var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107079;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107079","0","מה זה מפרכסין ?","25/04/24 18:44","יז ניסן","תשפ&quot;ד","18:44","מרדכי דב זינגר","להסיר גילדי המכה - שבת נג:<br />לפרק את הרימון מגרעיניו - שבת קטו.<br />ליפות את חיצוניות הדבר - ב&quot;מ ס:<br />תנועות גוף מתוך רפלקס - חולין כא.<br /><br />האם יש משהו משותף לכל הנושאים הנ&quot;ל שהוחלט לתת להם אותו שם ?<br /><br />מועדים לשמחה.","807","","23","True","True","False","","97","","0","0","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107096","107079","מעניין מאוד! למצוא את שורש המילה פרכוס","02/05/24 19:10","כד ניסן","תשפ&quot;ד","19:10","אלף בית רשי","הפניתי שאילה זו לבעל מחבר אוצר רש&quot;י המילון המושלם ליצירתו של רש&quot;י, הרב זאב וואגנער שליט&quot;א ואני מחכה לתשובתו","278","","16","True","True","False","","22","172.70.115.195","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107097","107079","אז ככה:","03/05/24 01:02","כה ניסן","תשפ&quot;ד","01:02","Almuaddib","ראשית, לא תמיד יש מקור אחד למלה שיש לה יותר מאשר משמעות אחת.<br /><br />למשל, השורש קל&quot;ס.<br /><br />אנחנו מכירים את המשמעות בתנ&quot;ך - <b>ללעוג</b>. לעג וקלס ראינו בתהילים.<br /><br />יש לנו דוגמה בבניין השני ביחזקאל:<br />&quot;... וְלֹא הָיִיתי כַּזּוֹנָהֿ לְקַלֵּס אֶתְנָן&quot;<br /><br />או בבניין התפעל, בדוגמה המוכרת יותר, מהילדים והנביא אלישע:<br />&quot;...וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בֿוֹ וַיֹּאֿמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ &quot;<br /><br />אך בלשון חכמים, יש לנו גם משמעות הפוכה לגמרי - לשבח - וכמו שלמדנו במקומות רבים, ובהם בברכות: &quot;אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך&quot;.<br /><br />לא ניכנס כרגע לכך שיש עוד משמעויות, אבל נזכיר כי גם צלי אש כאן - והרי הגדיים המקולסים - &quot;ועושים גדי מקולס בערבי פסחים&quot;,  ואף רקיעה ברגל יש כאן - &quot;המקלס לא יקלס לא במנעל ולא בסנדל מפני הסכנה&quot;.<br /><br />נתמקד בשני הראשונים כאן:<br />איך יכול להיות שלקלס זה ללעוג, לבזות, אך זה גם לשבח ולהלל?<br /><br />מפני שבמקרה, מצאנו שני מקורות שונים.<br /><br />הקילוס הראשון - הלעג - הוא עברי מקורי. הוא מופיע בתנ&quot;ך, ומקורו שורש קל&quot;ס, בעברית.<br />הקילוס השני - השבח - מקורו במלה היוונית kalos. כמלים יווניות רבות, חדרה זו לעברית, ושם &quot;גוירה&quot;, ונכנסה במשקל ובתבניות. וכך קיבלנו את ה'קילס', כשורש ופועל בבניין השני, שמשמעותו הפוכה. בדיוק כפי שה-SMS נכנס לעברית, והנוער כבר לא &quot;שולח אס-אם-אס&quot;, אלא &quot;מסמס&quot; - בבניין השני.<br /><br />==================<br /><br />כדי לראות מהיכן שתי משמעויות שונות לפרכוס, פותחים מילון. עוד לפני שנתחיל, העין כבר רואה שיש לנו כאן מלה שאינה עברית במקור. היא לא מופיעה בתנ&quot;ך, ויש לה שורש של 4 אותיות.<br />ואכן, הפרכוס הראשון - לקשט - מגיע, ככל הנראה, מהמלה היוונית העתיקה לפוך, צבע - phykos *.<br />הפרכוס השני - לרעוד - הגיע ממלה יוונית אחרת, phryxos, שמשמעוו רעד, צמרמורת.<br />השאילה לעברית מיוונית הביאה לכך ששתי מלים יווניות שונות, מצאו את עצמן מתאחדות בעברית לאותו הפועל, אך שמרו על המשמעות השונה.<br /><br />אלו שתי המשמעויות הבסיסיות, לקשט או לרעוד. בשני המקרים - לפרכס. להסיר גלדים נגזר מתוך הקישוט, ופריטת הרימון נגזרה מאת משתי המשמעויות האלו, אינני יודע לקבוע בכך מסמרות.<br /><br /><br /><br /><br />* יש לחכמי הלשון הסברים כיצד 'הושחלה' האות ר' בשימוש אצל חז&quot;ל, במעבר ממלה יוונית לשימוש עברי בבניין השני.","107","","15","True","True","False","","17","162.158.95.54","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107098","107096","אתה צריך לפתוח מילון טוב בעברית","03/05/24 01:03","כה ניסן","תשפ&quot;ד","01:03","Almuaddib","זו לא לשון רש&quot;י כאן, מדובר בתנ&quot;ך או במשנה.","107","","15","True","True","False","","21","172.68.193.161","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107102","107096","יישר כח.","03/05/24 10:51","כה ניסן","תשפ&quot;ד","10:51","מרדכי דב זינגר","נמתין לתשובה.","807","","15","True","True","False","","16","","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107100","107097","בנוגע לקילוס רש&quot;י חולק ע&quot;ז","03/05/24 10:28","כה ניסן","תשפ&quot;ד","10:28","שטייגעניסט","עיין דבריו בסוטה ריש דף כז","1319","","15","True","True","False","","11","","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107099","107098","ברור","03/05/24 08:13","כה ניסן","תשפ&quot;ד","08:13","אלף בית רשי","המילון שהמחבר הנ&quot;ל הוא ליקוט פירוש רש&quot;י על מילים של התנך הגמרא וכו'","278","","15","True","True","False","","17","162.158.63.123","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107104","107100","חוששני שלא הבנת את דברי רש&quot;י שם","03/05/24 11:23","כה ניסן","תשפ&quot;ד","11:23","Almuaddib","","107","","15","False","True","False","","10","172.71.114.210","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107108","107102","ובכן כפי מה שענה לי אחלוק קצת על אלמו","03/05/24 16:48","כה ניסן","תשפ&quot;ד","16:48","אלף בית רשי","מתוך דבריו הבנתי כך:<br />פירכוס של יופי הוא &quot;רק&quot; בשיער לכאורה, ולפיכך כנראה שורש פירוש המילה הפירכוס הוא הרעדה &quot;הוויברציה&quot; של השיער לצורך החלקה או לתת לו נפח, וגם ברימונים על ידי הרעדה נפרדים הגרעינים, ואולי גם גלידי המכה נפרכים על ידי הרעדה, וכן הרעדה שלפני המוות,<br />(יתכן גם שהשורש בלשון הקדש הוא פ.ר.כ. וגם פרכילי אגזוזים וכל דבר שנפרך, או שילוב של שורש נוסף פ.ר.ס. אבל אינני יודע אם יש כזה דבר בלשון הקדש שילוב של שני שורשים)","278","","15","True","True","False","","21","172.70.111.93","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107114","107104","למה?","05/05/24 20:42","כז ניסן","תשפ&quot;ד","20:42","שטייגעניסט",".","1319","","13","True","True","False","","8","","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107109","107108","חוששני שאין כך הדבר","04/05/24 23:53","כו ניסן","תשפ&quot;ד","23:53","Almuaddib","שהרי למדנו במשנה, ב&quot;מ פ&quot;ד מי&quot;ב, לא כל כך מזמן, כי:<br /><br />&quot;אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים&quot;.<br /><br />איזה טיפול של יופי הוא רק בשיער של הכלים?<br /><br />וראה רש&quot;י, שעל ההתעסקות בשיער הבהמה מזכיר ב'משרבטין', לא במפרכסים.","107","","14","True","True","False","","17","172.68.62.139","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107111","107109","אכן דברים של טעם! אבל....","05/05/24 18:39","כז ניסן","תשפ&quot;ד","18:39","אלף בית רשי","עדיין אפשר לומר שפירכוס של בהמה וכלים הוא ניעורם עד היפרדות כל הליכלוך, וחוץ מזה על כבשים שמעת פעם? בהמה דקה עם צמר! <br />וכן כלים! יש כלים עשויים משערות ואולי גם בהם שייך הניעור<br />(סנהדרין טו ע&quot;א) שער העומד ליגזוז. והקדישו ובא לפדותו בשויו שעושין משער אדם נפה וקילקלי וחבק: (ע&quot;ז עה ע&quot;א) דמזיא. של שער אדם ולא בלעי טובא:","278","","13","True","True","False","","12","162.158.159.204","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107118","107111","&quot;ופרכוס - הוא התיקון והיפוי&quot;...","05/05/24 21:17","כז ניסן","תשפ&quot;ד","21:17","Almuaddib","שים לב כמה נדחקת, להעמיד את המשנה בבהמה דקה בלבד, ללא בקר, ואת הכלים בבגדי שיער בלבד - שאיני יודע לאיזה בגדים התכוונת.<br /><br />הרמב&quot;ם, בפירושו למשנה, כותב במפורש:<br /><br />&quot;ופרכוס - הוא התיקון והיפוי&quot;<br /><br />וכן כתב רבי עובדיה מברטנורא: &quot;מפרכסין - מתקנין ומיפין&quot;<br /><br />ואף התפארת ישראל הדגים מפרכסים - כגון לצבוע שיער לבן של עבד בשחור - לצבוע, לא לנער. ותרגם אויפפוטצעו, וכמוהו תרגם-הסביר גם היכין.<br /><br />ואקנח בדברי הטור ח&quot;מ רכ&quot;ח, שלעניות דעתי סותם את הגולל על טעותו של החכם אותו שאלת:<br /><br /><br />&quot;אין מפרכסין האדם והבהמה והכלים אדם כגון לצבוע עבד העומד לימכר והוא זקן כדי שיראה כבחור ולא בהמה להשקותה מי סובין שמנפחין וזוקפין את שערותיה כדי שתראה שמנה וכן אין מקרדין ומקרצפין אותה כדי לזקוף שערותיה ולא את הכלים לצבעם שיראו חדשים ואין השבח שמשביחם בצבע כמו העילוי שמעלה אותם מדמים אבל חדשים מותר לצבעם כדי ליפותם שבלאו הכי הם חדשים וטובים ואין נופחין בקרבים כדי שיראו שמנים ורחבים ולא שורין הבשר במים כדי שיראה לבן ושמן וכן כל כיוצא בזה:&quot;","107","","13","True","True","False","","12","172.70.243.108","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107117","107114","כי רש&quot;י לא חולק ע&quot;ז שם","05/05/24 21:06","כז ניסן","תשפ&quot;ד","21:06","Almuaddib","","107","","13","False","True","False","","10","172.70.243.79","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107146","107117","הוא כן","07/05/24 15:43","כט ניסן","תשפ&quot;ד","15:43","אור חדש","לדבריך המשמעות שונה בגלל מקורות שונים<br /><br />לרש&quot;י הפירוש אחד והוא &quot;דיבור יתר&quot; אלא שדיבור יתר זה יכול להיות בין לשלילה בין לחיוב<br /><br />**על פניו הסברך עדיף משל רש&quot;י ז&quot;ל","458","","11","True","True","False","","14","172.70.247.28","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107119","107118","שתמצא פרשנים נוספים זה בטוח","05/05/24 21:25","כז ניסן","תשפ&quot;ד","21:25","אלף בית רשי","ואני בהחלט מקבל ומסכים<br />ומה שחיפשתי לדעת האם לשיטת רש&quot;י יש אחידות<br /><br />אגב שאלת בתגובתך לאיזה בגדים התכוונתי, לא כתבתי את המילה בגדים כלל, ולהיפך עכשיו אני חושב עוד יותר שאם כלים הכוונה גם לבגדים אז בהחלט יש בגדים שעשויים משיער (של עיזים, ועוד ועוד) <br />ודוגמאות לכלים אחרים ראה את המקומות שציטטתי מלשון רש&quot;י","278","","13","True","True","False","","7","162.158.158.21","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107120","107119","חברך טען שפרכוס של יופי הוא רק בשיער","05/05/24 22:23","כז ניסן","תשפ&quot;ד","22:23","Almuaddib","וקשור לרעידה.<br /><br />חוששני שלא רק שפרשנים רבים הבאתי שמראים שמדובר בקישוט ובייפוי - בלי קשר לשיער או לרעד, אלא שאין ולו פרשן אחד עליו יכול להסתמך חברך.<br /><br />הוא פשוט טועה.<br /><br />אני שב ומציע, כאשר מבקשים למצוא מה המקור של מלים, להשתמש באנשי המקצוע. ועיין גם בפירושו של בעל העמק דבר על דרשות חז&quot;ל על המלה עזאזל, בו הוא מסביר משהו לגבי שורשים מרובעים - שרלבנטי גם כאן.<br />המלה 'פרכס' אינה עברית במקורה, וכפי שכתבתי לעיל.","107","","13","True","True","False","","9","172.70.242.188","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107124","107120","מחשבה נוספת בעקבות הנכתב","05/05/24 22:45","כז ניסן","תשפ&quot;ד","22:45","אלף בית רשי","פרכוס הוא הפרדה. <br />בשיער - הפרדה של שערה משערה (להוציא קשרים וכו')<br />בגלדי מכה - הפרדת הגלד מהעור<br />במיתה - הפרדות הנשמה מהגוף <br />בכל עניני קישוט וייפוי - הפרדת הליכלוך מהגוף<br />ברימונים - הפרדת הגרעינים<br /><br />שורש כל המילים האלו בלה&quot;ק כפי הנראה משיטתו של הרש&quot;ר הירש זצוק&quot;ל בדברים דומים<br />פרד<br />פרט<br />פרך<br />פרם<br />פרס<br />פרע<br />פרפ<br />פרצ <br />פרק<br />פרר<br />פרש<br />כולם באותה משפחה ניתוק וחילוק וכו'","278","","13","True","True","False","","8","172.70.114.56","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107131","107124","הרי אתה הולך ומרחיק מהעברית אל מחוזות","06/05/24 13:51","כח ניסן","תשפ&quot;ד","13:51","Almuaddib","הדמיון הרחוקים מן האמת ומן העברית.<br /><br />ראשית, הלכת וזנחת את <b>הפרכוס = רעד</b>, ועברת לכך שהוא הפרדה.<br /><br /><br />וזו טעות ברורה בדבר משנה. אין חולק על הפרכוס שהוא גם רעידה. <br />&quot;פרכס ביד וברגל&quot; למדנו במשנה. &quot;או שרצצתה רגל והיא מפרכסת&quot;,<br /><br /><b>ואין חולק על המשמעות הזו.</b><br /><br /><br />אי אפשר להכחיש כי אחת המשמעויות של פרכס, היא רעד. זז בתנועות רבות. דוגמאות רבות מספור לכך, ואף, אם נפלפל תוך כדי תנועות הברגה באגודל, כמקובל, אין המשנה יוצאת מידי פשוטה.<br /><br /><b>חטאך השני</b>, הוא התעקשותך להיצמד לתאוריות בלשניות שידוע כי אינן נכונות. הרש&quot;ר הירש דרש הרבה, אך אין לטעות בין דרשותיו הלשוניות לבין תורת הלשון. בדוגמותיך, אגב, השמטת שורשים מספר.<br /><br />ניקח, לשיטתך כאן, את כל השורשים בעברית הפותחים בצמד האותיות פ&quot;ר. אני מזמין אותך לאמץ את שריר הפלפול כדי להצדיק את התאוריה שלך איתם:<br /><br /><b>פר&quot;א</b><br />והוא יהיה פרא אדם. פרא למוד מדבר.<br /><br /><b>פר&quot;ג</b> (לקלקל)<br />למדנו במדרש רבה: &quot;בערב היית נאה ומשובחת, ובבוקר הנה הפרגת&quot;.  אין צורך, כמובן, להזכיר את הפרגית.<br /><br /><b>פר&quot;ד</b><br /><br /><b>פר&quot;ה</b><br />פרו ורבו ומילאו את הארץ, הצטווינו.<br /><br /><b>פר&quot;ז</b><br />פרזות תשב ירושלים, הבטיחנו הנביא. הלל הפריז על מידותיו - למדנו בדף היומי<br /><br /><b>פר&quot;ח</b><br />החל מהמשמעות המוכרת, כמו בחלום שפתר יוסף - והיא פורחת ועולה, וכלה בעוף השמים, ובהשאלה גם בכל מעופף אחר - יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באוויר<br /><b>פר&quot;ט</b><br /><br /><b>פר&quot;ט</b><br />את ההפרדה הזכרת, אך שכחת שיש גם משמעות נוספת - הפורטים על פי הנבל כדויד.<br />פריטה על מיתרים היא משמעות אחרת לגמרי.<br /><br /><b>פר&quot;ך</b><br />הוא שבר. <br />אבל יש גם משמעות נוספת, שבמשנה מצאנו שפרך=מחיצת ברזל; היתיכין טמאים והפרכין טהורים.<br /><br /><b>פר&quot;ם</b><br /><br /><b>פר&quot;ן</b><br />שימוש נדיר, אך קיים, ודווקא במסכתנו ממש עוד מעט:  &quot;שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו. ומפרין על שדהו ואינו חושש משם רבית.&quot;<br /><br />הפרין = הוסיף.<br /><br /><b>פר&quot;ס</b><br />המשמעות הפשוטה, של לחתוך. אבל יש גם פרסות לבהמות, ויש פירסה נידה, ופורסים שטיח, ואף פריסת שלום למדונו חכמינו, ועוד.<br /><br /><b>פר&quot;ע</b><br />גם כאן, כמה משמעויות. החל מפריעת ראשה של הסוטה, וכלה במי שפרע מדור המבול.<br />פריעת השיער אינה פריעת חוב, ושניהם אין פורענות הבאה לעולם.<br /><br />פר&quot;ף<br />רכס, קשר. בדיוק ההיפך מההיפרדות אליה אתה מנסה להגיע. זוכר במסכת שבת? ערביות יוצאות רעולות, מדיות יוצאות פרופות.<br /><br />פר&quot;ץ<br /><br />פר&quot;ק<br /><br />פר&quot;ר<br />מילא הפעולה של שבירה לחלקים קטנים, אבל איך תסביר את הסיר? זוכר במה בישלו בני ישראל את המן? דכו במדוכה, ובישלו בפרור. גם הוא, הסיר הזה, שורשו פר&quot;ר.<br /><br />פר&quot;ש<br />אף כאן, כמו בדוגמאות רבות, יש משמעויות שלא מסתדרות עם התאוריה שלך. למשל, הרוכב על סוס, או המפרש פסוק, או המפרש בים, <br /><br />וארחיב:<br />השורשים בעברית הם בני 3 אותיות, ולפעמים יותר. אין בעברית שורש בן 2 אותיות בלבד, ואכמ&quot;ל.<br /><br /><br /><b>חטאך השלישי</b> - שאתה מחפש שורש בעברית למלה שאין חולק שהיא מיוונית. אין טעם לנתח שורש עברי, על שורש שמקורו זר. כפי שלא תתנתח את שורש הפועל המרובע לטלפן, כי אין שורש בעברית טלפ&quot;ן, כך גם הפרכ&quot;ס, ועיין בבקשה בדברי הנצי&quot;ב שהזכרתי לעיל.<br />ואם תתעקש, מדוע לעצור כאן? מהו שורש המלה סנהדרין? מהו שורש המלה איצטדיון? והלוא גם שור האיצטדין מופיע במקורותינו!","107","","12","True","True","False","","12","162.158.111.240","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב",""),new Message("107132","107131","יישר כח גדול מאוד על הליקוט הנפלא","06/05/24 17:18","כח ניסן","תשפ&quot;ד","17:18","אלף בית רשי","על שלשה חטאי ישראל כאלו נקבל בברכה, הרש&quot;ר הירש שיטתו ידועה, אבל דבריך הם לא דברים בטלים!!!","278","","12","True","True","False","","15","162.158.154.203","0","107079","בבא מציעא|ס ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);