var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11113;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11113","0","טומאה בבעל מום","17/06/11 10:05","טו סיון","תשע&quot;א","10:05","הודו_כי_טוב","האם גם בני אדם בעלי מומים טמאים הם?<br />ואם כן ואולי תינוקות אנוש בכורי פטר רחם  בעלי מומים פטורים מפדיון בן ?<br /><b>המכריע</b> ביקש ממני בערב פסח לחפש פטור לצום בכורות בערב פסח אולי פה יש אפשרות לפטור ?","207","","4698","True","True","False","","920","89.138.139.31","0","0","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11122","11113","מדוע שבעל מום לא יהיה טמא?","17/06/11 13:38","טו סיון","תשע&quot;א","13:38","קותי","האם קטן אינו נטמא? האם שוטה אינו נטמא ? <br />האם ישן אינו נטמא?","217","","4698","True","True","False","","139","82.166.218.64","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11137","11113","לעניין פטור לצום בכורות","17/06/11 17:09","טו סיון","תשע&quot;א","17:09","דוד כוכב","מעיון במקורות בעניין צום בכורות משמע שהצום אינו חובה.","125","","4698","True","True","False","","106","95.86.113.15","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11124","11122","התכוונתי טמא עקב מומו","17/06/11 14:58","טו סיון","תשע&quot;א","14:58","הודו_כי_טוב","שהמום שבו מטמא אותו","207","","4698","True","True","False","","219","89.138.139.31","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11126","11124","מאיזה מום יכול לטמא?  <img src='/icon/2.gif'>","17/06/11 15:21","טו סיון","תשע&quot;א","15:21","דוד שפירא","","180","","4698","False","True","False","","164","95.86.97.115","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11127","11124","אם איני טועה מצורע שנופל לא אבר","17/06/11 15:42","טו סיון","תשע&quot;א","15:42","קותי","תולש את האבר ע&quot;י קוץ כדי שלא יטמא טומאת מת <br />צריך לחפש במסכת פסחים <br />אתפנה אחפש <br />ערלה בגר כפורש מן הקבר אמנם רק גזירת חכמים","217","","4698","True","True","False","","159","82.166.218.64","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11148","11127","טומאת בעל מום","19/06/11 00:33","יז סיון","תשע&quot;א","00:33","המכריע","הסוגיא מתכוונת שבעל מום מכונה טמא. ונפקא מינה לענין פדיונו במקומות שרק טמא ניתן לפדיון. מום לא מטמא. רק אבר מן החי. ואכן בזמן תלישת האבר ישנו רגע שהוא כבר נחשב תלוש והוא עוד נוגע בגוף, ואז הגוף נטמא ממנו (סוגיא בנזיר).<br /><br />אין קשר לצום בכורות. גם טמא צריך לצום וגם בכור בעל מום. יש את מה שנהגו להקל להשתתף בסיום מסכת כמובא בפוסקים. ודברי המקילין כדרכם ללא קשר ופשר בטלין ומבוטלין כעפרא דארעא, ושרי להו מרייהו על קלות הראש. ומוסרני מודעא מראש ומחילה על אי השתתפותי בדיון הארוך שאולי יבוא בעקבות דבריי.","199","","4696","True","True","False","","142","213.151.52.112","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11150","11137","מסכים בהחלט","19/06/11 06:26","יז סיון","תשע&quot;א","06:26","קותי","המקור נמצא בטור תוך התבססות על מדרש אגדה<br />הרי כל ישראל נצלו ממכת בכורות שהרי בני בכורי ישראל<br />וגם גדול הבית מת אם כך גם עליהם לצום בתענית בכורות <br /><br />האם נמצא לכך רמז ברמב&quot;ם או בריף ? חוששני שלא","217","","4696","True","True","False","","170","82.166.218.64","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11152","11150","לשון הטור","19/06/11 08:28","יז סיון","תשע&quot;א","08:28","דוד כוכב","טור אורח חיים הלכות פסח סימן תע <br />&quot;גרסינן במסכת סופרים הבכורות מתענין בערב פסח והטעם זכר לנס שניצולו ממכת בכורות&quot;.<br /><br />ובבית יוסף:<br />&quot;גרסינן במסכת סופרים. פרק אחרון (ה&quot;ג) וכתב הרא&quot;ש (סי' יט) והמרדכי בפרק ערבי פסחים (לז ע&quot;ד) דיש סעד ל<b>מנהג</b> זה בירושלמי (פ&quot;י ה&quot;א)&quot;.<br /><br />ולשון מסכת סופרים פרק כא הלכה א:<br />&quot;ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות <b>ש</b>מתענין בערב הפסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה&quot;.<br /><br />כלומר שהבכורות שמתענין מותר להם להתענות למרות שהוא חודש ניסן. אבל לא נאמר שחובה על כל הבכורות לצום.<br /><br />ויותר מפורש בירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק י הלכה א:<br />&quot;א&quot;ר לוי האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה. <br />תני ר' יודה בן בתירה אומר בין חמץ בין מצה אסור <br />רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי רבי לא היה אוכל לא חמץ ולא מצה, לא מצה מן הדא דר' לוי ולא חמץ מן הדא דר' יודה בן בתירה ור' תלמידי דר' יודה בן בתירה הוה. <br />לא תלמידיה דר' יעקב בן קודשיי הוה?!<br />אלא בגין דהוה בכור. {לכן נהג הוא לצום}<br />אמר רב מנא רב יונה אבא <b>הוה בכור והוה אכיל</b>&quot;. <br /><br />לפי זה מבואר מה שנהגו להקל כל כך, בסיום. שלא כבכל תענית אחרת.","125","","4696","True","True","False","","156","95.86.116.94","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11156","11150","לקותי","19/06/11 10:38","יז סיון","תשע&quot;א","10:38","המכריע","אל נא תיסחף. לשלומי אמוני ישראל מספיק שכתוב בשולחן ערוך &quot;הבכורות מתענין בערב פסח&quot;. למרות שהמקור הוא טור ולא רמבם וריף כפי ש&quot;חששת&quot;. מס' סופרים זה לא בדיוק מדרש אגדה, אבל זה לא רלוונטי. השו&quot;ע הקדיש לזה סימן שלם ולא איזכור צדדי, וכן כל נושאי הכלים שתלו את שלטי גבורתם סביב לענין כרגיל.<br />די לנו ברבנים שמזלזלים בהלכות רק מפני שהם חוששים שזה לא מובא בריף וברמב&quot;ם. או היגידים דומים. אל נא תצטרף אליהם.<br />ובודאי לא זו הדרך להוסיף איזו קושיא, תהי לגיטימית כאשר תהא, ולדחות בקש סימן בשו&quot;ע ונו&quot;כ. רחמנא ליצלן מהאי דעתא.<br />ראיתי רב אחד שמביא את מס' סופרים עם בעיה מסויימת בהבנת הנקרא, אבל יהי לו אשר לו.","199","","4696","True","True","False","","179","213.151.52.112","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11176","11152","וכ&quot;כ הברכי יוסף לחיד&quot;א או&quot;ח תע","19/06/11 14:58","יז סיון","תשע&quot;א","14:58","דוד כוכב","א. דין א. מתענין הבכורות בע&quot;פ וכו'. אמרו בירושלמי פרק ערבי פסחים (ה&quot;א) רבי לא היה אוכל לא חמץ ולא מצה וכו' אלא בגין דבכור הוה, א&quot;ר מונא רבי יונה הוי בכור והוה אכיל, א&quot;ר תנחומא לא מן הדא אלא מן הדא רבי אסטניס הוה וכו'. ופשטן של דברים משמע דמסקנת הירושלמי דאין מתענין הבכורות וכרבי יונה, כי הוא הבכור ואשר לא צ'ם. ורבי דלא אכיל משום דאסטניס הוה. וכ&quot;כ הרב פר&quot;ח.<br /><br />וכפ&quot;ז ק&quot;ק על הרא&quot;ש (פסחים פ&quot;י סי' יט) דמייתי סמך לתענית הבכורות מהירושלמי, דמה זו סמיכה. וכן ק&quot;ק על הרב תרומת הדשן סי' קכ&quot;ו ועל הרב חוט השני סימן כ&quot;ה. עיין בדבריהם. ויותר יש לדקדק על הרב גאון עוזנו המשנה למלך פ&quot;ו דכלי המקדש סי' ט' שכתב ובירושלמי איתא ריש ע&quot;פ שרבי היה מתענה ערב פסח לפי שהיה בכור, עכ&quot;ל. דהרי זה הוא לס&quot;ד דירושלמי, אבל למסקנא ליתא. הן אמת דהרא&quot;ש בפסקיו אף דכתב דבירושלמי בעי למימר דרבי בכור הוה ומסיק דרבי אסטניס, עכ&quot;ז כתב דיש סעד לתענית בכורות מהירושלמי.<br /><br />...<br /><br />ונראה לישב דממ&quot;ש בירושלמי אלא בגין בכור הוה, משם מוכח ד<b>יש מנהג זה בעולם שהבכורות מתענין</b>, דאי לא מאי קאמר בגין דבכור הוה ומאי שיאטיה דבכור הכא. וכן מוכח מדברי הרמב&quot;ן שם במלחמות פרק אלו עוברין. ופריך ר' מונא דרבי יונה אכיל, <b>ואין המנהג פשוט ושוה בכל</b>, ואי רבי התענה בגין דהוה בכור הוו נהגי כוותיה. ומשני רבי תנחומא דר' היה אסטניס, אבל <b>יש בכורות מתענין, אלא שאינו מנהג פשוט</b>, <b>וזה כונת הרא&quot;ש</b> <span class='bordeaux'><b>ודעמיה </b></span>באומרם דיש סמך מהירושלמי.","125","","4696","True","True","False","","123","95.86.116.94","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11178","11152","ביאור הדברים","19/06/11 15:25","יז סיון","תשע&quot;א","15:25","דוד כוכב","את לשון מסכת סופרים &quot;אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח&quot; ניתן היה לפרש שכל הבכורות רגילים להתענות, אבל אינו מוכח בלשון, ובלשון זה גם משמעות &quot;אלא [רק אותם] הבכורות שמתענין&quot;.<br />ומהירושלמי יש להוכיח כפירוש השני, כדברי החיד&quot;א.<br /><br />לשון השו&quot;ע &quot;הבכורות מתענין בערב פסח&quot;.<br />הלשון קצת סתום, ולא מפורש אם הוא מנהג חובה או רשות.<br />הגר&quot;א כתב כמקור לדברי השו&quot;ע:<br />&quot;הבכורות. תוס' ק&quot;ח א' בד&quot;ה רב ששת בשם מס' סופרים&quot;.<br />לשון התוספות:<br />&quot;והבכורות נהגו להתענות ערב פסח דקתני במסכת סופרים (פרק כא הלכה ג) שאין מתענין בניסן אלא הבכורות בערב הפסח&quot;.<br /><br />למה הגר&quot;א לא ציין לדברי מסכת סופרים עצמם (כמו שעשה במקומות אחרים) אלא רק לדברי תוספות בשמם? מה יש בתוספות שאין במסכת סופרים עצמה? הרי גם בתוספות לא כתוב שזה חובה?<br />ומסתבר שרמז שמשמע בתוספות שכך היה מנהג רוב או כל הבכורות, אבל משמעות זו אינה כתובה במסכת סופרים.","125","","4696","True","True","False","","109","95.86.116.94","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11169","11156","כבכור אני נוגע בעניין ומנוע","19/06/11 12:04","יז סיון","תשע&quot;א","12:04","קותי","להגרר לעומקו של עניין <br />אני מקבל את דברי המכריע ונוהג כדברי הכוכב <br />סיום בערב פסח נראה כמנהג ישראל ראוי","217","","4696","True","True","False","","149","82.166.218.64","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11172","11169","בכור יקר","19/06/11 13:05","יז סיון","תשע&quot;א","13:05","המכריע","דומני שכבכור אין לך שום צורך להביע דעות עצמאיות. ראוי לך ללמוד את סימן ת&quot;ע, הוא סימן קטן וקל, עם נושאי כליו (או משנה ברורה) ולהתרשם לבד מה נכון לעשות.","199","","4696","True","True","False","","146","213.151.52.112","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11173","11172","נזכרתי הלצה","19/06/11 13:07","יז סיון","תשע&quot;א","13:07","המכריע","דרכו של אחד הרבנים כאן בגישתו להלכה, מזכירה לי בדיחה על רב ידוע בירושלים (שכבר אינו בין החיים) שהיה ידוע בכח דהיתירא שלו. אמר עליו ת&quot;ח חריף אחד (שגם הוא כבר לא עימנו, בעל משאת המלך) שיש בכוחו להתיר כל שאלה שבאה לפניו מכח ספק ספיקא. א. שמא זה מותר, ב. גם אילו זה לא מותר אולי ר' י&quot;י מתיר...","199","","4696","True","True","False","","173","213.151.52.112","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א",""),new Message("11184","11178","עתה באתי","19/06/11 16:42","יז סיון","תשע&quot;א","16:42","דוד כוכב","הגעתי עתה מאצל הגרז&quot;ן גולדברג. הראתי לו את שלושת ההודעות שלי דלעיל לאחר שהדפסתי אותם (לשון הטור, החיד&quot;א, ביאור הדברים). לאחר שהוא קרא אותם הוא אמר: טוב מאוד.<br />סיפרתי לו ששנים רבות נהגתי לצום, כדברי ערוך השולחן שם סוף סימן תע:<br /><span class='darkYellow'><b>&quot;ואינו ידוע מאין להם להקל כל כך אם לא שנאמר דמפאת חלישות הדור והטורח רב בערב פסח ואכילת המרור ג&quot;כ אינו יפה לבריאות ולכן יחשבו את עצמם כאינם יכולים להתענות ולפי שבגמ' לא נזכר כלל מזה וגם בירושלמי המסקנא דא&quot;צ להתענות ואינו אלא מנהג ע&quot;פ מס' סופרים לכן לא מיחו חכמי הדור בזה וצ&quot;ע&quot;.</b></span><br />עד שלפני כשנתיים ראיתי את הסוגיה כנ&quot;ל וחזרתי להשתתף בסיום.<br />(אגב ראיתי עתה שגם ערוך השולחן שם בסוף סע' א הקשה כדברי החיד&quot;א: &quot;[וצ&quot;ע על הרא&quot;ש שכתב שיש סמך מירושלמי והרי המסקנא אינו כן]&quot;).<br />ענה הרב שאכן בדורות קודמים היה קיים מנהג של צמים שלא סמכו על הסיום.<br />שאלתי אם ניתן לסמוך על סברה הנ&quot;ל שלא לצום, גם בלי סיום כלל.<br />הוא ענה שלא צריך לשנות את המנהג, והמנהג לעשות סיום.","125","","4696","True","True","False","","124","95.86.116.94","0","11113","מנחות|קא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);