var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102783;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","62"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","58"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102783","0","טעויות בס&quot;ת","16/04/23 22:08","כה ניסן","תשפ&quot;ג","22:08","עלי","הֱוֵי זָהִיר שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא שֶׁמָּא תַּחְסִיר אוֹת אַחַת אוֹ תֹּתִיר אוֹת אַחַת נִמְצֵאתָ אַתָּה מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.<br />ברם עלולות להיות בס&quot;ת גם טעויות בהן אין חסר או יתור אותיות.<br />בדידי הוא עובדה שבעת מגורי בשכונת רמות לפני שנים רבות יצא לי לקרא בס&quot;ת שעבר הגהת מחשב, שהיתה בימים בהם הגהות המחשב לא היו עדיין מתקדמות כבימינו, ובפרשת דברים ב, כד היה כתוב קוּמ וּסְּעוּ, וְעִבְרוּ אֶת-נַחַל אַרְנֹן--רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת-סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת-אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ; וְהִתְגָּר בּוֹ, מִלְחָמָה.<br />כלומר במקום קומו סעו -  קומ וסעו. כמובן הוצאנו ס&quot;ת אחר להמשך קרה&quot;ת.<br />ויש לשאול האם בטעות מסוג כזה אינו 'מחריב את העולם' ? והרי אם סה&quot;ת הוא שמות של הקב&quot;ה א&quot;כ באמת לא חסרה שום אות ושום שם ?<br />( והאם חידושי הטכנולוגיה חוסכים באמת זהירות במלאכת שמים ?)","209","","389","True","True","False","","202","87.70.95.209","0","0","סוטה|יח ע&quot;א",""),new Message("102787","102783","מהפשט משמע שאין לחלק","16/04/23 22:43","כה ניסן","תשפ&quot;ג","22:43","ברכה עד בלי די","שו&quot;ת הריטב&quot;א סימן קמב<br />שאלת ספר תורה שיש בו תיבות או אותיות חסרות אם כשר לקרות בו בצבור בברכות קודם שיתקן, כי ראית לקצת חכמים מן הבאים מצרפת שאין חוששין בדבר וקוראין בס&quot;ת שיש בו חסרון תיבות הרבה. ושאלת דעתי בזה. <br />תשובה נפלא אני מאד מן החכמים ההם זו מנין להם כי אנו הלכה רווחת היא בידינו מן הגאונים ז&quot;ל שכל ס&quot;ת שחסר או יתר אפי' אות אחת פסול עד שיתקן, וכן כתב הרמבם ז&quot;ל בפירוש בחבור שלוא וכן קבלה בידי משני רבותי מורי הרא&quot;ה ז&quot;ל ומורי הרשב&quot;א ז&quot;לב וכן ראיתים עושים מעשה להוריד ס&quot;ת שיש בו אפי' אות אחת חסרה או דבוקה או מלא במקום חסר וחסר במקום מלא, וכל זה בקבלה מאדוננו הרמב&quot;ן ז&quot;ל וכן כתב הוא ז&quot;ל בתחלת פירוש התורה שלוג ונתן טעם גדול בדבר. וג&quot;כ רש&quot;י ז&quot;ל כן דעתו מפורשת בפ' הקומץד כדבעינן למימ' קמן. וגם לא ראיתי לא' מרבותי' (הצפרתים) [הצרפתים] ז&quot;ל בתוספותיהם במנחותה ולא בפסקיהם שהתירו. ואע&quot;ף שאין לנו להרהר ולבדוק אחריהם כבר בדקתי ומצאתי ראיות ברורות לדבריהם, שהרי גבי מזוזה ותפלין שנינוו שכתב אחד מעכבן ואמרינן עלה בגמ'ז פשיטא ופרשיז&quot;ל כי אות אחת מעכבת דהא בעינן כתיבה תמה, ואמרינו /ואמרינן/ לא נצרכה אלא לקוצו של יוד, א&quot;נ לכל אות שאינה מוקפת גויל. הרי שבפירוש אמרו כן לענין תפלין ומזוזות. ומעתה כל שכן לס&quot;ת דהא ס&quot;ת חמור הוא ודאי ממזוזה וכדתניאח ס&quot;ת שבלה אין עושין ממנו מזוזה שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה, וא&quot;ת דילמא גבי מזוזה דוקא משום דכתי' בה וכתבתם כתיבה תמה, והא תפלין לא כתוב בהו וכתבתם ושנינו שכתב אחד מעכבן והינו משום דילפי ממזוזה בכתיבה כתיבה, וכיון שכן הוא הדין לס&quot;ת דהכי נמי דרשי' בהו כתיבה כתיבה, וכדתניא גבי מזוזהט יכול יכתבם על האבנים נאמ' כאן כתיבה ונאמ' להלן כתיבה מה להלן על ספר אף כאן על ספר, והינו ודאי על ספר תורה וכן פרחז&quot;לי ואע&quot;ף שהרשיז&quot;ליא כתב מה להלן במגלת סוטה לרוחא דמילתא נקטה לפי שהיא מגלה קטנה כמזוזה. ותדע כי רשיז&quot;ל לעיל מינה בפרקיןיב גבי הא דאמ' רב [יהודה אמר שמואל] מזוזה שעשאה כאגרת פסולה מ&quot;ט אתיא כתיב' כתיבה מס&quot;ת פירש ז&quot;ל מזוזה שעשאה אגרת שלא דקדק בה בחסרות ויתרות פסולה דאתיא כתיבה כתיבה מס&quot;ת, ש&quot;מ (מינה) תרתי, חדא דס&quot;ל למרן ז&quot;ל דאף מזוזה וס&quot;ת ילפי בכתיבה כתיבה, ועוד ש&quot;מ שספר תורה נפסל בחסר ויתר וממנו למדו למזוזה. ואע&quot;ף שבתוספות פירשו בשעשאה כאגרת פי' אחר מ&quot;מ דעת רשיז&quot;ל בכתיבה כתיבה כמו שפי', ובתוספות לא מן השם הזה דחו פירושו. ועוד הא דאשכחן דגבי ס&quot;ת בעי' כתיבה תמה דתניא בפ' הבונהיג וכתבתם כתיבה תמה שלא יכתוב אלפין עיינין ועיינין אלפין וכו', וההיא בספר תורה היא ודאי מדקתני סיפא כתבה כשירה או שכתב השירה כיוצא בו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו, וכן כתב רבי' אלפסי ז&quot;ל בהלכות ס&quot;ת והוא כתב בהלכות ס&quot;תיד מה שאמרו בניקב תוך ההא (ולא) [או] ההא ולא נשתייר בו אות קטנה שהיא פסולה, מכלל שגם בס&quot;ת אות א' מעכבת כתפלין ומזוזות. וא&quot;ת ולמה לא שנינו בספר תורה שכתב אחד מעכבו כמו ששנינו במזוזה ותפלין, וי&quot;ל דגבי מזוזה ותפלין הוצרכו לשנות כן לפי שאין שם אלא שתים (וארבעים) [וארבע] פרשיות ולכך שנו שתי פרשיות שבמזוזה ארבע פרשיות שבתפלין מעכבות זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן. ועוד הרי משנה שלימה שנינו בפ&quot;ק דמגלהטו אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפלין ומזוזות אינן נכתבין אלא אשורית, ואין בין דוקא הוא כדמוכח התם. ואע&quot;ף שאמרו בירוש'טז תולין בספרים ואין תולין בתפלין ומזוזות, ההיא בתורת טעמא אתו עלה משום דבעינן והיו בהויתן כדאי' במכלתאיז וקרוב אני לומ' שבפרשיות ההן אף בס&quot;ת אין תולין, ומ&quot;מ כיון דאין בין דוקא הוא בכל דוכתא אין לנו להוציא משם אלא מה שאומ' התלמוד בפי' ובתורת טעמ'. ועוד והלא אמרו בהגדהיח כשבא ר' עקיבא לפני ר' אליעזר ואמ' לו הזהר במלאכתך שמא תחסר אות אחת או תוסיף אות אחת אתה מחריב את כל העולם כלו. ועוד הרי מאותה בריתא שאמרו אין עושין ס&quot;ת ותפלין (ומזוזה) [מזוזה] לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הקשו בגמ' מתפלין דאין מורידין הא מורידין עושין מזוזה ואמאי והא תפלין אין צריכין שרטוט ומזוזה צריכה שרטוט ואוקימנא כתנאי דאיכא מאן דאמ' מזוזה אינה צריכה שרטוט, ואם איתה דבס&quot;ת אין מקפידין בחסרות ויתרות כמזוזה נימא טעמא דאין מורידין הא מורידין עושין ואמאי והא בעינן במזוזה כתיבה תמה ואף בקוצו של יוד מה שאין כן בס&quot;ת. וא&quot;ת בס&quot;ת שהיה כתוב בדקדוק [מיירי] ואע&quot;ף שאינו מעכב, אדרבא בסתם ס&quot;ת שהיה כתוב (מיירי) כדינו וכצריך לו, ותדע דכי פרכינן משירטוט לא תריצנא דמיירי בתפלין משורטטין, משום דמשמע לן דמתני' מיירי בתפלין כדינן שאינן צריכי' שרטוט, וכבר כתבו (בתוספתא) [בתוספות]יט שיש שהיה נתלה לומ' שאין חוששין ביתרות ס&quot;ת לפי שאמרו בגמ' גבי הא דתניא ס&quot;ת שיש בו (ד') [ג'] טעיות בכל דף ודף יתקן וה&quot;מ בחסרות אבל ביתרות לית לן בה, ואף לאותה סברא לא אמרו אלא ביתרות, וגם בזה דחאוה בתוספות בשתי ידים שלא אמרו כן בגמ' אלא דביתרות יתקן אפי' כמה טעיות בכל דף ודף דבתקון דידהו לא מיחזי כמנומר כמו בחסרות וכמו שפרשיז&quot;ל. וא&quot;ת שאף בחסרות לא אמרו יתקן אלא בשיש בו הרבה טעיות, וגם שם אמרו שאם יש שם דף אחת מצלת על הכל, הא בורכא, דלא נקטוה אלא לומ' שאף ברוב טעיות יתקןכ וסגי ליה בתקון ולא אמרינן יגנז, ולזה אמרו דכל היכא דאיכא דף שהיא מצלת את הספר שאף שיש בו ד' טעיות יתקן וכדפרשיז&quot;ל, והוא שכתוב רוב הספר שפיר יתקן, וזה ברור לכל יודע ספר. ואין לתלות להקל במה שאמרו בפ' הנזקיןכא ס&quot;ת שחסר יריעה אחת אין קורין בו ולומ' דדוקא יריעה אחת רצופה, דהא בורכאכב דהתם הוצרכו לומ' שאע&quot;ף שכלו כתוב חוץ מיריעה אחת בסופה והן אינן צריכין עתה לקרוא אלא (בחמש) [בחומש] אחד ממנו, והייתי סבור דכיון שנכתב כתב כראוי וכהלכה שאין חסרון שבסופו מעכב, קמ&quot;ל. ותדע כי שם הקשו ממנה על מה שאמר' אין קורין בחומשין בבית הכנסת מפני כבוד צבור, טעמא מפני כבוד צבור, הא לאו הכי קורי' בו, ופרקינן התם חזי למלתיה הכא לא חזי למילתיה, כלומ' דכיון שבא לדבקו כלו צריך שיהיה כלו שלם וחזי למילתיה. וסבור הייתי אני ללמוד מההיא דאין קורין בחומשין בבית הכנסת מפני כבוד צבור שאם יש טעות בס&quot;ת באחד מן החומשין שבו שקורין בשאר החומשין שאין בהם טעות וכן הסכים על ידי מורי הרשב&quot;א ז&quot;לכג ועם כל זה חוששני בזה למעשה, דדילמא אמרינן כיון דאידבק אידבק כדאי' בפ' הנזקין למ&quot;ד תורה מגלה נתנה, ואע&quot;ף שאין הנדון דומה לראיה לגמרי. ואם יתלה שום אדם להקל בחסרות ויתרות של ספר תורה לפי שאמרו גבי מגלהכד השמיט בה הסופר פסוקים או אותיות וקראן הקורא כמתורגמן יצא ואוקימנא במקצתה, וגם בירוש'כה אמרו שאין מדקדקין בטעיותיה ואע&quot;ף שנקראת ספר, הא בורכא, דא&quot;כ תקשי לר&quot;ת ז&quot;לכו שכתב גבי צריכה שרטוט כאמתה של תורה דהיינו בהמזוזה כתב אחד מעכבת, אלא ודאי שניא מגלה שבעיקר כתיבתה נקראת אגרת ג&quot;כ, ודרך אגרת שלא לדקדק בחסרות ויתרות וכמו שפרשיז&quot;לכז לעיל מזוזה שעשאה כאגרת. וקצבו של דבר בהרבה דברים חלקו בין מגלה לס&quot;ת מן הטעם הזה. והם קבלו באיזה דבר עשאוה כספר ובאיזה דבר עשאוה כאגרת, ופעמים שדבר אחד עשאוה כשניהם כמו שאמרו בתפירת גידין. וגם בזו לא ראו (להתירה) [להתיר] לקרותה כולה על פה להחמיר בדינה, והתיר' בה חסרות (לעשותם) [לעשותה] כאגרת (לחלוק) [לחלק] בין קדושת ס&quot;ת לדברי קבלה. הנה ביררתי בענין זה מה שמצאה ידי. ואע&quot;ף שדברי המסורת בידינו בזה וכמה גדולים ז&quot;ל שאמרו כן אינם צריכין חזוק, גם כי דרך האמת בקדושת אותיות התורה מכרעת כמו שרמז רבי' הרמב&quot;ן ז&quot;ל בפירושי התורה, אלא שכתבתי כל זה להגדיל תורה ולהאדיר. עכ''ל <br />וביודעי ומכירי הוו עובדא דתפילין שבדקו אותם כ 10 שנים במחשב נמצא בהם אח''כ טעות דחיסרון תיבה וד''ל","51148","","389","True","True","False","","51","37.60.47.24","0","102783","סוטה|יח ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82692);