var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14525;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14525","0","קינוח והדחה והמסתעף","10/10/11 00:47","יב תשרי","תשע&quot;ב","00:47","המכריע","א. אילימא לב&quot;ש מקנח ולא מדיח. ברש&quot;י כ' שהקינוח יפה מן ההדחה. אין זה כפשוטו שהרי זה בפה וזה בידיו, אלא הקינוח יפה ועדיף לקיימו מאשר הדחה, כלומר הקינוח דפיו נחוץ והדחה דידיו לא נחוצה. והבן.<br /><br />ב. וב&quot;ה מדיח ולא מקנח. רש&quot;י פתח דלא סגי ליה קינוח (ותרגומו דאין מספיק) ומסיים דאין צריך קינוח, ורצה לומר דקינוח לב&quot;ה לא מעלה ולא מוריד להאי ס&quot;ד.<br /><br />ג. אבא הוי סייר נכסיה. תמוה מה שייך חלא בענין שכזה. אמנם בעלי המוסר הישיאוהו על חשבון הנפש, אבל אין הענין יוצא מידי פשוטו דהא בסמוך מייתי עובדא דאריסיה דאביי. ואולי לא מאהבת הממון עשה אלא מתוך הקפדה על בל תשחית, ושמואל חש עצמו פחות מדקדק בהאי איסורא דבל תשחית.<br /><br />ד. חמין מפעפעין. עי' רש&quot;י ועדיין לכ' זה דבר זר שחמין ינקו פחות מצונן.<br /><br />ה. קה:) לא שקיל מידי מפתורא. יל&quot;ע אמאי השמיטוהו הפוסקים, אחרי דאביי ורבה דנו בו, ומר בר רב אשי ובני דורו עדיין נהגו בו.<br /> <br />והא דאמר דשקיל ואהדר לית לן בה, לכ' זה רק לטעמא דרבה דהוא סגולה אבל לאביי מנין יידע השותה דעומד להחזיר. ומכאן לכאורה ראיה דטעמיו של רבה אינן הוספה על טעמיו דאביי אלא שוללות אותן.<br /><br />ו. (קו.) אי הוה ידענא לא איעכבי. ראה בתוס' שמיישב ב' תירוצים, והמעיין היטב יראה שהם שני  תירוצים על שתי קושיות, קושיא קושיא ותירוצה. כלומר על הקושיא השניה מדוע לא הודיע התשובה היא היה ירא מחביריו, ואז חוזר לקושיא הראשונה מדוע לא עשה כן בעצמו, משום דלא מהני אלא כשנעשה על ידי השותה.","199","","4589","True","True","False","","921","212.179.87.180","0","0","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14534","14525","[ללא נושא]","10/10/11 02:36","יב תשרי","תשע&quot;ב","02:36","דוד כוכב","ג. כיון שאמר רבי אלעזר לעיל דף צא ע&quot;א ובמסכת סוטה דף יב ע&quot;א שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם, אמר שמואל שבזה אביו צדיק טפי.<br /><br />ה. דומיא דזוגות דמסכת פסחים דף קי ע&quot;א, דנשתנו הטבעים בעניינים אלו.","125","","4589","True","True","False","","115","95.86.80.214","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14543","14525","הממממ","10/10/11 08:47","יב תשרי","תשע&quot;ב","08:47","Almuaddib","1. <br />דומני שנתבלבלו לך קינוחים בקינוחים. הן הדחה והן קינוח כאן - בפיו, ובתוכו של פיו מדבר. והוכחתך - הדיון בדברי רבי זירא אחר כך, מהם עולה שמדובר בקינוח הפה  מבפנים באמצעות אכילת דבר מה.<br /><br />2.<br />אין אמירתו יוצאת מידי פשוטה. אכן, במילי דעלמא ובדרך ארץ דיבר, שאינו מקפיד על רכושו כפי שאביו עשה. וקימא לן מאמרם באבות דדרך ארץ קדמה לתורה, ואם לא ידאג לפרנסתו היאך יעסוק בתורה ובגמ&quot;ח?<br /><br />3.<br />אין בכך כל תימה, משום שמדובר לא בקרצוף אאל בנטילה או בטבילה, והחמימות מרחיבה את הנקבוביות שבעור ומרככת את העור, כפי שכתבו.<br /><br />4.<br />יש עוד דברים, ולא מעטים, שהשמיטום הפוסקים, וביחוד אלו שסיבותיהם קשורות למזיקים וכו', וכבר הגאונים כתבו שנשתנו הטבעים, וכבר פסק הרמב&quot;ם את שפסק לגבי המזיקים.<br /><br />5.<br />יש לך לשאול יותר מכך, שהרי מצינו אותו השד שקיפץ בין שני גשרים על הנהר וגביעי יין בידיו, מה לוקח בכלל לשד זמן אם יכול כך. ויש לך ליישב ששד זה - תשש כוחו מתוך כך שעסק בתורה בביתו של רב פפא ואכמ&quot;ל.","107","","4589","True","True","False","","194","81.218.141.168","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14583","14525","תיקון לסעיף א","11/10/11 03:29","יג תשרי","תשע&quot;ב","03:29","המכריע","בעקבות דברי החברים החשובים כאן, תיקנתי אצלי בקובץ בסעיף א' והוספתי שכל ההערה היא אם רש&quot;י פירש כר' גרשום וכפשטות דברי הרמב&quot;ם, וכהר&quot;ן. אמנם אם פירש  כר&quot;ח המובא בתוס' רא&quot;ש ובריטב&quot;א לא קשה מה שהקשיתי.<br />לא ציינתי לתוס' כי לא מצאתיו. <br />ויישר כח. הפורום מילא את ייעודו...","199","","4588","True","True","False","","142","212.179.87.180","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14546","14543","מחלוקת ראשונים","10/10/11 09:14","יב תשרי","תשע&quot;ב","09:14","הראל","לגבי סעיף 1:<br />מהרמב&quot;ם (מאכלות אסורות ט/כו) משמע שמדובר על הדחת ידים (וכך גם ברבינו גרשום המודפס על הדף).<br />אך הריטב&quot;א סובר שמדובר בהדחת הפה.","46","","4589","True","True","False","","222","77.126.105.70","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14555","14543","מענה להממממ","10/10/11 11:25","יב תשרי","תשע&quot;ב","11:25","המכריע","1. אני באמת חושב, אולי צריך לעיין שוב, שהכוונה כאן להדחת ידיו ולא להדחת פיו, וכך קי&quot;ל כמו דמסקינן דלא פליגי ובעינן קינוח והדחה, וזה מובא בכל הראשונים והפוסקים (למיעוט ידיעתי) כהדחת ידיו. אם תתברר טעותי היה כבר כדאי מאד.<br />2. העיקר אתה מסכים שהחמיצות שחש בעצמו היא לא על מיעוט החברמניות שלו וכדומה אלא על מיעוט בהשתדלות במצוה כלשהיא, גם אני הצעתי מצוה מסויימת, ר' דוד הציע משהו אחר, הוכחה עקיפה לצדיקותו של אביו, ואתה מציע מצות דרך ארץ.<br />4. גם בזה בר מזליה דר' דוד אתה.<br />5. נדמה לי שלא הבנת מה כתבתי. אתה בטח מתייחס לאות ו שלי, נא עיין בתוס' ותראה מה פעלתי. ואין קשר לדבריך.","199","","4589","True","True","False","","169","212.179.87.180","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14547","14546","האם ניתן להסביר את דברי רבי זירא בידים?","10/10/11 09:17","יב תשרי","תשע&quot;ב","09:17","Almuaddib","","107","","4589","False","True","False","","119","81.218.141.168","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14548","14547","לא","10/10/11 09:23","יב תשרי","תשע&quot;ב","09:23","הראל","שהרי הזכיר בדבריו &quot;אין קינוח <span class='bordeaux'><b>פה </b></span>אלא בפת&quot;.<br /><br />אבל, שים לב - הוא דיבר על <span class='lightYellow'><b>קינוח</b></span>, ומחלוקת הראשונים היא על <span class='lightYellow'><b>הדחה</b></span>.","46","","4589","True","True","False","","198","77.126.105.70","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14556","14555","מענה למענה להמממ","10/10/11 12:08","יב תשרי","תשע&quot;ב","12:08","Almuaddib","1.<br />אני את דברי אמרתי לפי רש&quot;י, שכך גם מעמיד את הדיון שלפניכן בשיטות ב&quot;ש וב&quot;ה, וראה ברש&quot;י בתחילת העמוד. דברי רש&quot;י גם מסתברים, משום שכך ממשיכה הסוגיה עם דברי רבי זירא, האומר במפורש כי מדובר באכילת הפת - אכילה כדרך לניקוי הפה מבפנים.<br />ואף לרבינו המאירי היה הדבר פשוט, שכך כתב:<br />&quot;<span class='bordeaux'><b>קנוח הפה שאמרנו אינו צריך אלא שיאכל פת או דבר אחר כדי שיבלע עם אותו אוכל כל פירורי הגבנה הנמצאים בפיו וכל דבר כשר לכך חוץ מקמח וירקות ותמרים שהן מחליקין את הפה ומדביקין הפירורין לחיך ואינם מנקים את הפה (ומדביקים הפירורין לחיך ואינן מנקין את הפה) מהם ואם רצה להדיח את הפה ביין או במים די לו בכך:</b></span>&quot;<br /><br />2.<br />לדאוג לפרנסה אין זו &quot;חברמניות&quot; אלא דרך העולם. וכבר למדנו שהרוצה לאבד כספו - שישכור פועלים ולא יעסוק עמהם.<br /><br />3.<br />לגבי הערה 5 שלך, אכן התכוונתי ל-ו' שלך, אך עיינתי בתוספות, והדברים התכוונו להיות בדיוק מה שהם נכתבו, ואכמ&quot;ל.","107","","4589","True","True","False","","166","81.218.141.168","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14557","14555","גם החברמניות מצוה רבה היא","10/10/11 12:09","יב תשרי","תשע&quot;ב","12:09","דוד כוכב","לפני הבאת המקורות לכתוב בכותרת, הערה.<br /><br />באיסור שפיכות דמים, יש איסור אחר שענינו גרימה למוות בשב ואל תעשה. לאחרים -לא תעמוד על דם רעך. לעצמו - ונשמרתם.<br />באיסור בל תשחית יש איסור שענינו גרימה להפסד לאחר - השבת אבדה, לא תוכל להתעלם. ולכאורה אין איסור גמור של בל תשחית [בשב ואל תעשה] כלפי ממונו הוא.<br /><br />מקורות בעניין חשיבות החברמניות - &quot;תן חיוך&quot;:<br /><br />מסכת אבות פרק א משנה טו<br />שַׁמַּאי אוֹמֵר... וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.<br />מסכת אבות פרק ג משנה יב<br />רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר... וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה.<br />מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יג<br />והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות כיצד מלמד שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ מעלה עליו הכתוב כאלו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חבירו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום מעלה עליו הכתוב כאלו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם.<br />מסכת כתובות דף קיא:<br />אמר ר' יוחנן: טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב, שנאמר: ולבן שנים מחלב, אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים.<br />מסכת קידושין דף ע. ודף ע:<br />וכל הפוסל - פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם.<br />רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה פרק יט הלכה יז (ושולחן ערוך אבן העזר סימן ב, ב)<br />וכן הפוסל את אחרים תמיד.<br />רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה יא<br />ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואע&quot;פ שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון... <br />או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס, וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין, וכן אם דקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להן ואפילו למקילין לו... <br />עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את ה' ועליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.<br />רמב&quot;ם הלכות דעות פרק א הלכה ד<br />הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו, לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם בגופו, כיצד לא יהא בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת שאינו מרגיש אלא בינוני, לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת...<br />ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות, וכן שאר דעותיו, ודרך זו היא דרך החכמים, כל אדם שדעותיו דעות בינוניות ממוצעות נקרא חכם.<br />ספר כלבו סימן פב<br />הנותן צדקה לעניים בסבר פנים רעות אבד זכותו אפילו נותן הרבה ועובר משום אל ירע לבבך בתתך (שם טו, י), וטוב ממנו שיתן פרוטה בסבר פנים יפות.<br />ספר חובת הלבבות שער ששי שער הכניעה - פרק ו <br />ונאמר על אחד מן החסידים שעבר על נבלת כלב מסרחת מאד ואמרו לו תלמידיו כמה מסרחת נבלה זאת אמר להם כמה לבנים שניה ונתחרטו על מה שספרו בגנותה וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת כ&quot;ש באדם חי וכיון שהוא טוב לשבח נבלת כלב בלובן שניה כ&quot;ש שהוא חובה לפי זה לשבח אדם משכיל ומבין והיתה כוונתו להוכיחם שלא ילמדו לשונם לדבר רע וישוב להם טבע וכן כשילמדו לשונם לדבר טוב ישוב להם טבע קבוע כמ&quot;ש (תהלים טו) לא רגל על לשונו ואם בהיפך זה (שם נב) הוות תחשוב לשונך וגו' אהבת כל דברי בלע.","125","","4589","True","True","False","","191","95.86.80.214","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14580","14555","שוב עיינתי בהודעה דלעיל","11/10/11 02:59","יג תשרי","תשע&quot;ב","02:59","דוד כוכב","וכמדומה שהמילה &quot;עקיפה&quot; אינה בדקדוק, במשפט: &quot;הוכחה עקיפה לצדיקותו של אביו&quot;. אלא שהקפדת הצדיקים על ממונם היא גופא צידקות (אם לא במקום שמפזרים אותו לצורך מצוה).<br />וכ&quot;כ הרמב&quot;ם הלכות דעות פרק א הלכה ד: &quot;ולא יפזר ממונו&quot;.<br />ויותר מזה, הורו להקפיד גם בתחבולות של קום ועשה, במסכת בבא מציעא דף מב ע&quot;א: &quot;ואמר רבי יצחק: לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו&quot;.","125","","4588","True","True","False","","149","95.86.80.214","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14563","14556","האריכו למעניתם","10/10/11 16:08","יב תשרי","תשע&quot;ב","16:08","המכריע","1. איני מבין. ברור שרבי זירא מדבר על הפה, אבל הוא מסביר את קינוח, ואנחנו מדברים כל הזמן על הדחה. אני לא רואה כלום ברש&quot;י. דומני שגם המאירי אומר שהדחת הפה במים יכולה לבוא במקום קינוחו בפת, אבל לא בא לומר על ההדחה הנזכרת בגמרא. שהרי אמרנו שצריך גם קינוח וגם הדחה, אלא אם כן המאירי פירש שלא פליגי הכוונה שאפשר לקיים או בפת או במים, וא&quot;כ זה פירוש מחודש.<br /><br />2. דרך העולם וכו', אתה גם מסכים שמי שבטלן ואינו מוצלח בדרך העולם אין זו סיבה לומר עליו חומץ.<br /><br />3. אם דבריך נשארים אחרי ראותך את התוס' והבנתך מה שאמרתי, אזי איני מבין מילה מדבריך בנושא זה. בסך הכל כתבתי שיש בתוס' שתי שאלות ולכל שאלה את התשובה שלה ולא שתי תשובות על שאלה אחת כפי שזה נראה בתוס'.","199","","4589","True","True","False","","190","212.179.87.180","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14558","14557","- המשך -","10/10/11 12:10","יב תשרי","תשע&quot;ב","12:10","דוד כוכב","ספר שערי תשובה - שער שלישי אות ריז <br />ואמר שלמה עליו השלום (משלי יד, ט-י): &quot;אוילים יליץ אשם ובין ישרים רצון. לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר&quot;, פירוש: האויל יליץ חובה, כי יחפש מומי בני אדם ואשמתם ויתן בהם דופי ולא ידבר לעולם בשבח ודבר טוב הנמצא בם. והמשל על זה, כי הזבובים לעולם באו ונחו כולם על מקומות הלכלוך, ואמר &quot;אוילים יליץ&quot; לשון יחיד על כל אחד ואחד מן האוילים, כמו (בראשית מט, כב): &quot;בנות צעדה עלי שור&quot;, ואמרו רבותינו (קידושין ע, א): כל הפסול פוסל ואינו מדבר בשבחו של עולם, ודרכו לפסול בני אדם במומו, &quot;ובין ישרים רצון&quot; - כי דרך הישרים לכסות על כל פשעים ולשבח האדם כי נמצא בו דבר טוב. וזכרו במוסר: כי אדם אחד וחכם עברו על הנבלה, אמר האדם: כמה מוסרחת נבלה זו! אמר החכם: כמה לבנות שניה!<br />רש&quot;י שמות פרק כ, כא<br />ותחללה - הא למדת, שאם הנפת עליה ברזל חללת, שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין, שיונף המקצר על המאריך. ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידי שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחבירו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות:<br />(כב) אשר לא תגלה ערותך - שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואף על פי שאינו גלוי ערוה ממש, שהרי כתיב (שמות כח מב) ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך, לא תנהג בהם מנהג בזיון, חבירך שהוא בדמות יוצרך, ומקפיד על בזיונו, על אחת כמה וכמה.<br />מסכת בבא בתרא דף ט:<br />ואמר רב יצחק: כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים - מתברך בי&quot;א ברכות. הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, דכתיב: (ישעיהו נח, ז) הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם: והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות, שנאמר: (ישעיהו נח, י) וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם: (יא) וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו: (יב) וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת:<br />רמב&quot;ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ד<br />כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה, אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן עמו על צרתו שנאמר אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון, ומדבר לו דברי תחנונים ונחומים שנאמר ולב אלמנה ארנין.<br />ש&quot;ך יורה דעה סימן רמט ס&quot;ק ה<br />הפסיד זכותו - אפילו נתן לו הרבה ועובר על ולא ירע לבבך כו', סמ&quot;ג.<br />רמב&quot;ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ה<br />שאל העני ממך ואין בידך כלום ליתן לו פייסהו בדברים, ואסור לגעור בעני או להגביה קולו עליו בצעקה, מפני שלבו נשבר ונדכא והרי הוא אומר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, ואומר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, ואוי למי שהכלים את העני אוי לו, אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים שנאמר אב אנכי לאביונים.","125","","4589","True","True","False","","356","95.86.80.214","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14559","14558","- המשך -","10/10/11 12:10","יב תשרי","תשע&quot;ב","12:10","דוד כוכב","ספר שמירת הלשון ח&quot;א - שער הזכירה - פרק יא <br />[כִּי גַּם זוֹ הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהָפִיג לְאָדָם מִצַּעֲרוֹ וְדַאֲגוֹתָיו, וּבִכְלַל &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; הוּא, וְעוֹשֶׂה בָּזֶה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּן בְּעִיר אַחֶרֶת, אֲשֶׁר הוּא מָלֵא דְּאָגוֹת וְיִסּוּרִין, בְּוַדַּאי הָאָב מִשְׁתּוֹקֵק, שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה אִישׁ, שֶׁיְּנַחֵם אוֹתוֹ וִידַבֵּר עַל לִבּוֹ לְחַזְּקוֹ וּלְסָעֳדוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה מֵרֹב דַּאֲגוֹתָיו, וּבָנִים אֲנַחְנוּ לַה' אֱלֹקֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁמָּשְׁלוּ חֲזַ&quot;ל דָּבָר זֶה גּוּפָא לְעִנְיַן צְדָקָה].<br />ספר ראשית חכמה - פרק דרך ארץ - הקדמה <br />וכל המשמח לעגומים ונכאבים ומנחם אבלים ודובר על לב עניים ואומללים מובטח לו שהוא בן העולם הבא, כדגרסינן בפרק סדר תעניות (תענית פרק ג), רב ברוקא חוזאה הוה קאי בשוקא אתא אליהו ז&quot;ל...<br />מסכת תענית דף כב. (לפי נוסחת העין יעקב אות נג)<br />אַדְהָכִי וְהָכִי אָתוּ תְּרֵי אַחֲרִינֵי, אָמַר לֵיהּ [רש&quot;י: אליהו לרב ברוקא], הַנֵי נַמִי בְנֵי עַלְמָא דְּאָתֵי נִינְהוּ. אָזַל לְגַבַּיְּהוּ, אָמַר לְהוּ, מַאי עוֹבָדַיְּכוּ? אָמְרוּ לֵיהּ, אִינְשֵׁי בְדִיחֵי אֲנָּן [שמחים, ומשמחים בני אדם], כִּי חָזִינָן אִינִשׁ דַּעֲצִיבָא דַּעֲתֵּיהּ מְבַדְּחִינָּן לֵיהּ. אִי נַמִי כִּי חָזִינָן בֵּי תְּרֵי דְּאִית לְהוּ תִּיגְרָא בַהֲדֵי הֲדָדֵי, טָרְחִינָן [במילי דבדיחותא בינייהו] וְעָבְדִינָן לְהוּ שְׁלָמָא בַהֲדֵי הֲדָדֵי שלמא [רש&quot;י: שהן דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת וכו': הבאת שלום בין אדם לחבירו].","125","","4589","True","True","False","","129","95.86.80.214","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14564","14563","בטלן = חומץ","10/10/11 16:38","יב תשרי","תשע&quot;ב","16:38","דוד כוכב","דוקא כן.<br />מפורש במשלי י, כו:<br /><span class='bordeaux'><b>כַּחֹמֶץ </b></span>לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן <span class='bordeaux'><b>הֶעָצֵל </b></span>לְשֹׁלְחָיו.<br /><br />והעצל הוא במלאכתו,<br />שם במשלי כד, ל-לב <br />עַל שְׂדֵה אִישׁ <span class='bordeaux'><b>עָצֵל </b></span>עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב.  וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.  וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר...","125","","4589","True","True","False","","125","95.86.80.214","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14567","14563","עד כמה תאריך לחרוש?","10/10/11 19:04","יב תשרי","תשע&quot;ב","19:04","Almuaddib","הרי אתה הופך את רש&quot;י לתמוה, ויותר מכך - את &quot;מחלוקת&quot; ב&quot;ה וב&quot;ש למוזרה ביותר!<br /><br /><br /><br />אם גם הקינוח וגם ההדחה עוסקים בפה, הכל מתיישב; מהדיון מה עדיף, דרך דברי רבי זירא - וכלה בדברי רש&quot;י. אך בדרך בה אתה מעמיד את הסוגיה, אלו בניקוי הפה ואלו בניקוי הידים? מה ההו&quot;א כלל שיסתפקו בניקוי הידים כשהבשר עודנו בין שיניהם?<br /><br />ויותר מכך, ראה דברי רש&quot;י:<br /><br />&quot;ולא בעי קינוח - דלא סגי ליה בקינוח אלא מדיח במים והוא עיקר ואין צריך קינוח&quot;<br /><br />אם הכל עוסק בנקיון הפה - הדברים ברורים. אם - כדבריך - בפה וידיים עסקינן, דברי רש&quot;י קשים ותמוהים!<br /><br />על כרחך אין בדיון כאן אלא נקיון הפה, ונקיון הידיים בסוגייתנו מעולם לא כונה הדחה, אלא טבילה או משא וכיוצ&quot;ב.","107","","4589","True","True","False","","165","84.229.229.160","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14568","14567","עד מתי תתעלם מדברי הרמב&quot;ם ורבינו גרשום?","10/10/11 19:17","יב תשרי","תשע&quot;ב","19:17","הראל","(אני מרשה לעצמי להתערב בויכוח בינך לבין המכריע, מכיוון שהמכריע בתגובותיו פעמיים, כתב כמו הודעתי הראשונה שקדמה לו, וכנראה שלא ראה הודעתי זו)<br /><br />אכן, כקושייתך העצומה הקשה גם הריטב&quot;א, ואף הוסיף להקשות שלא מצינו במקומות אחרים לשון הדחה בנוגע לידים.<br /><br />בביאור דעת הרמב&quot;ם - ראה כיוון מעניין <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14031&st=&pgnum=262'>בתפארת יעקב ד&quot;ה אלא</a>.","46","","4589","True","True","False","","282","77.126.105.70","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14571","14568","לא מצאתי ברמב&quot;ם כדבריך","10/10/11 22:25","יב תשרי","תשע&quot;ב","22:25","Almuaddib","מצאתי שיש מי ש<b>מפרש</b> את דבריו כך, אך ברמב&quot;ם עצמו, לא מפורש כך.<br /><br /><br />ואני על משמרתי אעמודה, שאין הסוגיה מתבארת היטב אלא רק בכך שהכל עוסק בנקיון ה<b>פה</b>. רש&quot;י ודאי כך סבר - כפי שהראיתי לעיל - והתוספות מחרה-מחזיק אחריו.<br /><br /><br />מי שטוען כי הרמב&quot;ם פירש את הסוגיה אחרת - עליו לבסס את טענתו, וטרם ראיתי ביסוס כזה. מי שרוצה לפרש את הסוגיה אחרת, צריך לענות וליישב את כל הקשיים העולים מדרך זו, כפי שהוזכרו לעיל.","107","","4589","True","True","False","","167","84.228.17.187","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14572","14571","הנה הרמב&quot;ם:","10/10/11 22:36","יב תשרי","תשע&quot;ב","22:36","הראל","&quot;מי שאכל גבינה או חלב תחלה מותר לאכול אחריו בשר מיד, וצריך שידיח ידיו ויקנח פיו בין הגבינה ובין הבשר, ובמה מקנח פיו בפת או בפירות שלועסן ובולען או פולטן&quot;  (גירסת פרוייקט השו&quot;ת)<br /><br />וכאמור, כמובא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=14568'>לעיל בדבריי</a>, כך הבין ברמב&quot;ם ה<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14031&st=&pgnum=262'>תפארת יעקב</a>.<br /><br />ומה תאמר על רבינו גרשום שעל הדף שכך פירש?<br />וכך גם פירש הר&quot;ן.<br /><br />אכן, פירוש קשה, אך פירוש קיים ואפשרי.","46","","4589","True","True","False","","304","77.126.105.70","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14574","14572","אתה מניח הנחה אחת שאינה הכרחית","10/10/11 22:52","יב תשרי","תשע&quot;ב","22:52","Almuaddib","ההלכה שפוסק הרמב&quot;ם ידועה. הקביעה שלך כי מהלכה זו נובע כי כך פירש הרמב&quot;ם את סוגייתנו שלנו - כלל וכלל אינה מוכרחת.","107","","4589","True","True","False","","130","84.228.17.187","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14576","14574","נכון, זו רק השערה סבירה","10/10/11 22:58","יב תשרי","תשע&quot;ב","22:58","הראל","ואף ציינתי לדרך אחרת במקצת בביאור דברי הרמב&quot;ם בתפארת יעקב.<br /><br /><br />אך מדוע נקל בעיניך רבינו גרשום מאור הגולה ששוב ושוב אתה מתעלם מפירושו שעל הדף? והר&quot;ן?<br /><br /><br />בין כך ובין כך, שני פירושים אפשריים לפנינו בביאור &quot;הדחה&quot;,<br />על אף שבהחלט הדעת נוטה לכיוון שציינת בתחילה.<br />אך מכיוון שגם הפירוש האחר מובא בראשונים (רמב&quot;ם?, רבינו גרשום, ר&quot;ן, והובא ונדחה בריטב&quot;א), דומני שראוי למעיין (שאינו מחפש רק את פסיקת ההלכה והדעה ההחלטית) ללמוד גם את פירושם.","46","","4589","True","True","False","","251","77.126.105.70","0","14525","חולין|קה ע&quot;א",""),new Message("14585","14576","אינני מבטל את דברי רבינו גרשום או הר&quot;ן","11/10/11 07:17","יג תשרי","תשע&quot;ב","07:17","Almuaddib","אזכיר, <br />פתחתי בדברי אלו משום שבהודעה שבראש הדיון כאן, היתה - לדעתי - טעות בהבנת שיטת רש&quot;י.<br /><br />על הדרך הסברתי מדוע לדעתי כך פירש רש&quot;י, ומדוע לעניות דעתי, כל פירוש אחר נתקל בקשיים משמעותיים.<br /><br />ובין כך ובין כך - זכינו לברר היטב את הדברים, ויש&quot;כ כל הלומדים.","107","","4588","True","True","False","","149","84.228.17.187","0","14525","חולין|קה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);