var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11193;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11193","0","בקשה לביאור רש"י ד"ה ברביעית","19/06/11 23:32","יז סיון","תשע"א","23:32","שאינו יודע לשאול","גמרא:
מעשה בפרדה אחת של בית רבי שמתה ושיערו חכמים את דמה ברביעית
רש"י:
ברביעית. לידע אם יש בו רביעית יפרשו ממנה כנבילה ואיידי דאיירי לעיל בשיעורים כל מדת חכמים כך הם נקט נמי להאי דשיעורא דרבנן היא רביעית דם יכול לקרוש ולעמוד על כזית:
מה רש"י מתכוון לומר? ששיעור רביעית זה מדרבנן??
וכן לא ברור לי - השיעורים שלעיל (שיעור מקוה, כביצה לטומאת אוכלין, שלשה על שלשה לטומאת מדרס) הם מדרבנן או מעיקר הדין?","48","","4701","True","True","False","","964","77.127.100.183","0","0","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11230","11193","שיעורים דרבנן","21/06/11 13:26","יט סיון","תשע"א","13:26","המכריע","אכן יש שני סוגי שיעורים. השיעורים ככלל ניתנו למשה בסיני כאמור במס' סוכה ועוד מקומות. אבל ישנן שיעורים מסוג אחר שבאים לתת גבול לרעיון ידוע מקודם. כלומר כזית הוא שיעור תורה. התורה קבעה שאיסורי אכילה ומצוות אכילה שיעורם כזית. זה באמת לא נמנה כאן בסוגיא. וכן שיעור מחיצה וחציצה ועוד רבים.
ישנם דברים שהכלל ניתן מן התורה, אבל תרגומו למעשה נעשה על ידי חכמים ועל זה הנידון האם אכן כצעקתה? כלומר האם אסור לזוז מילימטר. למשל. מקוה מן התורה הוא "שיעור שכל גופו של אדם (בינוני) עולה בהם". מטבע הדברים זה קשה להערכה על ידי כל אחד לבדו. מדדו חכמים וקבעו לדורות מ' סאה.
טומאת אוכלין היא בשיעור אכילה מינימלית, (כדטעים בר בי רב ועייל לכלה). באו חכמים ושיערו שזה כביצה.
מן התורה צריך מנחה הראויה ליבלל. חכמים מדדו שזה ס' עשרונין.
בגד מטמא מדרס בשיעור שראוי למדרס, דהיינו למושב מינימלי. חכמים קבעו ג' טפחים.
נבילה מטמאה בכזית. דם נוזלי צריך להעריכו בשיעור שכשיקרוש יעמוד על כזית. זאת כבר עבודה של חכמים שהחליטו רביעית.
השואלים את ר' שמעון סברו שכיון שאין זה שיעור בעצם, אלא הערכה של חכמים, הרי הרשות נתונה לכל אחד לעשות כפי ראות עיניו, ולראות בהערכת חכמים המלצה בלבד. ועל זה השיבם ר' שמעון דחלילה לומר כך. ונראה מהסוגיא דר' ירמיה (ב"ב כג) דדעתו בזה נתקבלה, עי"ש בתוס'.","199","","4699","True","True","False","","185","212.76.121.52","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11280","11230","מאמר בנושא זה הותקן כעת באתר","22/06/11 22:13","כ סיון","תשע"א","22:13","מנהל האתר","כאן","1","","4698","True","True","False","","241","77.126.53.234","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11306","11230","קישור למאמר בנושא השיעורים","24/06/11 02:04","כב סיון","תשע"א","02:04","איתן","מתברר שהסוגיא היא יותר מורכבת. הרמב"ם כתב כמה פעמים שכל השיעורים הם הלכה למשה מסיני. וזה ע"פ דברי ר' יוחנן שאליהם כיון הרב המכריע בסוכה ובעוד מקומות, למשל יומא פ' ע"א. ובכל זאת על חלק מהשיעורים נאמר "שיערו חכמים", כפי שבאר הרב המכריע כאן בסוגייתנו.
ואילו ר' אלעזר שם בגמ' ביומא כנראה חולק, וסובר שגם שיעור כזית - למשל שמי שאוכל חלב כזית בשוגג חייב קרבן - גם שיעור זה נאמר על ידי חכמים, ולכן יכול לעמוד בית דין אחר ולהחליט שחיוב קרבן הוא על שיעור גדול יותר.
לא לטעות: כשאמרתי "השיעור נאמר על ידי חכמים" אין הכוונה שהתוקף הוא מדרבנן. התוקף הוא מדאורייתא, אלא שחכמים הם אלה שקבעו אותו.
אני מצרף קישור למאמר של פרופ' י"ד גילת בנושא הזה. אני אישית עוד לא קראתי את המאמר, נא קראו והגיבו.","123","","4696","True","True","False","","259","95.86.102.24","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11239","11235","תמהני למה ולמי אתה מתכוון.","21/06/11 15:38","יט סיון","תשע"א","15:38","Almuaddib","אני יכול לחשוב על כמה רעיונות, החל באלו שמתחמקים מללמד את בניהם אומנות, וכלה במי שמתעלם מהמצווה להחלץ למלחמת המצוה.
אנא, פרש דבריך למען נדע מיהם אלו כנגדם אזרת חלציך כגבר ודהרת שש אלי קרב!","107","","4699","True","True","False","","174","212.25.82.194","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11240","11235","תגובה","21/06/11 17:01","יט סיון","תשע"א","17:01","דוד כוכב","צודק הרב המכריע שקורה וסברות שאני מעלה "שחלקם מוטעין לגמרי וקרובים לדברי שטות". לכן ציווה רבן גמליאל במסכת אבות פרק א משנה טז: "עשה לך רב והסתלק מן הספק". ופירש הרמב"ם: "זה אשר ציוה כאן בעשיית רב, אין הוא לענין הלימוד, אלא להוראת ההלכה. אמר: עשה לך איש לרב, כדי שתסמוך עליו במותר ובאסור, ותסתלק אתה מן הספקות, כדרך שאמרו בירושלמי: "זיל אייתי לי זקן מן השוק דאסמוך עליה ואשרי לך".
וכפי שכבר העלתי בהודעה קודמת, הראתי את כל הדברים לרב זלמן נחמיה גולדברג והוא אמר על הדברים "טוב מאוד", ובצליל ברור של הערכה. וכבר הראתי והשמעתי לפניו כאלפי דברים שאמרתי ושכתבתי, ורבים מהם הלכה למעשה, ולשון זה די נדיר אצלו. לכן ודאי לא נכון לזלזל באותם הדברים.
יש לך טעות בקביעה שנשיאה ונתינה בדברי הלכה למעשה, גם בדברים שכבר מפורשים, נתונה רק לגדולי הדור, ושהגרז"ן אינו נמנה עליהם.
וגם אם אתה סבור כך ואיני יודע מניין, אל לך לבזות את מי שסבור אחרת.
ואגב, בעניין תענית בכורות כלל לא היה הבדל בין דברינו למעשה. אבל אני באמצע לכתוב באופן מפורט בעניין סוגיית שכח ולא הבדיל. ובעניין זה הגרז"ן הסכים למעשה שאפשר לחזור ולהתפלל רק בתפילת נדבה. ויש בזה חידושים.
וזאת למודעי שככלל דעת הגרז"ן יחסית קרובה לדעתך להצמד לדברי המשנה ברורה. שלא כדעת שאר רבותי ר' אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב יוסף קאפח, והרב דב ליאור. גם הרב יצחק אייזיק רוט הזקן שלימדני בב"ב איסור והיתר לפני למעלה מ32 שנים, ושהיה יודע בצעירותו בע"פ את כל הנודע ביהודה והפר"מ, כשהייתי שואל אותו אם הלכה כש"ך או כט"ז, היה תמיד מתחמק ואומר שכל פוסק יש לו דרך בשמים, ודוקא החסידים נוהגים כט"ז (היום אני מבין את דיוק דבריו שלרוב הלכה כש"ך).
דרך הפוסקים והלומדים לחזור ולדון תמיד גם (יותר נכון: בעיקר, כדברי בעל הטורים שהובאו היום) בדברים שהם הלכה למעשה, גם אם נכתב עליהם להדיא בשו"ע.
דוגמא, בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שמה, ז:
"ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים".
וכתב המשנה ברורה סימן שמה ס"ק כד:
"בכל יום - חפשתי בכל הראשונים העומדים בשיטה זו ולא נזכר בדבריהם תנאי זה רק שיהיו מצויין שם ששים רבוא. ועיין מה שכתבנו בבה"ל בשם הרמב"ן והריטב"א".
כותב המשנה ברורה שהקולא היתרה המשתמעת בשו"ע כאילו המקילים מתירים אם אין רחוב שעוברים בו ס' ריבוא, אינה מדוייקת, כי לשון זה נמצא רק בר"ן שתמה על בעלי סברה זו. אבל במתירים עצמם רש"י ריטב"א ונמוקי יוסף על הלכות ציצית מבואר שמצרפים אפילו את הכפרים שסביב.
המשנה ברורה לא נרתע מכך שנושאי הכלים שהיו לפניו, במשך מאות שנים, לא העירו על כך.","125","","4699","True","True","False","","229","95.86.116.94","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11249","11235","עוד תגובה, ספציפית","21/06/11 23:39","יט סיון","תשע"א","23:39","דוד כוכב","כתבת:
לדעתי כשהדברים מוגשים כפלוגתא לפוסקים, אסור להתייחס אלהם עניינית. אם הם באים כהערה מדוע פסקו כך והרי כך וכך קשה. אזי כל מילה זהב. אבל כביטול הלכה מקובלת בפוסקים זו שערוריה.
א. הלכה למעשה, הדברים שכתבתי דוקא הובאו כתומכים במנהג הקיים, וכך הבין אותם קותי.
ב. לפי הבנתך מדובר בהלכה מקובלת בפוסקים. אולם הבאתי את דברי הברכי יוסף (שהוא מנושאי הכלים) שכתב שמהירושלמי מבואר שצום בכורות אינו מנהג השווה בכל אלא שהיו בכורות שמתענים.
ג. הערה זו שייכת במיוחד לסוגיית טעה בהבדלה.
לשון הרמ"א בשולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן כה, ב:
"כל מקום שדברי הראשונים כתובים על ספר והם מפורסמים, והפוסקים האחרונים חולקים עליהם, כמו שלפעמים הפוסקים חולקים על הגאונים, הולכים אחר האחרונים, דהלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך. אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר, ונמצאו אחרים חולקים עליו, אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים, שאפשר שלא ידעו דברי הגאון, ואי הוי שמיע להו הוי הדרי בהו".
דברים אלו סותרים את הטענה להביט רק בשו"ע ובנושאי הכלים, ולא להתחשב בפוסקים הקדומים שלא היו בפניהם.","125","","4699","True","True","False","","152","95.86.116.94","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11250","11235","והעיקר שכחתי","21/06/11 23:46","יט סיון","תשע"א","23:46","דוד כוכב","אני חייב להודות מאוד על השבחים הנפלאים והמוגזמים מאוד שכתבת.
הייתי צריך להקדים בזה, אבל הדרך לחוש בכואב.","125","","4699","True","True","False","","108","95.86.116.94","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11347","11235","כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּע","26/06/11 22:48","כד סיון","תשע"א","22:48","קותי","יונה פרק א
כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם
בכל בית כנסת בבני ברק עושים סיום בערב פסח ואין מוחה
מבחינת פוק חזי מאי עמה דבר
ומי שצם ואינו במדרגה מי יודע מה הרי הוא מבחינת נוטל את השם
הבכור היחיד שאמר לי שהוא מתענה הוא ממש בעל גאווה מטבעו גם בדברים אחרים
השתמשת במושג השקפה ואיני יודע למה הכוונה
האם השקפה קודמת לתורה? האם השקפה היא תמצית התורה?
האם השקפה מחליפה את התורה?
אני חושב שהתורה מתבארת מתוך עצמה והשקפה היא לא תמיד לטובה
עכשיו בוא נראה אם אתה יכול לא להגיב לכבוד התורה ולומדיה?","217","","4694","True","True","False","","183","82.166.141.35","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11321","11240","מירכוז הטענה נגד מטעי הרבים ככוכבים","24/06/11 15:38","כב סיון","תשע"א","15:38","המכריע","מצטער שהייתי מנותק כמה ימים ולא יכולתי להגיב מיד. עכשיו כבר עבר זמנו. באופן כללי אני קצת נפרד מהפורום לצערי. מאד נהניתי להיות כאן, אבל לאחרונה, לא די שבבית זה לא מתחבר, (הוא לא מזהה DNS שרת תצורת תחומים, משהו כזה, סליחה על הבורות...) אף בבית הכנסת זה קשה מאד. וכנראה לא אוכל להיות הרבה. מתנות פרידה לחן "באר שחת" וקובץ סיפורים...
על ההערות הענייניות, קשה לי לענות מסיבה עקרונית כפי שביארתי, שאיני רוצה להשתתף כשזה מוגש כפלוגתא על פוסקים ולא כהערה בדרך כבוד כתלמיד הדן בקרקע.
אדגיש שאני לא מדבר דוקא על משנה ברורה אלא על כל ספר פסק מקובל, שיהיה בן איש חי, חיי אדם או קיצור שולחן ערוך וכן הלאה.
עוד אדגיש אני לא הזכרתי שם, אבל אם הרב כוכב שם עצמו בראש המחנה הזה, אשתמש גם אני בשמו, רק כדוגמה בעלמא.
אני טענתי טענה אחת קצרה. אין רשות ליהודי מן השורה לחלוק בפרהסיא על ספרי הפוסקים המקובלים. נקודה. גם אם הוא רב קטן. לפוסקי הדור ברמה של הרב אלשיב או אגרות משה או מנחת יצחק (תשלימו מן המגזרים האחרים), אולי זה אפשרי. אבל הם יודעים באמת את כל התורה, מכירים כל סוגיא משרשה היטב, עם כל ההיקף הנדרש, ללא מה שרק מבלבל, בהבנה יסודית ועמוקה. והם כולם יחד, יצא להם בכל ימי חייהם לחלוק על כל הפוסקים רבע ממה שיוצא לרב כוכב לבדו בחדשיים.
ראוי לנו להתעטף בענווה ולהבין שכמותי וכמות הרב כוכב וחבירינו, ידיעת התורה שלנו ועמקותה דלה מאד, וזה הזוי לגמרי שנראה עצמינו ראויים לחלוק על הפוסקים. ולכן לפחות בפרהסיא ראוי לנו להכיר את מקומינו ולדבר בדרך ארץ. מותר לשאול כאמור.
אני מבין שהרב כוכב סבור שמותר לו, במעמדו ובהיקיפו ועמקותו לחלוק בפרהסיא על הפוסקים (ללא קשר למשנה ברורה). הוא נעזר בכמה טענות כגון, שהוא למד הוראה, וזה היה לפני 32 שנה, ואצל רב זקן, והרב ידע נודע ביהודה בעל פה, והגרז"נ השמיע צליל הערכה, והצליל היה ברור, וצליל כזה נדיר, וכן הלאה והלאה. סליחה על הציניות, זה לא ראוי, אבל אני לא מוצא דרך אחרת (בפרט שאני כאן לביקור נדיר שאינני יודע אם יחזור). וכל זאת כמובן אין בו שום הצדקה לאיש קטן לחלוק על הפוסקים בפרהסיא. זה הזוי לגמרי ומגוחך, ועוד כמה דברים שאחסכם מפני כבוד הנוגעים בדבר.
הגרז"נ אמר בדיוק מה שיהודי כשר אומר, שאין לזוז מהשו"ע, אתה זה שהבאת אותו בקו ענות חלושה "לא צריך לשנות מהמנהג"... אנא אולי תשאל אותו קצר ולענין, האם כפי שהוא מכיר אותך מותר לך לפרסם ברבים "פסקים" (בדרך כלל מקילים) נגד ספרי הפסק המקובלים לכל ישראל, גם במקומות שאתה היחיד שחולק עליהם?
בלי נדר בהזדמנות אני אשאל אותו את זה. אני יכול להביא לך כאן מאה רבנים שיגידו את זה ברגע, אבל אתה רוצה דוקא אותו, בלי נדר נשתדל לסדר את זה...
דומני שדברי נאמר ברור. יצאתי חובת מחאה. למי שאינו מסגל לשמוע ולהודות, זה לא מיועד, ולמי שיבין ולפחות יטרח לבדוק, לו הדבר מיועד. זו עניות דעתי שחשתי חובה להביע בנחרצות, ואם שגיתי, איתי תלון משוגתי. אני מתקדם הלאה, ולא אשוב בלי נדר עוד לעסוק בזה (למרות שלפעמים קשה לשתוק...).","199","","4696","True","True","False","","185","95.86.106.69","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11323","11249","תשובה חצי ספציפית","24/06/11 15:54","כב סיון","תשע"א","15:54","המכריע","א. דבריך עדיין כתובים אם לא שונו. אפשר לשוב ולראות מה כתבת.
ב."לפי הבנתי" אכן אם בשו"ע וכל המקצרים שאחריו לא מביאים כלל דעה נוגדת, הוי אומר שגם את הברכי יוסף הם הבינו שלא בא לחלוק ולהתיר לך לחלוק על המחבר, אלא ציין כדרכה של תורה שהירושלמי סבור אחרת ממס' סופרים או דעה אחת בירושלמי למען הדיוק. ואולי הוא בכלל הביא את הירושלמי לחזק את השו"ע. אינו תח"י כעת, לא אתפלא כלל אם זה המצב. בכל ואפן לפניך אף אחד לא השתמש בברכ"י הזה להתיר בפרהסיא ולדחות סימן בשו"ע.
ג. דומני שיש לנו כאן דוגמה קלאסית לבעיה בהבנת הנקרא. אבל הרי כידוע לך ידידי היקר, זה הרי לא ייגמר לעולם. מה שנתחייבתי למחות לעניות דעתי, קיימתי, ואעידה עלי שמים וארץ שלא בשמחה ובהנאה עשיתי זאת, זה כאב לי מאד הצורך לעשות זאת, והשתדלתי למתן, לא כתבתי ככל שהקולמוס ביקש. ומעבר לנחוץ, איני רוצה להתבוסס עוד. מה עוד שנראה לי שבזמן הקרוב לא אוכל הרבה להיות כאן, ואת ביקוריי הנדירים אם יהיו אצטרך לנצל לתוכן הדפים. ועמך הסליחה.","199","","4696","True","True","False","","161","95.86.106.69","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11327","11250","
במחילה מכבודכם ","24/06/11 18:39","כב סיון","תשע"א","18:39","אבינועם","לא כאן המקום להתקוטט,
ואף אם הדבר לשם שמים.
חבל להכתים פה את הפורום בדיונים הללו - עם כל הכבוד לחשיבותם.
דומה, שאתם מכירים זה את זה (ברמה זו או אחרת) - אז היכבדו נא ותתכתבו/תדברו באופן אישי.
תמשיכו להחכים אותנו פה בדברי תורה הקשורים לדף (ותדאגו לחיבור לאינטרנט ל"המכריע"),
והניחו לנו מהויכוח שלכם, שאני מסופק מי מהגולשים מצליח לעקוב [ותחסכו לנו את הויכוח של "מי התחיל"].
על אף שאני משתדל לעקוב אחרי הפורום וללמוד ממנו, כאן לא הצלחתי לעקוב ולהבין מה אתם בדיוק רוצים.
** ברור לי שמדובר במלחמתה של תורה נטו, ושאתם רואים בכך חשיבות תורנית רבה, אך אני הקטן סובר שלא כאן המקום והמסגרת לכך **","45","","4696","True","True","False","","248","84.111.89.245","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11325","11321","מירכוז התשובה","24/06/11 18:14","כב סיון","תשע"א","18:14","דוד כוכב","מה שכתבתי זה שאת אותם המילים בדיוק שמהם משום מה נזדעזעת, הגרז"ן שיבח.
הראתי לו את הדברים אות באות, לברר שמא הכצעקתה.
וכיון ש"לאו מינייכו נקיטנא רשותא" (מסכת סנהדרין דף ה ע"א) אין לי סיבה לשנות את דרכי שבהדרכת רבותי, וללכת בהדרכתך.
לא 'הבאתי' את הגרז"ן לומר בקול ענות חלושה "לא צריך לשנות מהמנהג", ידעתי הרי מה הוא יענה. הוא הפריד בין הדיון העקרוני בסוגיה לבין המנהג כמנהג, כפי שהוא היום.
הוא יודע טוב מאוד להתווכח בתקיפות נגדי כשהוא לא מסכים איתי, וגם עושה זאת. ובחלק מהפעמים הוא משתכנע לבסוף שאני צודק.
לצערי כבר הוחזקת מספר פעמים בכך שאתה מתעקש לפרש את דברי באופן לא נכון. וגם כשהדבר ברור ופשוט אתה לא חוזר בך ולא מתנצל.
הבא נא רשימת <"פסקים" (בדרך כלל מקילים) נגד ספרי הפסק המקובלים לכל ישראל> שכתבתי.
אדרבה, בעניין הבדלה למשל, חזרתי והבהרתי שאיני אומר שום דבר סגור ובוודאי לא הלכה למעשה כי לא למדתי את הסוגיה לתומה. בזכותך למדתי אותה רק עכשיו, ונתבררו לי עוד שיטות בראשונים ובגאונים שלא היו בפני השו"ע והמ"ב, וגם לדעת הרא"ש י"ל שבזמה"ז צריך להחמיר. והגרז"ן הסכים איתי להחמיר הלכה למעשה.
בענין צום ערב פסח הראה נא איפוא פירסמתי פסק שלא לצום. כל הדברים עדיין כתובים. אני כתבתי על העניין העקרוני.
ה'פסקים' שלי 'בדרך כלל מקילים'?! אלמואדיב דוקא טען שאני כל הזמן מחמיר. במציאות הוא יותר קרוב למה שהיה.
וכיוון שאתה מתעקש לשאול האם אני רשאי עקרונית לחלוק על הפוסקים, אשוב ואענה, יותר מפורש.
אני גרוייניק, ורוב דברים אני נוהג בשיטת הגר"א. וכתב הגר"ח תלמידו בשו"ת חוט המשולש חלק א סימן ט: "וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא. שלא לישא פנים בהוראה כו'".
ואני אכן מעלה בלימוד גם דברים מחודשים מאוד.
אבל לא אפסוק הלכה למעשה (ואני לא פוסק הרבה) בלא שיהיה לי פוסק לסמוך עליו. כמו שהבאתי בעניין עשה לך רב.","125","","4696","True","True","False","","112","95.86.116.94","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11333","11325","היענות לאתגר","26/06/11 05:43","כד סיון","תשע"א","05:43","המכריע","ביקשתני להביא היכן פסקת נגד הפוסקים והנני לעשות רצון צדיק.
בשו"ע או"ח סימן ת"ע; הבכורות מתענין בערב פסח וכו', עי"ש שני סעיפים בנושא (כולל תענית האם והאב עבור בנם). ובמ"ב; והבא אחר נפלים צריך להתענות וכו', ובכורים כהנים ולויים צריכים ג"כ להתענות וכו', כתב מהרי"ל דתענית בכורים צריכין להשלים וכו', (ועי"ש קולות לחש בראשו ועיניו, ולמי שעי"ז לא יוכל לקיים מצוות הלילה כתיקונם), הבכורים אומרים ענינו וכו' (ועי"ש לגבי חזרת הש"צ במנין בכורים), ולענין אם מותרים הבכורים לאכול בסעודת מצוה תלוי במנהג המקומות וכו' (המוהל וכו' צריכים לפרוע תענית אחר הפסח וכו'). ויש מקומות שנהגו הבכורים להקל ולאכול בסעודת מצוה "וכן נוהגין הבכורות במדינתינו להקל ולאכול אף בסעודת סיום מסכת וכו' (עי"ש הפרטים). עד כאן מהפוסקים.
דומני שדברי ערוך השולחן שהבאת נסובו על המקילין להשתתף בסיום ועל זה כתב לימוד זכות מדוע לא מחו בידם חכמי הדור. והמ"ב כבר מביא זאת יותר בניחותא כמועתק בזה.
כעת אעתיק את דבריך בפורום. מתאריך טו סיון ;
"מעיון במקורות בעניין צום בכורות משמע שהצום אינו חובה" (כך, קצר ולענין).
ואח"כ באו שלש הודעות שזכו לאישור הגרז"נ, ובסופם עתה באתי וכו' שמסתיים כך;
"ענה הרב שאכן בדורות קודמים היה קיים מנהג של צמים שלא סמכו על הסיום.
שאלתי אם ניתן לסמוך על סברה הנ"ל שלא לצום, גם בלי סיום כלל.
הוא ענה שלא צריך לשנות את המנהג, והמנהג לעשות סיום".
ובכן אני "התעקשתי" להבין מדבריך הקצרים בהתחלה שאתה מפרסם שמעיון שלך במקורות משמע שהצום אינו חובה למעשה, כולל שאין צורך להשתתף בסיום. וחיזקת זאת בכמה הודעות וביאורים. והגרז"נ הורה למיטב הבנתי מתוך מה שאתה מביא ממנו שאמנם היו בעבר מחמירים לא לסמוך על סיום (ביניהם גיסו דו"ז מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, אולי בהוראת אביו), אבל לא לצום בלא השתתפות בסיום אי אפשר ("לא צריך לשנות את המנהג"). שזה אומר למעשה שיש להתכופף לפוסקים.
חבל מאד שלא הבהרת מיד שאתה מתכוון שאין צורך לצום אלא אפשר לסמוך על סיום (אם זה מה שאתה אומר באמת), או שדבריך לא למעשה אלא רק לדיון עקרוני. זה נפלא מאד. זה היה חוסך הרבה עגמת נפש.
טוב מאד שאתה מבהיר עכשיו שאתה הגר"א-ניק ואתה סבור עדיין באופן עקרוני מה שאתה סבור, נקצר כהצעת אבינועם היקר, אני דוקא כן חושב שזה דיון חשוב ועקרוני שמותר לו להיערך כאן, (בפרט אחרי שהפורום משמש לבמה של פסיקות אלו), לא פחות מדיונים ארוכים בנשאים הרבה יותר שוליים, אבל אקבל את דעת חביריי ואסתפק בכך שאת המובאה מהגר"ח דוואלוז'ין צריך ללמוד היטב, האם היא מכוונת לכל אחד, ואחרי איזו רמת היקף ועיון, והאם גם כשזה נגד כל הפוסקים המקובלים וכו'.
בכל אופן אני שמח שזה הובהר. כך ייקל אם יהיו עוד פסקים מסוג זה, לציין בקצרה שהפוסק עושה זאת על פי דרכו הייחודית, אבל לשאר הלומדים יש לברר אצל רבותיהם אם הם מסכימים. ולגבי מי שחושב שהוא שמע דברים ברורים מרבותיו אודות הדרך הנכונה בזה באופן עקרוני, יהי לו אשר לו. (מן הדברים שהובאו כאן קצת קשה לראות את זה. אבל אולי יש עוד דברים שבעל פה, ובודאי לא עלה על הדעת שמינאי ינקטו רשותא, מה לאיזוב אשר בקיר אצל ארזי הלבנון).
צר לי שזה עבר לפסים אישיים. אני כאמור לא ממקד את הנושא במישהו מסויים. מצטער שחושדים בי בחוסר כינות, בהתעקשות מכוונת לא להבין את דברי חביריי, בחוסר מוכנות להודות ולהתנצל, אבל אני מקבל זאת באהבה (האמת תיכננתי לקבל על הראש הרבה יותר ואני מודה לה' ית' שבזכות מידותיך הטובות יצאתי בזול).
הפסקים המקילים שאני כיוונתי להם הן בענין שיעור חזון איש, ובענין חזרת התפילה למי ששכח אתה חוננתנו וגם טעם. בס"ד איני מתכוון לדון בהם שוב. ולסיום הצעה אישית קטנה, אם קשה להתאפק מלפרסם דברים נגד הפוסקים המקובלים, וזה נעשה נקודתית בהסתמך על רב מוסמך, אנא יובאו נא הדברים מראשיתם ישירות עם דברי הרב המסכים.
למרות שלא ראיתי מקום לחזור בי מתוכן הדברים, אני כן מביע את צערי הגדול ברבים על כך שדבריי פגעו אישית. ולוואי היה אפשר להימנע מזה, ואולי לאחר מאמץ היה אפשר להתבטא עוד יותר בעדינות. על כך אני מבקש מחילה ממעלתכם ומקוה מאד שייסלח לי, במיחד על רקע כוונתי הטהורה (עד כמה שנחתום מעיד על עסתו).","199","","4694","True","True","False","","175","212.76.106.29","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11328","11327","צודק","24/06/11 19:09","כב סיון","תשע"א","19:09","דוד כוכב","אני מצטרף לפנייה, ושיימחקו הדברים.
גם אני לא ממש מבין מה הטענות נגדי.
מצער אותי מאוד שאני מוצג כשותף להתקוטטות. זו לא רק שאלה של "מי התחיל". אני רק הסברתי את עצמי למול טענות כביכול נגדי. וגם לזאת אולצתי לאחר כמה נסיונות של שתיקה מוחלטת.","125","","4696","True","True","False","","111","95.86.116.94","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11360","11333","אשתדל בקצרה","27/06/11 02:32","כה סיון","תשע"א","02:32","דוד כוכב","הודו_כי_טוב כתב:
"המכריע ביקש ממני בערב פסח לחפש פטור לצום בכורות בערב פסח"
כלומר, על אלו קולות ניתן להסתמך בעניין צום בכורות.
על כך הגבתי:
"מעיון במקורות בעניין צום בכורות משמע שהצום אינו חובה".
כלומר, במקורות הדין [הוי אומר בירושלמי ומסכת סופרים] יש משמעות שבזמנם לא כולם נהגו בתענית זו. (אגב, לשון ספר מצוות גדול עשין סימן מ: "וגרסינן בירושלמי (שם) רבי לא הוי אכיל לא חמץ ולא מצה איכא דאמרי משום דרבי בכור הוה ואיכא דאמרי משום דאיסתניס הוה, פירוש (שם) אם היה אוכל בבקר לא היה אוכל מצה בלילה לתיאבון. ומכאן סמך לאותן בכורות שמתענים ערב פסח". לשונו "לאותן בכורות" משמע שגם בזמנו לא כולם התענו. והרמב"ם ו, יב הביא רק את סברת איכא דאמרי השני).
לא כתבתי איך המנהג למעשה, אלא היכן יש מקור להתבסס עליו כדי למצא קולא, כפי שנתבקשנו בהודעה.
ובתגובה הבאה, לקותי, סיימתי במפורש:
"לפי זה מבואר מה שנהגו להקל כל כך, בסיום. שלא כבכל תענית אחרת".
שעת שליחת ההודעה מצויינת שם, והיה זה לפני כל הודעות המכריע שם.
דוקא קותי הבין היטב את הדברים, וכתב על עצמו שהוא: "נוהג כדברי הכוכב סיום בערב פסח".
בהמשך כתבתי: "ראיתי את הסוגיה כנ"ל וחזרתי להשתתף בסיום".
כיון שכך, בהחלט כן "הבהרתי מיד שאני מתכוון שאין צורך לצום אלא אפשר לסמוך על סיום".
אהבתי את החידוד בעניין הגרויי-ניק, אשקול להחליף כינוי 
בעניין שיעורי חזון איש לא אמרתי שום הלכה, ק"ו לא הלכה למעשה, גם לא מי נוהג כחזו"א ומי לא, אלא מסרתי מה ששמעתי מדברי ת"ח אחד חשוב בעניין דעת החזו"א. ולא שייך שאשנה את עדותי מה אמר אותו ת"ח, גם לא תמורת אלף זהב וכסף, או אלף תחנונים או איומים. והרוצה לומר שעדויותיו מכוונות יותר, יבוא ויאמר.
בעניין חזרת התפילה, זו חומרה ולא קולא. ולא אמרתי שום דבר למעשה. אלא לעיין בב"ה שמפקפק בדין ומביא ראשונים החולקים. אמנם כתבתי שם את המילה 'למעשה', אבל הבהרתי מיד שלא הייתה כוונתי שהוא מכריע כך למעשה, אלא שפירוש 'למעשה' = 'בעצם'. ובהמשך כתבתי שלמרות שאני מסופק עדיין בזה: "לא למדתי סוגיה זו על בוריה, וגם לא פסקתי פה למעשה".
עכשיו ביררתי את הסוגיה יותר טוב, עם הגרז"ן.","125","","4693","True","True","False","","205","213.151.46.60","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11355","11347","קותי היקר","27/06/11 01:14","כה סיון","תשע"א","01:14","המכריע","אנא קרא היטב לפני שאתה כותב.
הרב כוכב כתב באופן שהיה מובן שלא צריך לצום ואף לא להשתתף בסיום!
על זה יצאתי. כל הסיום נועד מכיון שצריך (על פי המנהג) לצום, ומסיימים כדי להיפטר מחובה זו.
הוא דוקא בתוך דבריו הביא דיעה חשובה מהערוך השולחן נגד המקילין להשתתף בסיום. בלהט הקרב לא הספקתי להודות לו על ידיעה זו שאינני זוכר ששמעתיה. אני לא עלה על דעתי לפקפק על המסיימים. הרי זה כתוב כבר במשנה ברורה וכולי.
אם הייתי יוצא נגד הסיום, היתה כנגדי בדיוק אותה הטענה שטענתי עליו.
לענין ההשקפה שכתבת. זה נשמע מאד יפה. מין שיר שכזה. אבל לא הבנתי כלום לצערי. אני חלש מאד בהבנת קטעי שירה.","199","","4693","True","True","False","","155","212.76.106.29","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11362","11360","אפגש עמך בקילומטר ה-101","27/06/11 03:10","כה סיון","תשע"א","03:10","המכריע","שימחתני עד מאד בהודעתך זו. אקוה שאחריה נוכל לצעוד כל אחד מכיוונו הוא ולהיפגש ללחיצת יד ולקיים את והב בסופה.
אפתח במאי דסיים מר. לגבי שני הנושאים האחרונים, לא אומר דבר. עבר זמנו בטל קרבנו. שמח שהצלחת לאהוב איזה פרט מדבריי לגבי החידוד ואף להעלות חיוך למרות עגמת הנפש שגרמתי לך. (אני אגב לא הייתי כל כך מחודד, ולא התכוונתי לניק במובנו הטוקבקי כהגדרת אלמואדיב בערך, אלא לניק בסיום הידוע של מוסרניק וכדומה, ואני באמת חושב שהמילה גרוייניק פשוט לזה מתכוונת, רק פתחתי את המילה שתהא יותר מובנת).
בנושא הנקודתי שדננו בו. לי היה ברור כשמש שאתה מתכוון להקל הלכה למעשה ולפטור אף מסיום. על תופעה שכזו באו כל דבריי. אם אתה אומר שמלכתחילה כל כוונתך היה לא למעשה ולא לפטור מסיום, אני חייב לקבל את דבריך (למרות שגם עכשיו זה נכנס לי קצת בדוחק), ואני שמח מאד שאתה לא שייך כלל לתופעה ההיא שדיברתי עליה, וכבודך במקומו הראשון מונח, והצדיקו את הצדיק דמעיקרא. ומצויין שאתה כותב את זה כל כך ברור ובהיר.
עדיין אני מהרהר בקול, אני חושב את עצמי לקורא לא הכי סתום שבעולם. אני קורא די ממוצע מבחינת הבנת הנקרא, אם אני כל כך טעיתי בהבנת דבריך, הרי נשארה איזו הערה מסויימת לעניות דעתי בקשר לניסוח. דהיינו במקום מעין זה כדאי לנסח ברור ממש שאין הכוונה למעשה וכולי. לא מינאי נקטת רשותא ואתה לא חייב לקבל זאת, אבל אם אתה מקבל הערה זו ממי שאמרה אע"פ שאינו כדאי וראוי לכך להעיר הערות לרב בישראל, ואשרי הדור שגדוליו נשמעים לקטניו (רק בענייני ניסוח), הרי אני כבר נמצא איתך באותו המקום באמצע הדרך, וחוזר לשמוח על דבר תורתך וחכמתך כמוצא שלל רב. וקורא אני עליך את דברי ר"ג לר' יהושע אשריך רבי וכו'.
כבר התנצלתי פעם אחת ושוב חוזר אני ומביע צערי ברבים על עגמת הנפש שגרמתי לך, למרות שלפי הבנתי בדבריך ראיתי עצמי מחוייב לזה, אבל בכל מקרה ציערתי אדם מישראל ועוד רב בישראל, ולוואי לא הייתי נזקק לזה, ואקוה שאתה ברוב טובך תמחול ותסלח ולא תעלה על מיטתי קללת חבירי חלילה. החושד את חבירו צריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו, ומכאן תבוא עליך ברכת הדיוט שה' אלוקי ישראל יתך את שאלתך וימלא משאלות ליבך לטובה.","199","","4693","True","True","False","","210","212.76.106.29","0","11193","מנחות|קג ע"ב",""),new Message("11364","11362","לא חידשתי דבר","27/06/11 05:01","כה סיון","תשע"א","05:01","דוד כוכב","כל מה שכתבתי ברור ובהיר הוא כמעט ורק העתקות ממוקדות של הודעות העבר.
ניתן להשוות מילה במילה. וזה מה שטענתי כל הזמן שדברי לא הובנו ולא נקראו בדקדוק.
לכן זה לא "אם אני אומר שמלכתחילה היתה כוונתי" אלא זה כתוב שם להדיא, וכנ"ל - עוד לפני הודעות המכריע שם.
ידוע לי שסגנון הכתיבה שלי מסורבל וסתום מדאי, אני שוכח לכתוב דברים שנראים לי כאילו הם מובנים מאליהם. ואני ממש לא חד וקולח כמכריע או אלמואדּיב. לכן אני בהחלט לוקח אחריות ואני אשם כשלא הובנתי ולא הייתי מספיק ברור. ב'מאמרים' אני חוזר ועובר פעמים רבות ומתקן שוב ושוב. אבל בפורום זה לא תמיד יוצא. גם זה סוג של הרגל גרוייניקי, למרות שעקרונית אני תומך בדרך הארוכה שהיא קצרה. בעיקרון עדיף אכן להסביר כל דבר כמו לילד. במיוחד בדורנו חסר הסבלנות. וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ (במדבר כא, ד). אני חושב ומקוה שבדרך כלל אני הולך ומשתפר בזה עם הזמן.
אני מקווה שהצלחתי כל הזמן להשאר ב"את והב", ולא רק בסופהּ. כך שאין שום צורך לבקש ממני מחילה (אבל אהבתי את המילה תמחול בחולם, ע' ויכוח בזה בפורום לשון עם אלמואדיב אם צ"ל תמחל). ותודה רבה על הברכות, אני יודע שהם באות מעומק הנפש. ובודאי שנפגש בקרוב בשמחות.","125","","4693","True","True","False","","165","213.151.46.60","0","11193","מנחות|קג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);