיקין, וחייב ופטור לא קתני, ומהאי משמעותא אפיקו בעלי הגמ' דגרמא בנזקין פטור, ולדברינו היינו טעמא דלא קתני חייב משום שאין הנזק ניכר מיד אלא לאחר זמן מרובה הוא בא, ואי קתני הכי הוה אמינא אם הזיק חייב לשלם וכיון שאין הזיקו מצוי אינו חייב להרחיק כענין ששנינו בתנור וכירה.","182","","4580","True","True","False","","184","82.242.204.206","0","14727","בבא בתרא|כו ע"א",""),new Message("14740","14727","יש חיוב","17/10/11 17:04","יט תשרי","תשע"ב","17:04","דוד כוכב","מחלוקת ר"ש וחכמים בב"מ קיח ע"ב וב"ב כ ע"ב, והלכה שחייב, בשו"ע חו"מ קנה, א וזה איירי גם על דין גירי דיליה שם בסע' לא.","125","","4580","True","True","False","","101","95.86.79.134","0","14727","בבא בתרא|כו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);