var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10355;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10355","0","מן המחובר = בכלי אחד או חלות שלמות? וצ"ע","26/05/11 10:00","כב אייר","תשע"א","10:00","שלמה שטרסברג",""ת"ר והקריב ממנו - מן המחובר אחד - שלא יטול פרוס"

ביאר רש"י "מן המחובר דבעינן שיהו כל החלות ביחד בשעת תרומה" וכן רש"י כת"י "מן המחובר - שיהיה כולן בכלי אחד ליטול תרומה"

א"כ מהמילה "ממנו" למדנו שכל החלות צריכות להיות בכלי אחד ומהמילה "אחד" למדנו שצריך להפריש חלה שלימה ולא פרוסות

בהמשך העמוד הגמרא מביאה לדיון את הברייתא שהבאנו לעיל "אמר מר והקריב ממנו מן המחובר" אולם ראה זה פלא כאן הגמרא מבינה שלמדו מהמילה "ממנו" שיהיו כל החלות שלמות ומתוך כך הקשו בגמרא על המילה "ממנו" הכתובה בקורבנות "ואת כל חלבו ירים ממנו" שהרי שם הבשר כבר מפורק כשנוטל ממנו את החלב, והגמרא מיישבת מה שמיישבת.

והייתי שמח אם משהו יבאר לי מה גרם לשינו בהבנת הגמרא את אותו ציטוט במיוחד שכל הקושיה מתחילה רק בגלל השינוי שנעשה פתאום בהבנת המילה "ממנו"","205","","4722","True","True","False","","1041","95.86.120.247","0","0","מנחות|עז ע"ב",""),new Message("10357","10355","לא השתנה","26/05/11 10:23","כב אייר","תשע"א","10:23","המכריע","דומני שגם בסוף הסוגיא ההבנה נשארה בדיוק אותו הדבר. ושאלת הגמרא שגם באימורין לפי זה ממנו היינו מן המחובר לבהמת הקרבן. (רש"י לומד שהשאלה מכיון שהגמרא הבינה בהו"א שפירקו את הבשר ואז האימורין לא מחוברים לרוב הבהמה, ולתוס' השאלה הפוכה מכיון שפשיטא שכשנוטל אימורין הן מן המחובר).","199","","4722","True","True","False","","138","95.86.117.6","0","10355","מנחות|עז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);