var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12499;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12499","0","כוונה הפכית בטבילה","31/07/11 11:01","כט תמוז","תשע"א","11:01","מתפעל",""היכי דמי נדה שנאנסה וטבלה? אילימא דאנסה חבירתה ואטבלה, כוונה דחברתה כוונה מעלייתא היא. ועוד בתרומה נמי אכלה דתנן החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה אם יש להן פקחות מתקנות אותן אוכלות בתרומה".

יש רעיון בענין מצוות אם צריכות כוונה או לא, שבודאי אם לאדם יש כוונה הפכית שחושב בפירוש שאינו רוצה לצאת ידי המצוה, לכו"ע לא יצא.
לכאורה כאן הגמרא מביאה 2 מקרים דומים אבל שונים בענין הזה.
חרשת שמטבילים אותה, אין לה דעת כך שאין לה כוונה הפכית ולכן אולי מועיל הדעת של המטבילה.
אבל במקרה הראשון, הכריחה את חברתה לטבול, שם יתכן בהחלט שהנטבלת צועקת חי וקיים שלא רוצה להיות במים ולטבול ואם כן יש לה כוונה הפכית ולמה זה מועיל?

אמנם סתם כך צריך להבין את המושג שמועילה כוונה של מישהו אחר בשבילך. מנין לנו שזה מועיל? אם צריכים כוונה, מה עוזר שמישהו אחר מתכוון בשבילך?
וגם, האם אותו חושב יכול גם להיות בריחוק מקום? במדינה אחרת?","148","","4662","True","True","False","","1139","94.188.248.70","0","0","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12500","12499","טהרת הטבילה ולא מצות טבילה","31/07/11 11:19","כט תמוז","תשע"א","11:19","המכריע","ראשית מי אמר לך שנאנסה הכוונה שכיוונה שלא להיטהר, אולי הכוונה שלא היה בדעתה להיכנס למים מסיבות שונות (פחד, חוסר רצון להתרטב וכו') וזה לא נחשב כוונה הפוכה.

שנית. אין הנידון כאן לקיים מצות טבילה. בזה באמת לשיטת הרא"ה (לגבי ד' מינים) לא תקיים המצוה. אבל החידוש כאן שטבילה במקווה הוא מעשה המטהר בעצמותו, ובלבד שעושה המעשה מודע למעשיו. וכך אם ההכנסה למים נעשית על ידי חבירתה שיודעת שבזה היא מטבילתה סגי.

הגירסה הנכונה היא בלי ועוד. כלומר המקור של הגמרא הוא רק מהמשנה הזו דחרשת. השאלה מנין לחכמי המשנה שטבילה הוא מעשה המטהר בלא כוונת הטובל. סברא דאורייתא היא!. ומסתבר מאד שכוונה זו מועילה רק על ידי המטביל ולא על ידי העומד אפילו בקירוב מקום.","199","","4662","True","True","False","","171","212.76.119.88","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12502","12499","מה היא כוונה הפכית?","31/07/11 11:41","כט תמוז","תשע"א","11:41","קותי","אם אני מניח תפילין מברך וכורך הכל כהלכתו
אבל אני רוצה להיות באותו הרגע על שפת הים האם זה פוגע במצווה ?
דברים שבלב אינם דברים!
אם איני טובל ושרץ בידי הרי זאת טבילה מועילה

מהו הגילוי מלתא של כוונה? אמירה? כמו בפיגול?
אם זה במחשבה האם אדם יכול לומר לא התכווניתי ? הדבר אינו בידו יותר מדוע שיהיה נאמן?","217","","4662","True","True","False","","186","85.250.152.157","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12511","12500","קצת קשים לי דבריך","31/07/11 14:31","כט תמוז","תשע"א","14:31","מתפעל","המכריע,

ברגע שהיא לא רוצה מכל סיבה שהיא להכנס למים, אין לך ודאות שלהיטהר היא כן רוצה. אולי לא כך? אולי משום מה אינה רוצה להיטהר? האם במקרה כזה תודה לי שכוונת חברתה לא תועיל לה?
בכל מקרה, האיתמר נאמר בסתם שנאנסה ולא חילקו בין מקרים שונים. ואם כן ניתן לתרץ שמדובר שלא רצתה להיטהר כלל.

לגבי כוונתה של חברתה, אתה מוסיף כאן שהטובל צריך להיות מודע למעשיו. מי אומר שזה מספיק? אולי צריך כוונה חיובית לרצות להיטהר? כפי שראינו לשון הגמרא: ביושב ומצפה.
אמנם ראיתי בש"ס לובלין שפירש כי לומדים כוונת אחר מכלים. כמו שבכלים יש רק את הדעת של המטביל, כך גם כשאדם מטבילך אדם אחר. אינו מביא שם מקור לדבריו. ולכאורה יש הרי הבדל גדול, בכלים או בחש"ו שאין שום דעת, ניתן לומר שהמטביל כוחו יפה. אבל כשמדובר באדם בן דעת, מהיכי תיתי שהמטביל יכול להחליט בשבילו מה תהיה כוונתו?

ובחילוק שבין המטביל והעומד רחוק,
וכי לא משכחת לה באדם שמזרז מרחוק אדם אחר ומצוה עליו שיטבול ואולי אף משתמש באיום והטובל נבהל וטובל בגללו. האם זה לא נקרא מטביל? צריך להיות מטביל בפועל?","148","","4662","True","True","False","","182","94.188.248.70","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12506","12502","ביאור כוונה הפכית","31/07/11 11:49","כט תמוז","תשע"א","11:49","המכריע","כוונה שלא לצאת במצוה.","199","","4662","True","True","False","","138","212.76.119.88","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12525","12502","ערבוביא קא קחזינא","31/07/11 21:26","כט תמוז","תשע"א","21:26","המכריע","דומני שיש כאן שטף דברים שונים זה מזה. כוונה שלא לצאת לרוה"פ גורמת שלא יוצאים אף למ"ד מצוות אצ"כ. אם אתה רוצה ים, אבל מכוון לצאת אין בעיה. אתה יכול להניח גם בים. אם אתה מכוון לא לצאת, לא יצאת.
דברים שבלב עיקר עניינם כשזה נוגע בין אדם לחבירו. כקניינים גו"ק. וכדו'. במצוות שבינו לבין קונו כל הנידון הוא על כוונה. ואין זה תלוי בדיבור.
גם בפיגול זו פלוגתא דרבוותא אי תליא בדיבור דוקא. (סתירות ברש"י.תוס' בכמה מקומות).
לגבי נאמנות זה שוב עוד נושא. אם זה נוגע רק לעצמו ל"ש נאמנות. אני שואל את הרב אם הסיר נטרף, ואני מתאר לו כמה חלב נכנס, ולפ"ז הוא מתיר או אוסר. זה לא שייכא לנאמנות. אבל ברגע שזה יהיה נפ"מ לאחרים נצטרך לדון לגופו. בלא איתחזק א"צ בידו. ובידו קודם גם מספיק לפעמים ואכ"מ.","199","","4662","True","True","False","","182","95.86.70.158","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12507","12506","האם זה בלב או בדיבור?","31/07/11 11:55","כט תמוז","תשע"א","11:55","קותי","","217","","4662","False","True","False","","121","85.250.152.157","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12512","12507","הרי מצוות צריכות כוונה זה בלב","31/07/11 14:33","כט תמוז","תשע"א","14:33","מתפעל","לא חושב שכתוב היכן שהוא שצריך לומר.

בפיגול כזכור יש דעה שצריך להוציא בשפתיו ולא מספיק מחשבת הלב.","148","","4662","True","True","False","","177","94.188.248.70","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12515","12511","סיוע לקושיה","31/07/11 15:16","כט תמוז","תשע"א","15:16","הקטן","בעצם קושיה זאת היא סברת הגמרא בקדושין ז,א בהבדל שבין בהמה לאשה. שם מבואר שהמקדיש חצי בהמה, מכיון שאין לבהמה דעת הקדושה מתפשטת בכל הבהמה, ולעומת זאת המקדש חצי אשה, מכיון שיש לה דעת אין הקדושין מתפשטים בכולה.","228","","4662","True","True","False","","88","212.76.104.102","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12518","12511","מקור הלימוד מכלים","31/07/11 16:21","כט תמוז","תשע"א","16:21","דוד כוכב","בגמרא עצמה:
מסכת חולין דף לא ע"א:
"מאי לאו אדם דומיא דכלים, מה כלים דלא מיכווני, אף אדם נמי לא בעי כוונה.
ממאי? דלמא ביושב ומצפה עסקינן אימתי יתלש הגל, וכלים דומיא דאדם, מה אדם דבעינן כוונה, אף כלים נמי דקא מכוין להו אדם!".

היוצא למסקנה {גם לצד דבעי כוונה}, שאותו סוג כוונה קיים באדם ובכלים. וכיון שבכלים המכווין הוא המטביל, יוצא שנלמד מטבילת אדם, שגם בו המכווין הוא המטביל, ולא הנטבל (אלא אם כן הוא המטביל את עצמו).","125","","4662","True","True","False","","119","31.44.130.131","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12524","12511","הבהרות","31/07/11 21:20","כט תמוז","תשע"א","21:20","המכריע","עיקר מה שאני טוען שהנידון הוא לא על מצות טבילה. רק הקדמתי כדרך אגב שגם לגבי המצוה, אילו נאנסה רק מבחינה זו שלא רצתה להיכנס למים, עדיין אי"ז כוונה הפוכה. אכן אם תכוון שאינה רוצה לקיים מצות טבילה, לא תקיים. אם יהא ספק, יהא ספק.
ואני לא אודה. אלא אמשיך ואומר שהיא כן תיטהר בכוונת חבירתה גם במקרה זה, אלא שאז תהיה טהורה ללא המצוה. ולכן אם אנסתה חבירתה כדי לטובלה, טהורה היא אף במקרה זה. ומיושבת קושייתך.
המטביל אכן צריך כוונה חיובית לטהר במעשהו זה.
לובלין לא צריך הוכחות לדבריו. זה מבואר בסוגיא שדייקו כך ממשנה. כבר כתבתי שחכמי המשנה יכולים לומר דבר כזה מסברא.
נראה לי מסברא שדוקא מטביל ממש מהני כוונתו. אך אולי הפחדה גדולה שמכריחה ממש לטבול, לו משכחת לה, יש לדון.","199","","4662","True","True","False","","154","95.86.70.158","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12517","12512","וכך כתב הגר"א","31/07/11 16:15","כט תמוז","תשע"א","16:15","דוד כוכב","בענין לקיחת הלולב בידו לפני הברכה:
ביאור הגר"א אורח חיים סימן תרנא, ה:
"ועל צד היותר טוב יכוין שלא לצאת בו ואף למ"ד מצות א"צ כונה כמ"ש תוס' שם ל"ט א' וע' בר"ן שם".","125","","4662","True","True","False","","112","31.44.130.131","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12536","12524","אבל הדיוק לא מובן","01/08/11 07:51","א אב","תשע"א","07:51","מתפעל","איך דייקו מחרשת לפיקחת?

אתה לא חושב שיש הבדל גדול?

בנוסף, מנין לך לחלק בין קיום מצוה ולבין הטהרות?

אם היית טוען שהטהרות זו מציאות שהטמא שהה במים, אם כן לא היה צריך גם כוונת המטביל.


ומה שאמר דוד כוכב שנלמד ממה שאמרה הגמרא כלים דומיא דאדם, לא מוכרח כלל.
אדם צריך כוונה ובכלים מכיוון שאין אפשרות שהם יכוונו, סגי במה שהמטביל מכוון. איפה כתוב כאן שגם באדם סגי שהמטביל יכוון? לא לחינם זה נאמר בדוקא בחש"ו ולא בבר דעת.","148","","4661","True","True","False","","182","94.188.248.70","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12544","12536","נמצינו חוזרים על עצמינו","01/08/11 10:07","א אב","תשע"א","10:07","המכריע","או שאנחנו לא קוראים היטב איש את דברי רעהו או שאנחנו לא מסוגלים באמת להסכים או להבין זא"ז בזה, או שתאוות הניצוח מעבירה חלילה על הדעת וכדומה. ולכ' אין טעם לשוב על עקבותינו.
בכל אופן מפני כבוד הצדיק ראוי למלא בקשתך. א. חכמי הש"ס לא ראו מקום לחלק. אם חרשת מהני כוונת המטביל ה"ה בפקחת. באמת למה לחלק? ב. זה לא "חילוק" בין מצוה להיטהרות. זו "השוואה" וקירוב רחוקים שלך. הנושא של כוונה הפוכה נאמר בפוסקים לגבי יציאה ידי חובה של מצוה. כאן מדובר על היטהרות לא דיברו כאן על מצווה. אם אתה רוצה להשוות, תעמול לבאר ולהוכיח. אל "תבאר" בשאלה מנין ה"חילוק"... ג. מדוע צריך כוונת המטביל. זה באמת נושא לבירור. אבל זה אשר מבואר בסוגיא, שמעשה ההטבלה מקבל את משמעותו רק על ידי הכוונה של עושהו. זו הרי נשמת הסוגיא, גם לגבי שחיטה. ומקורו מקראי, ובזה נחלקו ר' נתן ורבנן כמה כוונה, ורב ור' יוחנן האם להשוות טבילה לשחיטה. (אגב מונח בזכרוני, בלי אחריות, שהרוגצ'ובי טוען שגם בר דעת הטובל, מהני כוונתו מצד שהוא מטביל את עצמו. דהיינו ללא מהני כלל כוונת הטובל, אלא כונת המטביל, רק שכל טובל מטביל הוא. ויש לחפש). ד. לכ' זה נאמר גם בסומא שהיא בת דעת. אם כי יש לפלפל. ויש עוד להאריך בסעיף זה ואסתגר בקמייתא.","199","","4661","True","True","False","","146","95.86.70.158","0","12499","חולין|לא ע"ב",""),new Message("12545","12544","לנצח על מלאכת בית ה'","01/08/11 10:18","א אב","תשע"א","10:18","מתפעל","אין לי שום כוונת ניצוח ואני מאד רחוק מלהיות צדיק ...

כתבת: "אם חרשת מהני כוונת המטביל ה"ה בפקחת. באמת למה לחלק?"
אני חושב שזו סברא הכי פשוטה וישרה לחלק.

אם כן, נישאר חלוקים בענין זה.

חודש טוב ומבורך.","148","","4661","True","True","False","","179","94.188.248.70","0","12499","חולין|לא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);