var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11535;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11535","0","איבעיא להו ליבן שיפוד והכה בו","04/07/11 09:09","ב תמוז","תשע"א","09:09","איתן","שאלות בסוגיית "ליבן שיפוד והכה בו". אני מתנצל על אריכות הדברים, ואודה למי שיענה.

א. בשלב ההוכחות, הגמרא מנסה להוכיח תחילה מהמימרא של שמואל, ורק אח"כ מהברייתא. כנראה הסיבה היא ש"לא זו אף זו", כלומר תחילה מנסים להביא את ההוכחה החלשה יותר, בטענה ש"אפילו מכאן ניתן להוכיח", ואח"כ צריך להביא ראיות חזקות יותר.
עכ"פ, הדחיה של הגמרא היא "התם נמי דברזיה מיברז", (רש"י - "שלא הכהו בכח אלא דקרו"), כלומר לא רק שמואל דיבר על החיתוך בחודה של הסכין, גם הברייתא מדברת על הכאה בעזרת חוד השיפוד, לעומת שאלתנו שהיא - כך יוצא - על הכאה במוט השיפוד.
גם בכסף משנה, פ"ה מטומאת צרעת ה"ב, כתב "נמצא לפי זה שהבעיא היא בשהכהו בשיפוד כדרך שמכה בשבט". [לא אכנס כעת לשיטת הרמב"ם, רק אציין שהכס"מ כתב שהרמב"ם פירש "דברזיה מיברז" - "שראשו של השיפוד היה עב כברזא של חבית". ע"ש.]
- אם כך מדוע הגמרא שאלה על "ליבן שיפוד והכה בו", תשאל על "ליבן מוט ברזל והכה בו"?

ב. הגמ' ניסתה לפשוט את השאלה מדברי שמואל ומהברייתא. והגמ' דוחה, כאמור, ששם דיברו על חפץ חד. כלומר, הגמ' טוענת, שבסכין חד, או בחודו של שיפוד - יש יותר סברא שהחיתוך, או הדקירה, מקדימים את הכויה, מאשר במכה שהיא ע"י חפץ קהה.
אפשר להוסיף כאן (ע"פ שטיינזלץ בעיונים) שבחודה של סכין או חודו של שיפוד יש יותר איבוד חום, בגלל שמדובר על מקום דקיק, משא"כ במוט ברזל רחב.
אבל בכ"ז אינני מבין, לענ"ד להיפך. זאת כיון שכויה משפיעה רק אחרי כשניה, או חצי שניה שיש מגע של מקור החום עם האבר הפגוע, ואילו המכה היא מיידית.
משל למה הדבר דומה, אמני הקרטה מאומנים להכות ולהחזיר את ידם במהירות מאוד גבוהה. לעיתים התנועה שלהם אפילו לא תראה בעין רגילה, אבל תורגש היטב. במהירות כזו לכאורה אין סיכוי שתהיה כויה, אבל מכה בהחלט תהיה.
לעומת זאת בשחיטה, שנעשית על ידי הולכה והבאה של הסכין - שם דוקא יש מגע ארוך יותר של הסכין עם הבהמה הנשחטת, כך שיתכן שהחום יספיק להשפיע לפני גמר השחיטה (אלא שחידש שמואל שהחיתוך מתבצע לפני שהחום פועל את פעולתו).
כך שאם בשחיטה חידודה קודם לליבונה - אז כ"ש שבמכה החבטה קודמת, כך שאינני מבין את הגמרא שאמרה להיפך.","123","","4683","True","True","False","","1201","212.76.116.101","0","0","חולין|ח ע"א",""),new Message("11537","11535","שלום לך","04/07/11 09:39","ב תמוז","תשע"א","09:39","Almuaddib","א.
ראשית, דיברו חכמים בדבר המצוי. שיפוד מלובן - מצוי, שהאנשים מלבנים אותו על האסכלה. מוט ברזל מלובן? מוטות ברזל היו דבר שאינו מצוי כל כך, ודאי שמוט ברזל מלובן, וכי מדוע ילבנו?
שיפוד מלובן - דבר מצוי הוא, ונשאלה שאלה גבי דבר המצוי. לו היתה נשאלת השאלה דוקא במוט ברזל מלובן - אזי היית צריך לשאול מדוע לא שיפוד, ומדוע ננקט הדבר שאינו מצוי.

ב.
בשאלתך כבר ענית עליה.

נתחיל בפיזיקה:

עוצמת פגיעת החום תלויה בכמה גורמים:
1. במידת החום. ככל שהטמפרטורה (או ליתר דיוק - הפרש הטמפרטורות) גבוהה יותר - כך הפגיעה תהיה קשה יותר.

2. במשך זמן הנגיעה. ככל שהנגיעה ארוכה יותר, יש יותר מעבר של חום, והפגיעה תהיה קשה יותר.

3. שטח המגע. ככל ששטח המגע גדול יותר, הפגיעה קשה יותר.

4. החום הסגולי. מדובר בתכונה ספציפית לכל חומר וחומר, והיא קובעת את מידת מהירות "הולכת החום". ככל שהחום הסגולי נמוך יותר, כך החומר פחות שומר אותו. זו הסיבה, אגב, שסירים טובים העשויים מפלדה - מצופים בתחתיתם בסגסוגת של אלומיניום. החום הסגולי של האלומיניום גבוה יותר, ולפיכך גורם לפיזור אחיד יותר של חום להבת הכיריים, על תחתית הסיר.


וכעת - ספציפית לשאלתך:

בחודו של סכין, כפי שכתבת, פגיעת החום קטנה יותר, משום ששטח המגע בין הגופים - קטן יותר. זו הסיבה לתשובת הגמרא, כאמור.
השחיטה, דומה למכה, משום שגם היא צריכה להיעשות באופן מיידי - הרי אחת מהפעולות הפוסלות שחיטה היא השהייה.
השחיטה שונה ממכה, משום שבמכה, יכול המכה להותיר את החפץ המכה על המקום המוכה - מה שאין כן בשחיטה, הנעשית בתנועה, והאטת התנועה פוסלת.","107","","4683","True","True","False","","193","81.218.141.168","0","11535","חולין|ח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);