var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106760;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","64"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","58"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106760","0","הגהה ברש״י","18/01/24 07:41","ח שבט","תשפ&quot;ד","07:41","שמואל דוד","בבא קמא עז:<br /><br />רש״י ד״ה אפילו בתמימין - וכ&quot;ש בבעלי מומין בחוץ דשינויא דחיקא הוא<br /><br />לולי דמסתפינא הייתי אומר שצ״ל ״דמ״ש [דמה שכתב] כו׳ שנויא דחיקא הוא״","595","","113","True","True","False","","125","162.158.63.54","0","0","בבא קמא|עז ע&quot;ב",""),new Message("106765","106760","בוודאי לא!","18/01/24 19:29","ח שבט","תשפ&quot;ד","19:29","אלף בית רשי","א. אין שום לשון כזה ברש&quot;י בש&quot;ס &quot;דמה שכתב&quot; זה לישנא דאחרונים, אלא שצריך לשים פסיק בדברי רש&quot;י וכוונתו ברורה.<br />אפילו בתמימין. וכל שכן בבעלי מומין בחוץ<b>,</b> (דבוודאי גם זה שחיטה ראויה, אלא שלהעמיד המשנה באופן זה &quot;בבעלי מומין בחוץ&quot; כריש לקיש, רבי יוחנן לא רצה) דשינויא דחיקא הוא:","278","","113","True","True","False","","35","162.158.63.109","0","106760","בבא קמא|עז ע&quot;ב",""),new Message("106776","106765","יישר כח !! הלשון חסר קצת…","18/01/24 23:09","ח שבט","תשפ&quot;ד","23:09","שמואל דוד","","595","","113","False","True","False","","36","172.70.42.101","0","106760","בבא קמא|עז ע&quot;ב",""),new Message("106777","106776","תשובה","18/01/24 23:57","ח שבט","תשפ&quot;ד","23:57","ברכה עד בלי די","כמוך נתקשה ונשאר בצ&quot;ע בברכת יהודה לרב זלמן לייב שטארק<br />ובביאורי רש&quot;י במתיבתא ביאר כך וז&quot;ל רבי יוחנן מעדיף למצוא אופן להעמיד את המשנה בשחיטה שהיא ראויה, גם בשוחט תמימים בפנים, וכל שכן שמודה רבי יוחנן לאוקימתא שהעמיד ריש לקיש בבעלי מומין בחוץ, אלא דשינויא דחיקא הוא - תירוץ זה של בעלי מומין בחוץ הוא תירוץ דחוק, ולכן מעדיף רבי יוחנן להעמיד בתמימין.<br /><br />בשיטה למהריק&quot;ש כאן ביאר את רש״י וז&quot;ל אפילו בתמימין, וכל שכן בבעלי מומין בחוץ, דשינויא דחיקא הוא, ע״כ. הוקשה לו דאכתי אמאי לא קאמר ר׳ יוחנן תרתי בשוחט תמימין בפנים או בעלי מומין בחוץ. ותירץ דשינויא דחיקא הוא ולהכי לא מדכר ליה. אי נמי, הוקשה לו דנימא נמי דריש לקיש לטפויי אתא אמאי דקאמר ר׳ יוחנן,  ולמה יקשה לריש לקיש ולא יקשה לר׳ יוחנן, ותירץ דשינויא דחיקא הוא ולא הוה ליה לריש לקיש לאדכורי ליה.<br /><br />ובספר ברוך מרדכי לרב מרדכי אהרן רוזנפלד כאן בדף עו ע״ב באיר בתוך דבריו את דברי רש&quot;י וז&quot;ל <br />רש״י ד״ה תהי. ופריך לרבין וכו׳. ועיין במהרש״א שהקשה למה דוקא לרבין ולא לרב דימי עיי״ש. ונראה לעניות דעתי שרש״י סובר שגם ר׳ אליעזר הבין כיון שנשפך הדם בסוף ואינה ראויה לאכילה למה חייב על הטביחה, בעל כרחך רב דימי סובר כל העומד ליזרק כזרוק ובשעת שחיטה ראוי היה לזרוק אפילו אם בסוף נשפך הדם דומיה דנותר לר׳ שמעון, הגם שהדם לא נזרק ביום כלל מכיון שהיתה שעה ביום שראויה לזרוק כזרוק דמי גם אם בסוף לא נזרק, אבל רבין שלא רצה לתרץ בנשפך הבין ר׳ אלעזר שלא סובר הראוי לזרוק כזרוק דמי, ולכן מתרץ ששחט שלא לשם הבעלים כך שבסוף נזרק, לכן תמה ר׳ אלעזר סוף סוף השחיטה לא מתרת בלי זריקה והוה שחיטה שאינה ראויה, כמו כן הקשה ר׳ אלעזר על ריש לקיש שמוקי בבעלי מומין דוקא שזה דוחק, כמו שרש״י אומר בדף ע״ז ע״ב ד״ה אפילו תמימין וכ״ש בבעלי מומין דשינויא דחיקא הוא ע״כ לשון רש״י שם, ולמה נדחק ריש לקיש לזה.<br />אלא בעל כרחך ריש לקיש לא סובר הראוי לזרוק כזרוק דמי, ולכן בתמימים אפילו לתירוצו של רבין שבסוף נזרק הדם על כל פנים בשעת שחיטה עדיין לא ראוי ולכן מוקי בבעלי מומין שאין צורך בזריקה, ולכן תמה ר׳ אליעזר על כל פנים חסרה פדיה ואם ריש לקיש לא סובר העומד ליזרק כזרוק גם לא סובר העומד לפדות כפדוי דמי. עכשיו מובן למה הגמרא שואלת בדף ע״ז ע״ב בשלמא ר׳ יוחנן וכו' אלא ר״ל מאי טעמא לא אמר כר׳ יוחנן ולוקמי בתמימים, כי לפי מה שכתבנו שלר׳ אלעזר אישתמיטתיה דמה שר׳ שמעון סובר העומד ליזרוק כזרוק דמי, לכן גם ר״ל לא מוקי בתמימים כקושיית ר׳ אלעזר אלא בבעלי מומים שאץ צורך בזריקה, ואף שחסרה פדיה משנה זו של פרה לא אישתמיט מר״ל רק הברייתא של נותר ולכן ר״ל ידע שר׳ שמעון סובר העומד ליפדות כפדוי אבל לא ידע מברייתא של נותר שר׳ שמעון סובר גם העומד לזרוק כזרוק דמי, אבל השתא שהגמרא מתרצת קושיית ר׳ אלעזר שר׳ שמעון סובר בשניהם העומד לזרוק כזרוק והעומד לפדות כפדוי, שואלת הגמרא למה נדחק ר״ל לאוקמי בבעלי מומין שזה דוחק כדברי רש״י ז״ל. ואתי שפיר.<br /><br />ובהגהות הב&quot;ח תוך כדי שביאר את תוס' ביאר והקשה על רש&quot;י וז&quot;ל תוס׳ בד״ה וריש לקיש אמר וכו'. ריש לקיש לא קאי אסוגיא דידן וכו' עכ״ל. יש לתמוה ומנ״ל להתוס׳ הא והלא טובא אשכחן דתרגמה אביי אליבא דרבא ותרגמה ריש לקיש אליבא דר׳ יוחנן, ואם כן הכא נמי איכא לפרש דקמשני ריש לקיש אליבא דהך אוקימתא אע״ג דלדידיה לא צריך להך אוקימתא. ונראה לפענ״ד ליישב ולומר דהוה קשיא להו להתוס׳ בהא דקאמר תלמודא (לקמן עז:) בשלמא ר׳ יוחנן לא אמר כריש לקיש דקא בעי לאוקמה מתני׳ אפילו בתמימים וכו׳, דמי לחשך לומר דלר׳ יוחנן אפילו בתמימים ולריש לקיש דוקא בבעלי מומין ודלמא איפכא לר׳ יוחנן דוקא בתמימים ולריש לקיש אפילו בבעלי מומין, ורש״י פירש אפילו בתמימים וכל שכן בבעלי מומין בחוץ דשינוייא דחיקא היא עכ״ל, נראה דס״ל דאפילו בתמימים לאו דוקא אלא הכי קאמר בשלמא ר׳ יוחנן מוקי לה אפילו בשינויא רויחא אלא לריש לקיש קשיא אמאי מוקי לה בשינויא דחיקא, ותימה דלא אשכחן כהך סוגיא דפריך עליה דאמורא מסברא דנפשיה, דמי הגיד לך דהך שינוייא דחיקא והך שינוייא רויחא והלא התוס׳ (בע״א ד״ה שלא) פירשו דלר׳ יוחנן נמי דחקינן טובא בין לרב דימי בין לרבץ, ומי ישקול הסברות בכף מאזנים ולמימר דהך שינוייא דחיק טפי מהך.<br />ולתרץ זה הוה סבירא להו להתוס׳ דהכי פריך, בשלמא לר׳ יוחנן דר״ש קאי אמילתא אחריתי אם כן שפיר מוקמינן לה אפילו בתמימים, אלא לריש לקיש דמוקי לה בהקדישו בעלים ביד גנב דהשתא ליכא לפרש בתמימים דאם כן גנב אמאי חייב לשלם ד׳ וה׳ דבעל הבית הוא הפושע שהקדישו לאחר שנגנב ממנו דבע״ב של גנב היה מוכרח להקריבו לשם בעלים, ואי נמי נשפך הדם באונס מאי הוה ליה למעבד, והוא הדין למ״ד בשוחטו שלא לשם בעלים מאחר דלא ידע מי הם בעליו של הקדש שהרי לא נקרא שם הקדש עליו אלא לאחר הגנבה ושמא מכרו או נתנו במתנה לאחר ואותו אחר הוא שהקדישו ואם כן מוכרח היה לשוחטו סתם, ומדמחייבו ר״ש ד׳ וה׳ בע״כ צ״ל דמיירי דווקא בשוחט בעלי מומין בחוץ, הניחא אי נפרש דר״ש לא קאי אלא בגונב הקדש מבית בעלים התם ודאי הגונב הוא הפושע שגנב ההקדש והקריבו ועל ידי כך נשפך הדם, אי נמי הקריבו סתם ולא עלה לבעלים לשם חובה וניחא דחייבו ר״ש ד׳ וה׳ אפילו בשוחט תמימים, והשתא קשיא ליה לר״ל מאי דוחקיה דמוקים ליה לר״ש בהקדישו בעלים ביד גנב, לוקמיה נמי דקאי אמילתא אחריתי ואפילו בשוחט תמימים, והשתא לפי זה ניחא דכתבו התוס׳ (ר״ש) [ר״ל] לא קאי אסוגיא דידן וכו׳, דאי הוה קאי אסוגיא דידן לא הוה קשיא מידי אריש לקיש אמאי לא קאמר כר׳ יוחנן, ודו״ק:","51148","","113","True","True","False","","35","162.158.87.17","0","106760","בבא קמא|עז ע&quot;ב",""),new Message("106779","106777","נפלא מאוד","19/01/24 00:49","ט שבט","תשפ&quot;ד","00:49","שמואל דוד","יישר כח!","595","","112","True","True","False","","42","172.70.134.74","0","106760","בבא קמא|עז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82707);