var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106229;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","61"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","40"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106229","0","המבעה ?","06/11/23 11:14","כב חשון","תשפ&quot;ד","11:14","עלי","כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם.<br />( לעתים הדברים הפשוטים ביותר הינם הבלתי מובנים ביותר ).<br />משמעות המילה הפותחת את הפסוק נלמדה מהמלים בְּעִירֹה וּבִעֵר בהמשך הפסוק, בעירה היינו בהמותיו וצאנו, בער כמו יבער, כלומר שני הפעלים זהים במשמעותם.<br />ישנם בעברית שמות עצם רבים שאיננו משתמשים בשפה המדוברת בפעלים הנגזרים מהם כמו במקרה דנן והסיבה ברורה - כי אין פעולה הנובעת מצאן ובקר. גם בתורה עצמה זהו שימוש חד פעמי ויוצא דופן שלא ברור מה טעם נעשה בו שימוש.<br />ברם כמו שהאש 'אוכלת' בעת שהיא שורפת ובוערת, כך ביעור בפסוקנו משמעו שהצאן והבקר אוכלים או דורסים בהליכתם את הגדל בשדה או בכרם. וכל זה נראה כפשט הכתוב. <br />אך לא ברור מדוע נזקק (האמורא שמואל בעקבות) עורך המשנה לקרא לפעולה זו 'הבעה' ולחפש מקבילה תנכי&quot;ת רחוקה שמתרגומה משמע שמשמעות הפעולה היא גילוי, ולטעון לכן שלאב נזיקין זה הוא קורא 'שן'. כשכל אלו הן אסוציאציות רחוקות זו מזו. <br />מה הרווחנו מ'סיבוך' זה, הרי לא בימינו ולא בימיהם איש לא השתמש בשפת יום יום במילה 'הבעה' ? <br />הרי כל ה'סיבוך' הזה לא נעשה אלא כדי ליצור חרוז (! ) של 'המבעה וההבער' !<br />מישהו מוכן להסביר, מדוע זה היה כ&quot;כ חשוב ( כלומר מדוע לא נכתב השן, הרגל והאש , וכדו' במלים פשוטות וברורות )?","209","","195","True","True","False","","233","172.71.135.111","0","0","בבא קמא|ד ע&quot;א",""),new Message("106239","106229","מבעה זה דיוק של הנזק","08/11/23 10:57","כד חשון","תשפ&quot;ד","10:57","שי הלוי","הנמוקי יוסף כותב:<br />מבעה זה השן. והא דלא נקט שן דהוה אמינא אפי' היכא דאין הנאה להיזקה ולפיכך נקט לישנא דמבעה דמשמע לישנא דאיגלויי דכתיב נבעו מצפוניו דהיינו להנאתה שפעמים נגלית פעמים נכסית והיינו בשעת אכילה:<br />מבעה זה אדם. ולא תנא אדם דהוה אמינא אפילו עבדו ושפחתו מחייב ולפיכך נקט מבעה דהוא לישנא דכתיב גבי בן חורין דכתיב אם תבעיון בעיו דגבי ישראל כתיב:<br /><br />הסבר נוסף, שנקט כלשון התורה שקראה לשן &quot;כי יבער.. וביער&quot;","51846","","193","True","True","False","","36","172.69.194.86","0","106229","בבא קמא|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82910);