var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10409;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10409","0","דעת הבן אינה שונה מאביו","27/05/11 16:24","כג אייר","תשע"א","16:24","המכריע","ומי אית ליה לר' שמעון לב ב"ד מתנה. המפרשים התקשו דאמרינן זאת בדעת ראבר"ש ולא בדעת ר"ש. מרש"י משמע דכיון דראבר"ש בענין זה כאבוה, מסתברא דאף אבוה כוותיה בזה. מתוס' נראה דהעיקר משום דראבר"ש תלמידיה דאבוה, וכעין לעיל עב: דדחקינן להשוות שיטתו לשיטת אביו ר"ש גבי קצירת העומר שלא כמצוותה. משמע קצת דזה צירוף של שני העניינים דבפרט במקום דכבר אמרנו דסבר כאבוה, יותר יש לתלות דסבר לגמרי כאבוה, ואילו אבוה היה סובר דל"א לב ב"ד לא היה הוא חולק.

מענין לציין שבתחילת ב"ק יש דבר דומה על אב ובן נוספים, ר' חייא וחזקיה. כמב' שם בתוס'.

אגב יל"ע בשלמא בקרבן ציבור שייך לב ב"ד, אבל האם זה נאמר בשמן של מנחת יחיד ונסכי יחיד גם כן? מדין הפקר ב"ד?","199","","4725","True","True","False","","1045","213.151.51.111","0","0","מנחות|עט ע"ב",""),new Message("10410","10409","בעניין מנחת יחיד ונסכי יחיד","27/05/11 16:58","כג אייר","תשע"א","16:58","דוד כוכב",""כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש".
","125","","4725","True","True","False","","103","95.86.108.61","0","10409","מנחות|עט ע"ב",""),new Message("10411","10410","גם כל דמקדיש?","27/05/11 17:26","כג אייר","תשע"א","17:26","המכריע","לא שמענו שהמקדיש שמן למנחתו ונסכים לזבחו יאמר כדת משה וישראל","199","","4725","True","True","False","","153","213.151.51.111","0","10409","מנחות|עט ע"ב",""),new Message("10429","10411","אין הדבר תלוי דוקא באמירת כדת משה וישראל","29/05/11 00:54","כה אייר","תשע"א","00:54","דוד כוכב","שהרי לא הוזכרה אמירה זו כלל ברמב"ם ובשו"ע, לבד מברמ"א.
ואינה אלא מנהג, כך משמע מלשון תוספות הרא"ש בכתובות דף ג ע"א וגיטין דף לג ע"א:
"כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. ולכך נהגו לומר בשעת קידושין כדת משה וישראל".

דרכי משה הקצר אבן העזר סימן כז אות ג:
"כתב הכל בו (ריש סי' עה) וכשמקדש אותה יאמר לה הרי את מקודשת לי בכסף זה או בדבר פלוני כדת משה וישראל עכ"ל וכן נוהגין".

קרן אורה מסכת יבמות דף צ ע"ב:
"דמה שאומרין כדת משה וישראל גם זה מנהג הוא".


וכתב הרמב"ם הלכות גירושין פרק ב הלכה כ:
"ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד גוים בין ביד ישראל, שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב מן התורה לעשותו כגון מי שהוכה עד שמכר או נתן אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל רוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו.
לא היה הדין נותן שכופין אותו לגרש וטעו בית דין של ישראל או שהיו הדיוטות ואנסוהו עד שגירש הרי זה גט פסול... ואם הגוים אנסוהו לגרש שלא כדין אינו גט".

היוצא מכאן שאדם מישראל רוצה לעשות כל המצוות, ובכלל זה לקיים דעת חכמים. ומעיקר הדין אפילו במקום שהם טועים! כי הגט פסול אז רק מדרבנן.
וי"ל שעל רצון זה מתבסס עניין כל המקדש וכו'. ושייך גם במקדיש.","125","","4723","True","True","False","","145","95.86.107.29","0","10409","מנחות|עט ע"ב",""),new Message("10443","10429","רמב"ם מפורש","29/05/11 10:37","כה אייר","תשע"א","10:37","המכריע","כמובן שלא התכוונתי שהאמירה לעיכובא, רק הצבעתי על הכיוון. כמו כן כופין דגירושין הוא במקום של איסור לעבור על דברי חכמים, לא נאמר זאת בכל מקום שרבנן היו רוצים שאדם יהדר.

בכל אופן עניינית. אני סמכתי על גמרא בזבחים ו: דאמרינן לב ב"ד רק בקרבן ציבור, וחשבתי שאולי זה נתפרש כאן באיזה מפרש והלומדים ימצאו משהו. כעת בדקתי לבד ואכן מצאתי שברמב"ם פי"ב מפסולי המוקדשין הלכה ו כותב על הדין הזה שזה רק בקרבן ציבור מפני שלב ב"ד מתנה אבל בקרבן יחיד הרי אלו לא יקרבו וכו'.","199","","4723","True","True","False","","167","95.86.82.183","0","10409","מנחות|עט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);