var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1463;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1463","0","&quot;אף על פי שקילס רבי ישמעאל את בן ננס...&quot;","09/02/10 09:33","כה שבט","תש&quot;ע","09:33","דוד כוכב","&quot;אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אף על פי שקילס רבי ישמעאל את בן ננס, הלכה כמותו&quot;.<br /><br />וקשה,<br />הרי החולק הוא רבי ישמעאל, ולכאורה הוא עצמו הודה לבן ננס!<br /><br />ועוד, שהרי בדברי השבח לעיל דף קעה:<br />&quot;אמר רבי ישמעאל: הרוצה שיחכים - יעסוק בדיני ממונות, <br />שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, והן כמעיין הנובע, <br />והרוצה שיעסוק בדיני ממונות - ישמש את שמעון בן ננס&quot;.<br /><br />פירוש הדברים, שאין כדיני ממונות, שכולם בנויים על סברות הגיון ניתוחי צרוף.<br />ובן ננס הוא הטוב שבבעלי סברות אלו.<br />לפיכך קשה, הכיצד יתכן שלא יצדק ולא תהיה הלכה כמותו?<br /><br />אלא שמצינו שלא תמיד יש בסברא שלפום ריהטא חזות הכל.<br /><br />כגון במסכת כתובות דף נד. <br />&quot;לכאורה כשמואל רהיטא, כי מעיינת בה הלכתא כוותיה דרב&quot;.<br /><br />ואמרו (בבא מציעא דף צו: ונדה דף לג: )<br />&quot;לפום חורפא שבשתא&quot;.<br /><br />ובברכות דף סד. (והוריות דף יד.)<br />&quot;שלחו להתם: סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני קודם&quot;.<br /><br />לכן, למרות שבן ננס הוא הטוב שבמלמדי הפילפול, <br />הוא אינו בהכרח תמיד ה&quot;פוסק&quot; 'שהלכה כמותו בכל מקום'.","125","","5193","True","True","False","","1054","77.126.54.212","0","0","בבא בתרא|קעו ע&quot;א",""),new Message("1465","1463","ובמסכת עירובין דף יג:","09/02/10 14:49","כה שבט","תש&quot;ע","14:49","דוד כוכב","&quot;אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים&quot;.<br />ופירש רש&quot;י:<br />&quot;על סוף דעתו - לא יכלו להבין באיזה דבריו נכונים ובאיזה אין דבריו נכונים, שהיה נותן דעת מיושב והגון על אין הלכה כהלכה&quot;.","125","","5193","True","True","False","","116","95.86.87.252","0","1463","בבא בתרא|קעו ע&quot;א",""),new Message("1473","1465","[ללא נושא]","10/02/10 21:31","כו שבט","תש&quot;ע","21:31","עומר","פעם שמעתי, שזה נלמד בנוסף מ-&quot;לא בשמים היא&quot; - וגם בתנורו של עכנאי צריכה להיות הלכה כמותו דר&quot;א, רק שחכמים לא ירדו לסוף דעתו הגמורה של ר&quot;א, ולכן לא פסקו כמותו.<br /><br />למדנו בעבר (קלא.) שאין הדיין פוסק אלא כפי שרואות עיניו, גם אם יש לפני כן פסקים קודמים בדיוק באותם הנושאים ללא שינוי, הדיין צריך לפסוק כפי שנראה לו.<br /><br />גם לעתיד לבא נא' שהלכה כב&quot;ש ולא כב&quot;ה, ונראה לי, שתהיה השראת שכינה גדולה שתגרום לאדם להבין את ההיגיון הפנימי יותר בשיטת ב&quot;ש, ואז יפסקו הלכה כמותם.<br /><br /><br />לסיכום רק אוסיף, שבאופן כללי אנו אומרים &quot;אלו ואלו דברי אלוקים חיים&quot; (במקור זה נא' על ב&quot;ש וב&quot;ה, אך הכוונה לכל המחלוקות).<br /><br />ולכאורה יש לתמוה; אם אחד מתיר ואחד אוסר, היאך ייתכן ששתי הדעות נכונות, והלא אלו דעות סותרות!<br /><br />תירוץ אחד שניתן לתרץ, הוא שזה בדומה לעקרונות בדמוקרטיה (מי שלומד אזרחות יבין על מה אני מדבר, מי שלא - לא מצאתי דוגמא יותר טובה...), יש הגיון לשני העקרונות - למשל - אדם שרוצה להתאבד - מצד אחד יש לו זכות לחירות ולעשות מה שהוא רוצה (לפחות בדמוק'), ולפיכך מותר לו להתאבד, ואילו מצד שני, יש לו את הזכות לחיים, שאותה הוא חייב לממש, ולכן אסור לו להתאבד. אז כשתבוא מחלוקת אסור או מותר - שתי הדעות נכונות - גם אסור וגם מותר.<br />ואילו מה שאנו פוסקים בהלכה רק כדרך אחת, היא מפני שבעולם ההלכה אנו יכולים לעשות רק מעשה אחד - לאפשר לו להתאבד או שלא לאפשר, ולפיכך אנו מחוייבים לפסוק. <br />אך אם זהו דיון תאורטי בביהמ&quot;ד - שני העקרונות נכונים.<br />הסבר נוסף ששמעתי - אלו ואלו דברי <b>אלוקים</b> חיים - הקב&quot;ה הוא כל יכול, ולפיכך אצל השמים הוא יכול לפסוק גם אסור וגם מותר, ולקיים את שניהם.<br />ואילו כאן בארץ, איננו יכולים, ולפיכך אנו פוסקים רק כשיטה אחת.<br /><br />בנוסף, כשאנו פוסקים פסיקת הלכה איננו בהכרח פוסקים לפי דעת האמת;<br />למשל, משפט אחרי שאנו אומרים אלו ואלו דברי אלוקים חיים, אנו פוסקים כפי ב&quot;ה, וברור שזהו סוג של פשרה.<br />דוג' נוספת (למקרה שהראשונה לא מספקת) - למשל, יש לנו כמה שיטות פסיקה: המוציא מחברו, שודא דדייני, כל דאלים גבר, יחלוקו ועוד. <br />הדוג' הטובה ביותר להוכיח שאין הפסיקה באופן תמידי כפי דעת האמת היא יחלוקו. הרי אם חולקים - פשוט שאין הדין אמיתי. או שהמזיק חייב הכל או שהוא לא חייב כלום. ברור שאין הוא חייב חצי.<br />אלא, זהו סוג של פשרה, ואילו בשאר הדברים ולא בהלכה - ע&quot;פ חגיגה ג:<br />מה זה &quot;בעלי אסופות? אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב (שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין&quot;<br /><br />המשך יום נעים!","59","","5192","True","True","False","","98","89.139.161.230","0","1463","בבא בתרא|קעו ע&quot;א",""),new Message("1478","1473","[ללא נושא]","11/02/10 19:55","כז שבט","תש&quot;ע","19:55","דוד כוכב","איתא בספרים שלעתיד לבא תהיה הלכה כבית שמאי.<br />מצד שני כתב בספר מסילת ישרים פרק כ ד&quot;ה ומעשה דר' <br />&quot;וסוף סוף נגמר שהלכה כבית הלל לעולם&quot;.<br /><br />אלא שגם בזה אלו ואלו דברי אלקים חיים, <br />ולעתיד לבא תהיה הלכה כשניהם.<br />שני העקרונות נכונים, ורק מגבלות העולם הזה מונעות את פסיקת הלכה כשניהם.<br /><br />דוגמא.<br />במסכת כתובות דף טז: <br />תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? <br />בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא, <br />ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. <br /><br />ובמסכת נדרים דף סו. <br />ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה, והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה, <br />אמר לו ר' ישמעאל: בני, מזו נדרת? <br />אמר לו: לאו, <br />והתירה ר' ישמעאל. <br />באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. <br /><br />ולעתיד לבא כאשר תחדל העניות המנוולת את בנות ישראל,<br />ירקדו בית שמאי ובית הלל יחדיו -<br />כלה כמות שהיא - נאה וחסודה!","125","","5191","True","True","False","","138","212.76.101.65","0","1463","בבא בתרא|קעו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);