var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1250;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1250","0",""היכא איתמר... אהא..."","25/12/09 09:39","ח טבת","תש"ע","09:39","אבינועם","בסוגיה שלנו מובא מבנה לימודי מוכר של "היכא איתמר... אהא..."
אלא שבמקרה שלנו המבנה חריג לחלוטין מכל שאר המקומות בש"ס.

אמר רב הונא אמר רב אסי: בכור שמיחה - מיחה.
אמר רבה: מסתבר טעמיה דרב אסי - בענבים ובצרום, זיתים ומסקום, אבל דרכום לא;
ורב יוסף אמר: אפילו דרכום.
דרכום, מעיקרא עינבי השתא חמרא!
כדאמר רב עוקבא בר חמא: ליתן לו דמי היזק ענביו, ה"נ נותן לו דמי היזק ענביו.


היכא איתמר דרב עוקבא בר חמא?
אהא דאמר רב יהודה אמר שמואל:
בכור ופשוט שהניח להן אביהן ענבים ובצרום, זיתים ומסקום - בכור נוטל פי שנים אפילו דרכום.
דרכום, מעיקרא עינבי השתא חמרא!
אמר מר עוקבא בר חמא: ליתן לו דמי היזק ענביו.


התמיהה כאן ברורה:
בדרך כלל כשהגמרא "משתמשת" בתירוץ של אמורא שנאמר במקום אחר ומביאה אותו גם לסוגיין ("כדאמר... ה"נ..."), הרי שאין דמיון מוחלט בין שני המקרים, אלא מדובר במקרים שונים, אלא שהגמרא אומרת שתירוץ אמורא פלוני שתירץ על סוגיה אחרת שייך ומתאים גם כאן (ואז ראשונים ואחרונים שואלים לעיתים מדוע האמורא תירץ כך בסוגיה שם ולא בסוגיה כאן [כאשר הסוגיה כאן קדומה והיתה מוכרת לו]).
אלא שבמקרה שלנו הזהות מוחלטת לחלוטין!! לא שייך לומר שכמו שהוא תירץ שם כך גם יש לתרץ כאן - כי הרי המקרים הם היינו אך!!!

חיפשתי מי שיתייחס לקושיה זו ולעת עתה מצאתי התייחסות רק בכוס ישועות (ד"ה בגמרא) שתירץ קושיה זו ואמר שמדובר בשני מקרים שונים.
את הסוגיה הראשונה יש לפרש כרשב"ם שמדובר לענין נטילת הבכור בשבח הבצירה והדריכה, ואת הסוגיה השניה יש לפרש כפירוש רבינו חננאל שמדובר לענין ויתור בשאר נכסים, ולאור זאת הכל כמובן אתי שפיר.","45","","5239","True","True","False","","909","77.124.21.177","0","0","בבא בתרא|קכו ע"א",""),new Message("1253","1250","על דרך האפשר","27/12/09 08:56","י טבת","תש"ע","08:56","ברוך","במקרה של רב יהודה בשם שמואל לא מוזכר שהבכור מחה. אולי מדובר שם בבכור שלא מחה, אך גם לא ידע שהם עומדים לבצור, למסוק או לדרוך. ואז החידוש הוא שלמרות שפוסקים כחכמים, ואין לבכור בשבח ששבחו נכסים לאחר מות האב, דמי היזק ענביו יש לו (ועיין ר"י מיגש כאן, שדן בשאלת ידיעת הבכור)","86","","5237","True","True","False","","246","87.68.213.196","0","1250","בבא בתרא|קכו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);