var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1282;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","47"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1282","0",""טעמיה דרבי יוסי לא ידענא, הלכה איבעי.."","03/01/10 15:17","יז טבת","תש"ע","15:17","דוד כוכב",""אמר ליה: טעמיה דרבי יוסי לא ידענא, הלכה איבעי מיניה?".

גמרא זו נמצאת גם במסכת גיטין דף עב.

וכן מצינו לעיל ב"ב דף קז:
"אמר רב אשי: טעמא דאחרים לא ידעינן הלכתא עבדינן כוותייהו?".

גמרות אלו תואמות את הגמרא לעיל בדף קל:
"כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו... לאחר מיתה... מגמר נמי לא תגמרו מיניה - דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות".

שאין לפסוק הלכה נגד הבנתו והגיונו של הפוסק.

וכן פסק בש"ך ביורה דעה (בסוף סימן רמב פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר, סעיף ד) :
"אם תמצא לפעמים... או שקול הדעת וכיוצא בזה יש לעשות כפי מה שיראה בעיניו ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות אם הוא בר הכי שיודע להכריע ולהבין ולהורות".

ומה שאמרו במסכת יבמות דף מז.
"פשיטא, יחיד ורבים הלכה כרבים! מהו דתימא מסתבר טעמא דרבי יהודה, דקמסייעי ליה קראי, קמ"ל".
ובמסכת נדה דף ל:
"ויחיד ורבים הלכה כרבים, פשיטא! מהו דתימא: מסתברא טעמא דרבי ישמעאל, דקמסייע ליה קראי, קמ"ל".
ובמסכת נדה דף מט.
"יחיד ורבים הלכה כרבים! מהו דתימא: מסתברא טעמא דר"מ, דקא מסייע ליה קראי - קמ"ל".

אמרו רק שמסתבר כיחיד, אך גם דעת הרבים היתה מובנת, אם כי יותר בדוחק.
ואילו לא היו מבינים כלל את סברת הרבים לא היו פוסקים כמותם.","125","","5230","True","True","False","","914","192.115.90.150","0","0","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("1285","1282","הכרעת האמוראים מסברא במחלוקת תנאים","04/01/10 13:50","יח טבת","תש"ע","13:50","ברוך","מן הראיות אותן הבאת עולה, שהאמוראים יכלו להכריע מסברתם מחלוקות תנאים, ואף במקומות בהן ההכרעות מתנגשות עם כללי ההלכה (כגון יחיד ורבים הלכה כרבים).
מעניין להשוות זאת להקדמתו של הבית יוסף:
"... ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות... וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות... מי זה אשר יערב לו ליבו לגשת להוסיף טענות וראיות. ואיזהו אשר ימלאהו ליבו להכניס ראשו בין ההרים הררי א-ל להכריע ביניהם על פי טענות וראיות לסתור מה שביררו הם או להכריע במה שלא הכריעו הם. כי בעונותינו הרבים קצר מצע שכלנו להבין דבריהם כל שכן להתחכם עליהם"

זאת אף על פי, שתוקף דברי התנאים כלפי האמוראים ודאי חזק יותר מתוקף דברי הראשונים כלפי הבית יוסף.","86","","5229","True","True","False","","267","77.125.248.40","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("1289","1282","לא צריך ללכת כ"כ רחוק...","04/01/10 19:14","יח טבת","תש"ע","19:14","עומר","בסוגיה שלנו פסקו כמו ר' יוחנן בן ברוקא למרות שהוא יחיד כנגד רבים

(למרות שיש שלא מחשיבים אותו כיחיד כנגד רבים, מכיוון שרבי הסכים איתו (קל:), או ע"פ שיטת ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן של ברוקא בתירוץ ראשון בקל.. אבל עדיין נחמד...)","59","","5229","True","True","False","","108","79.177.108.58","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("1287","1285","במקומות רבים האמוראים מכריעים מדעתם","04/01/10 14:53","יח טבת","תש"ע","14:53","דוד כוכב","במחלוקת תנאים.
ומפורסם בפוסקים שבמקומות אלו אין הולכים אחר כללי הפסיקה הרגילים שבין התנאים,
אלא בכללים שבין האמוראים.

לדוגמא במחלוקת בדיני ממונות, אם רב נחמן פוסק כרבי מאיר, ורב יהודה כרבי עקיבא,
לא אומרים הלכה כרבי עקיבא מחבירו, אלא הלכה כרב נחמן בדיני.

גם ראשונים ואחרונים מכריעים במחלוקות ראשונים קדומים יותר.
וגם הבית יוסף עצמו עושה כן רבות.
אלא שלרוב הוא בחר בענוותנותו לא להכניס ראשו בין ההרים, ולא לברר דעה לעצמו.

גדולה מזו,
מצוי אפילו שגדולי הראשונים כגון הרמב"ם והרא"ש, מכריעים במחלוקות אמוראים מתוך סברתם. ואפילו כירושלמי נגד הבבלי במקום שהבבלי נראה להם דחוק,

כדברי שו"ת מהרי"ק סימן ק

"והוא דבר ידוע שרבינו משה רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו ואפי' במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותן היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינוי דחיקא והירושלמי מפרשא בפשטא תופס לו שיטת הירושלמי".","125","","5229","True","True","False","","117","212.76.104.188","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("1288","1287","קצת מקורות בעניין ירושלמי מול בבלי","04/01/10 17:34","יח טבת","תש"ע","17:34","הראל","שהזכרת בסוף דבריך","46","pdf","5229","True","True","False","","1348","87.70.30.204","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א","0-pdf"),new Message("38488","1287","כך הוכיח בשו"ת חוות יאיר סימן צד'","19/01/15 15:52","כח טבת","תשע"ה","15:52","אור חדש","","458","","3388","False","True","False","","119","212.76.123.194","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("1290","1288","למה פוסקים כבבלי ולא כירושלמי?","04/01/10 19:22","יח טבת","תש"ע","19:22","עומר","באופן פשוט, נראה היה שצריך לפסוק כפי הירושלמי, כי זוהי תורת א"י ואוירא דארעא ישראל מחכים, וה' מסייע ביותר בלימוד כאן בארץ???
1)שמעתי שלא פוסקים כמותו בעיקר בגלל הפרעות שהיו בארץ בתקופת התלמוד הירושלמי, ולכן יש חשש שהתלמוד הירושלמי האמיתי נעזב, ומה שיש בידינו כיום איננו תלמוד ירושלמי אמיתי אלא מזויף.
2)גם ניתן להסביר מאותה סיבה שלחכמים לא היה יישוב הדעת כדי ללמוד את התורה בצורה עמוקה כמו בבבל בגלל הפרעות באותה תקופה, {אך זה קצת נדחה בגלל שבא"י הקב"ה בעזרנו יותר מבחו"ל, וההלכות שנפסקות כאן בארץ באופן כללי הן נכונות גם אם יצא שלא העמיקו בדברים, כי השכינה מכוונת אותנו להלכה הנכונה, מה שאין כן בחו"ל (אך ניתן לדחות את הדחיה ולומר שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולכן יש לפסוק כמו בבבלי)}.
3)בבבל היו יותר ת"ח והתלמוד הבבלי נגמר מבחינה תקופתית יותר מאוחר, וע"כ פוסקים כמותו.

המשך יום נעים!!!","59","","5229","True","True","False","","211","79.177.108.58","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("38487","1288","ועוד קצת","19/01/15 15:51","כח טבת","תשע"ה","15:51","אור חדש","מהספר יוסף דעת לב"מ פה ע"א","458","doc","3388","True","True","False","","87","212.76.123.194","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א","0-doc"),new Message("1291","1290","הנה מקורות","04/01/10 19:30","יח טבת","תש"ע","19:30","הראל","","46","pdf","5229","False","True","False","","176","87.70.30.204","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א","0-pdf"),new Message("38454","1290","ראה במסכת פאה דברים נוראים על דרך הפסיקה","16/01/15 16:10","כה טבת","תשע"ה","16:10","אמלתראות","גם יש הרבה לומר, כי עצם הפסיקה כבתראי אינו מקובל במהלך המערב.

כמו בגמ' פאה שם, מביא ההלכה בשם שמואל הבבלי, שאין למדין אלא מן התלמוד שהוא כלל בבלי, ואח"ז מביא "תלמוד" בשם "תני ר' חלפתא בן שאול היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורין" וע"ז תי' "אמר ר"ז כך היתה הלכה בידן ושכחוה", דהיינו שאינה "תלמוד" אלא הלל"מ, ואכן הגמ' דהיינו התלמוד הירושלמי לומד כבבלי דין מחודשת שלא מן המשנה "והתנינן המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבשים לגורן אית לך מימר שוק וגורן כך היתה הלכה בידן ושכחוה", ולמעשה עפ"י הבבלי פוסקין כמותה דהיינו כ"תלמוד", וחזר זה לא כראי זה וזה לא כראי זה, עד שבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם!

ואכן דרך הירושלמי ללמוד ממקבילות כל דברי התנאים מכל המקומות וכן ללמד
ונהניתי שמצאתי חבר לכך, אלא בבלי לא!
"אמר ר' זעירא בשם ר' יוחנן [תנא ירושלמיער] אם באת הלכה תחת ידיך ואין אתה יודע מה טיבה, אל תפליגנה לדבר אחר, שהרי כמה הלכות נאמרו למשה בסיני וכולהן משוקעות במשנה" כלומר, רבי יהודה הנשיא שיקע במשנה דברים שנאמרו למשה מסיני כפי שהם, ואין לנו ידיעה היכן שיקע דברים אלה, ולכן כל משנה היא "ספק הלכה למשה מסיני"

וראה אתר יפהפיה על ירושלמי

וזה חד מן דרכי המערב ללמוד השוואות ומקבילות של סוגיות הרבה יותר מן הבבלי","267","","3391","True","True","False","","365","66.128.7.111","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51296","1290","דברי הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א","19/07/17 09:52","כה תמוז","תשע"ז","09:52","דרכי שמחה","משום שהלכה כבתראה [=אחרון] ותלמודה של בבל היה אחרון","643","","2476","True","True","False","","92","87.70.138.102","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51303","51296","על טעם זה לבדו קשה","19/07/17 10:22","כה תמוז","תשע"ז","10:22","דוד כוכב","הרי הכלל הוא שאין הלכה כבתראה כשהוא לא ראה את הקדמאי, ויש מקומות שמוכח בבבלי לא ראו את סברת הירושלמי.
אמנם יש גם טעמים אחרים, שהבבלי היה מוכר, והתפשט בכל ישראל, וגירסות הירושלמי היו משובשות.","125","","2476","True","True","False","","186","213.151.57.176","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51315","51303","יש לך מקור לטעמים האחרים ?","19/07/17 12:13","כה תמוז","תשע"ז","12:13","דרכי שמחה","לענין אם הבבלי ראה את הירושלמי אפשר להרחיב רבות. אך בפשטות האמוראים שירדו ועלו חזרה הביאו את השיטות הלוך וחזור. ראה כמה פעמים מופיע רבי יוחנן בבבלי וכמה רב ושמואל בירושלמי, ועוד רבים.
דברי הגאון רבי חיים מקורם בספרי גדולי הפוסקים שכך כתבו בטעם הדברים שעסקו בעיקר בלימוד הבבלי ברוב הדורות הלומדים בתחילת לימודם, וחלק מגדולי הראשונים. (אם כי אין לכאו' הוכחות חותכות שהיה לפניהם את הירושלמי).","643","","2476","True","True","False","","104","87.70.138.102","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51324","51315","בבקשה","19/07/17 13:10","כה תמוז","תשע"ז","13:10","דוד כוכב","ליקוט מרא דאתרא דא.","125","","2476","True","True","False","","202","213.151.57.176","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51328","51324","ליקוט יפה","19/07/17 13:20","כה תמוז","תשע"ז","13:20","דרכי שמחה","שים לב שדעת הרי"ף כדברי הגרח"ק שליט"א
אמנם ה'אור-זרוע' הינו לכאורה המקור לדברים שהבאת, ותודה על הבאת הדברים","643","","2476","True","True","False","","121","87.70.138.102","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51331","51328","בבדיקה יסודית יותר של המקורות שהבאת","19/07/17 13:30","כה תמוז","תשע"ז","13:30","דרכי שמחה","בדיקה מעמיקה יותר העלתה בידי, שדברי רבותינו הראשונים מתייחסים לכך שהלימוד נקבע בבבלי. אך לא לשיבוש בנוסחת הירושלמי יותר מאשר בבבלי עצמו או מול ברייתות וכדו'. אלא שהיות והבבלי נכתב 'להוראה' ונלמד כך, לכן כך הם פני הדברים.
אין בכך סתירה לדברי הרי"ף שסיבת הדבר בהיות הבבלי 'בתראה'.","643","","2476","True","True","False","","116","87.70.138.102","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51332","51328","רב האי גאון קדם בהרבה לאור זרוע","19/07/17 13:32","כה תמוז","תשע"ז","13:32","דוד כוכב","","125","","2476","False","True","False","","198","213.151.57.176","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51334","51331","לשון האור זרוע ח"א סימן תשנד","19/07/17 13:36","כה תמוז","תשע"ז","13:36","דוד כוכב",""אבל לסתור דברי התלמוד אין סומכין לא על הברייתות לא על ירושלמי דאמרינן או טעות סופר הוא".
לסמוך, רצונו לומר לפסק הלכה.

וכך כתב בשו"ת הרי"ד סימן עז.","125","","2476","True","True","False","","218","213.151.57.176","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51336","51332","התייחסתי גם לדברי רב האי גאון","19/07/17 13:38","כה תמוז","תשע"ז","13:38","דרכי שמחה","רב האי גאון בדבריו מתייחס לטעם הפסיקה בתלמוד בבלי בהיותו מאוחר מהירושלמי, כאשר כבר שנים רבות הישיבות מורות ההוראה הפסיקו את פעילותם בעקבות השמדות שנפוצו בארץ ישראל (כפי שהבאת במקורות נוספים בליקוט היפה שעשית), ולכן המשיכו הדברים להתברר בבבל, מכוח המציאות שנוצרה.
ואף מוסיף את הסברא השניה שסומכים על המסקנא [= בתראה].
אך אינו מתייחס לשיבושים שנפלו בתלמוד הירושלמי.","643","","2476","True","True","False","","111","87.70.138.102","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51337","51334","נא תשומת לבך לתחילת דבריו","19/07/17 13:44","כה תמוז","תשע"ז","13:44","דרכי שמחה","בתחילת הדברים מתלונן גם כן על גרסאות אצלנו, אך ניתן לפסוק מתוכו היות ש'נכתב להוראה'. ומוסיף על כך שרבינא ורב אשי סוף הוראה [=בתראה].
נא עיין היטב בלשונו המזוקק. יש כאן יותר התייחסות להיות של הבבלי מאוחר ומוסמך ללימוד לצורך הוראה, ולא להבדל בין התלמודים בשיבושים שנפלו בהם.

זה המקום, לציין אכן, שבירושלמי נפלו בוודאי יותר שיבושים, היות שנלמד במשך הדורות פחות מהבבלי. אך זו תוצאה ולא סיבה.","643","","2476","True","True","False","","142","87.70.138.102","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א",""),new Message("51340","51336","הליקוט אינו שלי","19/07/17 13:47","כה תמוז","תשע"ז","13:47","דוד כוכב","אלא של בעל אתר זה - הרב הראל שפירא.","125","","2476","True","True","False","","216","213.151.57.176","0","1282","בבא בתרא|קלו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);