var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14191;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14191","0","אומה זו כגפן נמשלה","26/09/11 06:31","כז אלול","תשע"א","06:31","דוד כוכב","היש צורך בקנוקנות הריקנים?

על כך כאן.","125","","4603","True","True","False","","859","95.86.88.139","0","0","חולין|צב ע"א",""),new Message("14192","14191","וראה גם כאן","26/09/11 07:55","כז אלול","תשע"א","07:55","מנהל האתר","מאמרו של משה רענן, שהותקן זה עתה.","1","","4603","True","True","False","","225","77.126.229.161","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14204","14192","יישר כוח למשה רענן ממש החייני בדבריו","26/09/11 15:05","כז אלול","תשע"א","15:05","קותי","כבר הלכתי בעצמי לחפש תיקון למדרש הקצת מתנשא
כמי שקרוב לקנונקנת יותר משאר החלקים הרגשתי פגוע
מזל שהקב"ה דואג לריקנין ואינו מאפשר למתנשאים לקיים מצוות בלעדיהם
כמו ארבעה מינים ותענית ציבור

כתיבה וחתימה טובה וכל טוב","217","","4603","True","True","False","","199","89.139.167.45","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14209","14204","מחרתים יהיה האות הזה","26/09/11 20:55","כז אלול","תשע"א","20:55","דוד כוכב","ספר אבודרהם סדר תפלת ראש השנה:
"ומוסיפין עוד רמון ואומרים עליו נרבה זכיות כרמון".

"אפילו ריקנין שבך מלאין מצות כרמון".
(מסכתות ברכות דף נז ע"א; עירובין דף יט ע"א; מגילה דף ו ע"א; סנהדרין דף לז ע"א).","125","","4603","True","True","False","","101","212.76.107.124","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14210","14204",""מדרש מתנשא"?? באמת צריך תיקון","26/09/11 21:10","כז אלול","תשע"א","21:10","המכריע","","199","","4603","False","True","False","","114","212.179.87.180","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14237","14204","כולנו קנוקנות","27/09/11 09:16","כח אלול","תשע"א","09:16","Almuaddib","","107","","4602","False","True","False","","140","81.218.141.168","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14220","14210","באמת תמוה","27/09/11 01:29","כח אלול","תשע"א","01:29","שלמה שטרסברג","באמת צריך להבין כיצד המדרש מתאר את הת"ח ככאלה שיתפללו למען אחיהם רק כדי שהם לא ינזקו ולא מתוך דאגה אמיתית גם לשאר החלקים בעם ישראל?","205","","4602","True","True","False","","226","95.86.91.86","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14296","14210","אין צורך לתקן דבר להלן אפשרות להסבר","02/10/11 21:19","ד תשרי","תשע"ב","21:19","קותי","במדרש עצמו אין התייחסות שלילית לריקנים הם הרי מלאים מצוות כרימון ואין גנאי באיזכורם כחלק מהגפן, גפן ישראל

הקושי מתעורר לפי דברי רש"י "קנוקנות - וידייל"ש דלא חזו למידי"

קיים הבדל מהותי בין גפנים באירופה ובין גידול גפנים בארץ ישראל
באירופה חייבים לגדל את הגפנים לגובה וחייבים לטפל בהם ללא הרף כולל גיזום אינטנסיבי במהלך כל השנה (קנוקנות?) וחייבים לפנות אותם מהכרם. דרך אגב יין מגפנים אליו לא נחשב משובח לצורך נסכים.

בארץ ישראל הגפן גדלה סמוך לקרקע רוגליות! ומהם לוקחים לנסכים בגלל איכות היין מתיקותו וחוזקו

הנ"ל לקוח מהספר "היין בימי הביניים" מאת חיים סולוביציק (נכון הנין של...)

רש"י הסביר לפי המציאות של גפנים באירופה וכתוצאה ייחסתי למדרש תוכן קצת מתנשא.

יהיה נחמד אם המכריע יהיה מוכן להתייחס ללגיטמיות של ההסבר הנ"ל.

משלי גפן רבים מופיעין בויקרא רבה (מרגליות) פרשה ל"ו","217","","4597","True","True","False","","187","89.139.166.217","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14228","14220","לא בִּמְקום, אלא בנוסף","27/09/11 03:24","כח אלול","תשע"א","03:24","דוד כוכב","בודאי שמתפללים עבור כל ישראל לשם שמים.

אלא שהמבואר פה הוא ההיפוך מהתנשאות. ת"ח מתפללים עבור האחרים, לא רק כעליונים מעליהם, אלא דוקא מתוך הכרה שהם זקוקים להם, ושבלעדי שאר העם אין קיום לחכמים. וכמו שכתבתי לעיל, גם הריקנים בהחלט בכלל זה.","125","","4602","True","True","False","","111","212.76.107.124","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14236","14228","אנחנו אנשים קטנים","27/09/11 08:59","כח אלול","תשע"א","08:59","המכריע","ומה שקורה כאן זו דוגמה קלאסית לכך. אנחנו חושבים מיד בראש של אינטרסים, מרוב שרחקנו מנקיות הדעת. הרי המושכל הראשון של הפשט בגמרא צריך היה להיות ששלחו מתם ללמדינו את מעלת עמי הארץ, למרות הנאמר עליהן בסוף אלו עוברין ועוד, והיה מקום באמת להימנע מלהתפלל עליהן, ולימדו חכמי א"י את חכמי בבל את רום מעלתן ושבחן של עמי הארץ, שהם מקיימי התורה, וגם להם יש טל תורה הראוי לחיותן. הדבר האחרון שהיה בראש של החכמים זה לחשוב על נגיעות אישיות "נתפלל עליהם, כי אנחנו צריכים אותם". הכיוון של אנחנו לא היה קיים כאן בכלל.
כמה זהירות נדרשת בבואינו ללמוד את דברי הקדמונים, להתעלות כמה שניתן לראש שלהם, ולא חלילה להוריד אותם לראש האטום והקטנוני שלנו, ולכל הפחות להעמיד את השאלה בדרך כבוד, ולא בנוסח של חבר המטיף לחבירו.","199","","4602","True","True","False","","161","212.179.87.180","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14259","14236","יש עמי הארץ ויש עמי הארץ","28/09/11 00:33","כט אלול","תשע"א","00:33","דוד כוכב","עמי הארץ דסוגיין מסייעים ביד ת"ח, ומקיימין בפועלם את העולם, שלי שלך ושלך שלי.
עמי הארץ דאלו עוברין מהעולם מנשכין כחמור. נוחרו ביום הכיפורים ומתפלל עליו שיתקיים?!","125","","4601","True","True","False","","126","212.76.107.124","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14241","14237","קנוקנותנו = תשע"ב","27/09/11 10:57","כח אלול","תשע"א","10:57","המכריע","","199","","4602","False","True","False","","143","212.179.87.180","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14242","14241","ועוד גימטריות לתשע"ב:","27/09/11 11:03","כח אלול","תשע"א","11:03","Almuaddib","תשעב = 772

אילן טוב נושא פרי טוב

קרן אור פניו

שנת הטוב

קיום התורה

וכרביבים עלי עשב


וגם: אנציקלופדיה בריטניקה...","107","","4602","True","True","False","","169","81.218.141.168","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14245","14242","התפעלתי מאד מהגימטריא הראשונה","27/09/11 11:17","כח אלול","תשע"א","11:17","המכריע","ש772 יוצא תשע"ב!! והוא מופלא מאד.

אגב איך אתה עושה זאת? תוכנה כלשהיא או מוח ממוחשב?

בכל אופן (לאור הגימטריאות) נאחל לעצמינו שנזכה לקיים את התורה, והיא תרווה אותנו כרביבים עלי עשב, עד אשר יקרן אור פנינו מקדושת התורה, (ולא נביט כלל בשטויות מסוג אנצ"ב) וכשנהא בבחינת אילן טוב גם זרעינו יילך בטוב עימנו, ואז תהא השנה ראויה אכן להיקרא "שנת הטוב". אכי"ר.","199","","4602","True","True","False","","175","212.179.87.180","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14264","14242","ועוד אחת","28/09/11 04:51","כט אלול","תשע"א","04:51","דוד כוכב","וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל, וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד, וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה (שמואל ב' ז, י).

בגימטריא - בְּ-ה' תשע"ב (בְּ-5772).","125","","4601","True","True","False","","123","212.76.107.124","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14256","14245","לא בטוח שתוכל להיכנס לאתר זה","27/09/11 19:26","כח אלול","תשע"א","19:26","הודו_כי_טוב","שרת הרימון או האתרוג איך שכבודו קורא לו אמור לחסום אותך","207","","4602","True","True","False","","152","46.117.14.249","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14327","14296","לגיטימי","03/10/11 14:15","ה תשרי","תשע"ב","14:15","המכריע","כמו כל הסבר. למרות שאני לא בדיוק הבנתי בארץ ישראל למה כן משמשין הקנוקנות. אולי הם לא מפריעים ולא נהוג להשקיע רבות בסילוקן.

בכל אופן, הרב קותי, אין לי בעיה כלל מלכתחילה, לא עם הסבר כלשהוא ולא עם קושיא טובה על מדרש. הפריע לי רק הביטוי מדרש מתנשא. בבית מדרשינו חונכנו להתרחק כמה שאפשר מביטויים כאלו. אולי קיבלת מרבותיך חינוך אחר ואיני רשאי לומר דבר. אני ציינתי את הצרימה באזני. (לפעמים ישנה חובת מחאה, וקשה לקבוע בזה מסמרות, לכן מסתפקים באמירה רכה יותר. לאחרונה אני מוריד פרופיל בעיקר כדי לא להתחייב במחאות... אני רק מעלה את הערותיי לאותו יום, וממלא פי מים בנוגע לכל השאר. רק היות שאיתגרת אותי אישית, חרגתי).","199","","4596","True","True","False","","178","212.179.87.180","0","14191","חולין|צב ע"א",""),new Message("14342","14327","לא ברעש ה'... קול דממה דקה - ויהי כשמוע","04/10/11 00:59","ו תשרי","תשע"ב","00:59","דוד כוכב","חובת מחאה אינה דין עצמי, אלא חלק ממצות תוכחה. לכן היא קיימת רק במקום שֶׁתִּשָּׁמַע ורק באופן שֶׁתִּשָּׁמַע.

וכתב בשו"ת משפטי עוזיאל כרך ד - עניינים כלליים סימן ג:
"תוכחת מחאה של כל מי שאפשר בידו למחות. ותוכחה זו אינו מוטלת על כל אדם מישראל אלא על מי שבידו למחות כגון גדול המשפחה על אנשי עירו, וגדול הדור על כל אנשי עירו (שבת נ"ד).
דבר זה מוכח מתוך סוגית הגמרא בשבת, דאמר ליה רבי זירא לרבי סימון: לוכחינהו מר להני דבי ריש גלותא. ולכאורה קשה ולמה לא הוכיחם רבי זירא עצמו מכאן מוכח כמ"ש דתוכחה של יחיד לרבים אינה אלא למי שיש בידו למחות.
...מסקנא דדינא: כל איש מישראל שרואה בחברו או בצבור דבר עבירה או שלא כשורה אם יש בידו למחות חייב הוא למחות... במה דברים אמורים במי שבידו למחות כגון גדול המשפחה, העיר או הדור".

וכתב החזון איש יורה דעה סימן ב אות טז שהדרך הנכונה בזמן הזה "להחזירם בעבותות אהבה".
וכמו שכתב שם שכיום אין במעשה הורדה בכדי לגדור פרצה, אלא דוקא הוספת פרצה, כי הדבר בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות. כך הגערות נחשבות כהתנשאות וכתוקפנות, וגורמות להפך מתכליתן.
וזו כמובן היתה הדרך בה עשה חיל ר' שלמה.
זו גם היתה דרכו של הרב מרדכי אליהו, אותה למד מרבו הבבא סאלי.
שום גערה, רק באהבה בהרבצת תורה ובדוגמא אישית.","125","","4595","True","True","False","","314","95.86.105.71","0","14191","חולין|צב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);