var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102816;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102816","0","מה קורה  לאשה  שהשקו אותה המים","25/04/23 07:43","ד אייר","תשפ&quot;ג","07:43","שלמור","מה דינה של אשה ששתתה  והמים עדיין לא בדקו אותה מכייון שאנו תולים לה בזכות  עד ג' שנים <br />מה קורה במשך כל התקופה הזו  האם חוזרת היא לבעלה  ומותרת לו  וכן  מה דינה של מתנוונה האם היא יוכלה לחזור  לבעלה או  שהיא צריכה לחכות עד תום ימי הזכות  ולראות סימנים <br /> ומנגד  אם אינינו רואים סמני צביטה ונפילה אך מנגד גם לא ראוים סמני  ברכה  מה דינה של אשה כזו <br /> וכן מה דינה של אשה שנמצאת ממילא בימי בלות ( ללא יכולת טבעית להרות  שפסקו ממנה ) כיצד אשה כזו נבדקת <br /> אשמח להרחבה","1363","","388","True","True","False","","263","185.3.145.63","0","0","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102817","102816","תשובה","26/04/23 04:29","ה אייר","תשפ&quot;ג","04:29","ברכה עד בלי די","אני אשתדל לענות לך בס''ד ומקווה שהבנתי אותך <br />שאלה א. מה דינה של אשה ששתתה והמים עדיין לא בדקו אותה מכיוון שאנו תולים לה בזכות עד ג' שנים מה קורה במשך כל התקופה הזו האם חוזרת היא לבעלה ומותרת לו <br />שאלה ב. מה דינה של מתנוונה האם היא יכולה לחזור לבעלה או שהיא צריכה לחכות עד תום ימי הזכות ולראות סימנים<br />שאלה ג. מנגד אם אינינו רואים סמני צביטה ונפילה אך מנגד גם לא ראויים סמני ברכה מה דינה של אשה כזו<br />לפי מה שהבנתי התשובה על שאלות א ב ג הם מתורצים בתשובה אחת <br />והוא מלשון הרמב&quot;ם שכתב בהלכות סוטה פרק ג הלכה כא שוטה ששתת מי המרים ולא מתה מיד הרי היא מותרת לבעלה ואפילו היה כהן ואף על פי שהתחילו החלאים לבוא עליה וחלו שאר איבריה הואיל ולא צבתה בטנה ולא התחיל ירכה לנפול הרי זו מותרת אבל משהתחיל בטנה לצבות וירכה לנפול הרי זו אסורה ודאית. <br />שאלה ד. מה דינה של אשה שנמצאת ממילא בימי בלות ( ללא יכולת טבעית להרות שפסקו ממנה ) כיצד אשה כזו נבדקת?<br />אינה נבדקת ויוצאת בלא כתובה וכמש''כ הרמב&quot;ם בהלכות סוטה פרק ב הלכה י<br />מי שאין לו אשה הראויה לילד ולא בנים ונשא עקרה או זקנה או אילונית אינה שותה ולא נוטלת כתובה, היו לו בנים או אשה אחרת ראויה לילד הרי זה משקה אותה אף על פי שהיא זקנה או עקרה או אילונית ואינה ראויה לילד שלא נאמר במדבר ה' כ&quot;ח בתורה ונזרעה זרע אלא בראויה לילד שאם היתה יולדת בצער תלד בריוח היה דרכה לילד נקבות תלד זכרים <br />אך באמת קשה במקרה שיש לו עוד אשה שממנה מקיים פריה ורביה ואז אין מחויייב לגרשה וכן שותה אם כן כיצד היא נבדקת?<br />אלא יש לומר ע''פ דברי רבי (שפסק הרמב''ם כמותו ראה תוי''ט על משנה סוטה פ''ג מ''ה)  וזהה לשון רבי במשנה מסכת סוטה פרק ג משנה ה רבי אומר הזכות תולה במים המאררים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת לסוף היא מתה באותה מיתה: אם כן משמע שמלבד זה שאינה יולדת הרי היא מתנוונה והולכת ולכן גם לגבי מי שאינה יכולה ללדת מכל סיבה שהיא הרי החלאים כן ראויים לבוא עליה <br />נ''ב ואולי לכן הרמב''ם לא הזכיר את הענין שאינה יולדת אע''פ שפסק כרבי מ''מ רצה שיתאים גם לאלה שאינם יכולות ללדת הרי יש חלאים ה''י<br />הרבה הצלחה","51148","","387","True","True","False","","68","37.60.47.19","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102821","102816","בתוס’ ו’ ע’’ב למטה","26/04/23 23:20","ה אייר","תשפ&quot;ג","23:20","מנחת טנא","כתב להדיא שמותרת לבעלה ובאמת יוצא כאן דבר תמוה שמכח הזכות תולה לה נגרם שהיא מותרת לבעלה אע’’פ שעברה איסור","49159","","387","True","True","False","","52","","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102824","102816","אז ככה:","27/04/23 09:11","ו אייר","תשפ&quot;ג","09:11","Almuaddib","1.<br />אשה ששתתה ולא מתה, הרי הכתוב מבטיח שנזרעה זרע, וברור שמותרת לבעלה. וכי בלעדיו נזרעה?<br />ומאחר וזו שאינה מתה, אינך יודע אם טהורה היא, או שמא זכות תלתה לה, ברור שמותרת לבעלה, שאלמלא כן, כל השותות - גם הטהורות - נאסרות לבעליהן לעולם, ומה הועילו המים?<br /><br />2.<br />המתנוונת מותרת לבעלה. וכי יודע אתה להבחין בין מי שהולכת ומתנוונת משום שזכו תלתה לה, לבין אשה שסתם לקתה במחלות? גם נשים טהורות יכולות לחלות.<br /><br />3.<br />לא 'צביטה' אלא צבייה. כדברי הרמב&quot;ם &quot;והיא מתה בצביית בטן&quot;. צבתה בטנה - צבייה. כמו במקרה של גביית החוב שהיא גבתה.<br /><br />4.<br />גם זקנה יכולה למות משתיית המים המרים המאררים. השאלה היא לגבי לידה אם היתה טהורה, לא לגבי יכולתה למות. וכבר ראינו מחלוקת חכמים ורבי אלעזר לגבי צעיר הנשוי לזקנה, אך לא לגבי מי שיש לו ילדים ואשתו זקנה. בפשטות, גם זקנה יכולה לשתות - ולמות.","107","","386","True","True","False","","97","147.235.196.131","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102818","102817","איזו בקיאות נדירה!","26/04/23 20:14","ה אייר","תשפ&quot;ג","20:14","שטייגעניסט","תוכל לתת לי מענה שוטף גם במסכתות אחרות? בעיקר בתוספות","1319","","387","True","True","False","","58","","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102819","102818","[ללא נושא]","26/04/23 22:35","ה אייר","תשפ&quot;ג","22:35","ברכה עד בלי די","תשאל ובעזרת השם אשתדל לענות <br />אתה יכול לנסות גם בהלכה ועוד ואשתדל לענות<br />ותודה","51148","","387","True","True","False","","54","37.60.47.24","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102820","102819","תוספות פסחים קכ. ד&quot;ה מפטירין","26/04/23 22:55","ה אייר","תשפ&quot;ג","22:55","שטייגעניסט","וחגיגה הבאה עם הפסח אע''ג דאיכא למ''ד דאית בה משום שבירת עצם ואפ''ה אינה נאכלת על השובע היינו משום דפסח בן שנתו הוא ורכיך וחיישינן לשבירת עצם אבל חגיגה לא.<br />השאלה היא שלמ&quot;ד חגיגה יש בה משום שבירת העצם סובר גם שחגיגה באה דווקא בת שנתה לעיל ע.","1319","","387","True","True","False","","52","","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102823","102820","תשובה","27/04/23 02:27","ו אייר","תשפ&quot;ג","02:27","ברכה עד בלי די","החתם סופר על מסכת פסחים פה נגע בקושיא זו וז''ל בסוגיא זו הארכת' בחי' הלו&quot;ת בקונטרס אשר לי וכעת ניישב רק מה שכ' תוס' מה שאין חגיגה נאכלת על השובע למ&quot;ד יש בה משום שבירת עצם משום דהיא בת שנתי' ואינה רכיך ורבי' תמהו דמאן דאית לי' דיש בו משום ש&quot;ע והיינו בן תימא לעיל ע' א' איהו בעי נמי בן שנתו כדלעיל להדיא דלכל מילי אקשי' רחמנא לפסח ולע&quot;ד צריך להבין גם כן בקושי' מעיקרא דחגיגה יהיה נאכל על השבע מאי קושי' כיון ששניהם נאכלים בלילה א' מן התורה ע&quot;כ יהיה א' מוקדם וא' מאוחר לחברו ואיך אפשר לאכול שניהם על השובע וא&quot;ל דקושי' מאי חזית דגזרו אפסח טפי מחגיגה דלמא יאכל החגיגה באחרונה ז&quot;א משום דבקרא דנפקא לבן תימא הך הקישא הוא ולא ילין לבקר זבח חג הפסח ע&quot;ש וא&quot;כ הזכיר בקרא זבח חג ברישא והדר הפסח ובדין דניכול חגיגה קודם לפסח וצ&quot;ל דסמכו אמ&quot;ש שם ע' ב' ד&quot;ה מ&quot;ט דבן דורתאי דלמאן דס&quot;ל חגיגת י&quot;ד דאורייתא מוקי ליה לקרא וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר צאן לפסח ובקר לחגיגה בחגיגת י&quot;ד דלדחי זביחתו שבת כזביחת פסח ע&quot;ש ואם כן בהאי מקדים פסח שהוא צאן לחגיגה שהוא בקר ואם כן שפיר הקשו כיון דמקראי אין ראיה דפעם מקדים חגיגה ופעם פסח אם כן מאי חזית דניכול פסח באחרונה כנלע&quot;ד ואם כן לפ&quot;ז שפיר משני דלהך מ&quot;ד אינה באה בת שנתה דלמידי דאכילה אקשה ולא לכל מילי דאל&quot;ה אינה באה אלא מן הצאן והכא כתיב בקר להדיא אע&quot;כ למידי דאכילה לחוד אקשי' ומש&quot;ה בעי' נמי הקישא דוזבחת משום דחיית שבת שתהי' זביחתן שוה וא&quot;ש ודוק:<br />וכן עוד כתב בענין זה בספר עוד יוסף חי על מסכת פסחים פה וז''ל דאיכא למ&quot;ד דאית בה משום שבירת עצם כו' היינו משום דפסח בן שנתו כו' עכ&quot;ל דבריהם תמוהים דמאן שמעת ליה האי סברא דאית בה משום שבירת עצם בן תימא ואיהו גופיה ס&quot;ל דחגיגה באה בת שנתה כדאיתא לעיל דף ע' ונ&quot;ל דלעיל הכי איתא איבעיא להו לבן תימא חגיגה באה בת שנתה או לא ופשיט לה מבריית' דבאה בת שנתה ובתר הכי מיבעיא להו לבן תימא יש בה משום שבירת עצם או לא ולא אפשיטא וס&quot;ל להתו' דהני תרי בעיי חד הוא דאיבעיא ליה ומאן דבעא אי יש בה משום שבירת עצם אכתי לא פשיטא ליה דבאה בת שנתה דאפשר דבאה בת שתי שנים ותלמודא הוא דקא מסדר לה בתר פשיטותא דהך בעיא והשתא ה&quot;פ דהתו' אף על גב דאיכא למ&quot;ד דאית בה משום שבירת עצם כו' ור&quot;ל דמאי קמיבעיא ליה אי אית בה משום שבירת עצם הא ודאי לית בה מדאינה נאכלת על השבע וע&quot;כ לפרש כן כדבריהם דמ&quot;ש דאיכא למ&quot;ד דאית בה משום שבירת עצם לאו דפשיטא להו הכי דהא בעיא דלא אפשיטא היא אלא ר&quot;ל לאידך גיסא דהך בעיא ואהא תירצו דהא ל&quot;ק דהך דקבעי לה היינו משום דמספקא ליה נמי בחגיגה אי באה בת שנתה ואפשר דבאה בת ב' שנים ומש&quot;ה מספקא ליה נמי אי אית בה משום שבירת עצם והשתא לפ&quot;ז לדידן דפשיטא לן דבאה בת שנתה איכא למפשט נמי דאית בה משום שבירת עצם וא&quot;ת א&quot;כ אמאי לא פשיט תלמודא להך בעיא דאית בה משום שבירת עצם מכיון דבאה בת שנתה וי&quot;ל דתלמוד' ס&quot;ל כמ&quot;ד אין מפטירין אחר מצה אפיקומן ולא ס&quot;ל כטעם הירושלמי כמ&quot;ש התו' וא&quot;ת אי הבעיין דבעא אי אית בה משום שבירת עצם הוא משום דמספקא ליה אי באה בת שנתה היכי קאמר אף על גב דאקשיה רחמנא לפסח אמר קרא בו ולא בחגיגה והא כח בעייתו היא משום דמספקא ליה אי באה בת שנתה י&quot;ל דאה&quot;נ אלא דתלמודא הוא דקאמר הכי לרווחא דמלתא:","51148","","386","True","True","False","","51","37.60.47.24","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102825","102820","יפה מאוד. שאלה נוספת ברשותך","27/04/23 15:36","ו אייר","תשפ&quot;ג","15:36","שטייגעניסט","ב&quot;ק כו. ולא תהא שן ורגל חייבת ברשות הנזק אלא חצי נזק מק&quot;ו וכו'. הוקשה לי איך ייתכן ס&quot;ד כזה הרי אם כן ההלכה שצרורות משלם חצי נזק לא רלוונטית?","1319","","386","True","True","False","","47","","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א",""),new Message("102822","102821","ונראה לבאר","27/04/23 02:06","ו אייר","תשפ&quot;ג","02:06","ברכה עד בלי די","על פי מה שכתב הרמבם בהל' סוטה פ''ג הכ&quot;א שכיון שהתחיל בטנה לצבות וירכה לנפול הרי זו אסורה ודאית<br />אם כן משמע שאנחנו לא אוסרים אותה על בעלה מספק ואפילו התחילו לבוא עליה חולאים מ''מ כיון שאין אנו יודעין שהיא טמיאה ודאית אין אנו יכולים לאסור אותה על בעלה ותולים שזה מכח הזכות<br />ואף שעברה על איסור הוא בינה לבין עצמה ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות <br />ובספר שערי ציון לר' בן ציון שטרנפלד ח''ג סי' טז אות ח כתב בענין זה וז''ל מבואר במשנה הזכות תולה יש זכות תולה שלש שנים וקשה איך מותרת לבעלה מיד ע&quot;י שתיית המים דלמא נטמאה אך הזכות תלה לה (ועי' בתוס' סוטה ו ד&quot;ה וטהורה וז&quot;ל מהכא משמע דמותרת לבעלה מיד ול&quot;א ימתין שלש שנים דלמא הזכות תלתה לה יעויי&quot;ש וק' מפני מה באמת מותרת לבעלה מיד )דעפ&quot;י דין מותרת לבעלה ע&quot;י חזקת היתר ורק מצד גזה&quot;ב אסורה עד שתשתה ואחר ששתתה הא עשתה כל המוטל עליה ושוב ליכא גזה&quot;ב והדר מותרת לבעלה ע&quot;י חזקת היתר לבעלה","51148","","386","True","True","False","","46","37.60.47.24","0","102816","סוטה|כז ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);