var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1444;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","6")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1444","0","&quot;וחכמים אומרים: מתנתו קיימת&quot;","05/02/10 15:22","כא שבט","תש&quot;ע","15:22","דוד כוכב","&quot;רבן שמעון בן גמליאל אומר: הנותן מתנה לחברו והחזיר לו את השטר - חזרה מתנתו, וחכמים אומרים: מתנתו קיימת&quot;.<br />ובעמוד ב'<br />&quot;אמר רבה: באותיות נקנות במסירה קמיפלגי, רשב&quot;ג סבר: אותיות נקנות במסירה, ורבנן סברי: אין אותיות נקנות במסירה&quot;.<br /><br />כתב בחידושי הרשב&quot;א:<br />{בסוגריים - ביאור דבריו, ומה שיש להעיר עליהם}<br />&quot;וקשיא לי: מאי טעמייהו דרבנן? <br />{למה החזרת השטר אינה מקנה את הקרקע חזרה, הרי השטר נחשב ל&quot;אפסרה דארעא&quot; - מושכות הקרקע - שבהגבהתו, נמשכת הקרקע כביכול לרשות נוטל השטר}.<br />ומאי שנא דקנה שמעון מראובן במסירת שטר זה ומאי שנא דלא קנה ראובן במסירה זו שחזר שמעון ומסר לראובן?<br />{קנין קרקע הוא בשטר, ולמה החזרת השטר אינה כמסירתו הראשונה}.<br /><br />וכי תימא לפי שנכתב שמו של שמעון מקבל המתנה בשטר וכתוב בו שראובן נותנה לו והילכך בדין הוא שיקנה בו שמעון אבל לא ראובן - אם כן אפילו בכתיבה ומסירה לא יקנה!<br />וכי תימא כיון שמקנה לו השטר וכל מה שכתוב בתוכו הרי הוא מקנה לו השדה שהוא כתוב באותו שטר, ומה לי שאמר שדה פלוני בפירוש, ומה לי שהזכירו סתם ואמר השדה שהוא כתוב בשטר זה, <br />{על כך יש להשיב, שבכתיבה, כותבים שטר נוסף, ובו מפורט שם הקונה החדש, וזה הרי מה שהיה חסר}.<br />אכתי לא ניחא דאם כן למה לי החזרת השטר אפילו בכותב לו &quot;השדה הכתוב בשטר המתנה שנתת לי אני נותן לך&quot; דיו וקנה! ואפילו שטר המתנה הראשון ביד שמעון, <br />{כלומר למה נחוצים גם כתיבת שטר חדש, וגם מסירת השטר הראשון, ולא די בכתיבת שטר חדש בלבד. <br />על כך יש להשיב, שאין הכי נמי. ולא הוזכרה כתיבה ומסירה אלא בשטר חוב, כי בו מוסרים שעבוד של הלווה, והשטר הישן נחוץ לעדות שבעל החוב הראשון אכן השתעבד}.<br />ועוד מי לא עסקינן בשטר מתנה שאין כתוב בה אלא שדי נתונה לך!<br />{למה בשטר למוכ&quot;ז (מוסר כתב זה) שלא רשומים בו שמות מפורשים, לא מועילה מסירה בלבד (לרבינו יואל אפילו בגט אשה אין צורך בכתיבת השמות, ויש להביא ראיה לדבריו מגיטין דף יט: ). <br />על כך יש לענות שאין הכי נמי, במקרה כזה מודים חכמים, כי אין הפרש בין שטר זה לבין שטר חדש}. <br /><br />ומסתברא דטעמא דמילתא דשטר מקנה בעינן, <br />הילכך כל שטרי דעלמא דכתיבין או נחתמין על דעת ליתנן לקונה הרי זה שטר מקנה וקונה אבל בשנכתב ליתן לשמעון א&quot;א לו לשמעון להקנותו לאחר אלא כדרך שהוא מקנה שטרי הלואתו, <br />והילכך למ&quot;ד אותיות נקנות במסירה אף זה כן ולמ&quot;ד בכתיבה ומסירה אף זה כן כנ&quot;ל&quot;.<br />{כלומר שהשטר נכתב לכתחילה לצורך מסוים, ולא ניתן לשנות יעודו.<br />על כך קשה לכאורה מכתובות פה. וגיטין כו: <br />&quot;אמר רב נחמן, אומר היה ר&quot;מ: אפי' מצאו באשפה, וחתמו ונתנו לה - כשר, ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר' מאיר - אלא בגיטי נשים, דבעינן כתיבה לשמה, אבל בשאר שטרות מודו ליה&quot;.<br />ושטר הנמצא באשפה לא נכתב לאותו שמעון.<br />ועוד אמרו בכתובות פה. ובגיטין כו: (ובבא מציעא דף יז.)<br />&quot;אמר רב אסי אמר ר' יוחנן: שטר שלוה בו ופרעו - אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שיעבודו, טעמא דנמחל שיעבודו...&quot;.<br />הרי שהבעיה היא רק בשטר חוב, כי יש בו שיעבוד. ואילו בשטר קנין קרקע אין טעם שיפסל, והרי הוא כבתחילה}.<br /><br />השיטה מקובצת לא הביא את דברי הרשב&quot;א,<br />וטרם מצאתי אם יש מי שהקשה כן, ותירץ, או שחלק על הרשב&quot;א.","125","","5196","True","True","False","","845","84.111.45.204","0","0","בבא בתרא|קסט ע&quot;א",""),new Message("1453","1444","יישוב","07/02/10 22:14","כג שבט","תש&quot;ע","22:14","דוד כוכב","דנתי בסוגיה עם הגרז&quot;ן גולדברג ועם הר&quot;מ שטרנברג, והנה בקצרה הדברים העולים.<br /><br />שטר שאין בו שמות ונמסר בעדי מסירה בלבד (למ&quot;ד עדי מסירה בלבדם, כרתי בממון), בודאי ניתן לשוב ולהקנות בו. וכעין דברי הרמ&quot;א בחו&quot;מ ס&quot;ס מ&quot;ח בשם המרדכי פרק כל הגט.<br /><br />הרשב&quot;א איירי כגון בשטר שקנינו בעדי החתימה (לדעות שהדבר ניתן),<br />וכשם שאינו חוזר ולוה בשטר שכבר נמחל שיעבודו,<br />כך אינו חוזר ומקיים קניין בעדות שנסובה על קניין אחר.<br /><br />בשטר שיש עליו עדי חתימה, והוא חפץ לקיים קנין נוסף כאשר הם עדי מסירה,<br />אפשר שהדבר תלוי במחלוקת הש&quot;ך והתומים, והקצות והנתיבות שם.","125","","5194","True","True","False","","93","212.76.115.168","0","1444","בבא בתרא|קסט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);