var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106243;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106243","0","הערות ודיוקים בלשון רש״י","09/11/23 06:53","כה חשון","תשפ&quot;ד","06:53","שמואל דוד","בבא קמא ז:<br /><br />אלא אמר רב אחא בר יעקב אי איכא לדמויי לב&quot;ח מדמינן ליה בעל חוב דיניה בבינונית כו׳ <br /><br />אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא אי איכא לדמויי לכתובת אשה מדמינן דהא כתובת אשה דינה בזיבורית כו׳<br /><br />איתיביה אין לו אלא עידית כולם גובין מן העידית בינונית כולם גובין בינונית זיבורית כולם גובין זיבורית היו לו עידית ובינונית וזיבורית נזקין בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית כו׳ <br /><br />רש״י ד״ה לבעל חוב מדמינן לה דבעל חוב דינו בבינונית - בפרק הניזקין במסכת גיטין (דף מח:) והשתא אם בא בעל חוב לגבות כו׳ <br /><br />ד״ה כתובת אשה מדמינן לה - וכגון שנתן לה גט בתשרי וזילו ארעתיה והיתה כתובתה מאתים ודינה למיגבי מזיבורית כדמסקינן התם בפרק הניזקין<br /><br />ד״ה וכתובת אשה בזיבורית - במסכת גיטין בפרק הניזקין (דף מט:) תני טעמא דיותר משאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא<br /><br />יש להעיר כמה הערות בלשון רש״י <br /><br />א) מדוע בד״ה לבעל חוב כו׳ ציין להגמרא בגיטין, הרי כבר ציין בדף ז. בד״ה ובעל חוב דינו בבינונית - במסכת גיטין בפרק הנזקין<br /><br />ב) מדוע בד״ה לבעל חוב נקט ״בפרק הנזקין״ קודם ״במסכת גיטין״ משא״כ באחריני דנקט שם המסכת ואח״כ שם הפרק. <br /><br />ג) מדוע בד״ה לכתובת אשה פירש דברי הגמרא ואח״כ ציין לפרק הניזקין משא״כ בד״ה לבעל חוב ציין לגיטין ואח״כ פירש. <br /><br />ד) מדוע בד״ה לכתובת אשה לא כתב ״במסכת גיטין״ ונקט ״בפרק הניזקין״ גרידא. <br /><br />ה) מדוע בד״ה לכתובת אשה כתב ״ודינה למגבי מזיבורית״ וכו׳ הרי כן מבואר להדיא בגמרא. <br /><br />ואולי לא גרס בגמרא תיבות ״דהא כתובת אשה דינה בזיבורית״ וכן משמע קצת מדיבור המתחיל שכתב ״לכתובת אשה מדמינן לה״ ותו לא, משא״כ לעיל כתב ״לבעל חוב מדמינן לה דבעל חוב דינו בבינונית״ כו׳ <br /><br />ו) מדוע בסוף העמוד בד״ה וכתובת אשה ציין רש״י עוד הפעם למסכת גיטין ולפרק הניזקין (הקדים שם המסכת להפרק) הרי כבר ציין לעיל. <br /><br />ז) מדוע בד״ה וכתובת אשה בזיבורית כתב הטעם ״דיותר משאיש רוצה לישא״ כו׳ ולא כתב כן לעיל.","595","","191","True","True","False","","212","162.158.159.68","0","0","בבא קמא|ז ע&quot;א",""),new Message("106641","106243","וואו","27/12/23 01:36","טו טבת","תשפ&quot;ד","01:36","ביבי","ממש מפליא","51977","","143","True","True","False","","32","","0","106243","בבא קמא|ז ע&quot;א",""),new Message("106736","106243","תשובה","13/01/24 21:27","ג שבט","תשפ&quot;ד","21:27","ברכה עד בלי די","עניתי בפרטי ואני אביא את תשובתי גם פה לתועלת הרבים<br />א) מדוע בד״ה לבעל חוב כו׳ ציין להגמרא בגיטין, הרי כבר ציין בדף ז. בד״ה ובעל חוב דינו בבינונית - במסכת גיטין בפרק הנזקין <br />אין לי תשובה על זה אפשר לתרץ פשוט שרשי ציין פה עוד הפעם כי הגמרא כתבה לבעל חוב מדמינן אז רשי ציין שוב היכן הגמרא מדמה לבעל חוב<br /> ב) מדוע בד״ה לבעל חוב נקט ״בפרק הנזקין״ קודם ״במסכת גיטין״ משא״כ באחריני דנקט שם המסכת ואח״כ שם הפרק.<br />אפשר לומר בפשטות שפעמים כתב רש&quot;י כך ןפעמים כך וצ&quot;ע <br /> ג) מדוע בד״ה לכתובת אשה פירש דברי הגמרא ואח״כ ציין לפרק הניזקין משא״כ בד״ה לבעל חוב ציין לגיטין ואח״כ פירש. <br /> ד) מדוע בד״ה לכתובת אשה לא כתב ״במסכת גיטין״ ונקט ״בפרק הניזקין״ גרידא.<br />דכיון שכתב לפני זה במסכת גיטין בפרק הנזיקין אין צורך לחזור שוב היכן נמצא פרק הנזיקין<br /> ה) מדוע בד״ה לכתובת אשה כתב ״ודינה למגבי מזיבורית״ וכו׳ הרי כן מבואר להדיא בגמרא. ואולי לא גרס בגמרא תיבות ״דהא כתובת אשה דינה בזיבורית״ וכן משמע קצת מדיבור המתחיל שכתב ״לכתובת אשה מדמינן לה״ ותו לא, משא״כ לעיל כתב ״לבעל חוב מדמינן לה דבעל חוב דינו בבינונית״ כו׳<br />יתכן וזה יתרץ לך על שאלה ג ושאלה ה וז&quot;ל ספר עולם עשייה - אגדות חז&quot;ל עמ' 172<br />אלא אי איכא לדמויי לכתובת  אשה מדמינן לה וכו' פירש״י לכתובת אשה מדמינן לה. וכגון שנתן לה גט בתשרי וזילו ארעתיה והיתה כתובתה מאתים ודינה למגבי מזבוריות כדמסקינן התם בפרק הנזקין ע״כ. ולכאורה קשה -לשון רש״י ז&quot;ל מהו כוונתו בזה הציור שהיתה כתובתה מאתים מה נפקא לן מינה לידע סכום כתובתה כמה היתה יהיה כמה שיהיה מאתים או מנה. ג״כ הלשון כדמסקינן התם בפרק הנזקין. אינו מובן כ״כ הלא משנה מפורשת היא בריש פרק הנזקין שמין להם בעידית וכו׳ וכתובת אשה בזיבורית ומה זה הלשון כדמסקינן דכתב רש״י ז״ל . כדתנינן הול״ל. ונראה לישב כוונת רש״י ז&quot;ל דהנה בשלטי הגבורים כתב וז״ל הרא״ש כתב שאם הלוה לא גילה דעתו וכו' ואם המלוה אומר תן לי עדית בציר פורתא כתב הראב״ד דאין כופין אותו לתת לו אפילו דהאידנא זילא ועתידין להתיקר ואומר המלוה תן לי עידית כיוקרא דלקמיה אין שומעין לו. וכתב הטור חו״מ סי׳ ק״ב דיש שאומר שגם בעידית וכו' וי״א שאינו צריך ליתנה לו כזולא דהשתא אבל אם ירצה ליקחנה כיוקרא דלקמיה צריך ליתנה לו (והיינו דעת התוספות שכתבו בד&quot;ה לכתובת אשה מדמינן לה. ה״ה דהוי מני לאוקמא בב״ח דקאי ביה ודקאמר הב לי עידית בציר פורתא אלא לפי שהתחיל וכו׳ מדברי התוס׳ מוכח דאם רוצה הבע״ח לקבל עידית כיוקרא דלקמיה מחוייב הלוה ליתן לו) וכתב הטור דהכי מסתברא. ונראה בעיני הטעם דגבי עידית כשהמלוה תובע בציר פורתא דאין שומעין לו כלל בשום ענין (זה דעת הראב״ד ז&quot;ל הנ״ל) משא״כ כו' אבל גבי עידית ליכא למימר הורעת כתו אצל עידית. דעידית שהוא מיטב קרקעותיו לא זכתה לו תורה ולא חכמים לגבות כו׳ ומש״ה איכא למימר דמצי הלוה לעכב שלא לתת לו בשום ענין . עכ&quot;ל שה״ג ועי׳ בשיטה מקובצת שכתב על דברי התוס׳ הנ&quot;ל שלא היה יכול לאוקמי בבע״ח משום דאפילו ירצה הבע״ח ליקח כיוקרא דלקמיה ביד הלוה לעכב שלא ליתן לו עידית בשום אופן כיון דמדאורייתא דינו בזיבורית כדעולא לקמן ד׳ ח׳ (וכדעת הראב״ד הנ&quot;ל) ואם כן קשה הא כתובת אשה דינה בזיבורית ואם תרצה ליקח בינונית בציר פורתא כיוקרא דלקמיה לא מצי מדחה לה. תירץ שם דלמ״ד כתובה דאורייתא דינה בעידית דכתיב בה כסף. רק חכמים תקנו שלא תיטול עידית משום שמא תתן עיניה בעידית שדותיו ותתקוטט עמו שיגרשנה לכן הורידוה חכמים לזיבורית דמשום חינא ליכא למיחש דיותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא עי״ש ועי׳ עוד תוס׳ ריש פרק הנזקין ובגמרא שם בדף השני ע״ב. ובכתובות (דף יו״ד) מסקינן דלרשב״ג כתובת בתולה דאורייתא (ובעידית עי״ש בתוס׳ ד&quot;ה הואיל) וכתובת אלמנת מדברי סופרים. ואינה מדברי תורה. והכי הלכתא כדכתבינן בשטרי כתובות בתולות דחזי ליכי מדאורייתא ובשטרי כתובות אלמנה הנוסח הוא כסף זוזי מאה דחזי ליכי מדרבנן. ומעתה יכולין אנו לומר שזהו שכיוון רש״י ז״ל במה שכתב &quot;והיתה כתובתה מאתים ודינה למגבי זיבורית כדמסקינן וכו׳ &quot; שהוקשה לרש״י ז&quot;ל קושית התוספות הא מצי לאוקמא בב״ח דקאי ביה ודקאמר גם כן הב לי עידית בציר פורתא. אלא וודאי כיון שעידית הוא יותר מדינו כי דינו בזיבורית כדעולא. ואף לפי תקנות חכמים מפני נעילת דלת מ״מ לא תקנו לו יותר מבינונית אבל עידית לא תקנו לו כלל. לכן אין לאוקמא בבע״ח ודקאמר הב לי עידית בציר פורתא וכיוקרא דלקמיה. דעביד הלוה לעכב עליו ולא ליתן לו אף כיוקרא דלקמיה ( וס״ל לרש״י כדעת הראב&quot;ד ז״ל) ואם כן תקשה הלא האשה אם  תרצה ליקח בינונית בציר פורסא הוא גם כן יותר מדינה דהא כתובה אשה בזיבורית . ומ״מ אוקמא הגמרא דאם רצונה ליטול בינונית כיוקרא דלקמיה מחויבים ליתן לה. לזה פי׳ &quot;והיתה כתובתה מאתים&quot; דהיינו כתובת בתולה דהיא מדאורייתא מכסף ישקל כמהר הבתולות. ואם כן מדאורייתא דינה אף בעידית אלא שהקנו לה חכמים שלא תטול רק זיבורית מטעם דמסקינן שם בפרק הנזקין משום שמא יראה דירה נאה ושדה נאה לחבירו ויאמר אקפוץ ואלונו. וה&quot;ה הכא גבי אשה שלא תתקוטט עמו תמיד בשביל שיגרשנה כנז״ל. וא״כ כיון דמדאורייתא דינה גם כן בעידית לכן אם תרצה ליקח בינונית בציר פורתא וכיוקרא דלקמיה אינם יכולים לעכב על ידה דהלא אף בעידית יפה כוחה מדאורייתא וכש״כ בבינונית. אבל בע&quot;ח אין דינו כלל בעידית לא מדאורייתא ולא מדרבנן. לכן אם רוצה עידית אף כיוקרא דלקמיה יכול הלוה לעכב. לזה לא מצי הגמ׳ לאוקמי בבע״ח דקאי ביה כשיטת התוספות . דרש״י ס״ל כדעת הראב״ד ז״ל לא כן כתובת אלמנה דהיא רק מדרבנן לה לא הקנו אלא מזיבורית. מעידית לא . מטעמא דשמא תתן עיניה בשדות בעלה המעולות. ומבינונית נמי לא. אחר דליתא חששא דנעילת דלת מלהנשא דיותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא. לכן אם אלמנה רוצה לגבות עידית או בינונית בציר פורתא אף כיוקרא דלקמיה מצי מדמי לה רק לזיבורית כדינה. ומדויק היטב עתה לשון רש״י באומרו דווקא מאתים ולשון כדמסקינן ולא כדתנן ופי׳ &quot;ודינה׳' של כתובה זו &quot;למגבי מזיבורית&quot; הוא רק כדמסקינן פרק הנזקין כלומר שמא תראה דירה נאה וכו׳. אבל מדאורייתא דינה אף בעידית, לכן תוכל לומר הב לי בינונית בציר פורתא ולא מצי מדחי לה מעידית או בינונית כאשר יוכל הלוה לדחות להמלוה לבלי תת לו עידית בציר פורתא אף כיוקרא דלקמי׳ לכן הוכרח הגמרא לאוקמא בכתובת אשה ולא בבע״ח דקאי ביה. כן נ״ל בעה״ש ית״ש. ידע קורא יקר שכ״ז לא כתבתי אלא לחדד את התלמידים ולהרגילם שידייקו בלשון  רש״י ז&quot;ל תמיד. אבל רחוק הוא בעיני לומר שכיוון רש״י ז״ל כדברינו. כי מה נאמר ונעשה במה שכתב רש״י ז&quot;ל לעיל מזה בד״ה והכא נמי גבי ניזקין נמי בהכי מתרצי קראי כגון דביומי ניסן יקרי ארעתא וביומי תשרי זול והזיק בתשרי שוה מנה ובא לגבות מנה מקרקעית המזיק וכו׳ למה ליה לרש״י לפרש כמה עולה ההיזק שכתב והזיק בתשרי כמה מנה . יהיה כמה שהוא. אלא דוגמא בעלמא נקש. וה״נ גבי כתובה ל&quot;ש :<br /> ו) מדוע בסוף העמוד בד״ה וכתובת אשה ציין רש״י עוד הפעם למסכת גיטין ולפרק הניזקין (הקדים שם המסכת להפרק [כך הוא בדרך כלל בדברי רש&quot;י ברוב מקומות]) הרי כבר ציין לעיל.<br />צ&quot;ע<br /> ז) מדוע בד״ה וכתובת אשה בזיבורית כתב הטעם ״דיותר משאיש רוצה לישא״ כו׳ ולא כתב כן לעיל.<br />ועצם השאלה לכאורה כל הרש&quot;י הזה מיותר<br />וכתב בנחל שלמה - בבא קמא דף רלד וז&quot;ל רש״י סוה״ע, וכתובת אשה בזבורית כו' תני טעמא כו׳.- לעיל גבי &quot;דהא כתובת אשה דינה בזבורית&quot; לא כתב רש״י טעמא, רק כתב בד״ה לכתובת אשה כו׳ ודינה למיגבי בזבורית כדמסקינן כו'.- לפי ששם לא הובא הא דבזבורית אלא לצורך הדין דמיירי שם אם רצתה בינונית כו'. אבל כאן כתוב עיקר הדין דכתובה בזבורית, לכן פירש כאן טעמא.","51148","","126","True","True","False","","34","172.68.110.12","0","106243","בבא קמא|ז ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);