var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13162;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13162","0","בענין &quot;הקב''ה מתאוה לתפלתן של צדיקים&quot;","25/08/11 14:20","כה אב","תשע&quot;א","14:20","שיננא","<span class='darkYellow'><b>...ללמדך שהקב''ה מתאוה לתפלתן של צדיקים <br />רב נחמן בר פפא הויא ליה ההיא גינתא שדי ביה ביזרני ולא צמח בעא רחמי אתא מיטרא וצמח אמר היינו דרב אסי.</b></span><br /><br />קשה לי:<br />(1) מה הסברה? למה שהקב&quot;ה יתאוה? וכי חסר לו בעלומו כלום?<br />(2) איך אפשר שיביא הקב&quot;ה צער לצדיק &quot;רק&quot; בגלל שמתאוה לתפילתו?","146","","4630","True","True","False","","1149","77.124.168.43","0","0","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13175","13162","כבשי דרחמנא","25/08/11 18:16","כה אב","תשע&quot;א","18:16","המכריע","זו לא סברא אלא סודות הבריאה שזו אחת ממטרותיה.<br />כל העולם מתנהל באופן שיגיע לתכליתו וביניהן יצירת מחסור כדי להביא לתפילה.<br />ובטח הצדיק היודע שבחסרונו מביא לתכלית הבריאה ולנחת רוח כביכול לבורא וזוכה בזה לעצמו ולכל הבריאה אין לו צער כלל.<br />ובחיפוש קטן בכל מיני ספרים הק' ימצא בזה רוב דיבורים.","199","","4630","True","True","False","","200","31.44.134.158","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13187","13162","לענין (1)","26/08/11 00:05","כו אב","תשע&quot;א","00:05","דוד כוכב","<span class='darkYellow'><b>וכי חסר לו בעולמו כלום?</b></span><br /><br />כל מה ש&quot;חסר&quot; לו בעולם, אינו אלא עבור הברואים.<br />ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=13135'>על כך כאן</a>.<br /><br />דומה לזה לענין (2).<br />השאלה כללית יותר, לשם מה קיימים כלל יסורין בעולם?<br />אלא שנצרכים לתיקון הנבראים.<br />זו גם הסיבה לכך שהקב&quot;ה &quot;מתאוה&quot; לתפילתן של צדיקים. עבור תיקונם הם.","125","","4629","True","True","False","","138","31.44.128.212","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13190","13162","&quot;שתוק! כך עלתה מלפני!&quot;","26/08/11 00:44","כו אב","תשע&quot;א","00:44","Almuaddib","","107","","4629","False","True","False","","171","77.125.148.162","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13198","13175","למה שלא נתחיל מהתחלה","26/08/11 09:47","כו אב","תשע&quot;א","09:47","קותי","משה רבנו ביקש הודיעני נא את דרכך והקב&quot;ה אמר לו י&quot;ג מידות בהן הוא מנהיג את העולם (רמב&quot;ם) אבל זה לא מספיק אז וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם <br />אבל בכל זאת שלא נדע לפעמים גם זה לא מספיק אז יש את כל המריעין בישין אפס כי לא יחדל אביון מקרב הארץ וכו' <br /><br />האם &quot;הקב&quot;ה מתאווה לתפילתן של צדיקים&quot; זה אחת מדרכי ההנהגה של העולם? <br /><br />במורה נבוכים תמה הרמב&quot;ם על עניין יסורים של אהבה (זה קרוב לתפילתן של צדיקים) ואומר שאינו מוצא טעם ומקור לעניין<br /><br />סודות הבריאה כבר ניתנו בתורה &quot;אם בחוקותי תלכו...&quot;","217","","4629","True","True","False","","204","85.250.134.38","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13192","13190","מדוע?","26/08/11 01:03","כו אב","תשע&quot;א","01:03","שיננא","גם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=11387'>כאן</a> לא ביארת דבריך, על אף תגובת &quot;שאינו יודע לשאול&quot;.<br /><br />אם תבאר שיטתך - יהיה קל ואפשרי להבין,<br />אם לא - התמיהה במקומה עומדת.","146","","4629","True","True","False","","183","77.124.168.43","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13205","13192","עיין בבלי, מנחות כט:","26/08/11 13:07","כו אב","תשע&quot;א","13:07","Almuaddib","","107","","4629","False","True","False","","144","77.125.148.162","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13214","13198","יישוב תמיהת הרמב&quot;ם","26/08/11 14:59","כו אב","תשע&quot;א","14:59","דוד כוכב","עניין יסורין של אהבה הוזכר בגמרא במקום אחד בלבד.<br />ומדקדוק דברי רש&quot;י (מסכת ברכות דף ה ע&quot;ב) &quot;דהוו להו בנים ומתו - הוו להו יסורין של אהבה, שהאבלות מכפרת על עוונותיו&quot;, עולה, שלמרות השם המטעה מדובר כמו בשאר המקומות הרבים, בצדיק שאינו גמור.","125","","4629","True","True","False","","107","31.44.128.212","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13212","13205","הסוגיה שם","26/08/11 14:52","כו אב","תשע&quot;א","14:52","דוד כוכב","בה משמע שהקב&quot;ה לא הסביר למשה את טעם הנהגתו, היא אליבא דרבי מאיר במסכת ברכות דף ז ע&quot;א, שה' לא נענה לכל בקשתו (שמות לג, יג) הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ.<br />אבל בדברי רבי יוחנן משום רבי יוסי שם, הוסברו דרכיו.","125","","4629","True","True","False","","101","31.44.128.212","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13264","13212","מהר&quot;ל","28/08/11 09:13","כח אב","תשע&quot;א","09:13","איתן","וע&quot;ע במהר&quot;ל חדושי אגדות בסוגייתנו &quot;<span class='lightYellow'><b>מפני כי התפילה היא כמו קרבן ... ומפני כך מתאווה לתפילתן שנושאים נפשם לה' בתפילתם</b></span>&quot;.<br />ועל מעלת הקרבנות, ראה דבריו על &quot;הביאו כפרה על שמיעטתי את הירח&quot; בפירושו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14199&st=&pgnum=14'>בתחילת שבועות</a>.","123","","4627","True","True","False","","219","95.86.71.40","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13267","13212","אינני מסכים אתך, זה לא בהכרח אליבא דר&quot;מ","28/08/11 09:56","כח אב","תשע&quot;א","09:56","Almuaddib","","107","","4627","False","True","False","","157","81.218.141.168","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13247","13214","תוספות אינו מבדיל בין הצדיקים","28/08/11 00:05","כח אב","תשע&quot;א","00:05","קותי","אני חושב שהדיון הוא יותר מהותי <br />הקב&quot;ה נתפש בתור <br /><br />(ד) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא:דברים פרק לב <br />ולא כמי שבא בעלילות על בני אדם ויוצר סיטואציה מלאכותית כדי שיתפללו....<br />למרות שיש מדרש תנחומא שאומר שכן בא בעלילה וזה מדרש מאוד קשה לעיכול<br />מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב סימן ד <br /><br />(ד) ויוסף הורד מצרימה, זש&quot;ה לכו חזו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם (תהלים סו) א&quot;ר יהושע בן קרחה אף הנוראות שאתה מביא עלינו בעלילה את מביאן, בא וראה כשברא הקב&quot;ה את העולם מיום הראשון ברא מלאך המות מנין א&quot;ר ברכיה משום שנאמר וחושך על פני תהום (בראשית א) זה מלאך המות המחשיך פניהם של בריות, ואדם נברא בששי ועלילה נתלה בו שהוא הביא את המיתה לעולם שנאמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות, מלה&quot;ד למי שמבקש לגרש את אשתו כשבקש לילך לביתו כתב גט נכנס לביתו והגט בידו מבקש עלילה ליתנו לה, אמר לה מזגו לי את הכוס שאשתה, מזגה לו, כיון שנטל הכוס מידה אמר לה הרי זה גיטך, אמרה לו מה פשעי, אמר לה צאי מביתי שמזגת לי כוס פשור, אמרה לו כבר היית יודע שאני עתידה למזוג לך כוס פשור שכתבת הגט והביאתו בידך, אף כך אמר אדם לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע עד שלא בראת עולמך קודם שני אלפים שנה היתה תורה אצלך אמון שכך כתיב (משלי ח) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום ב' אלפים שנה וכתיב בה (במדבר יט) זאת התורה אדם כי ימות באהל אלולי שהתקנת מות לבריות היית כותב בה כך אלא באת לתלות בי את העלילה הוי נורא עלילה על בני אדם,","217","","4627","True","True","False","","188","85.250.186.100","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13250","13247","איזה תוספות?","28/08/11 02:26","כח אב","תשע&quot;א","02:26","דוד כוכב","אדרבה, במדרש זה מבואר ש&quot;אין יסורין בלא עון&quot; כלומר בלא שום עוון (מסכת שבת דף נה ע&quot;א). ונחוץ לפחות עוון קטן &quot;לגלגל עליו&quot;. דומיא ד&quot;צדיק שאינו גמור&quot; שבברכות דף ז; וע&quot;ז דף ד ע&quot;א. ובדומה לתנחומים שברוח זו, במסכתות עבודה זרה דף ט ע&quot;ב; ברכות דף ה ע&quot;ב; סנהדרין דף קא ע&quot;א; מסכת שמחות פרק ח הלכה ח. וכן בבא קמא דף נ ע&quot;א; מדרש משלי פרשה לא.<br /><br />ואין בזה משום 'חוסר צדק', הרי אילולא נברא העולם בשיתוף מידת הרחמים, היה עונש כל בדל עוון כיליון גמור. ואדרבה יש בזה חסד שמנקה את הצדיק מעונש לעוה&quot;ב. וכמפורש בעונש לרשע בדברים ז, י וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ. פירש רש&quot;י: &quot;ומשלם לשנאיו אל פניו - בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא&quot;. וכך הוא באונקלוס ובמסכת עירובין דף כב ע&quot;א.","125","","4627","True","True","False","","144","213.151.47.133","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13413","13267","מה עושה תפילה ?","31/08/11 08:51","א אלול","תשע&quot;א","08:51","עלי","שאלת השפעת התפילה היא שאלה עתיקה וגדולה. אולי הדרך להתמודד עם שאלה כה קשה היא להתחיל בעניין מסוים. אתחיל אפוא בעניין ברכת יצחק ליעקב במקום לעשו.<br />שאלה זו כבר נשאלה בראשונים. <br />א. אם עשו אינו ראוי לברכה,מה תועיל ברכת יצחק ? אם הוא ראוי לברכה מהקב&quot;ה, מדוע היא נצרכת הרי הוא ראוי גם בלעדיה ? וכיצד יכול יעקב לחטוף אותה ממנו, הרי את עשו התכוון יצחק לברך, ומה זה משנה שיעקב עמד לפניו, גם אם הקיר היה לפניו היתה כוונתו לעשו ?<br />ב. אך מהי ברכת יצחק, האם היא תפלה ובקשה מהקב&quot;ה שיוריד שפע או טוב כלשהו על המבורך, או כגזירה והוראה להוריד שפע למתברך והיות שצדיק גוזר הקב&quot;ה מקיים ? אם היא בקשה, חזרנו לסעיף א. הדבר תלוי בעשו עצמו, א&quot;כ למה הברכה ? אם היא כגזירה אף אם עשו אינו ראוי, הרי זה כחלק השני בסעיף א, כיצד יכול יעקב לקחתה ממנו ?<br />ג. כיצד משנה התפילה את המצב, בין אם בעליונים ובין אם בתחתונים, וכמובן שמעורבת בזה שאלת הבחירה, והידיעה מראש של הקב&quot;ה.<br />ד. ברם כל החשבון דלעיל קיים רק לפי חשבוננו שגם הקב&quot;ה הינו במובן מסוים ח&quot;ו בעל גבול, אך אין הדבר כן, והיות שאצלו אין מגבילים כמו זמן מקום ידיעה וכדו', אפשר במציאות דבר והיפוכו בו זמנית וגם פרדוכסים ממש מבחינתנו. <br />ה. לכן אפשר ואפשר שפעולת הצדיק בעולמות העליונים תשנה ממש את המציאות, ואמנם אילו ברך יצחק את עשו, אפשר שהברכה היתה משנה אותו כך שיהא ראוי לקבלה, ורק מפני שלא נתברך לא השתנה לטובה,אלא ששינוי כזה היה כגזירת מלך ולא בבחירה, ורק לפי מצבו באותה שעה לא היה ראוי לברכה. <br />ברם בעולם התחתון, עולם העשיה, נגזר על הנבראים אם נטייתם תהיה לטובה או להיפך, והקליפות-הרשעים נועדו רק לשמירת הצדיקים ולהיבטל אליהם.<br />ואין ספק שיצחק רצה ע&quot;י ההכנה לקבלת הברכה ליצור אצל עשו פתח תשובה בבחירתו שיהא בסיס והצדקה לשינוי כזה שיהפוך ויעלהו ממצב של רשע לצדיק, כי קוה שאולי הוא כקליפת נגה שיכולה להרע אך גם להיטיב ( ולא כשלוש קליפות הטמאות לגמרי ), ועשו נכשל אף בזה במצבו הירוד, אלא שיצחק לא היה יכול לדעת שכך יקרה, כי לו הצליח ה' ביד עשו והיה צד ומכין במהרה מטעמים ומביאם לו היה אכן מתברך.<br />רבקה שהכירה את עשו היטב הבינה שגם אם חיצונית עשו יעשה בדיוק מה שבקש יצחק, לא יהא זה אלא מעשה חיצוני ללא שום שינוי מהותי פנימי בו לטובה, ולכן רצתה שהברכה תהיה ראויה ורק יעקב שהוא טוב ראוי לקבלה.<br />ברם היות שצריך היה להוכיח ליצחק שכך הם פני הדברים, שעשו לא רק שאינו ראוי גם אין לו יכולת שינוי אמיתי לטובה, תכננה רבקה כיצד הן להוכיח ליצחק את טעותו ובאותו זמן להעביר את ברכתו ליעקב. על כן בא יעקב מחופש לעשו אבל התנהג כיעקב, חוץ מהופעתו החיצונית. המשך יבוא.","209","","4624","True","True","False","","189","212.117.142.227","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13424","13413","המשך","31/08/11 11:43","א אלול","תשע&quot;א","11:43","עלי","יעקב התנהג קצת כמו עשו אך הקפיד להזכיר שם שמים ולנהוג בנימוס באביו, ולכן סבר יצחק ש'עשו' - היינו יעקב המחופש, שינה מדרכו ומתחיל להתנהג כמו יעקב, ולכן ברך אותו. ברם &quot;אך יצא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצידו&quot;, והיות שלא היה פער זמן אלא עוד זה יוצא וזה בא, כבר נכנס עשו אל יצחק ללא בגדי החמודות שכרגיל היה נכנס כשהוא לבוש בהם, ושלא בנימוס המתבקש וללא אזכור שם שמים, וכיון שידע יצחק שבא הנכנס ראשון - יעקב המחופש - עם בגדי החמודות, ידע עתה שעשו נכנס בלעדיהם, ומזה למד שלבישתם אינה מעשה מהותי לעשו אלא חיצוני בלבד - 'לרמותו', ומזה למד שעשו לא שינה דבר מהתנהגותו ומזה הבין שהנכנס ראשון היה יעקב המחופש לעשו, ולכן עתה שהבין שעשו אינו ראוי כלל לברכה ויעקב ראוי לה הוסיף &quot;גם ברוך יהיה&quot;.<br />( אדם ניכר בשלשה דברים, כוסו כיסו וכעסו. עשו בא בלי כיסו, בלי בגדי החמודות. בלי כוסו, שלא כיעקב לא הביא ליצחק יין. ובכעסו, שלא נהג בנימוס וכעס על יעקב וגילה שיעקב נטל ממנו בכורתו ).<br />אם כן התפילה והברכה ניתנו לראוי להם, אך עדיין צריך הסבר, אם יעקב ראוי לברכה מה הצורך בה, הרי בלאו הכי ראוי הוא לה ? אלא ודאי שלעתים יעקב 'לובש' בגדי עשו בהתנהגותו החיצונית כך שאינו ראוי לברכה, ואזי מבקש הוא שהשיקול במתן הברכה לא יהא התנהגותו זו אלא פנימיותו הראויה,היינו שיהא הקב&quot;ה דן במידת הרחמים ולא במידת הדין. <br />וזו תשובה חלקית מאד כמובן ואכמ&quot;ל...","209","","4624","True","True","False","","197","212.117.142.227","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13471","13413","מה עושה תפילה ? - דרשת הבר מצוה שלי","01/09/11 02:15","ב אלול","תשע&quot;א","02:15","דוד כוכב","<span class='bordeaux'>בפרשתנו, פרשת נשא נאמר הציווי שהצטוו אהרון ובניו על ברכת ב&quot;י. לכאורה מצווה זו תמוהה. הרי אם ראוים אנו לכך, והקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו מחסדיו - הלא הוא אינו זקוק לברכת הכהנים, ואם אין אנו ראוים לכך הרי גם הברכה לא תועיל!<br />מעין שאלה זו יכולים אנו לשאול גם כן על התפילה - מדוע עלינו להתפלל?! הרי אם רוצה הקדוש ברוך הוא לתת לנו את הטובות שאנו מבקשים - לשם מה התפילה?! ואם אין אנו ראוים לטובות אלה - האם התפילה תועיל?!<br />לענין זה גם נוגעת השאלה - בנס אסוך השמן שאלישע עשה לאשה ולשני בניה (מלכים ב' ד') - מדוע היתה צריכה האשה לשאול משכניה כלים? וכי לא יכול הקדוש ברוך הוא לעשות נס שיהיו גם כן הרבה כלים?!<br />ישנה תשובה העונה לכל השאלות האלה כאחד, והיא: אם האדם רוצה טובה מהקדוש ברוך הוא עליו קודם לבקש ולהכין את עצמו לקבלת הברכה. ולכן צריכים אנו לבקש את הברכה ע&quot;י הכהנים, עלינו לבקש את הברכה בתפילתנו, וכן בנס אסוך השמן - כל עוד היו כלים - השמן המשיך להתרבות, וכמספר הכלים - כן כמות השמן, וכשנפסקו הכלים - נפסק גם השמן.<br />וכן כתב ספר החנוך, וזה לשונו: ...ידו ברוך הוא, - פתוחה לכל שואל בהיותו מוכשר ומוכן לקבלת הטוב. (ספר החנוך, מצות ברכת כהנים בכל יום).<br />וזאת כתב גם הרמח&quot;ל לענין התפילה, בספר הדרכים, וזה לשונו: ענין התפילה הוא, כי הנה מן הסדרים שסדרה החכמה העליונה הוא, שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו, יתברך, צריך שיתעוררו הם אליו, ויתקרבו לו, ויבקשו פניו, וכפי התעוררותם לו כן ימשך אַליהם שפע, ואם לא יתעוררו - לא ימשך להם. (דרך ה', חלק רביעי, פרק ה' - בענין התפילה). מדברי הרמח&quot;ל האלה מתברר שהכנה זו היא התקרבות אל הקב&quot;ה, כמו שכתב: &quot;ויתקרבו לו&quot;.<br />וכתב גם כן הרמח&quot;ל - שגם אם הבקשה שבקשנו לא התמלאה - עדין יש בתפילה תועלת, וזה לשונו: ואף שלא תעשה בקשתם מפני שלא הגיע הזמן מאיזה טעם שיהיה, הנה הם עשו את שלהם, והקדוש ברוך הוא שמח בזה (מסילת ישרים פרק י&quot;ט - בביאור חלקי החסידות).<br />ואת הרעיון שצריך אדם להכין את עצמו לקבלת הטוב כתב גם המהר&quot;ל, וזה לשונו: אם המקבל מוכן - אין מניעה מצד המשפיע (כתבי המהר&quot;ל מפרג). <br />ומעין דברים אלו כתב גם רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, וזה לשונו: הענין האלוקי אינו חל על האדם כי אם לפי הכנת האדם, אם מעט - מעט, ואם הרבה - הרבה (ספר הכוזרי מאמר שני כ&quot;ד).<br />ובעל הבן איש חי ממשיל ענין זה לעני שאם ירצה מבעל הבית תבשיל לא יבקש כלי עם תבשיל, אלא יביא כלי משלו ובעל הבית יתן בכלי את התבשיל.<br />והוא מוסיף שיתכן והעני ימצא חן בעיני בעל הבית, ואז בעל הבית יתן לעני גם את הכלי, וזה מה שנאמר בישעיהו: &quot;וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע&quot; (ישעיה סה כד).<br />אבל הרב דסלר כתב שגם כשהקדוש ברוך הוא נותן את הטובה שאנו מבקשים עוד לפני הבקשה, הרי אין זה מתנת חינם אלא גם זה בא כהכנה מצדנו לקבלת השפע, והכנה זו היא עצם ההכנה לתפילה, שגם היא, במקרים מסוימים, מהוה כלי לקבלת השפע, כתחליף לתפילה עצמה (מכתב מאליהו חלק ג', תפילה).<br />הבן איש חי מוסיף שהמתנות הניתנות לכהנים, כגון התרומות ופדיון הבן, - הן אינן ניתנות כמתנות חינם אלא הן ניתנות בעד אותם ה&quot;כלים&quot; שנותנים הכוהנים בידנו (בן איש חי דרושים, פרשת נשא).<br />הרני מסיים מתוך הכרת תודה להורי, מורי, ולכל החברים שטרחו לגדלני, לטפל בי, ולחנכני עד הגיעותי למצוות.<br />יהי רצון שנזכה כולנו בקרוב לגאולה השלמה, אמן, כן יהי רצון!</span>","125","","4623","True","True","False","","322","95.86.114.247","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13427","13424","כמה נאה תפילת הרופא והמחנך","31/08/11 12:41","א אלול","תשע&quot;א","12:41","המכריע","שבין חולה לחולה עוסק בביאורי תפילה, ואם נגזר שיתרפא חולה פלוני על ידי רופא פלוני, ייתכן שתפילת הרופא עבורו גם יכולה להועיל. ותפילת הרופא על עצמו שלא ייכשל באבחנותיו  ובדרכי טיפולו בודאי נחוצה עד מאד. וכבר תיקן הרמב&quot;ם תפילה לרופא לאומרה בכל יום טרם יפנה לעבודת הקדש של הצלת חיי נפש מישראל.<br />אשריכם ישראל שכאלו הם רופאיכם.<br /><br />הנידון של יעקב ועשו וגם של התפילה בכלל נדון בהרחבה עצומה על ידי הראשונים והאחרונים, ומובאים בכל מבוא נכבד לספרים העוסקים בתפילה.<br /><br />למעשה, חייבים מן התורה להתפלל על כל דבר העומד על הפרק ומקיימים בכך מצוה רבה, ומתקשרים בכך להקב&quot;ה בכל עת ועונה, והאמונה מתחזקת, נושאים בעול עם אחרים, ועוד מעלות נכבדות שבתפילה, והתפילה מועלת הרבה גם אם לא מיד וגם אם לא באופן שחשבנו וגם אם איננו מבינים בדיוק איך היא עובדת.<br /><br />לא מזמן שמעתי ממורינו הג&quot;ר חיים קנייבסקי שליט&quot;א שלדעתו בדור הזה, שהנוער מתחנך על ידי הרחוב הרבה יותר מאשר על ידי ההורים, מה שלא היה כן בעבר, והנוער כל כך רגיש, שאם אתה לוחץ מדי אתה מפסיד, משחרר מדי שוב מפסיד, ואין כללים ברורים בזה, וזה משתנה מילד לילד, ובאותו ילד מיום ליום ומשעה לשעה, וכמעט שאין בידינו לקבוע אימתי ללחוץ ואמתי לשחרר, על כן לדעתו עיקר מצות חינוך בזמנינו מתקיימת על ידי תפילות ההורים על ילדיהם, והביא על כך מעשה נורא מתנא דבי אליהו עם זקן אחד שהיה משתטח ולוחך עפר בתחינותיו על בניו, וזכה לגדלם כראוי על ידי  זה.<br /><br />וכנראה זה נכון גם לגבי העוסקים בחינוך, שראוי להם להרבות בתפילה על מחונכיהם, ומי יודע מה יועיל יותר עבודתם החינוכית או תפילתם מעומק הלב. ידוע שהיו מחנכים בדור קודם (כגון הסבא מסלבודקא) שהיה מתענה על תלמידים מסויימים כשהיו צריכים דחיפה חזקה. אני שמעתי מיהודי שהיה ר&quot;מ בישיבה שהבית ישראל מגור זצ&quot;ל אמר לו להתענות ולעשות יום תפילה לעצמו כל ערב התחלת זמן להצלחת עבודתו.","199","","4624","True","True","False","","459","212.76.96.60","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13455","13424","חודש אלול ואי אפשר לקיים דיון נחרץ","31/08/11 21:27","א אלול","תשע&quot;א","21:27","קותי","רק רמז קטן יעקב היה לחוץ בזמן כי חשש שעשו יגיע <br />ולכן אמר &quot;קום נא&quot; קום מיד! ראה אונקלוס כען= עכשיו מיד עתה<br />ונא אינו מילת נימוס כמו בימינו (נכון כתוב אין נא אלא לשון בקשה)<br /><br />המפרשים הביאו איך נראה האירוע מבחינתנו<br />אבל מה חשב יעקב על האירוע? איך הוא הרגיש עם זה?<br /><br />נקודה בהקשר לזה בע&quot;ה לאחר הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה","217","","4624","True","True","False","","183","85.250.129.141","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב",""),new Message("13457","13427","לעניין תפילה על החולה","31/08/11 21:46","א אלול","תשע&quot;א","21:46","קותי","קרוב לודאי שהרופא מתפלל מדין תפילה בלבד כיצד יפלה בין חולה לחולה?<br />והחולה וקרוביו מתפללים מדין צעקה כפי שמופיע ברמב&quot;ם בהלכות תעניות <br /><br />במה שונה מצוות תפילה ממצוות אחרות? וכי במצווה אחרת אנחנו מצפים לתוצאה מידית ומקושרת למצווה גם תפילה אותה הדבר . (ראה תפילת שלמה בחנוכת בית המקדש על הנוכרי)<br /><br />ראיתי באיזה מקום אולי בגמרא שבסיום תפילה על צרה  אומרים &quot;והטוב בעיניך עשה&quot; זה ממש שובר את הלב<br /><br />ראוי להזכיר שחשוב מאוד לבחור על מה מתפללים אפשר להתפלל לנס מובהק שהאילם ידבר אפשר להתפלל שיהיה טוב <br /><br />תפילה יותר מידי ממוקדת יכולה להיות בעיתית ומצאנו זאת דווקא אצל המתפלל הגדול ביותר משה רבנו <br />הוא מתפלל א-ל נא רפא נא לה לפי אונקלוס תפילתו היתה בבקשה רפא לה מיד <br />על זה נענה אי אפשר אם אביה ירוק ירק בפניה אין כבודי פחות ולכן לא ניתן לרפא מיד <br />וזה מסביר היטב למה לא התפלל מעצמו כי ידע בעוצם גדולתו שהקב&quot;ה לא יעניש מעבר להכרחי  <br />היות כבר בחודש אלול מתחילים להתפלל אז שיענו תפילותנו לטובה!","217","","4624","True","True","False","","196","85.250.129.141","0","13162","חולין|ס ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);