var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13746;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13746","0","טומאת דגים חיים","09/09/11 14:48","י אלול","תשע&quot;א","14:48","המכריע","דגים לב&quot;ש משיצודו. לכ' הסברא צריכה ביאור, בשלמא בן ט' חי לר' יוסי הגלילי, היינו משום דס&quot;ל כרבנן דמתני' דניתר בשחיטת אמו, ומעתה הרי הוא כבישרא בדיקולא גם לענין קבלת טומאת אוכלין. אבל טעמייהו דב&quot;ש בדגים לכ' אין לזה מובן, הא הוו חיים ומדוע יטמאו מחיים.<br /><br />ונראה בהקדם יסוד חשוב, דדגים למרות שא&quot;צ שחיטה כלל, אבל אין לאוכלן בלא צידה, דאסיפתן היא במקום שחיטתן. ולפ&quot;ז סבירי ב&quot;ש דאמנם עד שיצודו אסורין באכילה עדיין משום חיותן ולכן לא מקבלי טומאת אוכלין, אבל משיצודו דשוב אין שום מעכב מלאוכלן, הוו כשחוטין או כבן ט' למ&quot;ד א&quot;צ שחיטה, ומקבליו טומאת אוכלין. ודוק.","199","","4615","True","True","False","","1055","95.86.112.68","0","0","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13748","13746","אין איסור לאכול דגים שלא ניצודו","09/09/11 17:54","י אלול","תשע&quot;א","17:54","דוד כוכב","אלא שאינם נוחים אז לאכילה.<br /><br />לצורך הלכות טומאה ועוד, צריכה להיות לכל חפץ הגדרה, אם הוא כלי או חי או אוכל. ונחוצה הגדרה ברורה במקומות הגבוליים, כמו דג שהוא גם חי וגם אוכל. המחלוקת היא מתי זה יותר קרוב לבעל חי דעלמא ומתי זה יותר מתואר כאוכל.","125","","4615","True","True","False","","95","212.76.100.74","0","13746","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13749","13746","בשטיינזלץ דן בנושא","10/09/11 22:14","יא אלול","תשע&quot;א","22:14","amdavid","וכתב ההיפך, דלחכמים דהוי כבשרא בדיקולא היינו לגבי שחיטה, שמצד שחיטה הרי הוא כשחוט, אך לגבי טומאת אוכלין אין הוא אוכלין אלא נקרא חי ואינו מקבל טומאה.<br />ולכאורה ראיה לדבר, שאל&quot;כ, ורבנן כר&quot;י הגלילי, למה להעמיד כדר&quot;י הגלילי, נעמיד כרבנן?<br /><br />(ואגב, יוצא לנו שקיים בעל חי שמקבל טומאה מחיים והוא פן פקועה אליבא דר&quot;י הגלילי, וכן מדגים אליבא דב&quot;ש)<br /><br />לגבי אסיפה לדגים, דנו האחרונים (וגם פה בעבר?) אם אכן צריך אסיפה לדגים או לא, ונפ&quot;מ אם מותר לאכלם כשהם עדיין במים.","175","","4614","True","True","False","","203","79.178.203.146","0","13746","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13758","13748","מה תורמת הצידה","11/09/11 01:28","יב אלול","תשע&quot;א","01:28","המכריע","בלי להיכנס לנושא של אסיפה, בל&quot;נ בהזדמנות. מובן שמדובר כאן על בדיקת הגבולות, אבל השאלה שלי היא הא תינח למ&quot;ד שימותו או שכבר עומדים למות, אבל לב&quot;ש מאי נפ&quot;מ לפני הצידה או אחרי. ולזה באתי לומר שלפחות ב&quot;ש סוברים שאסיפתן וצידתן היא במקום שחיטתן, ולא שהצידה משנה את הגדרתם לאוכל רק מפני הקירוב הטכני לראויות לאכילה.","199","","4613","True","True","False","","204","31.44.133.19","0","13746","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13751","13749","טעות שלי <img src='/icon/3.gif'>","10/09/11 22:39","יא אלול","תשע&quot;א","22:39","amdavid","רש&quot;י (!) מפורש לא כדבריי..<br />(שטייזלץ רק הביא את פירוש רש&quot;י ו'לא דק'תי..)","175","","4614","True","True","False","","185","79.178.203.146","0","13746","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13752","13749","אסיפה לדגים- המשך","10/09/11 22:59","יא אלול","תשע&quot;א","22:59","amdavid","נפ&quot;מ חשובה יתר - אם צריכים אסיפה כדי להמיתם (צריכים שחיטה רק שאיספתם היא שחיטתם) ואם מתו מאליהם אם מותרים.<br /><br />מהרמב&quot;ם (הלכות שחיטה פרק א הלכה ג) משמע שצריכים אסיפה ולאכלם במים חיים אסור, ומ&quot;מ אם מתו מאליהם מותרים.  <br /><br />וכ&quot;ז בסוגיא בדף כ&quot;ז ע&quot;ב.","175","","4614","True","True","False","","215","79.178.203.146","0","13746","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13755","13752","לשון השולחן ערוך","10/09/11 23:57","יא אלול","תשע&quot;א","23:57","דוד כוכב","יורה דעה הלכות שחיטה סימן יג סעיף א:<br />&quot;בהמה, חיה ועוף טעונין שחיטה; דגים וחגבים אין טעונין שחיטה.<br />הגה: ומותר לאוכלם מתים או לחתוך מהם אבר ולאכלו, אבל אסור לאכלן חיים משום: בל תשקצו (הגהות מיימוני פ&quot;א הגהות מרדכי ותוס')&quot;.<br /><br />לא מוזכר צורך בצידה או אסיפה. וגם בב&quot;י לא הזכיר זאת בדעת הרמב&quot;ם. אם כן הוא לא הבין בדבריו שבלא אסיפה יהיה אסור. אלא שדי באסיפה כדי שיהיה מותר, למרות שאינה עושה כלום. וכמבואר בפסוק. <br /><br />לשון הרמב&quot;ם בהלכות שחיטה פרק א הלכה ג:<br />&quot;דגים וחגבים אינן צריכים שחיטה אלא אסיפתן היא המתרת אותן, הרי הוא אומר הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם אסיפת דגים כשחיטת בקר וצאן&quot;.<br /><br />א&quot;נ י&quot;ל שלא יתכן לאכול בלא צידה או אסיפה, שכן בליעה עושה צידה ואסיפה. לכן אין משמעות בצורך האסיפה ולכן השו&quot;ע לא הזכיר מזה.","125","","4614","True","True","False","","114","95.86.108.229","0","13746","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13756","13755","ראה כאן","11/09/11 00:06","יב אלול","תשע&quot;א","00:06","amdavid","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=83498&rid=4979'>כס&quot;מ שם</a> כדבריך","175","","4613","True","True","False","","182","79.178.203.146","0","13746","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13761","13758","מנין למדו ב&quot;ש?","11/09/11 01:56","יב אלול","תשע&quot;א","01:56","דוד כוכב","בלית מקור לאיסור בלא צידה לב&quot;ש, עדיף להשאר בקירוב הטכני.<br />מה גם שאינו טכני בלבד אלא זו מלאכה בשבת בגדר הכנת אוכל, במסכת שבת פרק ז משנה ב: &quot;הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו&quot;. וכיון שג' בתראי לא שייכות בדג, די בצידה - שהיא מלאכה ממש - בהגדרת הכנתו כראוי לאוכל.","125","","4613","True","True","False","","138","95.86.108.229","0","13746","חולין|עה ע&quot;א",""),new Message("13765","13761","אסיפה בדגים","11/09/11 08:31","יב אלול","תשע&quot;א","08:31","המכריע","מנין לנו לדעת?<br />מכיון שרעיון כזה קיים, אולי בתור טעות שבאים לדחותה, אבל &quot;מסתובב&quot; כזה מהלך דדגים צריכים אסיפה, כמו שאביא מיד, לאור זה כתבתי לחדש דיש מקום לבאר בזה את שיטת בית שמאי. אה&quot;נ אין שום הכרח, אפשר להשוות את ב&quot;ש עם ההלכה המקובלת שדגים א&quot;צ כלום להתירן, והצידה היא קירוב טכני בלבד, אבל נעים להוסיף שאילו יסברו בית שמאי דדגים בעו אסיפה כ&quot;חלות היתר&quot; לאכילתן היו דבריהן מסתברים טפי.<br /><br />לגוף הענין, אכן כמו שכתבו להלכה לא מובא דבר כזה, אבל הקדמונים דנו בדברי ר' סעדיה גאון (אולי אפילו תוס' מביאים אותו) גם לגבי חגבים וגם לגבי דגים דצריך להמיתן (גם ללא בל תשקצו) ולאור זה יש שרצו לומר דזו כוונת הרמב&quot;ם שכתב אסיפתן זו היא שחיטתן. דהיינו שבא לאפוקי דאמנם א&quot;צ להמיתן כמ&quot;ש שם הרמב&quot;ם דמותר לאוכלן חיין, ורק סגי באסיפתן. כלומר דרס&quot;ג הבין מלשון אסיפה דיש להמית, והרמב&quot;ם רומז לדחותו דהכוונה רק לאסוף ולצוד. אמנם הכ&quot;מ לא מסכים כן בכוונת הרמב&quot;ם, והרבה ראשונים דחו שגם אין זו כוונת רס&quot;ג, בזכרוני בעיקר שהעיטור הוא המאריך הגדול בנושא. אבל רבים דנו בזה על פי הסוגיא כז: דאסיפה בדגים נאמרה במקום שחיטה, אמנם כוונת הגמרא יש לפרשה באופן פשוט דהיינו שזה בולט ביחס לאחרים שנאמר בהן שחיטה משא&quot;כ בשליו, אבל בכל אופן היו שרצו לטעון שמכאן הרמב&quot;ם והרס&quot;ג הוציאו את ההגדרה שיש דין אסיפה, דהיינו שקודם צידה (ואולי אף המתה) אסור לאוכלן,<br /><br />בנו&quot;כ של הטור בסי' יג דנו בדעת רס&quot;ג אי דגים צריכים המתה, היו שהבינו כך בדעתו (הב&quot;ח והפרישה ועוד), ואחרים אמרו שלא יתכן כך, ועכ&quot;פ אין הלכה כמותו ע&quot;פ התוספתא בתרומות דאוכל אדם דגים בין חיים ובין מתים ואינו חושש.<br /><br />אסכם את הדברים. להלכה אין דבר כזה אסיפה, ואין צריך לא להמית את הדגים ולא שום דבר אחר, רק אסור לאוכלן חיים  משום איסור צדדי דבל תשקצו, יש רק מהלך כזה שנזכר בדברי ראשונים ואחרונים. ואני רציתי לחדש דאם נאמר כן בדעת בית שמאי, תהיה לנו הבנה טובה בענין הצידה שהצריכו.","199","","4613","True","True","False","","242","31.44.133.19","0","13746","חולין|עה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);