var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11002;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11002","0","תיכף לסמיכה שחיטה","14/06/11 11:49","יב סיון","תשע&quot;א","11:49","מתפעל","בגמרא לא מבואר המקור. <br />האם זו הלכה למשה מסיני?<br />וגם, מהו השיעור של תיכף?<br /><br /><br />ועוד שאלה, הגמרא ממעטת נשים מסמיכה ממה שכתוב בני ישראל.<br />האם היה מותר בכלל לנשים להיכנס לעזרה היכן ששוחטים?<br />יש גמרא בקידושין לגבי המקדש בחלקו, שם שואלים אשה בעזרה מאי בעיא. משמע שאין לה רשות להיכנס. <br /><br />אמנם אפשר לומר ש/פוט שאילו לא היה פסוק למעט נשים, הן היו יכולות לסמוך וממילא לא היה איסור עליהן להיכנס. עכשיו שיש מיעוט, באמת אין להן שום סיבה להיכנס.","148","","4707","True","True","False","","1051","94.188.248.67","0","0","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11003","11002","דאוריתא או לא- מחלוקת בזבחים","14/06/11 12:27","יב סיון","תשע&quot;א","12:27","Almuaddib","הביטוי &quot;תיכף לסמיכה שחיטה&quot;, הוא גם הלכה, אך גם ההסבר.<br /><br />נוסח ההלכה במשנה:<br /><br />&quot;...ובמקום שסומכין שוחטין, ותכף לסמיכה שחיטה&quot;<br /><br />בגמרא, מופיעה ההלכה אך גם ההסבר:<br /><br />&quot;... ובמקום שסומכין שוחטין, תכף לסמיכה שחיטה. מאי קאמר? הכי קאמר: במקום שסומכין שוחטין, <span class='bordeaux'><b>שתכף לסמיכה שחיטה</b></span>. &quot;<br /><br /><br />הנה כי כן, ההסבר למקור לדין - סמיכות הפסוקים בתורה. שכך נכתב בתחילת פרשת ויקרא:<br /><br />&quot; <span class='bordeaux'><b>וְסָמַךְ</b> יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו</span>&quot;<br /><br />ומייד בפסוק הבא:<br /><br /><span class='bordeaux'><b> וְשָׁחַט</b> אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:<br /></span><br /><br />מסמיכות זו נלמדה ההלכה כי יש לסמוך ומייד לשחוט. <br /><br /><br />האם ההצמדה הזו דאוריתא או לא, זו מחלוקת במסכת זבחים ועיין בדף לג'.<br /><br /><br />רק אעיר כי לימוד מהסמיכות אינו יחיד כאן, וכי מצאנו הלכה ושיטת לימוד זו, בתוך חבורה:<br /><br /><br />&quot;...אמר רב, שלש תכיפות הן: תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפלה, תכף לנטילת ידים ברכה. <br />אמר אביי, אף אנו נאמר: תכף לתלמידי חכמים ברכה, שנאמר: &quot;ויברכני ה' בגללך&quot;...<br /><br />(ברכות מב.)<br /><br />=====================<br /><br />לגבי נשים, הנושא סבוך יותר, ואפנה את תשומת לבך לשני מקומות:<br /><br />ראשית - במסכתנו.<br /><br />לדברי האומרים כי יש צורך לציין את האשה משום שאשתו כגופו, וזה יותר מאשר שליח. כלומר, האשה לא סומכת משום שהיא שליח בעלה, אך לא משום שהיא אשה, ואכמ&quot;ל.<br /><br />שנית - מה מזכיר לך הביטוי &quot;לעשות נחת רוח לנשים&quot; ?","107","","4707","True","True","False","","218","81.218.141.168","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11042","11002","שיעור תיכף","15/06/11 07:23","יג סיון","תשע&quot;א","07:23","קותי","שיעור מהלך כב אמות ראה תורה תמימה ויקרא פרק א אות מ&quot;ה","217","","4706","True","True","False","","185","82.166.218.64","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11044","11002","סמיכה אינה מעכבת","15/06/11 08:11","יג סיון","תשע&quot;א","08:11","קותי","זאת דרשה בתחילת ויקרא <br />זאת הנחיה ראויה אך לא מחייבת <br />כמו ציצית אם אין ארבע כנפות אין חובה לרכוש בגד ארבע כנפות <br />לכן זאת לא הלכה למשה מסיני ולא מדרבנן<br />רק המלצה מדאורייתא","217","","4706","True","True","False","","168","82.166.218.64","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11053","11002","עוד שאלה על סמיכה","15/06/11 11:18","יג סיון","תשע&quot;א","11:18","מתפעל","דאמרינן שזה רק שיירי מצוה ולא לעכב.<br />הרי יש בתורה שנה עליו לעכב.<br />רק בקרבן שלמים בלבד כתובה הסמיכה ג' פעמים.<br /><br /><br />ג,א וְאִם-זֶבַח שְׁלָמִים, קָרְבָּנוֹ--אִם מִן-הַבָּקָר, הוּא מַקְרִיב, אִם-זָכָר אִם-נְקֵבָה, תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה'. ג,ב <b>וְסָמַךְ </b>יָדוֹ, עַל-רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ, וּשְׁחָטוֹ, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד<br />ג,ו וְאִם-מִן-הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים, לה'--זָכָר אוֹ נְקֵבָה, תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ. ג,ז אִם-כֶּשֶׂב הוּא-מַקְרִיב, אֶת-קָרְבָּנוֹ--וְהִקְרִיב אֹתוֹ, לִפְנֵי ה'. <br />ג,ח <b>וְסָמַךְ </b>אֶת-יָדוֹ, עַל-רֹאשׁ <br />ג,יב וְאִם עֵז, קָרְבָּנוֹ--וְהִקְרִיבוֹ, לִפְנֵי ה'. ג,יג <b>וְסָמַךְ </b>אֶת-יָדוֹ, עַל-רֹאשׁוֹ, וְשָׁחַט אֹתוֹ","148","","4706","True","True","False","","176","94.188.248.67","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11005","11003","יישר כח","14/06/11 13:29","יב סיון","תשע&quot;א","13:29","מתפעל","ומה לגבי השיעור? מה נקרא תיכף? <br />ולמ&quot;ד שתיכף לסמיכה אינה מדאורייתא, הכוונה שזה מדרבנן? או שבכלל אין כזה דין של תיכף?<br /><br />לגבי נחת רוח לנשים, חיפשתי ומצאתי את הגמרא בחגיגה ט&quot;ז ב.<br /><br />&quot;אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים לא מפני שסמיכה בנשים אלא כדי לעשות נחת רוח לנשים&quot;.<br /><br />אולי יש הבדל בין עזרת נשים שכשמה כן היא ששם מותר להן להיכנס וכאן הרי מדובר בעזרה עצמה.","148","","4707","True","True","False","","182","94.188.248.67","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11052","11042","יישר כח קותי","15/06/11 11:10","יג סיון","תשע&quot;א","11:10","מתפעל","יכולת כבר להביא המקור שהוא תוספות בסוטה ל&quot;ט ע&quot;א<br /><br />&quot;ושיעור תכיפה איכא למישמע מתכיפת סמיכה לשחיטה דאמרי' בפ' כל הפסולין (זבחים לג.) כל הסמיכות שהיו שם קורא אני בהם תיכף לסמיכה שחיטה חוץ מזו שהיתה בשער נקנור שאין מצורע יכול ליכנס שם אלמא כדי מהלך משער נקנור עד בית המטבחים לא חשיבה תכיפה ובמסכת מדות (פ''ה מ''א) משמע דלא הוי טפי מעשרים ושתים אמה מקום דריסת רגלי ישראל ומקום דריסת רגלי הכהנים שכל אחד היו י''א אמה&quot;:<br /><br />מקום דריסת רגלי ישראל, זוהי עזרת הנשים?<br /><br />אז מדובר בהליכה של בערך 11 מטר. משהו כמו 10 שניות.<br />זה לא הרבה זמן.","148","","4706","True","True","False","","190","94.188.248.67","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11047","11044","לא הייתי אומר &quot;המלצה&quot;, זו מצוה אך אינה","15/06/11 08:33","יג סיון","תשע&quot;א","08:33","איתן","המילה המלצה נראית לי לא מתאימה. חלק מסדר הקרבת העולה היא סמיכה, וכן תנופה, בשלמים, ומי שמדלג על אחת משני אלו - התכפר, אבל הכתוב מעלה עליו כאילו לא כיפר. האדם הביא קרבן, והתורה מדברת עליו כאילו לא כיפר. לא נשמע מוצלח. כך שלא נראית לי המילה &quot;המלצה&quot;. זו מצוה, אך אינה מעכבת.<br /><br /><br />לגבי סמיכת נשים, או - להבדיל - נכרים (נדמה לי זה היה בשרשור אחר) <br />ע' בויקרא א ב &quot;דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם ... וסמך ידו על ראש העולה&quot;, שהתורת כהנים דורש את הסמיכות &quot;בני ישראל וסמכו&quot; - &quot;בני ישראל סומכים ואין הנכרים סומכים&quot;, ואח&quot;כ בהמשך בפיסקה הבאה &quot;בני ישראל סומכים ולא הנשים סומכות&quot;, וע&quot;ש במלבי&quot;ם.<br /><br /><br />ואגב, שיעור עשרים ושתיים אמה נלמד מכאן – שמצורע סומך על האשם כשהוא בשער ניקנור, שהרי עדין לא הובאו קרבנותיו ואינו יכול להיכנס, ואחר שסומך לוקחים את האשם לשחטו בצפון המזבח, ככל קדשי קדשים ששחיטתן בצפון. בדף צ&quot;ח ע&quot;ב הבאנו את המשנה ממידות על חלוקת שטח העזרה ממזרח למערב: בתחילה יש י&quot;א אמה מקום כניסת רגלי ישראל, ואח&quot;כ י&quot;א אמה לכהנים, ואז מתחיל המזבח, סה&quot;כ עשרים ושתיים אמה משער ניקנור עד המזבח. זה אמנם טיפה יותר, בגלל האלכסון, אבל לא הרבה יותר. והשחיטה הזו עדין נקרא &quot;תיכף לסמיכה&quot;, כך ש&quot;תיכף&quot; הוא לפחות זמן הולכת איל (=כבש בוגר) במרחק עשרים ושניים אמה.","123","","4706","True","True","False","","211","213.151.50.7","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11054","11047","מדוע סמיכה אינה מעכבת?","15/06/11 11:46","יג סיון","תשע&quot;א","11:46","קותי","בספר ויקרא במצוות הקשורות בקורבנות ישנם הרבה גילויים של אנושיות<br />כמו קורבנות עני ודלי דלות ועוד כהנה וכהנה <br />סמיכה אינה מעכבת בגלל שזה היה מונע לשגר קורבנות למי שאינו יכול להגיע או להכנס למקדש<br />לכן הפיכת הסמיכה למצווה מחייבת היתה מדירה חלק מהעם מלהביא קרבנות<br />אשמח אם תהינה תגובות לרעיון הזה בין לחיוב בין לשלילה","217","","4706","True","True","False","","240","82.166.218.64","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11055","11053","מדובר בקורבנות שונים","15/06/11 11:50","יג סיון","תשע&quot;א","11:50","קותי","ולכן זה לא נקרא שנה עליו לעכב<br />הרי אותה שאלה תעלה מדוע שנה 'ושחט' שלוש פעמים","217","","4706","True","True","False","","157","82.166.218.64","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11057","11055","נראה סביר מה שכתבת, אך במגבלות","15/06/11 12:32","יג סיון","תשע&quot;א","12:32","איתן","קותי,<br />אתה נכנס כאן לסוגיית טעמי המצוות, ועוד יותר קשה - טעמים לפרטי המצוות. ובמגבלות הללו אומר, <br />ניתן לחלק בין אלו שאינם יכולים לבוא למקדש, שמסתבר שעבורם אמרה התורה שסמיכה אינה מעכבת, כדי לא למנוע מהם להביא קרבנות, כפי שאמרת,<br />ןאפילו בחטאות ואשמות, בהם הסמיכה כרוכה בוידוי - היא אינה מעכבת, והעיקר זה התשובה,<br />ואילו מי שיכול לבוא, או אף בא, ומתעצל או מזלזל ואינו סומך - עליו נאמר מה שציטטתי &quot;כאילו לא כיפר&quot;.<br /><br />וכאמור כל זה בתוך &quot;מסתבר&quot; ו&quot;אולי&quot; ו&quot;שמא&quot;. <br />ועם כל זה אני מסתייג מהביטוי &quot;גילויים של אנושיות&quot; או &quot;התחשבות&quot;, <br /> (א) כיון שאפשר להראות שיש הרבה דינים נוקשים, <br /> (ב) בגלל שאנחנו נכנסים יותר מדאי לגדר אלו שנאמר עליהם &quot;האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך&quot;.  [גם אם יש לחלק, (1) שם זה בשעת התפילה, (2) הרמב&quot;ם במורה לא הלך בשיטה זו, - אעפ&quot;כ.]","123","","4706","True","True","False","","193","213.151.50.7","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11061","11055","הם כולם שלמים","15/06/11 15:16","יג סיון","תשע&quot;א","15:16","מתפעל","לא חושב שזה נקרא קרבנות שונים.<br /><br />לכל הפחות היה צריך מישהו להקשות את זה.","148","","4706","True","True","False","","173","94.188.248.67","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11058","11057","סמיכה היא פרט במצווה","15/06/11 12:56","יג סיון","תשע&quot;א","12:56","קותי","המצוות הן גזרות מלך אך לא נאמר שמדובר במלך שמגלה רצון שרירותי חסר תבונה <br />יש שכל במצוות אבל לא תמיד מבינים<br />לגופו של עניין <br />נתינת טעם לפרט במצווה אינו בהכרח טעם במצווה <br />להיפך לעיתים בפרטי המצוות אנחנו מוצאים חסה התורה על ממונם של ישראל,<br />משום כיסופא וכדומה<br />כל ישראל הקריבו כל יום קורבן תמיד ולא עמדו על קורבנם רק יצאו לעבודה<br />משום כבוד הקורבן התקינו 24 מעמדות <br />לכן העדר החיוב בסמיכה משתלב יפה עם לא להטריח על בני האדם","217","","4706","True","True","False","","159","82.166.218.64","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב",""),new Message("11062","11061","אפשר להביא שלמים משלושה","15/06/11 16:03","יג סיון","תשע&quot;א","16:03","קותי","סוגי בהמות לכל סוג כתבה התורה את כל הפרוצדורה <br />החל מסוג הקורבן וכלה בשחיטה והקרבה וריצוי<br />לכן אין זה נקרא שנה עליו לעכב כי זה בהמה מסוג אחר <br />למרות  שכולם קורבן שלמים <br />שנה עליו לעכב מופיע בקורבן פסח ספציפי שמונח לפנינו  שהביאו ועשו שינוי על זה אומרת הגמרא שנה עליו לעכב","217","","4706","True","True","False","","166","82.166.218.64","0","11002","מנחות|צב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);