var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10349;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10349","0","היכן היה בית פאגי ומדוע נקרא כך?","26/05/11 08:05","כב אייר","תשע"א","08:05","שאינו יודע לשאול","מאי חוץ לחומה
רבי יוחנן אמר חוץ לחומת בית פאגי
וריש לקיש אמר חוץ לחומת העזרה


רש"י:
חוץ לחומת [בית] פאגי. היינו חוץ לחומת הר הבית


אני מבין שזה מחוץ לחומת הר הבית (כדברי רש"י) - אבל היכן זה היה בדיוק? ומדוע נקרא בשם זה?

תודה","48","","4722","True","True","False","","1108","77.124.236.14","0","0","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10351","10349","ראה בפנים","26/05/11 09:06","כב אייר","תשע"א","09:06","Almuaddib","באתר דעת.


המקום מוזכר גם בכתביהם של הנוצרים באותו השם, ולכן על ראש הר הזיתים יש כיום כנסיה/מנזר בשם זה.","107","","4722","True","True","False","","212","81.218.141.168","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10352","10349","בית פאגי; השואה למחלוקת אחרת של ר"י ור"ל","26/05/11 09:19","כב אייר","תשע"א","09:19","איתן","לפי רש"י כת"י, חומת בית פאגי היא חומת ירושלים החצונה. וראה כאן שרש"י כת"י הוא הרש"י האמיתי, במקום שיש סתירה בין שניהם.

לשאלתך, ע' בעיונים בשטיינזלץ (בקובץ המצורף) הרחבה על כך.
לענ"ד הכוונה לאיזור שבין החומה השנייה והחומה השלישית של ירושלים.
עם זאת יש השערות נוספות, מן הסתם גם יותר מוסמכות, ראה באתר של ישיבת הר עציון (הוא מצטט את המקורות הנוצריים, מה שפוטר אותך מלפתוח את ויקיפדיה, אני גם לא מצרף קישור לזה), וע' עוד ב"הגיאוגרפיה במשנה".

לתשומת לבכם -
מחלוקת ר' יוחנן ור"ל כאן, האם כששתי הלחם מחוץ לעזרה אך בתוך ירושלים האם מתקדשות - מחלוקת זו מזכירה את מחלוקתם בזבחים פ"ט ע"ב,
"... בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים, רבי יוחנן אמר כשר ר''ל אמר פסול, רבי יוחנן אמר כשר הואיל וסופו לצאת, ר''ל אמר פסול עדיין לא הגיע זמנו לצאת"
ניתן להכליל ולומר, שלר' יוחנן קדשים קלים - חוץ מהחלק הקרב - מקומם הוא כל העיר כבר לפני הזריקה, ולר"ל רק אחרי הזריקה.","123","jpg","4722","True","True","False","","286","95.86.121.7","0","10349","מנחות|עח ע"ב","0-jpg"),new Message("10363","10349","והיום במאה שערים 44 ","26/05/11 14:09","כב אייר","תשע"א","14:09","student","","177","","4722","False","True","False","","151","46.120.96.65","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10382","10349","מקור השם כתוב במסכת בבא מציעא","27/05/11 10:51","כג אייר","תשע"א","10:51","יאירה","רש"י בבא מציעא צ ע"א:

בית פאגי - היקף חיצון של ירושלים שהוסיפו עליו קרוי בית פאגי, ונראה לי שהוא לשון כבישתה של עיר, שונגל"א בלעז (רסן של בהמה), כדאמרינן פרק קמא (ט, א): זה קנה חמור ובית פגיה.

רש"י בבא מציעא ט ע"א:
ובית פגיה - קיבציי"ל בלעז (חלק הרתמה הקשור על ראש הבהמה), מה שבראש החמור, וכחמור דמי.

כשם שאפסר מקיף את ראש הבהמה, כך החומות החיצוניות, מקיפות את עיה"ק.","192","","4721","True","True","False","","420","212.76.107.248","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10354","10351","פינת תחביבו של המכריע","26/05/11 09:55","כב אייר","תשע"א","09:55","דוד כוכב","אמש התקיימה חנוכת הבית להרחבה החדשה לשכונה שם בהר הזיתים. כאשר הדוברים מצהירים שזה חלק מירושלים.","125","","4722","True","True","False","","157","95.86.108.61","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10365","10351","המקומות בראש הר הזיתים שהזכרת","26/05/11 17:14","כב אייר","תשע"א","17:14","יאירה","לא שייכים לבית פאגי ולא לבית היני (הכפר הערבי הסמוך, אותו גם חובבים הנוצרים).","192","","4722","True","True","False","","246","212.76.107.248","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10358","10352","מי כותב המאמר?","26/05/11 10:36","כב אייר","תשע"א","10:36","המכריע","נשמט שם אומרו. המאמר הזה מאתר הר עציון מרשים מאד בהיקיפו ויסודיותו.","199","","4722","True","True","False","","162","95.86.117.6","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10405","10352","לא ממש דומה","27/05/11 16:07","כג אייר","תשע"א","16:07","המכריע","שם הנידון אם נפסל ביוצא, אחרי שלאחר הזריקה מקום בשר קק"ל בכל העיר, האם כבר מעכשיו הכל מקומו או כעת רק העזרה. והוא פלוגתא בסברא. כאן אין נידון של יוצא אלא של קידוש הלחם על ידי הזביחה, שעליו להיות "על" ואין בזה מקום לסברות אלא הנידון אם על בהכרח בסמוך, ואכן הגמרא משוה למחלוקת של על חמץ, ולא למחלוקת ההיא, עליה אין שואלים והא איפליגו בה חדא זימנא.","199","","4721","True","True","False","","143","213.151.51.111","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10360","10358","כעת ראיתי ברש"ש","26/05/11 11:52","כב אייר","תשע"א","11:52","המכריע","שמביא את הדיעות השונות בתמציתיות. הוא עצמו משער שחומת הר הבית שימשה מצידה החיצוני ככותל לבית פאגי, יעויי"ש.","199","","4722","True","True","False","","139","95.86.117.6","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10361","10358","עמוד השער","26/05/11 12:55","כב אייר","תשע"א","12:55","דוד כוכב","זהו עמוד השער.
המאמר הנ"ל הוא החלק השלישי של הפרק השלישי.","125","","4722","True","True","False","","139","95.86.108.61","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10366","10363","מה יש היום במאה שערים?","26/05/11 20:03","כב אייר","תשע"א","20:03","יאירה","למה אתה מתכוון?","192","","4722","True","True","False","","237","212.76.107.248","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10370","10366","סניף בנק פאג"י, בירושלים","26/05/11 23:15","כב אייר","תשע"א","23:15","Almuaddib","","107","","4722","False","True","False","","145","77.126.114.131","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10383","10382","ביאור נוסף","27/05/11 10:59","כג אייר","תשע"א","10:59","הראל","פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מנחות פרק ז משנה ג:

והקרוב לדעתי כי בית פגי היה מקום שאופין שם חלות תודה ורקיקי נזיר ולפיכך נקרא בית פגי מלשון בפתבג המלך וביין משתיו והיה בקרבת הר הבית והוא מחוצה לו בלי ספק כמו שנתבאר בגמר סנהדרין.","46","","4721","True","True","False","","219","77.124.21.154","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10434","10382","זה אחד המקורות שלי להשערה שהעליתי לעיל ש","29/05/11 01:43","כה אייר","תשע"א","01:43","איתן","הציטוט שהביאה יאירה מרש"י הוא אחד המקורות שלי להשערה שהעליתי לעיל שבית פאגי הוא בין החומה השניה לשלישית.

לפני כמה שבועות היה כאן דיון ער לגבי דברי רגמ"ה ורש"י שרבינא היה יליד א"י. ושם הובא מאמר של אחד החוקרים, שהוכיח שרש"י לא היכיר את איגרת רש"ג או את סדר תנאים ואמוראים, ומה שהוא אומר בעניינים אלו הוא מסברא מתוך התלמוד.
ואז אני העליתי כשאלה, מנין לו שהכל סברות, אולי היו לרש"י גם מסורות - שונות מהמסורות של גאוני בבל.
אותה שאלה היא כאן, האם רש"י אומר את דבריו מסברא, שלו או של רבותיו, או שזו מסורת שהיתה באשכנז על מקור השם "בית פאגי".

עכ"פ ברור מהמקורות ברחבי הש"ס (רובם, אם לא כולם, הובאו במאמר של ישיבת הר עציון) שמדובר על מקום מאוד קרוב לירושלים והר הבית.
ונדמה לי שאפשר לאפיין את בית פאגי בכך שמצד אחד הוא עדין בתוך תחומי העיר המקודשים, מצד שני הוא הכי רחוק מהר הבית. רחוק לאו דוקא גיאוגרפית, במדידה בקו אוירי, אלא מופרד ומובדל.
ר' שמעון אומר, בעוד מספר דפים, שאין צורך לאפות את הלחם דוקא בעזרה, אלא "כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי" - משמע לענ"ד שאלו שני קצוות, וזו השכונה הרחוקה ביותר, או המובדלת ביותר. כמדומני שאפשר להציע זאת בעוד מקורות. ובצירוף דברי רש"י הנ"ל אני מעלה השערה כאמור - בין החומה השנייה והשלישית.","123","","4719","True","True","False","","231","31.44.128.25","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10432","10405","יישר כח","29/05/11 01:27","כה אייר","תשע"א","01:27","איתן","","123","","4719","False","True","False","","155","31.44.128.25","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10435","10434","ראיה שדברי רש"י אינם ממסורות","29/05/11 02:25","כה אייר","תשע"א","02:25","דוד כוכב","בדף היומי של היום

תוספות מסכת מנחות דף פ ע"ב:
"אמר ליה לוי לרבי - פירש בקונט' לוי היינו למידין דר' קמייתא אמר ליה בישיבת שאר תלמידים וזו בינו לבין עצמו ועל חנם דחק דבסוף פ"ק דסנהדרין (דף יז:) אמרינן למידין לפני חכמים היינו לוי אבל למידין לפני רבי חכם אחר היה".

לר"ש משאנץ (שכתב תוספות דמנחות, והיה תלמיד נינו של רש"י - ר"י) היה ברור שלא יתכן שדברי רש"י נאמרו מתוך מסורת, אלא רק כמענה לקושיה מה טעם ההבדלים בין שתי המימרות.","125","","4719","True","True","False","","128","95.86.107.29","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10444","10434","גם הראיה מר' שמעון הובאה במאמר","29/05/11 10:40","כה אייר","תשע"א","10:40","המכריע","","199","","4719","False","True","False","","134","95.86.82.183","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10445","10435","כולהו בחדא מחתא מחתינהו ?","29/05/11 10:47","כה אייר","תשע"א","10:47","המכריע","מה הקשר? וכי מישהו טען שכל מילה של רש"י היא מסורת. ברור שרש"י כותב את רוב דבריו כפי העולה מהסוגיא כדרכה של תורה. מדובר על סוג מסויים של דברים שיש בהם מקום למסורת. אפילו הרמב"ם בנושא זה הדגיש שדבריו מסברא, כי היה כאן מקום למסורת שלא היתה בידו.

אגב. דומני שאמם של הרשב"א והריצב"א משאנץ היתה אחותו של ר"י הזקן , כך שהוא עצמו בן נינו של רש"י. אבל אולי חלמתי את זה.

ועוד דבר מענין. הביטוי ועל חנם דחק על רש"י, הוא ייחודי לר"ש משאנץ. למשל תוס' סוכה מלאין בביטוי זה, והן להר"ש." ובכל מקום בשס שיש תוס' ארוך בענייני זרעים או טהרות, שזה בא מבית מדרשו של ה"פרופסור" של בעלי התוס' לנושא, דהיינו הר"ש, תמיד מצוי בו ביטוי זה. דוק ותשכח. בדרך כלל כשאני מוצא ביטוי זה יותר מפעם אחת, אני בודק אצל אורבך ומוצא שאכן התוס' המדוברים הן להר"ש. זו מעין חתימה נסתרת שלו.","199","","4719","True","True","False","","258","95.86.82.183","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10452","10445","אבל","29/05/11 12:07","כה אייר","תשע"א","12:07","דוד כוכב","אם תמצי לומר שחלקם של דברי רש"י מושתתים על מסורות קדומות, ורק חלקם על היסק מפילפולו, כיצד יכול ר"ש להצהיר ולהכריז "ועל חנם דחק", דילמא קביעה זו בנויה על מסורת שקיבל מרבותיו?
ועוד, שככלל מסורות קדומות נמסרו על ידי הגאונים, ומוצאים רבות לרש"י שפירש מילים רבות בגמרא דוקא שלא כמסירות הגאונים והערוך. וראיתי כמה פעמים שרש"י פירש כפי המצוי במקומו ובזמנו, ואילו פירוש הערוך מתאים יותר לאזור הארץ. טענה זו אני אומר מסברה, ומעניין אם כך כתבו גם המומחים לרש"י.
כרגע מצאתי פה (וע"ש):
ד"ר משה קטן בספרו "אוצר לעזי רש"י" מעלה סברה שרש"י לא יכול היה לזהות את הברדלס עם זה המקובל היום משום שבעל חיים זה אינו מצוי בצרפת.","125","","4719","True","True","False","","173","95.86.107.29","0","10349","מנחות|עח ע"ב",""),new Message("10453","10452","ר"ש הכיר המסורות","29/05/11 12:22","כה אייר","תשע"א","12:22","המכריע","היות שהיה מבית מדרשו ידע היטב אילו הן מסורותיו, וידע שפיר שזה מדעתו.
ועוד שאפשר להסיק מן הענין עצמו מה ענין למסורת ומה סברא עצמית.","199","","4719","True","True","False","","123","95.86.82.183","0","10349","מנחות|עח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);