var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11109;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11109","0","מצוה ללמוד כל היום?","17/06/11 08:58","טו סיון","תשע&quot;א","08:58","המכריע","בסוגיא עולה לכאורה שלפי ר' יוסי דמתני' ולפי ר&quot;ש בן יוחי (או בן יהוצדק) סגי קביעות עת בוקר וערב. לפי ר' ישמעאל חובה ללמוד תמיד ממש. לפי ר' יונתן מפסוק זה דיהושע אין ראיה, לפי שהוא ברכה. (לגוף הדין ייתכן דס&quot;ל שיש חיוב על פי מקורות<br />אחרים שאינן מובאין בסוגייתינו, כמו ודיברת בם ולא בדברים בטלים מכאן שהשח שיחה בטילה עובר בעשה, וכן מקרא דאיוב אדם נתבע על כדי בליעת הרוק שנאמר לא תרפיני עד בלעי רוקי ועוד הרבה). שיטת תנא דבי ר' ישמעאל, לפירש&quot;י כר' ישמעאל הנ&quot;ל ולתוס' אפשר לפרשו בדרכים אחרות.<br /><br />יש לציין, מלבד שישנן עוד סוגיות בנושא. יש עוד נידונים ידועים. הרי תורה מרשה להיות עשיר, וזה בודאי לוקח זמן להתעשר. ידועין גם דברי הרמב&quot;ם לענין דברי חכמה. ודברי האור שמח בזה. ויש עוד  כמה דברים שאין מגלין אלא לצנועים.<br /><br />דבר אחד חשוב יש לציין. ישנן שתי מצוות. א. מצות לימוד התורה שעליה דנים כאן. ב.מצות ידיעת התורה הנלמדת מושננתם לבניך, שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך וכו'. כמבואר באריכות בשו&quot;ע הגר&quot;ז, וכן הגר&quot;א בשנות אליהו ריש פאה ועוד הרבה. ולכן הדגיש בן אחותו כגון אני שלמדתי את כל התורה. ולפי זה כל זמן שאין לנו ידיעת התורה בסיסית, זה לא כל כך נוגע לנו כל הדיון הזה לכאורה...","199","","4704","True","True","False","","1189","77.124.171.20","0","0","מנחות|צט ע&quot;א",""),new Message("11138","11109","דעת רבי ישמעאל","17/06/11 19:03","טו סיון","תשע&quot;א","19:03","דוד כוכב","סתימת רבי יוחנן ורבא שיוצא בק&quot;ש. וכן סתימת רב בנדרים ח ע&quot;א. ולא אמרו שרבי ישמעאל חולק בזה, רק אמרו שרבי יונתן חולק על רבי ישמעאל בפרשנות הפסוק שהוא לשון ברכה.<br />ואכן לא ימוש נאמר רק ליהושע, ומזה למד רבי ישמעאל לבן אחותו, והיינו על דרך האור שמח שהחובה היא המינימום, אבל כל היכול להרבות ראוי שירבה.<br />כמו שאמרו במסכת ברכות דף ה ע&quot;א: &quot;כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק - הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין...&quot;.<br />ובמסכת חגיגה דף ה ע&quot;ב: &quot;תנו רבנן: שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום: על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק, ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק&quot;.<br />ובמסכת סנהדרין דף צט ע&quot;א: &quot;דבר ה' בזה... רבי נהוראי אומר: כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק&quot;.<br />ובמסכת אבות דרבי נתן (נוסחא א) פרק כו: &quot;הוא היה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים כשהן קטנים לא מפני שהן מנאפים ולא מפני שהן גוזלין אלא שפוסקים מדברי תורה ועוסקין בדברי שיחה ועוד שאין מתחילין במקום שפוסקים&quot;.<br /><br />שח שיחה בטלה עובר בעשה ובלאו, אבל יכול לשתוק.<br /><br />הר&quot;ן בנדרים דף ח ע&quot;א כתב שמסתבר לו שכיון שלא הגיע לידיעת התורה חייב ללמוד בכל רגע.<br />אבל שאר ראשונים ופוסקים חלקו עליו וכתבו שדי לשם כך שיקבע עיתים לתורה.","125","","4704","True","True","False","","452","95.86.113.15","0","11109","מנחות|צט ע&quot;א",""),new Message("18738","11138","תנא דבי רבי ישמעאל היינו רבי ישמעאל","23/04/12 16:34","א אייר","תשע&quot;ב","16:34","דוד כוכב","כך מוכח במסכת זבחים דף נב ע&quot;א:<br />וסבר רבי ישמעאל מיצוי חטאת העוף מעכב? והתנא דבי רבי ישמעאל: והנשאר בדם ימצה. והנשאר ימצה, ושאינו נשאר לא ימצה? תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל&quot;.<br />שאילולא כן לא היתה הגמרא עונה: &quot;תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל&quot;? אלא היה לה לענות: &quot;דברי רבי ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל קא רמית?! רבי ישמעאל לחוד, ותנא דבי רבי ישמעאל לחוד!<br />וכן במסכת מעילה דף ט ע&quot;א:<br />&quot;גופא, תנא דבי רבי ישמעאל: שאם נשאר בדם, והא תנא דבי רבי ישמעאל התם: שיריים מעכבין; ואמר רב פפא: מיצוי חטאת העוף איכא בינייהו? תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל&quot;.<br /><br />את דברי תנא דבי רבי ישמעאל פירש התוספות (דף צט ע&quot;ב ד&quot;ה לא יהו):<br />&quot;יש לפרש 'לא יהו עליך חובה' - שלא תעסוק אלא בהן, 'ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן' שלא תעסוק בהן כלל, אלא יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ&quot;.<br />בסיום דבריו מבוארת כוונתו, שאין חובה ללמוד במשך כל הזמן. לפירוש זה ניחא שמשמעות המילים '<b>לא </b>יהו עליך <b>חובה</b>' הוא כמשמעות אותן המילים בדברי ר' שמואל בר נחמני א&quot;ר יונתן שנאמרו בסמוך ממש: &quot;פסוק זה אינו <b>לא חובה</b>&quot;.<br />לכן לדברי התוספות יש לפרש כהודעה דלעיל שדברי רבי ישמעאל נאמרו לבן אחותו דוקא, כמו שגם הפסוק נאמר ליהושע דוקא, דהיינו ל&quot;כל היכול לעסוק בתורה...&quot;.<br /><br />גם מבואר למה נדחק רש&quot;י להשוות בין דברי רבי ישמעאל ותנא דבי רבי ישמעאל.","125","","4393","True","True","False","","220","31.44.142.226","0","11109","מנחות|צט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);