var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11370;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11370","0","מה הסברה של &quot;חרב הרי הוא כחלל&quot;?","27/06/11 14:45","כה סיון","תשע&quot;א","14:45","שאינו יודע לשאול","האם מישהו מכיר סברה לדין זה?","48","","4689","True","True","False","","1074","77.126.103.236","0","0","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11372","11370","רבינו בחיי במדבר יט, טז","27/06/11 16:21","כה סיון","תשע&quot;א","16:21","דוד כוכב","&quot;דרשו רז&quot;ל: (שבת קא ב) חרב הרי הוא כחלל, והטעם לפי שהחרב עלול הוא אצל הטומאה, והרי הוא אבי אבות כחלל עצמו כשנגע במת, כי הוא סבת ההשחתה ומצד הכח המשחית&quot;.","125","","4689","True","True","False","","139","213.151.46.60","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11385","11370","בדיני טומאה וטהרה אין מה לחפש סברות","28/06/11 08:10","כו סיון","תשע&quot;א","08:10","Almuaddib","כל כולם - גזירה מלפניו.","107","","4688","True","True","False","","167","84.229.202.120","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11413","11370","שאלה מקדמית צריכה להיות","28/06/11 21:32","כו סיון","תשע&quot;א","21:32","קותי","כיצד לומדים מחלל חרב טומאה  של  כלי מתכות?<br />מדוע סיר בישול ממתכת יהיה טמא מת?<br />גם אם יש סברה כדברי רבנו בחיי כפי שהביא הרב כוכב <br />שחרב עלולה אצל מת אז ההגיון הזה שולל טומאה מכלים שאינם עלולים אצל מת כמו חרב<br />האם דרשה זו היא המקור לדין טומאת כלי מתכות אולי המקור הוא במלחמת מדין?","217","","4688","True","True","False","","178","82.166.141.35","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11386","11385","חס וחלילה!","28/06/11 08:38","כו סיון","תשע&quot;א","08:38","שאינו יודע לשאול","סתם כך &quot;קם הקב&quot;ה בבוקר&quot; והחליט לגזור פה גזירה ושם לא לגזור וכן הלאה?<br /><br />לכל דבר יש מן הסתם איזה הגיון (אם כי, אני מסכים שבסיס - כל דבר בעולם - הוא כי כך רצה הקב&quot;ה).<br /><br />ואף לשיטתך - מה השתנו דיני טומאה וטהרה משאר דיני התורה?","48","","4688","True","True","False","","224","77.127.240.19","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11387","11386","&quot;שתוק! כך עלתה מלפני!&quot;","28/06/11 09:41","כו סיון","תשע&quot;א","09:41","Almuaddib","אם סבור אתה כי יש למצוא הגיון של בני אדם בדינים אלו, אני מציג בפניך את האתגר למצוא מהו ההגיון האנושי מאחורי הדין הבא:<br /><br /><br />הנחתי בחצרי שלש אבנים בצורה של משולש כדי להניח עליהן סיר ולבשלו.<br /><br />לשלש האבנים הללו דין של כירים.<br /><br /><br />כעת, מסיבה כלשהי, ניטמאו הכירים שלי.<br /><br />אני לוקח מקל, ובאמצעותו מעיף אחת מהאבנים הללו למרחק מה, כך שלא ניתן יותר להציב עליהן סיר כלשהו.<br /><br />מבחינה הלכתית - ניתצתי את הכירים הטמאים.<br /><br /><br />כעת אני מתכופף, נוטל בידי את האבן שהיטלתי, ומניח אותה בחזרה בדיוק במקומה הקודם.<br /><br />הרי לפני כירים טהורים לגמרי.<br /><br /><br /><br />כעת נסה למצוא מה ההגיון האנושי העומד מאחורי ההלכה.<br /><br /><br />כמובן, אחר כך אתה יכול לשאול איך אפר פרה אדומה מטמא את אלו ומטהר את אלו, ובכך לחזור לשאלה כפי שנוסחה כבר על ידי חז&quot;ל - ולהגיע את התשובה שהבאתי לעיל, שלא תשובתי היא אלא תשובתם.","107","","4688","True","True","False","","226","81.218.141.168","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11388","11387","ישתקע הדבר ולא ייאמר!","28/06/11 09:56","כו סיון","תשע&quot;א","09:56","שאינו יודע לשאול","שים לב היטב לדבריי:<br /><br />כפי שכתבתי, ברור שהכל זה כי כך הקב&quot;ה רצה ולעולם לא נצליח כנראה להבין את עומק &quot;דעתו&quot; היטב.  זו הנחת המוצא הראשונה והברורה.<br /><br />אעפ&quot;כ מצאו לנכון רבותינו ז&quot;ל לכתוב ספרי טעמי המצוות וכדומה.<br /><br />ועל כך בדיוק היתה שאלתי - מה הטעם בדין של &quot;חרב הרי הוא כחלל&quot;. היינו: לא מה עומק &quot;דעתו וכוונתו&quot; של הקב&quot;ה (שעל כך התשובה היא ברורה לדעתי: כך הוא רצה. ולמה רצה? לעולם לא נצליח כנראה להבין) - אלא איזה טעם ראוי להיכתב או שכבר נכתב בספרי טעמי המצוות של רבותינו ז&quot;ל על דין זה של &quot;חרב הרי הוא כחלל&quot;.<br /><br />תשובתך היתה שבדיני טומאה וטהרה אין לתת סברות ושהכל גזירה היא.<br /><br />על כך הערתי קודם - שלא ברור לי מדוע אתה רואה לחלק בין דיני טומאה וטהרה לשאר הדינים. שהרי, אם אתה מוכן לרדת למגרש של טעמי המצוות [וכך לענ&quot;ד ראוי לעשות - ולכן כתבתי &quot;חס וחלילה!&quot;] - אז נסה ותן טעם לכל מצוה ומצוה (כולל אפר פרה אדומה), ואם אתה סבור שהעיסוק בטעמי המצוות שגוי - אז כך גם צריך להיות לגבי שאר דיני התורה, לשיטתך.","48","","4688","True","True","False","","299","77.127.240.19","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11392","11387","הסבר","28/06/11 14:26","כו סיון","תשע&quot;א","14:26","דוד כוכב","נקודת השאלה בה אתה מתמקד היא הכיצד נעלמו הכיריים וכיצד שבו ונהיו.<br />התמיה קיימת אם נחפש את הכיריים כיישות פיסיקלית.<br />אך אם נביט בהם מנקודת ראות משפטית - בהגדרות שמנקודת ראות אנושית, אין כאן שום תמיהה. וכך הוא בכל מערכת חוקים משפטיים.<br />השאלה הבאה, מהי הטומאה וכיצד היא חלה על אותן יישויות משפטיות שבמבט האנושי, זו כבר שאלה נפרדת.","125","","4688","True","True","False","","140","213.151.46.60","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11393","11392","הסבר","28/06/11 14:29","כו סיון","תשע&quot;א","14:29","Almuaddib","לא על הכיריים עליך להביט, אלא על הטומאה.<br /><br />מילא מהיכן הגיעה - זה אנו יודעים.<br /><br />היאך נעלמה בהסטת האבן בלבד? מדוע כשמוחזרת האבן אין חוזרת גם הטומאה?<br /><br />על כרחך, גזירתו היא.","107","","4688","True","True","False","","155","81.218.141.168","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11394","11393","שוב","28/06/11 15:21","כו סיון","תשע&quot;א","15:21","דוד כוכב","אם אתה מבין ככלל את עניין הטומאה, אין שום בעיה להבין גם &quot;היאך נעלמה בהסטת האבן בלבד. מדוע כשמוחזרת האבן אין חוזרת גם הטומאה&quot;.<br />כי הטומאה חלה על כלי, המוגדר ככלי מנקודת הראות האנושית.<br />לאחר שהכלי פורק, והורכב מחדש, הראות האנושית רואה ומגדירה זאת ככלי חדש אחר.","125","","4688","True","True","False","","113","213.151.46.60","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11410","11394","גלגל חוזר:","28/06/11 20:23","כו סיון","תשע&quot;א","20:23","Almuaddib","כותב אתה, בפשטות, כי &quot;הטומאה חלה על כלי&quot;.<br /><br />מדוע?<br /><br /><br />הרי השואל כאן מבקש סברה. מדוע, אם סברה יש, שהטומאה תחול על שלוש אבנים המסודרות במשולש, אך לא תחול על כל האבנים האלו אם נפרע סדרן?<br /><br />הנה, יש בידינו אבן שהיתה טמאה עד לפני רגע, וכעת - אין בה טומאה!<br /><br /><br />באותה המידה ניתן גם לגשת לשאלות בסיסיות בהרבה: מדוע האכל שנטמא אינו מטמא מאכל אחר? מדוע יש הבדל אם נגע ראשון לטומאה במאכל או בכלי? מדוע יכשר הנוזל יותר מהמוצק?<br /><br />אם סברות הן - אדרבא! הסבר את הסברות הללו!","107","","4688","True","True","False","","163","81.218.141.168","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11425","11413","מדין וכחלל, הם שני עניינים","29/06/11 13:03","כז סיון","תשע&quot;א","13:03","המכריע","יש עירוב מסויים בדבריך<br />מפרשת מדין למדים את עצם הדין שכלי מתכות מקבלין טומאה. אבל מצד זה הרי בכל קבלת טומאה יורדים דרגה, כלומר כלי שנגע באב ייעשה ראשון. ורק בפרשת הרי הוא כחלל נמסר שנשאר בדרגת הנוגע בו.<br /><br />אגב יש סוברים שדוקא חרב, וכן יש חולקים אם רק במגע או גם באהל (האם מקבל דינו באהל, והאם מטמא באהל), ולכן שלח לו ר' חיים כהן לר' תם אי כל כלי מתכות וגם באהל, הרי אין בית שלא היה בו מת, וכשהיה בו מת היו בו כלי מתכות למיניהם, כפות ומזלגות וכו', ונטמאו  על ידי האהל ונעשו אבי אבות, ושוב חוזרים ומטמאים את כל הנכנס. ואם כן כהן לא יוכל להיכנס רק לבית שנבנה לא מזמן וידוע שלא היה בו מת, וכל כלי מתכות שבו לא עברו מעולם דרך בית שהיה בו מת,  שזה בלתי מציאותי, ולכן צווח רבינו חיים הכהן איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי, וע&quot;כ שלפחות חלק מההנחות צריכות להידחות.","199","","4687","True","True","False","","206","62.90.5.209","0","11370","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11429","11425","יפה. אז חרב יצא מהכלל","29/06/11 13:39","כז סיון","תשע&quot;א","13:39","קותי","של כל כלי מתכות לא ללמד על עצמו יצא אלא על הכלל כולו <br />האם לימוד כזה עומד בכללים?<br />לפחות הרווחנו כיצד חרב שהוא עלול מלמד על שאר כלים שאינם עלולים","217","","4687","True","True","False","","164","82.166.142.229","0","11370","חולין|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);