var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10784;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10784","0","חצי לוג לכל נר","07/06/11 11:07","ה סיון","תשע"א","11:07","המכריע","התוס' על זה מודפס כאן, ושאלתם למה היה צריך לקדש את השמן בכלי שרת. ולכאורה כאן זו רק פיסקא והיה עליהם להעמיד את הדברים על המשנה. ואם כנים אנו בזה שאין כאן מקומן, נראה טפי דהתוס' מקומם בעמ' ב' הקודם בתשובת ר' שמעון ברבי שעליה זכה למחמאה "נר ישראל", שאם לא כן מי אמר לתוס' שהיה ענין לקדש, אולי רק מדדו בעלמא. אמנם בסוגיא הנ"ל כל הקושיא של רבי היתה מדוע נמשח החצי לוג, ולא נחה דעתו במי סוטה ובלחמי תודה והשיבו בנו ממנורה, דלכן קידשו את החצי לוג כדי לקדש השמן, ואהא שפיר העמידו התוס' קושייתם.","199","","4716","True","True","False","","994","77.127.26.216","0","0","מנחות|פט ע"א",""),new Message("10819","10784","יישר כח, מה קושיית תוספות?","09/06/11 09:54","ז סיון","תשע"א","09:54","מתפעל","באמת אצלינו בשיעור שאלו מדוע היה צריך לקדש את השמן לפני ששופכים אותו במנורה והלא הגביע של המנורה בעצמו יכול לקדש את השמן.
האם זו כוונת תוספות בקושייתם?","148","","4714","True","True","False","","143","94.188.248.67","0","10784","מנחות|פט ע"א",""),new Message("10826","10819","כן.","09/06/11 11:12","ז סיון","תשע"א","11:12","המכריע","וכמו כן, ייתכן שלא ברור לתוס' לשם מה בכלל צריך לקדש את השמן, הרי אין זו הקרבה הדורשת קדושת הגוף כהכנה להקרבה.","199","","4714","True","True","False","","135","212.76.104.118","0","10784","מנחות|פט ע"א",""),new Message("10860","10826","עלה בדעתי בדרך אפשר","10/06/11 16:10","ח סיון","תשע"א","16:10","מתפעל","שאולי מכיוון שהטבת הנרות, מילוי השמן היה בתוך ההיכל, לכן היה צריך השמן להיות מקודש כבר מלפני כן. וביותר, כידוע להרמב"ם ההטבה היא היא עבודת המנורה ולא ההדלקה, ואם כן, בדרך כלל, תמיד קידוש הכלי הינו לפני העבודה. למשל בקומץ של מנחות, מקדש את הקומץ בכלי ואחר כך מקטירו. ואם כן, אם עצם מזיגת השמן לתוך המנורה היא העבודה, אם כן צריך כבר שהשמן יתקדש בכלי קודם לכן.","148","","4713","True","True","False","","190","95.86.106.32","0","10784","מנחות|פט ע"א",""),new Message("10926","10860","תירוץ נפלא","12/06/11 20:54","י סיון","תשע"א","20:54","המכריע","חיפשתי בעקבות דבריך ומצאתי זה התירוץ בספר מקדש דוד סוף סימן כא. עיי"ש.","199","","4711","True","True","False","","124","95.86.121.158","0","10784","מנחות|פט ע"א",""),new Message("10944","10926","יישר כח","13/06/11 10:13","יא סיון","תשע"א","10:13","מתפעל","ובורך שכיוונתי

המקדש דוד, נרצח בשואה? הי"ד.

אולי תספר לנו קצת עליו?","148","","4710","True","True","False","","164","94.188.248.67","0","10784","מנחות|פט ע"א",""),new Message("10949","10944","על המקדש דוד","13/06/11 13:11","יא סיון","תשע"א","13:11","המכריע","איני ליד ספריי. מה שאני זוכר אודותיו ששמו ר' דוד רפפורט. נכד של רעק"א. הוציא ספר צמח דוד ליישב צ"ע דרעק"א. היה מגידולי סלבודקה וחבר הכולל החשוב שם. באחרית ימיו ר"מ בברנוביץ אצל ר' אלחנן. ואכן למיטב זכרוני הוא נרצח בפורט התשיעי בקובנה.
ספרו החשוב, מקדש דוד. כרך על קדשים וכרך על טהרות. הוא חורש ראשוני בשדות רבות בנושאים אלו בעמקות ישרות והיקף מפליאים.
שמעתי ממו"ר ר' דוד פוברסקי, שהיתה לו אכסניה בסלבודקה בה היה לומד כל היום וכותב חידושי תורתו. בעלת האכסניה דרשה מחיר כפול עבורו. היא אמרה שהוא מתפקד כפול שעות משער האכסנאים..","199","","4710","True","True","False","","280","95.86.89.63","0","10784","מנחות|פט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);