var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10874;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10874","0","ההודעה ה-1000. יב הערות בדיני סמיכה","11/06/11 22:14","ט סיון","תשע&quot;א","22:14","המכריע","א. יש לעיין מאי הקשר של דיני סמיכה למכילתין. בפשוטו נראה שזה אגב גררא דשנינו לגבי נסכים (ששייכים למנחות) דכל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים חוץ וכו', שנינו השתא דכל קרבנות הציבור כך לענין סמיכה וכל קרבנות היחיד אחרת. אבל אולי יש קשר יותר מהותי אשר לא ידעתיו.<br /><br />ב. סמיכת יורש. ר' חנניה הביא ברייתא דיורש אינו סומך ואמר ליה רבא דרבי יהודה היא. לכאורא צריך לומר &quot;מתניתא&quot; ולא מתניתין ולא ראיתי שהגיהו.<br /><br />ג. ורבנן האי קרבנו מאי עבדי ליה. לכאורה התשובה כתובה לפני חצי עמוד. ונראה דכאן הוא המקור והתם אגב גררא נסבה, שחשבו שם לדרוש ג' קרבנו למעט בכור מעשר ופסח, ודחו שאין צריך קרא למעט, ושאלו א&quot;כ קראי למה לי, והתשובה קרבנו וכו' ר&quot;ל כדלהלן אצלינו.<br /><br />ד. קרבן גוי. לכאורה המיעוט הוא שאפילו הגוי עצמו לא יסמוך. (דסד&quot;א דאם סומך יותר לו להיכנס, או יכנס עד הסורג ונשחוט הכי סמוך שאפשר), דאי הכוונה שישראל לא יסמוך עבורו תיפוק ליה דלא עדיף מסמיכה בעד ישראל חבירו. אמנם להלן לשיטת ר' יהודה אמרנו דיליף מחד קרבנו גם חבירו וגם עכו&quot;ם, ורש&quot;י מפרש שם דסגי חד מיעוטא לשליח מה לי שליח של ישראל ומה לי שליח של עכו&quot;ם. משמע מזה דזה שעכו&quot;ם לא סומך לבד לא צריך קרא, או דילפינן ליה מבני ישראל ולא עכו&quot;ם עי' תוד&quot;ה קרבנו ומה שציינו לדבריהם במק&quot;א, וקרבנו ממעט לא לסמוך עבור עכו&quot;ם. וצ&quot;ל דלרבנן ר&quot;ל אי הוי חד קרבנו הוי ממעטינן רק עבור עכו&quot;ם ומקרא יתירא ממעטינן אף עבור ישראל.<br /><br />ה. סמיכת חש&quot;ו. משום דלאו בני דעה ולא צריך קרא למעוטינהו. זה חידוש שהרי הסמיכה לכאורה מעשה קוף שאין צריך לו דעת. אין בזה חלות כלשהוא. וחזינן דיש איזו משמעות לסמיכה, איך שנפרש, (בחלק מהסמיכות יש וידוי דברים), ומי שאינו בר דעת ואינו מבין מהות סמיכתו, אין משמעות לסמיכה.<br />ואגב יל&quot;ע אי אינו בר דעת איך הקדיש בכלל, וגם אין לומר שהקדיש אחר עבור חיובו, דהא אינו מחוייב. ואולי מיירי שהקדיש בעודו בר דעת ונשתטה, ולגבי קטן הקדיש בזמן מופלאותו. ועוד י&quot;ל שירש מאביו קרבן. ומתני' לשיטתה דיורש סומך אילו הוי בר דעת.<br /><br />ו. סמיכת סומא. לכ' זה ג&quot;כ רק למ&quot;ד דסומא חייב במצוות. או דכיון דהוי בר דעת שפיר יש לדון בסמיכתו אף אם אינו מחוייב במצוות וצריך מיעוט.<br />וטעמא דמאן דיליף מעולת ראיה צ&quot;ב, מלבד מה שהק' התוס' (הנדפס בעמ' ב' משום אילוצים טכניים), איזה מין לימוד זה, הרי לא כתוב המילה סמיכה שם ואין בזה, גז&quot;ש אמיתית, ומה נאמר, מה מצינו עולת ראיה דל&quot;ש סומא בסמיכתה כיון דפטור ממנה לגמרי, הוא הדין כל קרבן אף דשייך בו. ואולי הכוונה דלאחר דילפינן עולת חובה לסמיכה הוי כמאן דכתוב בו תיבת סמיכה, ושייך בזה גז&quot;ש ונמסר מסיני לדורשה. וצ&quot;ב. (אולי כל זה כלול במה שאמרו בטעמא דמאן דיליף מזקני עדה דלא בעי  למילף מראיה &quot;דלא כתיב בה סמיכה בגופיה&quot;).<br /><br />ז. סמיכת עבד שליח ואשה. רש&quot;י ישן כתב דמחד ידו ילפינן. צ&quot;ב הרי כתוב ידו טובא ולמה לו לדחוק. וגם באמת איך אפשר ללמוד מחד ידו, הרי להדיא אמרי' דאילו כתיב חד הוי מוקמינן לה רק בעבד וכו'. ואפ' דט&quot;ס נפל בו. <br />אגב נראה ברש&quot;י כת&quot;י דגרס במקום ידו ולא יד &quot;שלוחו&quot;, &quot;חבירו&quot;. והיא היא.<br />ובצריכותא צ&quot;ב. אחר דילפי' עבד משום דאינו במצוות, הרי ישנו במצוות כאשה, והכוונה בהכרח אינו בכל המצוות, ומאי  ס&quot;ד באשתו טפי. ואמנם י&quot;ל דרק אשתו שלו ס&quot;ד משום כגופו עדיפא מעבד. והתוס' כ' סברא זו ליישב מדוע לא תיסגי בני ולא בנות. ויש עוד לפלפל וקיצרתי.","199","","4707","True","True","False","","872","84.228.102.167","0","0","מנחות|צג ע&quot;א",""),new Message("10875","10874","המשך","11/06/11 22:14","ט סיון","תשע&quot;א","22:14","המכריע","ח. סמיכה שיירי מצוה. מוכח דהסמיכה היא חלק בכפרה וזה ממתיק מדוע חש&quot;ו אינם שייכים  לזה. אבל לפי זה ה&quot;ה תנופה. ויל&quot;ע באמת מה הדין תנופה בחש&quot;ו.<br /><br />ט. סמיכה על הראש. ברמב&quot;ם בין קרניו. דומני שבכבש זה לא אפשרי להניח בין קרניו שתי ידיו זו לצד זו. ואולי אפשר זו על גב זו.<br /><br />י. סמיכה בצידי הראש. תנא אבא ביראה ברבי אליעזר בו יעקב. לפי זה היה בנו. וכמדומה דלא שייך לפי הדורות. ורש&quot;י כת&quot;י הגיה דבי רבי. ור&quot;ל שנה בברייתות המיוחסות לבית מדרשו.<br /><br />יא. סמיכה על גבי מטלית. צ&quot;ב איך הברייתא דורשת זאת, אם צריך מקור. ולא נתפרש מהיכן. ומה שכ' רש&quot;י גבי פרו של אהרן, צריך בירור כוונתו. (ואין זה ט&quot;ס השייך בסמוך למימרא דר&quot;ל, דהתם בשעיר המשתלח).<br /><br />יב. סמיכה בשתי ידים. אקשי ר&quot;ל מכ&quot;ד קראי. יש להסמיך שכך דרכו כדאי' פ' הגוזל בתרא דהוי מקשי לריו&quot;ח כד קושיות.<br />אולי יש לרמוז כאן שלא פרט ר&quot;ל את כל המקורות שהקשה רק כמה. שבקרא דיהודה אי' דלא הוי סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא, לרמז תוכחה לר&quot;א. וגם ראה ר&quot;ל רמז בהנהגתו שלא הוא יירש את ריו&quot;ח אלא ר&quot;א כידוע, והביא קרא שיכל את ידיו וסמך את הצעיר. וגם קרא דיהושע שנסמך להנהגה על ידי משה (וגם שם לא נסמכו בניו כדאי' נוצר תאנה יאכל פריה).","199","","4707","True","True","False","","164","84.228.102.167","0","10874","מנחות|צג ע&quot;א",""),new Message("10878","10874","סמיכת חש&quot;ו","11/06/11 23:18","ט סיון","תשע&quot;א","23:18","ברוך","ברכות מצעיר לאלוף, המאלף בינה לאלפי ישראל.<br /><br />לחיבת הקדש, לגבי אות ה - סמיכת חש&quot;ו. רצית להוכיח מכאן, כי סמיכה צריכה דעת. ולענ&quot;ד אין מכאן ראיה. שחש&quot;ו פטורים ממצות, וממילא ממצות הסמיכה, ועל כן הוי סמיכתם עבודה בקדשים. אך המחוייב במצוות, ייתכן שאת סמיכתו יכול לעשות אף בלי דעת, ועוד צריך הכרע בזה.","86","","4707","True","True","False","","575","77.127.227.50","0","10874","מנחות|צג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);