var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12808;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12808","0","המשך טריפות הריאה","14/08/11 00:40","יד אב","תשע&quot;א","00:40","המכריע","א. פסקי רש&quot;י. יתיר. אין הלכה כרבא, אלא כשירה ומביא הוראת רבו. ובחסיר וחליף הלכה כמותו דטריפה. ובד&quot;ה אפילו כטרפא, עוד ג' פסקים. א. בלי עינונייתא כשירה, ב. עינונייתא אינה משלימה חסרון באונות ימין, דלא כהגאונים, ג. תרי עינונייתא מכריע בין גדולי הדור דפסולה.<br /><br />ב. דמיא לאופתא. נראה מרש&quot;י דיש כאן רק ב' שיטות. י&quot;א בחזותא, והיינו נפיחא, וי&quot;א בגישתא והיינו דפחיזא, וי&quot;א דשיעא. .<br /><br />ג. והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי. לכאורה אם המתינה זמן רב, אם נתנה לו שם קודם המילה לא היה עדיין טעם לקוראו נתן, ומשמע דרק בשעה שמלו נתנו השם למרות שעבר זמן רב, ומכאן אולי אסמכתא לנתינת שם במילה ולא קודם.<br /><br />ד. ראיתיו שהיה ירוק הצצתי בו וכו'. בסיפור הראשון כתוב רק ראיתיו. ובאמת יש להבין מה נוסף בהצצה מעבר לראיה הראשונה שהוא ירוק.<br /><br />ה. ככבדא וכו'. לכאורה הכוונה ומראה הריאה ואלו חילוקים באדומה, כמו שחילקו בירוקה. וכאן הסימן באמת משמעותי שכמראה בשר הוא הטריפה.<br /><br />ו. וכגון ביעתא. מראה הביצה צהוב ולא ירוק שלנו ומכאן ג&quot;כ שמראה ירוק שבש&quot;ס כולל מיני צהוב. ואגב דיברנו (בפ' לענייני לשון) שיש תוס' בענין בסוכה, והנה יש גם כאן בתוס' כעין שבסוכה.<br /><br />ז. אטום בריאה. היכי תימצי מעניינת שדוקא מבצבצא כשירה, ההיפך מבדיקת ריאה לבדיקת נקב הנ&quot;ל המובא גם בסמוך.<br /><br />ח. ריאה דאוושא. רש:י שולח לפירושו לעיל ומקצר, ובכל זאת מסביר שוב מה זה דמכווצי ומטרשי.<br /><br />ט. ריאה שנימוקה וכו'. מכאן מוכח מתוספתא דחסרון מבפנים לא שמיה חיסרון. ומכאן הערה על רש&quot;י מח: עיי&quot;ש בס&quot;ד.","199","","4642","True","True","False","","875","212.76.125.73","0","0","חולין|מז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);