var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12948;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12948","0","טריפות שנמצאו להן רפואות","19/08/11 15:10","יט אב","תשע&quot;א","15:10","המכריע","הגמרא אומרת שמכה בגיד הנשה ובכליה אע&quot;ג דודאי תמות אינה טריפה, משום דאפשר לרפאותה. וכלומר דגדר טריפה הוא מכה בלתי ניתנת לריפוי. ולכ' לפ&quot;ז כמה מיני טריפות שהיום אפשר להציל את הבהמה, יפסיקו להיות טריפות. וידוע מש&quot;כ החזון איש בענין שני אלפים תורה בענין זה ממש, אבל כבוד א' הסתר דבר.","199","","4637","True","True","False","","1148","213.151.57.252","0","0","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("12959","12948","אבל תורה היא וללמוד אני צריך","21/08/11 00:08","כא אב","תשע&quot;א","00:08","amdavid","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14334&hilite=0806ffd4-4af3-4c2d-b9e2-d3c50b9eece2&st=%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa&pgnum=40'>דברי החזו&quot;א</a>","175","","4635","True","True","False","","319","109.66.219.241","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("12985","12948","וכן לקמן","21/08/11 04:05","כא אב","תשע&quot;א","04:05","דוד כוכב","מסכת חולין דף נז ע&quot;ב:<br />&quot;והלא רחל אחת היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה, ועשו לה קרומין של קנה וחיתה! אמר לו: ועל דא את סמיך? והלא הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף - טרפה, ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שנשמטה ירך שלה, ועשו לה שפופרת של קנה - וחיתה! אלא, מאי אית לך למימר - תוך י&quot;ב חדש הוה, הכא נמי: תוך י&quot;ב חדש הוה&quot;.<br />משמע שאם היו יודעים שחיה יותר מי&quot;ב חדש, הריפוי היה מוציא מכלל טריפה.<br /><br />הרב שלמה פישר אומר שגם החזו&quot;א כוונתו כרמב&quot;ם בהקדמתו לי&quot;ד החזקה שטעם כח התלמוד משום שנתפשט בכל ישראל [מרומז גם בהגה בחושן משפט סימן כה, א]. אלא שהוסיף טעם לשבח וסמך מעניין אלפים תורה.<br />לפי זה יש לכאורה סמך נוסף לקולא במקום שנהגו להקל ולא פשט האיסור כגון בסירכות הנימוחות, כדברי דרכי משה יורה דעה סימן לט אות כ, אם יתברר שבסירכות כאלו אין ולא יהיה נקב.","125","","4635","True","True","False","","134","31.44.128.212","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("29122","12948","דוגמה","01/07/13 10:32","כג תמוז","תשע&quot;ג","10:32","דוד כוכב","מסכת חולין דף נח ע&quot;ב: &quot;כל יתר כנטול דמי&quot;.<br />רמב&quot;ם הלכות שחיטה י הלכה ט: &quot;נמצאו כל הטריפות ... יט. נמצאו שתי קיבות&quot;.<br /><br /><span class='darkYellow'><b>קיבה כפולה התגלתה בנערה בת 14</b><br /><br />נערה בת 14 מכרמיאל הגיעה לבי&quot;ח כשהיא סובלת מבחילות ומהקאות. מהבדיקות עלה כי היא סובלת ממום נדיר של שתי קיבות<br /><br />דורון סולומון <br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4397672,00.html'>פורסם: 	30.06.13, 07:28</a><br />	<br />נערה בת 14 מכרמיאל הגיעה לאחרונה למרכז הרפואי בני ציון בחיפה כשהיא סובלת מבחילות ומהקאות. בבדיקת גסטרוסקופיה שנעשתה לה התגלה כי היא נולדה עם שתי קיבות.<br /><br />&quot;כפילות באיברים פנימיים היא לרוב נדירה, אך כפילות בקיבה היא הנדירה ביותר&quot;, הסביר רופא בכיר במחלקת כירורגית ילדים ד&quot;ר איגור סוחוטניק. הנערה עברה כריתת קיבה ולאחר חמישה ימים שוחררה לביתה כשהיא חשה בטוב.<br /><br />פרופ' ג'ורג' מוגלינר, מומחה לכירורגיית ילדים בבני ציון, סיפר: &quot;חלל שהיה צריך להיפתח בקיבה נשאר סגור וכך נוצרו שתי קיבות. זהו מום שקורה בדרך כלל בתקופת ההיריון כאשר מתפתח עובר. האוכל מגיע רק לחלל אחד והאחר סגור הרמטית. זהו למעשה גוש בבטן שהלך ותפח ויכול היה לגרום לחסימת מעיים ואפילו למשהו סרטני. המום הזה היה מאז שהיא נולדה. נאלצנו לכרות את הקיבה נוספת&quot;.</span>","125","","3955","True","True","False","","228","95.86.64.38","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("13026","12985","ועוד בנושא","22/08/11 22:23","כב אב","תשע&quot;א","22:23","amdavid","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=68'>תשובת וסיכום הרשב&quot;א בנושא</a> <br /><br />מאמר על <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/yahasa-4.htm'>יחסה של ההלכה לנתונים המדעיים המתחדשים בימינו</a><br /><br />מומלץ..","175","","4634","True","True","False","","184","79.183.206.3","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("13087","13026","שו&quot;ת הרשב&quot;א חלק א סימן צח (בטקסט)","24/08/11 13:37","כד אב","תשע&quot;א","13:37","דוד כוכב","שאלת: בהמה שנמצאת יתרת אבר באותן אברים שהיא נטרפת בהן ובמקום שנטרפת בו. ונתברר שעברו עליה שנים עשר חודש. מי נימא כיון שעברו עליה י&quot;ב חודש בודאי אינה נטרפת ונכשירנה דטרפה אינה חיה שנים עשר חודש /חולין נ&quot;ח/ ואף על פי שראיתי ושמעתי מי שמכשיר ומיקל בדבר אני רוצה לעמוד על דעתך. <br /><br />תשובה: אם ראית ושמעת מי שמיקל ומכשיר ביתרת או בכל מה שמנו חכמים מכלל הטרפיות אל תשמע לו ולא תאבה אליו ולא תהיה כזאת בישראל. וכל מי שמכשיר זה נראה בעיני כמוציא לעז על דברי חכמים. והריני מאריך עמך בדבר זה כדי שיהא לך ולכל ירא וחרד בדבר השם גדר בנויה. ולא יעשו דברי חכמי ישראל המקודשים כגדר הדחויה ועלה שועל ופרץ. הרי שמנו חכמים במשנתנו באלו טרפות (דף מ&quot;ב) שמונה עשר טרפיות נקובת הושט ופסוקת הגרגרת וכו' וקתני בסיפא דמתניתין זה הכלל כל שאין כמוה חיה טרפה. ואמרינן עלה בגמרא דתנא דמתניתין אית ליה טרפה אינה חיה ומאי דתנא תנא ומאי דלא תנא לא תנא. ואתיא בזה הכלל ועל זה הכלל סמכו להוסיף בסג&quot;ר ושב שמעתתא. ועוד היו מקצת החכמים מוסיפין והולכין בטרפיות במה שאינה חיה כפי סברתם וסומכין על הכלל הזה. כר' יהודה (דף נ&quot;ז ב) שהיה אומר אם נטלה הנוצה טרפה. ורבי שמעון בן חלפתא כדי להוציא מלבו של רבי יהודה הטילה עליה עור של טרסיים והניחה בתנור עד שהגדילה כנפים האחרונים יתר מן הראשונים. ועל הטרפיות האלו הנוספים על הטרפיות המנויות והמוסכמות וכן על כל ספק הטרפיות כגון ספק דרוסה וכל כיוצא בזה אמרו סימן לטרפה י&quot;ב חודש ובנקבה כל שיולדת. שעל אותה של רבי יהודה ורבי שמעון בן חלפתא אמרוה בגמרא לההיא דרב הונא דאמר סימן לטרפות שנים עשר חודש. וכדמתני רבינא לשמעתתיה דאמימר (דף נ&quot;ח) להאי לישנא הני ביעי דספק טריפה דשיחלא קמא משהינן אי הדרה וטענה אחרינא שריין ואי לא אסירן. אלא איכא מאן דאית ליה התם דהאי דקתני במתניתין שאין כמוה חיה לאו אינה חיה שנים עשר חודש בלבד קאמר. אלא אינה חיה מאותו טרפות וסופה למות ממנו לאחר זמן קאמר. וכדאמרי ליה לרבי דאמר סימן לטריפה שלושים יום. והלא הרבה שמתקיימין שתים ושלוש שנים ואוקימנא בתנאי. ומכל מקום כל אותן שמנו חכמים במשנתנו בסג&quot;ר ושב שמעתתא ומה שמנו חכמים מכללן אי אפשר להם בשום צד לבא לידי היתר לעולם. ועולא כלל כל הטרפיות בשמונה מינין ואמר בריש פרק טרפות (דף מ&quot;ג) שמונה מיני טרפות נאמרו למשה בסיני. אלו הן נקובה ופסוקה ונטולה וחסרה קרועה ודרוסה ונפולה ושבורה. הנה שאנו אומרין אלו נאמרו למשה בסיני. והיתרת הרי היא בכלל הנטולין וכדאמר רב הונא כל יתר כנטול דמי. או היא בכלל הנקובין או הפסוקין. והא דאמר רב הונא כנטול דמי הכי קאמר כנטול ממקומו ונשאר מקום החתך נקוב או פסוק. ויש לפי' זה ענין אין זה מקומו. והא דרב הונא הלכה פסוקה היא לא נחלק בו אדם מעולם. ועליו היו סומכין לדמות בהלכה תרתי סניא דיבי. וגובתא דנפקא מבי כסי להובלילא וגובתא דנפקא מבי כסי לכריסא וחסר ויתר ברגל. ויוחנן בן שילא ראש טבחיא דצפורי העיד לפני רבי על שני בני מעים שיוצאין מן הבהמה כאחת טריפה. וכל זה משום דכל יתר כנטול דמי. ובכל אלו ובכל כיוצא באלו לא אמרו שיהא להן סימן שנים עשר חודש או לידה. שאין לאלו שום סימן בשיהוי דטרפות ידועות הן ובלא שום תנאי נאסרו. ולא נאמר בהן משהינן להו שאי אפשר לחיות למאן דאמר אינה חיה. ומאן דאמר שאינה מתקיימת שתים ושלוש שנים לא היו דברים. ומי שמעיד טעה בכך שלא היה מעולם. וכדאמרינן בגמרא שאל רבי יוסי בן נהוראי את רבי יהושע בן לוי קדירת קנה בכמה. אמר ליה משנה שלימה שנינו כמה תחסר רשב&quot;ג אומר עד כאיסר האיטלקי. אמר לו והלא רחל היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה ועשו לה קרומית של קנה וחיה. אמר לו ועל דא את סמיך! והלא הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טריפה. ותרנגולת היתה לרבי שמעון בן חלפתא שנשמטה ירכה ועשו לה שפופרת של קנה וחית. אלא מאי אית לך בתוך שנים עשר חודש. הכא נמי בתוך שנים עשר חודש. וכיון שכן אפילו יצאו כמה ויאמרו כך ראינו אנו מכחישין אותן. כדי שיהא דברי חכמים קיימים ולא נוציא לעז על דברי חכמים ונקיים דברים של אלו.","125","","4632","True","True","False","","386","31.44.128.212","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("13088","13087","המשך","24/08/11 13:38","כד אב","תשע&quot;א","13:38","דוד כוכב","וכיוצא בדברים אלו אמרו בההיא אתתא דאמרה ליה לרב אסי אני שהיתי לאחר בעלי עשר שנים וילדתי. אמר לה בתי אל תוציאי לעז על דברי חכמים וחזרה ואמרה היא רבי לגוי נבעלתי. וכן בכרות שפכה שנקבו ביציו שאמרו שהוליד. ואמר להם רב צא וחזר על בניו מאין הם ולומר שאי אפשר שיהיו דברי חכמים בטלים. וכיוצא באלו אני אומר כאן בבקשה מכם אל תוציאו לעז על דברי חכמים. בכל מה שמנו חכמים בטרפיות הודאין ולא עשאום ספק טריפה. ואם יש מי שלבו נוקפו ויאמר שמא לא דברו חכמים אלא על הרוב. ורוב בעלי חיים שנטרפו באחד מן הטרפיות שמנו חכמים אינן חיין. אבל אפשר שמקצתן חיין חזק גופם וטבעם. אם כן כבר בטלת כלל משנתנו שאמרה שאין כמוה חיה. שכל מה שמנו חכמים לדעת תנא דמתניתין אי אפשר לחיות שכן אמרו דרך כלל טריפה אינה חיה. ואם כן זה שראינוה שחיתה מעידה שאין זה טרפות. ולא על עצמה לבד היא מעידה אלא מטהרת עצמה ומטהרת חברותיה. ואינך נמלט משני ענינין. או שתאמר שאין טריפה חיה וזו שחיתה מעידה שאין זה טרפות והוציא אותה מכלל הטרפיות. או שתאמר שזו הכריעה בין המחלוקות והעידה שאין הלכה כתנא דמתניתין אלא כתנא דבריתא דאמר טריפה חיה. שאם תתפוש חבל ההבל בשני ראשיו ותאמר הלכה כתנא דמתניתין שאין רוב הנטרפים באותו טרפות חיים. אבל שיש שחיין ממנו וכל שחי ממנו שנים עשר חודש יצא זה עצמו מכלל טרפות. זה בטל מכמה טעמים. האחד שהם דרך כלל אמרו שאין טרפות אלא הטרפות שאין כמוהו חי. הא אם יש כמוהו חי אינו טרפות כלל. ועוד שהרי שנינו בבריתא (פ&quot;ג דף מ&quot;ג) רבי יוסי בר יהודה אומר אף נקבה המרה טריפה. ואמרינן עלה אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי. ואמרינן אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן מאי אהדרוה ליה חבריה לר' יוסי? הכי קאמרי ליה (איוב ט&quot;ז) ישפוך לארץ מררתי ועדיין איוב קיים. אמר להם אין מזכירין מעשה נסים. דאי לא תימא הכי (איוב ב) יפלח כליותי ולא יחמול. הכי נמי דחיי? אלא ניסא שאני. שנאמר (איוב ב') אך את נפשו שמור. אלמא על כרחנו שמענו מכאן שאי אפשר לטרפיות שמנו חכמים לצאת מהנה מאותו גדר שאמרו שאין כמוה חיה ממה שהקשו מאיוב שחיה.","125","","4632","True","True","False","","153","31.44.128.212","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("13090","13088","המשך","24/08/11 13:40","כד אב","תשע&quot;א","13:40","דוד כוכב","ואי אפשר לומר כיון שראינו שחית הנה שנים עשר חודש אלו מעידין בפנינו שאין זו מאותן הטרפיות שנטרפות בהן. שאם כן מאי קשיא להו איוב. ולמה הוצרכו לשים אותו על נס במקום שהטבע נוהג ומגלה על עצמו שאין זה מן הנטרפין בכך. ועוד מאי קא מקשה ליה רבי יוסי בן נהוראי לרבי יהושע בן לוי מאותה שעשו לה חדוק של קירויה וחית. דילמא זה חיותא מעיד עליה שכחה יפה וטבעה חזק עד שלא נטרפה בכך אף על פי שכל כיוצא בה אוסרין תוך זמן י&quot;ב חודש. וכן במעשה דרבי יוסי בן המשולם שאמר מעשה בעינביל שנפחתה גלגלתה והטיל עליה רופא חדוק של קירויה וחית. למה הוצרך רבי שמעון לדחות ולומר משם ראיה? ימות החמה היו. כיון שירדו גשמים נכנסה בו צנה ומתה. ואם כדברי אלו בא ונעמיד דברי שניהם ונאמר כל שלא השהינו אותה שנים עשר חודש טריפה. אבל אם שהתה שנים עשר חודש כשרה. וזו שחית נודע אשר היא אינה טריפה. אלא שכל מי שנקרא כדבר זה רעיון רוח ודברי הבאי שומר נפשו ירחק מהם שאין אלו אלא עורון ותמהון לב. ואם תשוב ומה נעשה וכבר ראינו בעינינו יתרת ברגל ששהתה שנים עשר חודש. זו היא שאמר רבי יהושע בן לוי לרבי יוסי בן נהוראי על דא את סמיך כלומר אי אפשר. וכאילו אתה מעיד על שאי אפשר שראית אותו בעיניך. או סבה אחרת יש. וכן בכאן אנו שואלין אותו שמעיד מאין אתה יודע ששהתה זו. שמא שכחת או שמא טעית או שמא נתחלף לך בזמן או שמא נתחלפה לך בהמה זו באחרת. שאי אפשר להעיד שתהא בהמה זו בין עיניו כל שנים עשר חודש. ואם יתחזק בטעותו ויאמר לא כי אהבתי דברים זרים והם אשר ראו עיניהם ואחריהם אלך. נאמר אליו להוציא לעז על דברי חכמים אי אפשר. ויבטל המעיד ואלף כיוצא בו ואל תבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים הנביאים ובני נביאים ודברים שנאמרו למשה מסיני. ועוד אני אומר שלא אמרו שהיתרת זו אינה חיה. אלא כך אמרו שכך קבל משה מסיני שהיתרת כנטול. וכל שאילו ינטל אינו חי שנים עשר חודש אפילו מעתה שלא נטל טריפה כאילו נטל. ואף על פי שהוא מרבה כחול ימים עם יתרונו. וכן בחסר רגל אפילו חיה טריפה. שאילו לא נולדה כן אלא שלימה ונטל רגלה לא חיתה אף עכשיו טריפה. וסוף דבר מוטב נחזור אחר הטענות כדי לקיים דבריהם ולא שנדחה דבריהם המקודשים האמתיים המקויימים ונעמד ונקיים דברים בטלים של אלו. וכמה צריכים בעלי הנפש והחיל אשר נגע אלהים בלבם להשמר ולהתרחק מן המקילין מתוך הפטפוטין. שאין הכל בקיאין בתשובות השאלות והדברים שעוקרין את התחומין אשר גבלו ראשונים. אלא צריכין הכל לשמור העיקרין המסורים בידן של ישראל. ואפילו באין כל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותן ממקומם. ואין מן הראוי לשמוע ממי שבא להורות במה אשר לא שערום האבות הראשונים והמכשלה את הרבים. וכל שכן אם לא היה המתיר חכם גדול וירא אלהים ושאין לבו גס בהוראה. ומלבד זה אני מסדר לפניך ולפני כל כיוצא בך ענין תדענו ויהיה תמיד בין עיניך והוא ענין המנהג שבכל מקום ומקום. ואני כבר נשאלתי על עניני המנהגות מנכבדי עירכם עיר טודי&quot;לא והשבתי בהם בארוכה בין במנהגי אסור והיתר ובין במנהגי דיני הממונות. ועוד אני כותב אליך קצת במה שצריך לך לנדון שלפנינו. דע שיש כמה מקומות בישראל שנהגו איסור בדבר שבמקום אחר נוהגין בו היתר באותו מקום שנהגו בו איסור. ולא עוד אלא אפילו מי שבא שם מאנשי המקומות שנהגו בו היתר אסור לנהוג בו היתר שם אם אין דעתו לחזור. כי שמא מה שנהגו שם איסור כך קבלו מפי חכם שהיה במקומם ועל פירוש שהיה מקובל בידו בהלכה.","125","","4632","True","True","False","","149","31.44.128.212","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("13091","13090","המשך","24/08/11 13:40","כד אב","תשע&quot;א","13:40","דוד כוכב","וזהו מחלוקת חלב שעל הקיבה (חולין פרק ג' דף מ&quot;ט ב) שהיו בני ארץ ישראל נוהגין בו היתר ובני בבל איסור. והיתה מחלוקתן תלוי' במה שאמרה התורה (ויקרא ג) כל חלב וכל דם לא תאכלו. שבני ארץ ישראל היו מקובלים בפירושו כל חלב לרבות חלב שעל הדקין. ובני בבל היו מקובלין בפירושו כל חלב לרבות חלב שעל הקיבה. ורבה בר בר חנא כשירד לבבל ואכל תפסו עליו איך אכל. שהרי נותנין לו חומרי מקום שהלך שם והיה התשובה דעתו לחזור הוה. ויש דברים שאינן תלויין בפירוש אלא אפשר שגדרו גדר. במקום שנהגו שלא להדליק נר בליל יום הכפורים. או שלא לעשות מלאכה בערבי פסחים או בתשעה באב. ובכל אלו אין מתירין להם ואפילו נשאלו. וכן במקום שנהגו שלא לרחוץ שני אחים במרחץ אחד. ואין מקום להתיר אלא בצד אחד והוא שידענו בבירור שטעו באיסור. וכגון שהגענו לדבר ברור כיצד יצא האיסור. וכגון שבא אחד והורה להן בטעות. או שטעו במשמע דבריו וכעין מעשה דההוא תלמידא דדרש מי ביצים אין מכשירין וטעו בין ביצים לבצעין. הא בכל שאר הענינין אין מתירין להם כי שמא כך קבלו מפי חכמיהם או שמא נהגו אבותיהם איסור לגדר. וזהו שאמרו דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור נשאל ואין מתירין לו. דברים המותרין ואחרים טעו בהן באיסור נשאל ומתירין לו. וגם המורה להיתר צריך שיהא זריז ובעל דעת וירא חטא. שלא יתיר בכל מקום ובפני כל אדם כדי שלא יבואו לדמות דבר בדבר ויקל אפילו לאיסורין. וזהו שאמרו גבי רבה בר בר חנא (מקום שנהגו דף נ&quot;א) דאכל תרבא דאיתרא. וכי עלו לגבי בני רבי כסייה. ואמר להו אבוהון שוינכו כותיים. ואדרבה מורין לאיסור בדברים המותרין והקרובים לטעות בהן להתיר את האיסור כגון במקומות שאינן בני תורה. כמעשה דרבי יוחנן דאסר תרמוסא לבני גיבלא לפי שאינן בני תורה ולבני בשכר מת ביום טוב לפי שאינן בני תורה. וכן רב אשי שהורה לבי נשיאה שלא כהלכה שאסור לכהנים מין ושאינו מינו לדיר משום פריצותא דעבדי. ואם אלו אסרו לא כל שכן שלא להתיר מה שנהגו בו איסור בכל ישראל ולהתיר בפני הכל ובכל המקומות. כי בעניותינו רוב המקומות כבני גבלא ובשכר. על כן כל השומע למיקל נפסד וכל המורה אינה מקבל שכר. לפיכך הזהר בכלל הדברים האלו הרבה. כי יש אנשים נפשם תאבה מאד להקל ואינן מביטין בעיקרים. ורוב העם בדברים אלו כעורין ואם שמא יכשל המורה יפלו כל הנעזרים בו וישובו לכסלה. השומר אמת לעולם ישמור רגלך ורגלנו מלכד ברשת הדברים הנאסרים והמונעים מדרך אנשי אמת ואשר על פיהם תורת אמת.","125","","4632","True","True","False","","167","31.44.128.212","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("13105","13091","מזכיר לי עובדה בר' חיים קרייזוירט","24/08/11 14:40","כד אב","תשע&quot;א","14:40","המכריע","שהיה ידוע ביכולתו לומר את כל הש&quot;ס בעל פה מילה במילה. וכל גמרא שהיתה מזדמנת לו בדרשותיו היה מקריאה בעל פה לפעמים דף שלם ודרשותיו כמובן התארכו בהתאם כזכור לכל מי שזכה לשמוע אותו.<br />בכל זאת כשהיו מכבדים אותו לומר שבע ברכות בחופה היה ממתין אפילו זמן רב עד שיגיע סידור. שאלוהו הלא זו גמרא בכתובות פ&quot;ק, ומה הבעיה שיאמר את הברכות בעל פה כאילו זו גמרא כדרכו בקודש.<br />ענה ר' חיים בחריפותו הפולנית - אני צריך סידור כדי לדעת מתי להפסיק...","199","","4632","True","True","False","","402","31.44.141.128","0","12948","חולין|נד ע&quot;א",""),new Message("13109","13105","[ללא נושא]","24/08/11 15:12","כד אב","תשע&quot;א","15:12","דוד כוכב","לו הייתי יודע מראש שהתשובת הרשב&quot;א לא תכנס להודעה אחת או שתים, הייתי מצרף אותה מיד כקובץ וורד, כמצורף כאן.","125","doc","4632","True","True","False","","125","31.44.128.212","0","12948","חולין|נד ע&quot;א","0-doc"),new Message("29137","13109","כשלמדנו מסכת חולין","02/07/13 03:45","כד תמוז","תשע&quot;ג","03:45","הודו_כי_טוב","היה לנו דיון על דברי הבית יוסף &quot;שאין אנו יודעים&quot; ושאלתי אבל כיום אנו כן יודעים<br />וכבודו התעקש שזו לא ראיה ופה אני רואה שחזון איש כותב שהרפואה והמדע <br />הם כן ראיה ועוד מימי קדם.<br />בעזרת השם אמצא את האשכול הנדון ואקשר לכאן","207","","3954","True","True","False","","255","46.117.14.249","0","12948","חולין|נד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);