var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106923;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","64"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","58"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106923","0","מה אוכל","29/02/24 08:43","כ אדר א","תשפ&quot;ד","08:43","רפאל אסטריק ","אולי מישהו יודע , עם מקורות !!! , מה מאכיל שומר חינם - שומר שכר , את הפרה ?<br />בעל הבהמה נתן לו בהמה לשמור.<br />מאכיל אותה משלו ?<br />ואחכ תובע מבעל הבהמה<br />מאכיל אותה עם כל ההוצאות על חשבונו ?<br />אולי שהפרה תחרוש , או חלב , והשומר ימכור ויאכיל ?<br />מישהו ראה משהו כתוב ?","52120","","71","True","True","False","","96","","0","0","בבא קמא|קיט ע&quot;א",""),new Message("106932","106923","תשובה","29/02/24 18:15","כ אדר א","תשפ&quot;ד","18:15","ברכה עד בלי די","בשולחן ערוך התבאר בפירוש רק לגבי שואל ושוכר<br />שואל נתבאר בחושן משפט הלכות שאלה סימן שמ סעיף ד:  השואל בהמה, חייב במזונותיה משעה שמשכה עד סוף ימי שאלתה. הגה: ויש אומרים דלא בענין משיכה, אלא מיד שנסתלקו הבעלים (טור כדעת הר&quot;י והרא&quot;ש) וע&quot;ל ריש סימן רצ&quot;א וש&quot;ז. ואם כחש בשרה כחשא דלא הדר, חייב לשלם מה שפחתה בדמים. ואם היה הכחש מחמת מלאכה, פטור, וישבע שבועת השומרים שמחמת מלאכה כחשה. <br />ודין השוכר נתבאר בחושן משפט הלכות שוכר סימן שי סעיף ג:  ראובן השכיר בהמתו לשני ימים לילך ולחזור, ובחזרתו ביום השני גדל הנהר עד שהוצרך לעכב יום אחד, אם שכרה לימים פשיטא שצריך ליתן לו שכירות כל יום ויום; ואם שכרה למקום פלוני ולחזור, או ששכרה לשני ימים והזכיר המקום שרוצה לילך שם וידוע שהוא מהלך שני ימים ועכבו הנהר, אם לא היה רגיל להתגדל, פסידא דבעל בהמה; ואם היה רגיל להתגדל, והשוכר מכיר ענין הנהר ולא המשכיר, פסידא דשוכר. ואם שניהם ידעו, פסידא דבעל בהמה. ומזונות הבהמה והשכירות, דין אחד להם. <br />וביארו הפוסקים שזהו גם בשומר חינם <br />בענין זה האריך בספר חוק לישראל שומרים א לרב ברוך כהנא עמ' 357 ואילך עי&quot;ש ונעתיק את דבריו שקשורים לעניינו וז&quot;ל אם ידע שומר החינם מראש, בעת קבלת השמירה, שיצטרך לבצע פעולת הצלה מסוימת בנכס, הוא חייב לבצעה גם אם היא כרוכה בהוצאות. לפיכך, אדם זקן שקיבל בגדים לשמירה, חייב לנערם, כחובת כל שומר בגדים, כפי שהזכרנו בפרק א, 2, גם אם אין לו כוח לנערם בעצמו; ואם אין לו משרת שיוכל לעשות זאת, עליו לשכור אנשים אחרים לנער 115. אף על פי שבהצלה אחרת לא היה הזקן חייב לשכור מצילים, כאן הוא חייב לשכור אנשים, מפני שידע בוודאות מראש שהוא יצטרך לנער את הבגדים, ואף על פי כן קיבל על עצמו שמירה, מה שאין ניתן להאמר בהצלה שנחיצותה לא הייתה צפויה מראש 116.<br />נראה שמאותה סיבה, שומר בעל חיים חייב לקנות מזון להאכלתו, גם אם הוא שומר חינם, וגם אם לא נתבקש על ידי בעל הנכס לעשות כך. זאת גם אם זהו בעל חיים שאינו יכול לקיים את עצמו, דהיינו לשלם על מזונו בתנובתו, כגון בחלב, בביצים או במלאכה. אם בעל החיים יכול לקיים את עצמו, אין קניית המזון בגדר הוצאות, שהרי השומר יכול להשתמש בתנובת בעל החיים כדי לשלם עבור המזון, שלא כהוצאות רגילות שהוא יוכל לקבל עליהן החזר מבעל הנכס רק לאחר מכן. מוצא אבדה שהיא בעל חיים — פטור מלקנות לה מזון (אם אין בעל החיים יכול לשלם בעד המזון), על אף שגם הוא שומר, והוא רשאי למכור את בעל החיים לאחר תקופה קצרה 117, אולם אין ללמוד משם שכך הוא לגבי שומר רגיל. שומר אבדה לא קיבל עליו את השמירה מרצון, אלא היא הוטלה עליו כחובה, ואין לאמוד את דעתו שהוא מוכן להוציא הוצאות כאלה. לעומת זאת, שומר רגיל קיבל על עצמו את השמירה מרצון, על אף שידע שיצטרך לקנות מזון לבעל החיים, ואם כן זה כלול בחובות שמירתו 118.<br />כפי שאמרנו, שומר שכר, שלא כשומר חינם, חייב אף להוציא הוצאות להצלה, כגון לשכור מצילים, אם אינו מצליח להציל בחינם, כגון שאינו מוצא מי שמוכן לסייעו להציל בחינם 119.<br />כשם ששומר שכר חייב להוציא הוצאות להצלה, כך עליו לשאת בהפסדים שייגרמו לו על ידי ההצלה. לפיכך, אם נכס שלו והנכס הנשמר מצויים בבית בוער, וביכלתו להציל רק את אחד מהם, על שומר השכר להציל דווקא את הנכס הנשמר, אף על פי שעל ידי זה יפסיד את שלו; ואם נהג להיפך, הוא חייב לשלם 120.<br />כפי שאמרנו לעיל, חובת שומר שכר להוציא הוצאות להצלת הנכס היא רק חובה לטרוח טרחה יתרה, אבל אין מוטלת עליו חובה לשלם מכיסו לטובת שמירת הנכס, ולכן הוא זכאי לשיפוי על הוצאותיו מבעל הנכס, כפי שנראה בדיוננו בסעיף 8. משום כך, חובה זו מותנית בכך שהוא יהיה אכן זכאי לשיפוי כזה, לפי הנסיבות. אם המצב הוא שאם יוציא השומר הוצאות לא יוכל לקבל עליו שיפוי, הוא פטור מלהוציא הוצאות. להלן שלוש דוגמאות לדבר:<br />‏א) אם הנסיבות הן כאלה שהשומר לא יוכל להוכיח שהוציא הוצאות כדי להציל, כך שאם יוציא הוצאות, לא יקבל שיפוי עליהן — אינו חייב להוציא הוצאות 121.<br />‏ב) מצא השומר אנשים שהסכימו להציל בשכר, אך הם הסכימו להציל רק בתנאי שהשומר יבטיח להם שכר גם למקרה שלא יצליחו בהצלה, אינו חייב לשכור אותם לפי תנאי זה, שהרי הוא לא יקבל החזר מבעל הנכס אם לא יצליחו להציל, כפי שנראה להלן 122, ואין מוטל עליו להוציא הוצאות מכיסו 123.<br />‏ג) אם הסכום שהשומר יצטרך להוציא להצלת הנכס הוא מעל לערך הנכס, אין השומר חייב להוציאו, מפני שבעל הנכס לא ישפה אותו על הסכום העודף, כפי שנראה להלן 124, ולכן לא יהיה זה הוגן לחייבו להוציא סכום זה 125. אולם אם הסכום הדרוש להצלת הנכס שווה לערך הנכס, חייב שומר השכר להוציא סכום זה להצלה. כפי שנראה להלן 126, אף על פי שבעל הנכס יצטרך לשפות אותו על הוצאתו, ונמצא שלא הרוויח כלום מהצלת הנכס, מכל מקום חייב השומר לעשות זאת, משום שיש להניח שבעל הנכס רוצה בכך: אם יאבד הנכס, יצטרך לטרוח לקנות אחר, וגם כשיקנה, יצטרך להתרגל אליו, ולכן הוא מעדיף לקבל את הנכס המקורי שלו, אף שיצטרך לשלם בעדו את כל ערכו.<br />אולם לעניין חובת שומר שכר לשאת בהפסדים שייגרמו לו על ידי ההצלה, כגון במקרה האמור, שהנכס הנשמר ונכס של השומר מונחים בתוך בית בוער, אין הדבר כך. כאן חובת השמירה מטילה עליו להציל את הנכס גם אם הדבר יגרום לו הפסד כספי הגדול מערך הנכס, כגון שהנכס השייך לו שווה יותר מן הנכס הנשמר. משום כך, אם לא ימלא חובה זו, אלא יציל את הנכס שלו, הוא יהיה חייב לשלם (אלא שטבעי הדבר שהשומר יבחר בבררה הזאת, שהיא יותר כדאית לו). סיבת הדבר היא, שלגבי הנכס הנשמר לא היה כאן מצב של אונס, מפני שהיה יכול להוציא אותו מהשרפה בקלות, והנזק שהיה נגרם לו כתוצאה מכך אינו משפיע על חובתו כשומר, מפני שהנזק אינו קשור לנכס הנשמר. רק אם הנכס הנשמר הוא במצב של אונס, אלא שאפשר להצילו על ידי הוצאות, אין מחובת השומר לשלם מכיסו להציל את הנכס, והוא חייב רק לטרוח ולהוציא על מנת לקבל החזר, ולכן אינו חייב להוציא יותר מערך הנכס, מפני שלא יקבל על כך החזר, כאמור. אולם כאן אין הנכס במצב של אונס, וחובת השומר להוציאו מן השרפה היא מחמת חיובו בדבר שאינו אונס, ואף שהוא יפסיד כתוצאה משרפת הנכס שלו, אין בעל הנכס חייב לשפותו על כך, כפי שנראה להלן 127. על כן, אין זה משנה אם ההפסד שלו יהיה גדול או קטן 128. אבל אם היו לשומר הרבה פקדונות (שאדם אחד או כמה אנשים הפקידו אצלו לשמירה) בתוך הבית הבוער, ולא היה יכול להציל את כולם, והציל רק את מקצתם, הוא פטור על השאר, משום שלגביהם היה זה מצב של אונס 129.<br />אם הוציא שומר השכר הוצאות, ולא הצליח להציל, כגון ששכר פועלים, והם רימוהו, ולא עשו את שביקש מהם, ולא הצילו את הנכס, הוא פטור, אם אמנם עשה את כל מה שהיה יכול לעשות 130.<br />שאלה היא האם חיוב שומר שכר שלא הוציא הוצאות הוא בגדר פשיעה (ואף על פי ששומר חינם חייב בפשיעה, כאן הוא פטור מן הסיבה שהסברנו לעיל), או בגדר &quot;גנבה ואבדה&quot;, שאף בהן חייב שומר שכר. נפקות אחת מכך היא לגבי מקרה שהשומר לא ניסה להציל בהוצאות, אבל אחר כך התברר שייתכן שגם אילו ניסה לא היה מצליח למנוע את הנזק. אם רואים אי מילוי חובה זו כפשיעה, הרי כאן הוא יהיה חייב, מטעם &quot;תחילתו בפשיעה וסופו באונס — חייב&quot;, עיקרון שדננו בו לעיל 131. אך אם אנו רואים זאת כ״גנבה ואבדה&quot;, הוא יהיה פטור, לפי הכלל 132: ״תחילתו כעין גנבה ואבדה וסופו באונס — פטור&quot;. הראב״ד סבור שאין זאת פשיעה, מפני שמצוי שאדם מתעצל מלהוציא הוצאות על תנאי שיקבל החזר מבעל הנכס, או שאין בידו כסף מזומן לשלם מיד, ולכן הוא פטור במקרה דלעיל 133.<br />112	תשובת מהריט״ץ בשו״ת תורת אמת, סימן עז, הובא בכנסת הגדולה, חו״מ, רצא, הגהות הטור, אות סא.*<br />113	מהריט״ץ בתורת אמת שם (הובא בכנסת הגדולה שם, אות סד).*<br />114	שו״ת מהריט״ץ, סימן קסח. הוא מוסיף, שאם לא הסכים השומר, אינו מחויב לשכור אנשים, גם אם ביקש זאת ממנו בעל הנכס. אך ראה במילואים להערה 104, שמדברי פתחי חושן עולה שכאן חייב לשכור אנשים כיוון שבעל הנכס גילה את דעתו.<br />115	שו״ת הרדב״ז, סימן שיג (הובא בכנסת הגדולה, חו״מ, רצב, הגהות הטור, אות מה).<br />116	פתחי חושן, פרק ב, הערה קב. הוא כותב עוד, שאם הנכס נשאר אצלו לאחר תום הזמן שנקבע לשמירה, אין הזקן חייב להוציא הוצאות לטפל, מפני שבעת ההפקדה לא קיבל על עצמו ניעור לאחר תום הזמן.<br />117	ב״מ כח ע״ב.<br />118	במילואים להערה 263 (בדיון מקביל לגבי חיוב הטרחה, בנתינת מזונות לבעל חיים היכול לשלם בעד מזונותיו), נביא מקורות האומרים ששומר רגיל חייב בכך, כיוון שידע ששמירתו תהיה כרוכה בזה, אלא שאחרי זמן רב, אם בעל הנכס יצא מן המקום ואי אפשר לברר את דעתו, אף שומר רגיל פטור מהוצאות אלה, ורשאי למכור את בעל החיים (המקורות ההם עוסקים בשני סוגי בעלי החיים - גם המקיימים את עצמם, וגם שאין מקיימים את עצמם). יצוין ששואל, היינו שומר שיש לו רשות שימוש בבעל החיים בחינם, חייב במזונות בעל החיים — שו״ע, חו״מ, שמ, ד. וראה סעיף 2(א), הערה 404.<br />119	חובת שומר שכר להוציא הוצאות להצלה, הובאה על ידי: שו״ת הרשב״א, חלק ב, סימן שלג; צרור הכסף הקצר, דרך ב, שער י; טור, חו״מ, שג, ו.*<br />120	ש״ך, חו״מ, שג, ס״ק ז, בשם שו״ת הרמ״א, סימן קו (הובא גם בעדות ביוסף, נתנזון, חלק א, סימן רפא, דף נג ע״ג, ובשו״ת חסד לאברהם, תאומים, מהדורא קמא, חו״מ, סימן כא); שו״ת שב יעקב, חו״מ, סימן כא; שו״ת נודע ביהודה, מהדורא קמא, חו״מ, סימן לו (שאינו רוצה לחלוק על הרמ״א, והובא בספר מבית מאיר, סטלביץ, חלק א, דף סט ע&quot;ב); נתיבות המשפט, שג, ס״ק ה; קצות החושן, שג, ס״ק ג; שו״ת הר הכרמל, חו״מ, סימן ב; נחל יצחק, עו, ג. בסעיף 8, פרק ג, 2, נראה שאף אין לו זכות לשיפוי על הפסד הנכס שלו אם הציל את הנכס הנשמר.*<br />121	אבני החושן, שג, ס״ק ה; בית יעקב, שג, ח, בשם מעייני החכמה, ב״מ צג ע״ב (על מקרה שהשומר &quot;חשוד&quot;, אשר שבועתו אינה מתקבלת, בעוד שלשם הוכחת ההוצאות דרוש שהשומר יישבע עליהן).<br />122	בסעיף 8 פרק ד, 4.<br />123	נתיבות המשפט, שג, ס״ק ט.*<br />124	בסעיף 8, פרק ד, 2.<br />125	פרישה, חו״מ, שג, ו, וסמ״ע, שג, ס״ק ח; ערוך השולחן, חו״מ, שג, יג.*<br />126	בסעיף 8, פרק ד, 1.<br />127	בסעיף 8, פרק ג.<br />128	שו״ת שמן רקח, חלק ב, סימן סב. וראה סעיף 4, במילואים להערה 148.<br />129	שמן רקח שם.<br />130	שו״ת חסד לאברהם (אלקלעי), חו״מ, סימן יג (קא ע״ג). על זכות לשיפוי במקרה של הצלה בלתי מוצלחת, ראה סעיף 8, פרק ד, 4.<br />131	בסעיף 2(א), פרק א, 3.<br />132	ראה סעיף 2(ב), פרק ב, 1.<br />133	הראב״ד, בשיטה מקובצת, ב״מ צג ע״ב.*","51148","","71","True","True","False","","30","172.69.151.26","0","106923","בבא קמא|קיט ע&quot;א",""),new Message("106941","106923","עוד בענין","01/03/24 10:24","כא אדר א","תשפ&quot;ד","10:24","ברכה עד בלי די","ראה מש&quot;כ בשו&quot;ת תשב&quot;ץ חלק ג סימן רסא:  והאיש אשר הפקידו אצלו בהמה שתהא עושה ואוכלת ונאנסה השומר פטור הוא כי הוא ש&quot;ח שאינו לא נושא שכר ולא שוכר ולא שואל שיתחייב באונסי':","51148","","70","True","True","False","","26","172.69.150.145","0","106923","בבא קמא|קיט ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82707);