var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10696;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10696","0","כמה מידות היו במקדש","05/06/11 09:49","ג סיון","תשע&quot;א","09:49","המכריע","א. שתי מידות או שלושה לר' מאיר ביבש ושבע בלח. <br />לכאורה פשוט שהיו במקדש עשרות מידות. אין הכוונה שהיו שני כלים ליבש ושבע ללח. הכוונה שכל המידות היו במידות אלו. יתכן שהיו עשרה עשרונות ועשרה חצאי עשרונות וכן הלאה.<br />וזו כוונת רש&quot;י שביאר שמנין לר' מאיר דא' גדוש וא' מחוק. מפני שהיתה לו קבלה (ותוס' העירו שזה לכאורה דרשה גמורה) שהיו שני עשרונות, ואילו מדת שניהם שוה &quot;הויא ליה מידה אחת&quot; וע&quot;כ זו בנויה באופן שמכילה עישרון כשמחוקה וזו בנויה באופן שמכילה עישרון כשהיא גדושה. והבן.<br />(ולמחפשי הרמזים וליודעי חן. מידות - ספירות. שבע תחתונות ב' או ג' עליונות. וסוד א' הסתר דבר). <br /><br />ב. עוד על מידות מסוג אחר. בהמשך הסוגיא ר' יוסי לומד מניקוד ולר' מאיר נקוד לא דריש. לכאורה אם דורשים ניקוד מדוע זה לא מופיע במידות שהתורה נדרשת בהן. אולי ר' ישמעאל בעל המידות ס&quot;ל כשיטת ר' מאיר, ומצינו שר' מאיר בא לפניו. ור' יוסי באמת מוסיף מידה זו. כמו ר' שמעון שכלל אם הכתב יתירה על הנקודה וכו'. ואם כנים אנו בזה, הרי שזו לא מחלוקת פרטית על ניקוד זה, אלא מחלוקת כללית אם לדרוש ניקוד. ויל&quot;ע (או להמתין למה שיעלו הגולשים המלומדים).","199","","4712","True","True","False","","1030","95.86.120.195","0","0","מנחות|פז ע&quot;א",""),new Message("10731","10696","אם לשאול על הניקוד","06/06/11 01:21","ד סיון","תשע&quot;א","01:21","דוד כוכב","יש לשאול גם על כל קוץ וקוץ, במסכת מנחות דף כט ע&quot;ב:<br />&quot;אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות&quot;. <br />וכן ייתור, וכן הקש.<br />מה נחשב ל'מידה' שהתורה נדרשת בה, ומה נחשב ל'פשט' לעניין ה'דרש'.<br /><br />ואגב, רבי יוסי לשיטתו דורש ניקוד בעוד מקומות.<br />אבל אפשר שאין זה רבי יוסי הרגיל - בר חלפתא אלא רבי יוסי אחר, כדלקמן.<br /><br />מסכת פסחים דף צג ע&quot;ב <br />משנה. איזו היא דרך רחוקה? מן המודיעים ולחוץ, וכמדתה לכל רוח, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: מאיסקופת העזרה ולחוץ. אמר ליה רבי יוסי: לפיכך נקוד על (במדבר ט) ה', לומר לא מפני שרחוק ודאי, אלא מאיסקופת העזרה ולחוץ. <br /><br />מסכתות נזיר דף כג ע&quot;א והוריות דף י ע&quot;ב <br />תנא משום רבי יוסי <b>בר רב חוני</b>: למה נקוד על וי&quot;ו (בראשית יט) ובקומה של בכירה? לומר, שבשכבה לא ידע, אבל בקומה ידע. <br /><br />מסכת בבא מציעא דף פז ע&quot;א <br />תני משום רבי יוסי: למה נקוד על איו שבאליו - לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו. <br /><br />מסכת סנהדרין דף מג ע&quot;ב <br />כתנאי: (דברים כ&quot;ט) הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי&quot;ן שבעד? מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי <b>יהודה</b>.<br /><br />מסכת בכורות דף ד ע&quot;א <br /><b>דתניא</b>: למה נקוד על אהרן שבחומש הפקודים - שלא היה באותו מנין.","125","","4711","True","True","False","","171","95.86.116.185","0","10696","מנחות|פז ע&quot;א",""),new Message("10744","10731","על ייתור וקוץ","06/06/11 10:35","ד סיון","תשע&quot;א","10:35","המכריע","אכן ענית בדבריך יפה. ייתור והיקש הם בבחינת פשט. את זה אפשר &quot;לדרוש&quot; גם בכל מיני כתבים שבעולם. הקוצים, דרשותיהן באמת לא מובאים אצלינו ואין התנאים עושים בהם שימוש הידוע לנו. ואין לנו אפשרות לדון על דרשות ר' עקיבא שאינם בידינו לכאורה. אבל הניקוד אומר דרשני. <br />בנותן טעם לציין שאפילו בברייתא דל&quot;ב מידות של ר' אליעזר בנו של ריה&quot;ג שמונה בין השאר ריבוי ומיעוט וכל מה שניתן להעלות על הדעת, לא מונה ניקוד.  ועל כן היה נראה לי שלא כל התנאים מודים במידה זו. ואלו שלא מנאוה אכן לא דורשים אותה ולא שאינם מחשיבים זאת ל&quot;מידה&quot;.","199","","4711","True","True","False","","163","212.76.118.29","0","10696","מנחות|פז ע&quot;א",""),new Message("10772","10744","י&quot;ל שלרבי יוסי גם ניקוד נחשב למפורש","07/06/11 03:28","ה סיון","תשע&quot;א","03:28","דוד כוכב","במיוחד למ&quot;ד יש אם למסורת, שהרי נכתב בס&quot;ת (לאפוקי למ&quot;ד יש אם למקרא כלומר למסורת הקריאה).<br /><br />סימן לדבר:<br />במסכת שבת דף צו ע&quot;ב:<br />&quot;אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו...<br />אלא מהיכא הוה? - (במדבר יד) מויעפילו הוה&quot;.<br />והלא סוף כל סוף (ע&quot;ש רש&quot;י) גם על כך קשה: &quot;התורה כיסתו ואתה מגלה אותו&quot;?!<br />אלא י&quot;ל שכיון שכתב בעל הטורים (במדבר יד, מד; וכן הביא השפתי חכמים):<br />&quot;ויעפילו - בגימטריא צלפחד. דאיכא למאן דאמר (שבת צז, א) מן המעפילים היה&quot;.<br />נחשב למפורש בגימטריה.<br /><br />ואכן למדו אצלנו בדף פט ע&quot;א &quot;זה בגימטריא תריסר הויין&quot;, כמו גם במסכת נזיר דף ה ע&quot;א: &quot;קדוש יהיה, יהיה בגמטריא תלתין הוו&quot;, וגם גימטריא אינה מידה שהתורה נדרשת בה.","125","","4710","True","True","False","","143","95.86.109.20","0","10696","מנחות|פז ע&quot;א",""),new Message("10802","10772","גימטריא מנויה בברייתא הארוכה","09/06/11 00:11","ז סיון","תשע&quot;א","00:11","המכריע","של ר&quot;א בנו של ריה&quot;ג. וכן עוד הרבה, ולא ניקוד.<br />רקשה קצת לומר שריב&quot;ב הסתמך על הגימטריא של בעל הטורים..<br /> ויש שם פירוש אחר יותר מרווח לדעתי מה ההבדל ביניהם, אבל הקיצור נאה לפעמים.","199","","4708","True","True","False","","150","95.86.66.135","0","10696","מנחות|פז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);